האם חבישת מסיכות עוזרת למניעת הידבקות בקורונה או מעלה את סיכויי ההדבקה? כיצד המחלה עוברת באוויר? האם שמירת מרחק של שני מטר באמת יכולה לעזור? והשאלה החשובה מכולן: מתי כל זה ייגמר ולאיזה עולם נחזור?
אזרחי העולם החופשי מותקפים בכמויות בלתי מוגבלות של פיסות מידע על הווירוס, הזורמות אלינו בשלל ערוצי תקשורת ולא פעם סותרות אלה את אלה, וגם בהנחיות ממשל שמשתנות כל העת, כך שקשה לנסות ולהבין את המציאות.
אבל הפרמקולוגית הקלינית ד"ר מרינה צדקין-תמיר, מומחית למניעת זיהומים ולפיתוח תרופות מהמכללה האקדמית רמת גן, שוחה בים המידע המדעי והמקצועי על הקורונה מיום התפרצות המגיפה. סקירת ספרות מדעית מקיפה שערכה על הנגיף, לצד הניסיון הרב שצברה בתחום הזיהומים והתרופות, יכולים אולי לפוגג כמה מהתהיות ביחס לעתיד הצפוי לעולם בעקבות התפרצות הנגיף.
ד"ר צדקין-תמיר, האם יש הסכמה בעולם המדעי לגבי חבישת מסיכות בתקופה זו? עד כמה זה יעיל?
"היסטורית, המסיכות נועדו לאנשי מקצוע שעובדים בחדרים שאמורים להישאר סטריליים, כמו מעבדות וחדרי ניתוח. מסיכות מסוג מסוים גם יכולות למנוע הדבקה, אבל אלה לא מסיכות המפית שכולנו חובשים. מדעית, הוכח שלאנשים שאינם מנוסים ולא יודעים לחבוש את המסיכה נכון ולהוריד אותה נכון, עדיף לא לחבוש מסיכה בכלל, כי זה עוד גורם מזוהם שבא במגע עם הגוף שלהם. כנ"ל לגבי הכפפות, וגם כאן רוב הציבור לא מנוסה ולא מודע לסכנות".
אז למה, לדעתך, הממשלה קיבלה החלטה לחייב אותנו בחבישת מסיכות?
"לדעתי, זה חישוב של סיכון סטטיסטי וגם שיקול פוליטי, עוד דרך לשלוט על הציבור. הרי יש משהו מרתיע מבחינה פסיכולוגית במסיכה. כשאנחנו רואים אדם עם מסיכה, לא נרצה להתקרב אליו".
"לדעתי זה חישוב של סיכון סטטיסטי וגם שיקול פוליטי, עוד דרך לשלוט על הציבור. הרי יש משהו מרתיע מבחינה פסיכולוגית במסיכה, כשאנחנו רואים אדם עם מסיכה לא נרצה להתקרב אליו"
אז על מה את ממליצה?
"אנחנו, כמובן, חייבים להישמע להוראות. פעם חיינו בעולם שבו האחריות על הבריאות שלנו הייתה בידינו. הלכנו לרופא, והוא היה מייעץ לנו מה לעשות, וההחלטה האם ומה ליישם הייתה שלנו. היום אנו בעולם הפוך: אומרים לנו מה לעשות, ואם לא ניענה – ניענש. אבל אנחנו כן רואים שלצייתנות של האזרחים יש יתרון גדול עבור המדינות שהצליחו להשתלט על הנגיף. אז אני ממליצה להתאמן בבית על חבישת המסיכה. יש סרטונים ביוטיוב שמראים איך לעשות את זה נכון".
יש עוד הנחיות שהן בעייתיות, לדעתך?
"גם ההנחיה לגבי שמירת מרחק של שני מטרים בעייתית, מכיוון שהיום כבר ידוע שהמרחק הבטוח הוא ארבעה מטרים. גם בנושא העברת הנגיף היו אי-בהירויות. בהתחלה חשבו שזה עובר באוויר, אחר כך הודיעו שזה עובר רק ברוק, ואז שוב טענו שזה עובר באוויר. יש עדיין סתירות בין המחקרים, לכן צריך להסתמך רק על ארגון הבריאות העולמי, לפיו הנגיף יכול לעבור בטיפות באוויר למרחק 4 מטר".
מה לגבי בדיקות הקורונה?
