משבר הקורונה מאלץ את כלכלות העולם להתמודד עם סיטואציה חדשה ומורכבת. לראשונה, נדרשים המנהיגים השונים לפעול מעמדת חולשה, וללא כל שליטה על מהלך העניינים. המצב הזה מזכיר סרט בדיוני מהסוג הדיסטופי.

בסרט שאליו נקלענו, האנושות נלחמת נגד "חייזר" בלתי נראה וחמקמק, הפועל כאויב רצחני ונע בחופשיות בינינו. הפולש מכתיב את הקצב, גובה מחיר דמים, ומשנה בצורה חדה את זירת האינטראקציה הכלכלית, החברתית והמדינית.

אף משטר אינו חסין בפני שינויים מרחיקי הלכת. בכלכלה הגלובלית קיימת תלות הדדית בת כ-100 שנים בין המדינות. למרות החששות, הגלובליזציה הכלכלית טובה, הן בתיאוריה והן במעשה. כמו כל מערכת פתוחה ומורכבת, גם הכלכלה חשופה לשינוי בלתי נמנע, כפי שחווינו מספר פעמים בעבר.

אם נתמקד בכלכלת העולם כמכלול, ונבחן אותה כמערכת פתוחה ומורכבת, נוכל לראות במגפת הקורונה אתגר המחייב חשיבה יצירתית. כמו כל אתגר, המגפה מאלצת את האנושות לעדכן תפיסות קיימות ולחשוב על דרכי התמודדות חדשות. ההתאמות הדרושות במצב החדש, יכתיבו את המציאות העתידית שלנו.

משבר הקורונה מאלץ את המערכת הגלובלית להתמודד עם הפרעות בלתי צפויות בקצב. אפשר לתאר את הדינמיקה של המשבר המורכב בתרשים המתאר מסלולי צמיחה סבירים למערכת פתוחה ומורכבת, אשר מטולטלת מהלם הקורונה, המאיים על הסדר הישן ושולח אותה לחיפוש שיווי משקל דינמי חדש.

כמו כל תהליך אבולוציוני ביקום, גם התהליך הזה נובע מ"שבירה פתאומית של הסימטריה". המכה שפוגעת במערכת גורמת להלם שמטלטל את הסדר הישן והמוכר. המערכת נאלצת להגיב לסטייה, במטרה להשיג שיווי משקל חדש, ברמת מורכבות חדשה. אופי התגובה מכתיב אם פני המערכת לצמיחה או לדעיכה.

הקו האופקי מסמל את ציר הסימטריה, והוא מתאים לתיאור זעזוע אשר לא משנה את תנאי הבסיס, ואינו דורש שינוי והתארגנות חדשה ברמת שיתוף הפעולה. שיקום הכלכלה מתבצע במחזור עסקים מהיר וסימטרי, ודומה בצורתו לאות האנגלית V, או לאות U, המתארת חזרה לסימטריה בפרק זמן ארוך יותר.

המסלולים העקומים מתארים תנודות במחזורי העסקים השוברים את הסימטריה, ומאלצים את המערכת לשנות את רמת המורכבות ושיתוף הפעולה, כך שניתן להעצימן מעבר לגבולות הצמיחה המוכרים.

תהליך השיקום הזה מתואר בתרשים, שבו עלייה ברמת שיתוף הפעולה והמורכבות תוביל להאצת הצמיחה לסדר גודל חדש מהמוכר.

לחלופין, המערכת יכולה להתבדר, ובכך להביא לירידה ברמת המורכבות ושיתוף הפעולה. מצב זה יכול להיות מיוצג בתרשים כמסלול הדעיכה ברמת החיים, שכן המערכת אינה מנצלת את "כוחו של היתרון היחסי" מאיץ הצמיחה.

כרגיל בטבע, זו לא תכונת הקשיחות שמנצחת, אלא הגמישות והאדפטיביות. תגובה גמישה מאפשרת למערכת לפעול בצורה "מורכבת" יותר, במובן של יותר שיתופי פעולה בין כל מרכיביה. שיתוף הפעולה מוביל למיצוי הסינרגיזם ההדדי בכל הרמות והתחומים, כולל חילופי ידע ושותפויות כלכליות, רפואיות וחברתיות.