"יש גישות שונות בין מדינות שונות. יש מדינות ששמו את הבדיקות בראש סדר העדיפויות, וזה הוכיח את עצמו. סין וקוריאה יצאו מהמשבר, כי בשתיהן נערכו המון בדיקות, גם לנשאים. פעלו שם על פי נוסחה של מספר הבדיקות בהתאם למספר הנדבקים כפול שלוש, כי כל בן אדם מדביק בממוצע 2-3 אנשים, ובסגר מודבקים 1.35 אנשים בממוצע. באזורים מסוימים בקוריאה אף עשו יותר בדיקות.
"בארץ לא מפרסמים מידע על פי איזה גישה עושים בדיקות. אני יודעת שלא עושים בדיקות לנשאים, וזה בעייתי במיוחד לקראת יציאה מהסגר. המצב האידאלי הוא לבודד את הנשאים, להמשיך לערוך בדיקות לגילוי מקרים חדשים ולעשות מעקב אחר מבריאים בשילוב שאלון האינטליגנציה המלאכותית של מכון ויצמן. אבל המדינה לא משקיעה בזה כסף, ואנחנו לא עושים בדיקות לנשאים. זה נכון שהבדיקות האלה מאוד יקרות, אבל זה גם עניין של גישה".
"המצב האידאלי הוא לבודד את הנשאים, להמשיך לערוך בדיקות לגילוי מקרים חדשים ולעשות מעקב אחר מבריאים בשילוב שאלון האינטליגנציה המלאכותית של מכון ויצמן. אבל המדינה לא משקיעה בזה כסף"
אז לא מדובר רק בעניין של יכולת כלכלית, לדעתך?
"לפני שמקבלים החלטה אם לבצע בדיקה, צריך להחליט מה עושים עם התוצאות, וזה נכון לכל סוגי הבדיקות. נניח שנעשה עכשיו 100 אלף בדיקות, ונגלה 70 אלף חולים או נשאים. המדינה תצטרך לבודד אותם. עכשיו נשאלת השאלה האם יכניסו אותם למלונות? האם יצטרכו לממן את שהותם גם ברמה של הזנה וצוות?
"במדינת ישראל עובדים היום על פיתוח ערכות בדיקה מהירות לקורונה, אבל אולי זה לא יפתור את הבעיה, אם הגישה הזו לא תשתנה".
מה קורה בעולם בעניין מציאת התרופות לטיפול בנגיף?
"הדבר המדהים שקורה היום בתחום התרופות הוא מחקר בשם סולידריות, שמתנהל תחת ה-FDA, מינהל התרופות האמריקאי. לראשונה בהיסטוריה, חברות שעוסקות בניסוים ופיתוח תרופות לטיפול בקורונה מדווחות לארגון על הממצאים בזמן אמת. בקהילה המדעית בכלל לא דמיינו שדבר כזה יכול לקרות.
"בימי שגרה, מדענים שעוסקים בפיתוח תרופות לא מדברים אחד עם השני. זה עולם אכזרי שבו מתנהלים בתחרותיות, סודיות ואף איבה. בכנסים המדעיים, ידוע שאלה אנשים שלא ישבו באותו שולחן ולא ידברו אחד עם השני.
"מפתיע לראות עכשיו את כל המנופחים האלה משתפים פעולה, יורדים מהאגו, ומבינים שהמטרה – ואולי גם היוקרה, במעמד הזה – הם מעל הכל".
חזרה הדרגתית ללימודים
בישראל מתחילים להחזיר את המשק לתפקוד חלקי. בניגוד לפרסומים, במרכז היציאה מהסגר לא תעמוד חזרה ללימודים שתאפשר להורים לצאת לעבודה, אלא התארגנות של שתיים שלוש משפחות על מנת לשמור על הילדים הקטנים. כמו כן, יהיו הקלות על פתיחת חנויות רחוב, אך לא על חנויות בקניונים.
צדקין-תמיר כלל לא בטוחה שלוח הזמנים הזה עולה בקנה אחד עם הרצון להגיע למה שמוגדר חיסון עדר. "עיתונים כלכליים באירופה טוענים שפרק הזמן הסביר שאוכלוסיית העולם תוכל לשבת בבית הוא 8-9 שבועות. לא מדובר באנשים עם מערכת חיסונית ירודה – אחרי סרטן, למשל – שיכולים להיות בבידוד ביתי גם למשך שנה. מדובר במדינה שלמה, שכל הכלכלה שלה תלויה בזה", היא אומרת.
"גם על פי ההמלצות של אפידמיולוגים, בידוד ארוך מדי יכול להביא למצב שלא נפתח את חיסון העדר. בסופו של דבר, חברה צריכה לפתח חסינות נגד הנגיף כדי להתגבר סופית על המגיפה. זה יקרה בחשיפה אטית לנגיף. ברגע ש-60% מהאוכלוסייה נחשפים אליו – גם אם הם לא פיתחו סימפטומים ולא יהיו חולים, אבל כן יפתחו נוגדנים – הם יוכלו להגן על אוכלוסיות חלשות, שאינן חסינות.
"להושיב את האנשים בבית זה החלק הקל. החלק הקשה הוא לשחרר את הסגר בצורה נכונה ולמנוע תרחישי אימה. צריך לשחרר אנשים חזקים עם מערכת חיסונית טובה, ולא אוכלוסיות של מפיצי מחלה.
"להושיב את האנשים בבית זה החלק הקל. החלק הקשה הוא לשחרר את הסגר בצורה נכונה ולמנוע תרחישי אימה. צריך לשחרר אנשים חזקים עם מערכת חיסונית טובה, ולא אוכלוסיות של מפיצי מחלה"
אילו אוכלוסיות את מגדירה כמפיצות מחלה?
"ילדים מגיל 10 שמתנהלים בצורה עצמאית נחשבים לאוכלוסיה כזו, למשל. בניגוד לילדים קטנים, שנמצאים תחת שליטת ההורים, הגדולים יותר לא אחראים מספיק כדי להקפיד על ההנחיות, והם מסתובבים הרבה ופוגשים אנשים. מסיבה זו, בתי הספר העל-יסודיים חוזרים למסגרות בשלבים מאוחרים, לפי כל המודלים".
מהו המודל של חזרה לשגרה על פיו פועלים בעולם?
"בשלב הראשון משחררים עובדים חיוניים במעגל הראשון, של תמיכה בבתי החולים ובייצור לשעת חירום, בתחומי ההייטק, המזון וכו'; בשלב השני מחזירים את הגנים, החינוך המיוחד ובתי הספר היסודיים, וכן עובדים בתחומי קמעונאות; בשלב השלישי מצטרפות במתוכנת מצומצמת מסעדות וחנויות שאינן מזון, וכן חברות שיכולות לאפשר לעובדים לעבוד במרחק בטוח זה מזה; בשלב האחרון מחזירים לפעילות את שאר העובדים וכל התלמידים – אבל לא את בני 65 פלוס".
באיזה שלב נמצאות סין וקוריאה?
"סין נמצאת בשלב 3, קוריאה בין שלב 2 לשלב 3".
הגענו ל"שלב האחרון", אבל לא דיברנו על בני 65 פלוס, מתי הם ישוחררו?
"רק אחרי שלא יהיו נדבקים בכלל, זה יכול לקחת זמן".
האם, לדעתך, יש סבירות לגל חדש של הדבקה ולחידוש הסגר?
"יש סיכוי מאוד גבוה שזה יקרה. מהניסיון שלי, ואני עוסקת בזיהוי ובמניעת זיהומים במזון, ברגע שיש מקור מזהם במפעל מזון מחפשים מאיפה הגיע המקור, ואז מבודדים אותו. זה לא שאין אח"כ זיהומים, אבל לפחות לא חוזרים על טעויות. יש פרוטוקול שעל פיו פועלים, ממש תכנית מסודרת, עם תרחישים שונים ודרך הפעולה שיש לנקוט אם אחד מהם יתממש. פה, לא ראיתי שיש בכלל תכנית כזו.
"אני גם מודאגת לגבי הרכב הצוות שמתכנן את היציאה, שמורכב ברובו מפיזיקאים וממדענים שאינם מדענים יישומיים. יציאה כזו צריך לתכנן בפינצטה, וזה קריטי שיהיו מומחים מכל התחומים, כדי לקחת בחשבון את כל השיקולים.
"אני גם מודאגת לגבי הרכב הצוות שמתכנן את שלב היציאה, שמורכב ברובו מפיזיקאים וממדענים אחרים שאינם מדענים יישומיים. יציאה כזו צריך לתכנן בפינצטה, וזה קריטי שיהיו מומחים מכל התחומים"
"עם כל הכבוד למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן-טוב, שמנהל את משבר הקורונה, לא הייתי רוצה שהוא זה שינהל את היציאה. למרות שהוא איש ניהול, הוא לא ראה חולה בימי חייו, כי הוא אינו רופא. למנהלי בתי חולים יש הרבה יותר ניסיון בדברים האלה. אני לא ישנה טוב בלילה עם הרכב הוועדה הנוכחי".