הסכנה הטמונה באי-שיתוף פעולה גלובלי גדולה. תגובה ממשלתית ללא שיתוף פעולה גלובלי גורף עם עוד ממשלות, מובילה הנהגות לפעול בצורה מבודלת ב"אסטרטגיית משחק סכום אפס" ובתנאי אי-ודאות קיצוניים ומחסור במשאבים. הסימפטומים של ההלם הזה מופיעים במדדי מחיר הדמים היומי, בקריסת שירותי הבריאות, בהידרדרות הכלכלית החריפה ובעלייה באבטלה ובמתח החברתי.

בתוך הכאוס הגדול שאנו חווים ואסטרטגיית התגובה המתבדלת שמאפיינת את המדינות בשלב הנוכחי, קיימים כמה כלים בארסנל. כלי ההתמודדות הללו תלויים בתחזיות העתידיות שכל משטר מאמץ – מתי יימצא חיסון? מתי אפשר יהיה לחזור לשגרה? והאם השגרה תהיה דומה לזו שהכרנו ערב המשבר?

מתוך כל תחזית צומחת אסטרטגיה תגובה שונה.

בתוך הכאוס הגדול שאנו חווים ואסטרטגיית התגובה המתבדלת שמאפיינת את המדינות בשלב הנוכחי, קיימים כמה כלים בארסנל. כלי ההתמודדות הללו תלויים בתחזיות העתידיות שכל משטר לזמן המשבר ואופי החזרה לשגרה

שיקום כלכלי מהיר הדומה לצורת האות V

אסטרטגיה זו נוקטת בתפיסת "כאילו לא היה משבר" במטרה לשמר את איתנות הכלכלה והתעסוקה בפרק זמן קצר. היא כוללת הבטחות ממשלתיות שאף עסק לא ייפגע, ושרמת החיים המוכרת תישמר פחות או יותר.

תכלית האסטרטגיה היא חזרה לצריכה ולתפקוד זהה לתקופה שלפני המשבר. בבסיס התפיסה עומדת הטענה שיש לשמר את הסימטריה, ומה שהיה הוא שיהיה, כך שהיא אינה מצריכה הסתגלות עמוקה ושינוי ברמת המורכבות. המטרה היא לייצב את מנגנון המחירים בשוק ההון, מתוך תפיסה שהוא המענה הטוב ביותר לייצוב מערכת הסחר והנזילות.

אסטרטגית V מאמינה בפיזור כספים מהיר בשיטת helicopter ben. שיטה זו קרויה על שמו של בן ברננקי, נגיד הבנק המרכזי בתקופת המשבר הפיננסי ב-2008, אשר "פיזר" דולרים בהיקפים חסרי תקדים לטובת ייצוב המערכת.

פעולות אלה כללו הזרמות הון אדירות למערכת הפיננסית בארצות הברית, לרבות הלאמה זמנית או אפקטיבית של בנקים, מוסדות פיננסיים, וחברות ענק כמו החברות בתעשיית הרכב, שחולצה על ידי הנשיא ברק אובמה.

פעולות ייצוב מנגנון המחירים כללו גם רכישת כמויות אדירות של נכסים "רעילים", כגון משכנתאות ובתים, ואף מניעת עסקאות בנדל"ן במחירי הפסד. מדיניות זו יושמה כדי להקפיא את מנגנון המחירים השבור, ולמנוע סחרור הנובע מכיווץ מחירים וערך בלתי נשלט, שעשוי להוביל לקריסה פיננסית כוללת.

במקרה של 2008, הפתרון היה להילחם במשבר הפיננסי הנובע מתמחור לקוי של נכסים כספיים וראליים על ידי "רכישת ההפסד הזמני והלאמתו", מתוך הנחה מוצדקת כי בעיית המחיר תיפתר כאשר השגרה תחזור – כפי שאכן קרה בפועל.

המשבר הנוכחי איננו פיננסי (עדיין), אך הוא מתקדם לשם בצעדי ענק. עיקרו, משבר ביקוש הנובע מהגבלות התנועה ומחשש לחיי אדם, בדומה למלחמה טוטלית שסופה איננו ידוע.

המשבר הנוכחי איננו פיננסי (עדיין), אך הוא מתקדם לשם בצעדי ענק. עיקרו, משבר ביקוש הנובע מהגבלות התנועה ומחשש לחיי אדם, בדומה למלחמה טוטלית שסופה איננו ידוע

מכיוון שגם אופייה העתידי של הכלכלה איננו ידוע, השימוש באסטרטגיה פיסקלית ומוניטרית של פיזור כסף מהיר עשויה להיות מסוכנת. הקצאת משאבים עצומה לטובת ייצוב מנגנון המחירים ורמת החיים באופן מידי תלויה ישירות בקצב החזרה לשגרה, ואם זה יהיה אטי מהצפוי, הכלכלה עשויה למצוא את עצמה ללא יכולת תגובה, ולהתייצב בפני שבר עמוק יותר.

שיקום כלכלי בצורת הסמל של נייקי

אסטרטגיה המתארת חזרה מדורגת לשגרה כלכלית חדשה. המטרה של אסטרטגיה זו היא לשרוד את המשבר ולכלכל את הקצאת המשאבים למשך תקופה ארוכה, וזאת בשל חוסר הוודאות בנוגע למועד החזרה לשגרה ולביקוש מלא. אסטרטגיה זו שמה בראש סדרי העדיפות את זמן הישרדות המרקם הכלכלי הראלי והתעסוקתי, במטרה לאפשר חזרה לתעסוקה מלאה בוודאות גבוה יותר, לאורך תקופת "ספיגה" והתאוששות ארוכה יותר.

אסטרטגיית סיוע דיפרנציאלית דומה למצב חירום, וכוללת הקצאת משאבים זהירה מאוד הדומה ל"טיפול נמרץ נשימתי" לאלה הזקוקים לו. הסיוע הפיסקלי והמוניטרי מנוהל במשורה, ומשרת רק צרכים הישרדותיים לחברות, כמימון של הרגע האחרון.

המטרה באסטרטגיה זו היא להאריך את פרק הזמן של שימור התשתית הכלכלית. הגידול ביכולת הספיגה יגיע מניצול ההון הפרטי המצוי בעודפי החברות. הוא "יבוא על חשבון" שחיקת העודפים הכלואים בהון העצמי התאגידי, במקום סיוע פיסקלי גורף.

אסטרטגיה זו מחליפה הזרמות כספיות אדירות בעבודה מאומצת של המערכת הבנקאית לארגון חובות מחדש, למספר רב מאוד של חברות, שתכליתן להחליק את האנומליה בתזרימי המזומנים בתקופת המשבר על עקום התשואות לזמן הארוך.

אסטרטגיה זו פוגעת בשווי הנכסי של החברות, וסביר שתביא לשחיקה במחירי ההון העצמי בטווח המידי, כפי שקורה ממילא כבר היום. אבל אם המשקיעים יאמינו שהממשל מנהל את התהליך בצורה קשוחה אך יעילה, ועם ראייה לטווח ארוך, סביר להניח שמרכיב הוודאות יעלה גם בסביבה הכאוטית, לכאורה, ואיתו יטפס גם שווי החברות.

חשוב לזכור כי המשבר הנוכחי איננו סיסטמטי, וכי הימצאות חיסון עשויה להחזיר את המצב לקדמותו באופן דומה.

באסטרטגיה הישרדותית בשעת חירום משתמשים בכל הכלים, כולל הרגולטוריים. למשל, שינוי חוקי סחר המביאים לביטול זכויות חוזיות, כמו הזכות לשכ"ד עבור נכסי מסחר קמעונאי. כלי נוסף הוא הפחתות באגרות ובמיסוי, במטרה להקל על עול ההוצאות הקבועות בעולם שבו הביקושים פסקו באופן פתאומי. כמו כן, המדינה יכולה להורות למערכת הבנקאות הפרטית ליטול סיכוני אשראי גבוהים ולארגן חובות מחדש בצורה מסיבית.

תכלית השינויים בזמן חירום תהיה חלוקת העומס על שרשרת הערך, ותמיכה פיסקלית תגיע רק לאלה ששחקו את הונם וזקוקים לסיוע עקב השלכות הקיפאון. (ראו הרחבה בכתבות "מישהו צריך לעצור את אפקט הדומינו", "הבנקאים חייבים לחשוב כמו רופאים").

התוצאות הסבירות בכל אחת מהאסטרטגיות

המערב, בראשות ארה"ב, יתמודד עם אתגר משמעותי מול סיכויי החזרה לצמיחה מהירה. כבר לפני המשבר, אמריקה שברה שיאים ביחס היקף חוב לתוצר, וכעת היא נאלצת לחצות גבולות חדשים. היקף חוב ציבורי אדיר, אבדן תוצר משמעותי,  ואי הוודאות ביחס להשפעות המשבר על הביטחון הכלכלי, הרגלי הצריכה, אופי התעסוקה, שיטות העבודה, הסחר במרחב הפיזי, צורכי הרפואה ועוד – יובילו לקושי עצום לשמר את מה שהיה ולחזור לאיזון סימטרי.

ננסה לצייר מספר תחזיות ביחס להתארגנות החדשה של המערכת הכלכלית הגלובלית העולמית:

נסיגה של מדינות לאסטרטגיה "אנטי גלובלית", תוך שאיפה לעצמאות קיומית ראלית ככל שאפשר, בסגנון "המשק האוטרקי" למוצרים חיוניים. תחזית זו תוביל ככל הנראה להתבדרות ופירוק בריתות ישנות ולנסיגה מהותית בצמיחה הכלכלית.

כריתת בריתות אופורטוניסטיות של דמוקרטיות עם משטרים ריכוזיים, תוך שבירה של מסגרות קיימות וקיומן של פשרות ביטחוניות ואזרחיות. למשל, מדינה מרכזית כמו איטליה יכולה לחבור אסטרטגית לסין, אם היא לא תקבל סיוע נדיב ממדינות דמוקרטיות אחרות או מהאיחוד האירופי.

בריתות דמוקרטיות יתחדשו ויתעצמו, ויצרו בלוק סחר מפלה מול הכלכלות הריכוזיות. תחזית זו מבוססת על המשך מלחמות הסחר שמובילה ארה"ב.

העצמת שיתוף פעולה הגלובלי בין מדינות דמוקרטיות לבין מדיניות ריכוזיות. ויתור על שיפוט מוסרי והחלפתו בתפיסה של "מדינה באמונתה תחיה", יובילו לשיתוף פעולה כלכלי גבוה יותר ברמה הגלובלית.

הפתרון הרציונלי העדיף

האפשרות הרביעית, המתוארת כצמיחה אקספוננציאלית במודל המערכת הפתוחה הנ"ל, מצריכה שינוי תפיסות קיימות, ועלייה ברמת המורכבות ובשיתופי הפעולה הכלכליים. ניקח כדוגמה את ההתמודדות עם החוב בטריליוני דולרים רבים, אותו חב המערב לסין. חוב זה היה קיים הרבה לפני המשבר, וככל הנראה יגדל עוד יותר בעקבותיו ("הדמוקרטיות ידאגו לעם, הדיקטטורות ירוויחו").

והנה שוב מתפתח במערכת הבינלאומית פוטנציאל נפיצות אדיר, המוזן מאי-ודאות קיצוני, עומס חובות חסר תקדים, מחיר דמים בלתי נתפס, ייאוש כלכלי ואזרחי, ומרכיבים רבים נוספים.

והנה שוב מתפתח במערכת הבינלאומית פוטנציאל נפיצות אדיר, המוזן מאי-ודאות קיצוני, עומס חובות חסר תקדים, מחיר דמים בלתי נתפס וייאוש כלכלי ואזרחי

פוטנציאל נפיצות זה רק מחכה להצתה, כך שהנרטיב הלעומתי ומלחמות הסחר שמובילה ארה"ב בשנים האחרונות, מאוד מסוכנים בימים אלו. וכבר נשמעים קולות ודעות בקרב אנשי ממשל, הטוענים שיש לשמוט חובות לסין בגין אשמתה במשבר הקורונה.

אסטרטגיות פיננסיות "התקפיות" חד צדדיות, שעשויות לסכן את המשטר הסיני, עשויות להביא לעימות צבאיים שיאיצו את הסחרור הבינלאומי.

מול הסיכון הגבוה שטמון בנקיטת האסטרטגיות ההתקפיות, המודל המתואר מציע אפשרות נוספת ומועדפת, והיא העמקת שיתוף הפעולה והמורכבות אף יותר. אפשרות זו מופיעה בתחזית הרביעית.

משבר הקורונה מהווה הזדמנות לשנות את שאיפות המשטרים לעצב את העולם בדמותם ובצלמם. עקרון "מדינה באמונתה תחייה" עשוי לסלול נתיב שיוכל לחלץ את הכלכלות באופן מהיר, ואף להאיץ את צמיחתן.

משבר הקורונה מהווה הזדמנות לשנות את שאיפות המשטרים לעצב את העולם בדמותם ובצלמם. עקרון "מדינה באמונתה תחייה" עשוי לסלול נתיב שיוכל לחלץ את הכלכלות באופן מהיר, ואף להאיץ את צמיחתן

אפשר לדמות את הכלכלה המצרפית כיום כמערכת עסקית גדולה ומגוונת, העומדת בפני פשיטת רגל. מכיוון שעומס החוב הגדול ביותר הוא ממשלתי, והתלות ההדדית גבוהה מאוד, ניתן ליישם את הפתרון הרציונלי הבא: המרת החוב הסיני להשקעות פיננסיות פסיביות בכלכלות המערב. במקום חובות, יחזיקו הסינים זכויות לרווחים מכלכלות המערב. אלו יהיו דיבידנדים של שלום, המשמעות של פתרון זה הוא שהסינים ירוויחו מהצמיחה של כלכלות המערב. אחרי הכל, זוהי ההשקעה הטובה ביותר והבלתי נמנעת בכל העולם כולו.

ההשקעות הסיניות במערב יכולות להיות מנותבות לכמה אפיקים מרכזיים:

הפניית משאבים להשקעה בתשתיות לאומיות במערב וקבלת זכויות פסיביות לדיבידנדים מההשקעות. ההשקעה תניב רווחים משתנים שיתורגמו לדיבידנדים (ולא ריביות) לתקופות ארוכות מאוד, כך שבשקלול אפקטיבי השקעה זו תהיה עדיפה יותר על החזקת חוב פסיבי (קל וחומר כאשר האלטרנטיבה הקיימת היא חוב במחלוקת מכלכלה משברית וסיטואציה לעומתית). ניתן לייצר רצועות ניוד לתשואה עם רצפה מינימלית ותקרה מקסימלית, כך שההשקעה תהיה עדיפה כלכלית.

המרת החוב לטובת השקעה הונית פסיבית במקבצי חברות ציבוריות ופרטיות הן בחוב והן בהון עצמי, כך שהמכלול ישקף את צמיחת המשק האמריקאי. גם בהמרה כזו, אפשר לתת לתשואה תחום ניוד במינימום ומקסימום, כדי שהחשיפה התקציבית תהיה מינימלית ותופנה להבטחת רשת הגנה בלבד.

הגדלת היקף ההשקעה הסיני הישיר בכלכלות המערב מבלי להשתלט עליהן, בכל שילוב אחר.

היתרונות מיישום התחזית הרביעית הם ברורים ומיידים, מכיוון שההצעה מבוססת על ארגון מחדש של מספרים וערכים על ציר זמן. להלן דוגמאות ליתרונות כמותיים לכל הצדדים המעורבים.

היתרונות למערב:

• מהפך מיידי ביחס החוב/תוצר
• השקעות מידיות בצמיחה
• הגדלת התעסוקה
• הגדלת הצריכה
• חזרה מהירה לצמיחה
• חיזוק הכלכלה והמטבע
• חיזוק השותפות ארוכת הטווח בין סין למערב, תוך הגדלת יחסי השותפות על פני יחסי הנושות
• מעבר לכלכלה גלובלית אחראית ושוויונית
• הפחתת ההוצאה הביטחונית

היתרונות לסין:

• המרת חוב מסוכן בהשקעה הונית בטוחה בכלכלות המובילות במערב
• מניעת נסיגה כלכלית כתוצאה מתגובה לעומתית מהמערב
• האצת הצמיחה מגידול הייצוא למערב עקב ביטול מלחמות הסחר
• הימנעות משמיטת חובות
• חיזוק הכלכלה והמטבע
• חיזוק המשטר
• עליית כיתה במעורבות בניהול העולם
• הימנעות מסיכוני מלחמה בטווח קצר מול המערב, העוצמתי יותר כיום
• הקטנת ההוצאה הביטחונית

עם הפנים לאתגרים שבדרך

אם מסתכלים קדימה רואים לא מעט אתגרים נוספים: התחממות גלובלית, וירוסים חדשים ועוד. אך די ברור כי אופציית שיתוף הפעולה ושינוי פרספקטיבות מהיר היא נקודת המבט הנדרשת כרגע, בדיוק כפי שעשתה אמריקה בעבר בעסקות ברטון וודס וניו דיל.

שיתוף פעולה גלובלי יאפשר לכלכלה העולמית לעלות על מסלול של צמיחה מהירה תוך עלייה במורכבות ובשיתוף הפעולה במשאבים ובידע, והתמקדות באחריות הממשל לבריאות האנושות. זו גם המסקנה שצריך להוציא ממשבר הקורונה. המשבר גורם לנו להבין שהבדלים ביחסי עוצמה צבאית וכלכלית מתבטלים כאשר מופיע איום חיצוני לאנושות. האיום הזה מחייב אותנו לפעול יחד לטובת הישרדות כללית.