אילו תרחישים עלולים להתגשם אחרי היציאה?
"אני חוששת מהדבקה של בית ספר שלם, או שבית אבות שלם יידבק וזה יגבה מספר קרבנות כמו באיטליה. זה יכול לקרות אם נצא מהסגר בצורה לא נכונה".
לפי ממצאים שהוצגו במחקר חדש נגיף הקורונה מדבק כיומיים לפני הופעת הסימפטום הראשון, זה משהו שלא ידענו עד עכשיו?
"זה משהו שידענו ברמת ההשערה, ועל זה היו מבוססים כל הבידודים של 14 יום, אבל המחקר החדש שאת מדברת עליו מוכיח את זה מדעית. העובדה הזו יכולה לשנות הוראות בידוד בבתי האבות, בעיקר משום שגם אדם ללא תסמינים צריך להתנהג כאילו הוא חולה, כשהוא בא במגע עם אדם בקבוצת סיכון. כלומר, כל איש שעובד עם קשישים צריך לעבוד במיגון מלא. לצערי, זה לא נראה לי ריאלי".
ד"ר צדקין-תמיר מציינת מאמר נוסף שמנסה לנבא את המשך החיים שלנו עד להימצאות החיסון. "מדובר במאמר מאוד מפתיע, שמציג תחזית פסימית, ולפיה במהלך השנים הקרובות – עד 2024 – נצא מהסגר ונחזור אליו לעתים תכופות.
"החוקרים האלה סבורים שתהיה זו טעות להתייחס לקורונה כאל מגיפה חולפת, ושעלינו להבין שנחיה עם המגפה עוד תקופה מסוימת. התחזית הזו תתבטל, כמובן, ברגע שיימצא חיסון. זה נכון כמעט לכל המגיפות שידענו – אבולה, סארס, שפעת חזירים ועופות, שחלפו מן העולם עם הימצאות חיסון".
מתי להערכתך יימצא החיסון לקורונה?
"יש חיסונים שכבר נמצאים בשלב של ניסוי קליני. בהערכה גסה, התהליך יכול לקחת שנה. אבל אם תוצאות הניסויים יהיו טובות, הוא יכול להתקצר לחודשיים.
"בניסויים בודקים שני דברים: בטיחות ויעילות. אם יעילות החיסון תהיה גבוהה מ-85%, ה-FDA ישחרר אותו לשוק במסלול מקוצר, השאלה היא מה יקרה אם היעילות תהיה מתחת ל-80%. האם במצב כזה המדינה צריכה להשקיע בחיסון?
"מכיוון שמדובר בנגיף, שבניגוד לשפעת אינו משתנה, מצפים לרמת יעילות גבוהה של החיסון (רמת היעילות של חיסון נגד שפעת היא בטווח של 40%-60%).
"בגדול, מספיק שנחסן 50% מהאוכלוסייה כדי להוריד את ההדבקה דרמטית, וכדי שהתסריט של המדענים לא יתממש ושלא נחיה במשך 4 שנים מסגר לסגר.
"מבחינת חיסון העדר, לדעתי האוכלוסייה כבר מסתובבת עם איזשהו סוג של חיסון. יש גם בדיקות של נוגדנים בדם שאפשר לעשות כדי לאשש זאת, אך לבדיקות האלה יש שתי בעיות: ראשית, הן בודקות חסינות לכל סוגי הווירוסים, ולא רק לקורונה; והבעיה השנייה כלכלית. מאוד יקר לבדוק את כל האוכלוסייה.
"אבל מדענים בעולם סבורים שבקיץ תהיה ירידה דרמטית בהדבקות, משום שהנגיף מורכב מחלבון, שמתפרק בחום גבוה, ולא ישרוד בחום של מעל 30 מעלות. בארץ אנו במקום טוב גם מהבחינה הזו, כך שמשרד הבריאות מושך זמן עד הקיץ, כדי שתנאי מזג האוויר ישפיעו על היקף ההידבקות. גם ידוע שהמערכת החיסונית שלנו משתפרת בקיץ בגלל תזונה שכוללת יותר פירות וירקות".
מתי נצא לגמרי מהמגיפה?
"מהניסיון שנצבר במדינות המזרח בטיפול במגיפות כמו שפעת חזירים ב-2009 או שפעת העופות ב-2013, לוקח למדינה כשנה לצאת מהמגיפה ולהתניע את הכלכלה מחדש. כרגע, סין כמעט יצאה מהפיק הגדול של ההדבקה, באירופה מתחילים להתייצב מבחינת מספר הנדבקים ומספר המתים, ובארצות הברית נמצאים בשיא. אני מקווה שישראל תעצור את זה לפני שנגיע לשיא".
"עם כל הכבוד למנכ"ל משרד הבריאות שמנהל את משבר הקורונה, לא הייתי רוצה שהוא זה שינהל את היציאה. למרות שהוא איש ניהול, הוא לא ראה חולה מימיו, כי הוא לא רופא. למנהלי בתי חולים יש יותר ניסיון"
מה לדעתך ישתנה בעולם של אחרי הקורונה?
"אנחנו בוודאות לא חוזרים לאותה מציאות שהיינו בה לפני המגיפה. היציאה תהיה הדרגתית. לא נחזור כל כך מהר לבתי קולנוע, לא נשתתף בחתונות גדולות ולא נראה התקהלויות של יותר מ-20-30 איש בשנה הקרובה.
"יהיו מקצועות שאנשים לא יעסקו בהם גם במשך שנתיים, בעיקר בתחום האירועים, עד שהמגיפה תיעלם לגמרי, אם היא תיעלם, ואם לא יהיו לה גלים משניים. אם לא יהיה חיסון, המדינה תצטרך לסייע לאנשים שעבדו במקצועות האלה על חשבון אוכלוסיות אחרות. יש היום לחץ של כלכלנים על הפוליטיקאים כדי להבטיח שסיוע כזה יינתן, וייתכן שזו אמירה שיצאו איתה בקרוב.
"יהיו מקצועות שאנשים לא יעסקו בהם שנתיים, בעיקר בתחום האירועים, עד שהמגיפה תיעלם, אם היא תיעלם. אם לא יהיה חיסון המדינה תצטרך לתת סיוע לאנשים שעבדו במקצועות האלה"
"יהיה גם שינוי באופן הארגון העירוני. תחשבי על עיר צפופה כמו תל אביב, איך אפשר להתנהל בה כשצריך לשמור מרחק? כל נושא הנדסת הבניין ישתנה. איך העובדים ייכנסו לבניינים שיש בהם לובי ומעליות והצטופפויות של עשרות אנשים בארץ, ואפילו מאות בעולם? ריחוק חברתי יהיה חלק מחיינו בעשור הקרוב".
עשור?
"כן, עשור. כבר ראיתי איך מגיפות השפיעו על התנהגות במדינות שהתמודדו אתן בעבר. שימי לב שאנשים במזרח הרבה יותר חוששים היום מאכילת בשר נא, ובכלל מכל הנושא הבריאותי, בהשוואה אלינו. החשש מהמגיפה מחלחל ומשנה את ההתנהגות האנושית. אני מעריכה שהמתח יהיה באוויר בעשור הקרוב".
יהיו גם השלכות חיוביות?
"אני מקווה שהמדינה תשקיע בהזדמנות זו במערכת הבריאות, וכחלק מכך תרחיב ותוזיל את מערך השירותים הרפואיים במדינה. כל תחום הרפואה יעבור שינוי והתייעלות. למידת רפואה במשך 7 שנים ומקצועות סיעוד ב-4 שנים זה פרק זמן בלתי סביר בעולם החדש שבו נזדקק לאנשי המקצוע האלה. משרד הבריאות וכל ארגוני בריאות בעולם מבינים שיהיה עליהם לקצר את תהליך ההכשרה, כדי לספק את הדרישה הגוברת לאנשי מקצוע בתחום.
"כבר ראיתי איך מגיפות השפיעו על ההתנהגות במדינות שהתמודדו אתן בעבר. אנשים במזרח הרבה יותר חוששים היום מאכילת בשר נא, ובכלל מכל הנושא הבריאותי. החשש הזה מחלחל ומשנה את ההתנהגות"
"גם כל מערך הניהול של בתי החולים יצטרך להשתנות. פרויקטים רפואיים מיותרים שעומדים היום ללא צורך, כמו מכוני לב יקרים שנמצאים בכל בית חולים, יסווגו לצרכים אחרים. הרי אין באמת הצדקה לגודל המטורף של המכונים האלה.
"זו רק פוליטיקה פנימית שהיום אין לה מקום. צריך לייעל את הערים האלה, את בתי החולים הענקיים. יחד עם זאת, צריך לתת מענה לאנשים שסובלים ממחלות אחרות ומפחדים להגיע לבתי החולים. להגדיר מחדש מהו מיון בבית חולים. אולי לתת שירותי רפואה דחופה לשבץ והתקף לב בבית החולה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם