הסיוע הנדיב שמציעה הממשלה למימון הלוואות בערבות מדינה הוא טוב ומבורך, אך רחוק מלטפל בפיל העצום שבחדר. עסקים קטנים ובינוניים נרתעים – ובצדק – מנטילת הלוואות בעיצומו של משבר הקורונה, משום שאלה נועדו לממן הפסדים מתמשכים שצפויים לעסק שלהם, בגין הוצאות קבועות ומימוניות. בכל יום שחולף ההוצאות של בתי העסק ממשיכות לתפוח, ולפרק זמן בלתי ידוע.
גם הקלות הממשלתיות החיוניות האחרות (כמו דחיית פרוצדורות והארכת היתרים ורישיונות) לא יסייעו לעסקים הפגיעים ביותר, שקורסים בשעה זו ממש.
איש לא הבטיח שהסגר במשק הישראלי יסתיים בעוד חודש או חודשיים, כאשר בעולם כבר מדברים על פרקי זמן של רבעונים שלמים. החיובים של בתי העסק על אותן הוצאות ממשיכים להעביר עושר לצד הגובה (למשל, בעל נדל"ן), בשעה שההפסדים והחובות של מי שמפעיל את העסק (למשל, הבעלים של החנות השכורה) ממשיכים לעלות. במשבר הכלכלי הזה אין מי שמחוסן, וצניחת הביקושים לא יכולה לבוא לידי ביטוי רק אצל אותו בעל חנות אומלל.
"הצעות הסיוע הממשלתיות לעסקים מזכירות את אותו סיפור על איכר קשה יום, שקשר לפני חמורו העייף גזר טרי ודשן, כדי שיוכל לראות אותו כל הדרך, גם כשהוא בקושי סוחב את העגלה במעלה ההר, מבלי שתהיה לו אפשרות לנעוץ בו את שיניו. הישראלים לא כאלה חמורים", אומר לזמן ישראל בועז בנרוש.
בנרוש הוא מומחה לטיפול במשברים כלכליים, יזם ושותף בקרן השקעות שפועלת בארה"ב, ומספקת חוב לעסקים עם צורכי אשראי מיוחדים. בסדרת כתבות, שזהו חלקה השלישי, ננתח את האתגרים הכלכליים בעקבות התפרצות מגפת הקורונה.
התפקיד המרכזי של הבנקים
רבים נוטים שלא לחבב את הבנקים, ולהאשים אותם בכל צרה כלכלית שגועשת על המשק. גם אם יש לכך לא מעט הצדקות בדרך כלל, ברגע זה ממש, התפקיד של הבנקים במשק חיוני מאין כמוהו, וכדאי להימנע עד כמה שאפשר מפופוליזם.
גיוסה של המערכת הבנקאית והתאמתה לטובת הצלת העסקים החלשים, בראש ובראשונה, היא המפתח להישרדותם של יותר בתי עסק, ולפרקי זמן ארוכים יותר.
פקידי הבנק הם אנשי מקצוע, שמכירים היטב את לקוחותיהם. מתבקש איפה, שהם יהיו "קציני הקישור" לסיוע החירום, יחד עם רואי החשבון של העסק. הנחיות פעולה ברורות מטעם הממשלה, ידייקו את הגשת הסיוע, כך שהוא יגיע בזמן הנכון לעסקים הפגיעים ביותר, ויגדילו את מרווח הנשימה של המשק כולו.
פקידי הבנק הם אנשי מקצוע, שמכירים היטב את לקוחותיהם. מתבקש איפה, שהם יהיו "קציני הקישור" לסיוע החירום, יחד עם רואי החשבון של העסק. הנחיות פעולה ברורות מהממשלה, ידייקו את הגשת הסיוע
משבר הקורונה הוא מאבק אזרחי, וכולם צריכים לשאת יחד בנטל ההשלכות שלו. המשבר הזה חייב להיות המשבר של כולם.
הפירוש הנכון, העדכני, הדמוקרטי והצודק ביותר לאמירה "כולנו ביחד באותה הסירה", הוא עיכוב וביטול חיובים לפרק זמן מסוים, שיחול על מי שלא יכול עוד.
בדיוק כמו עסקים שאיבדו את לקוחותיהם בגלל העוצר, בעלי החוב של העסקים האלה, שניזונים מהכנסות העסקים, "איבדו" את לקוחותיהם. הנגישות שלהם לגביית ריביות ולתשלומי שכירות פסקה באחת בגלל הסגר, והביקושים שפסקו.
אפקט הדומינו, זוכרים?
אבל יש עוד נימוק, והוא שהעסקים הפגיעים ביותר ממשבר הקורונה הם כמו קוביות הדומינו הראשונות, שנפגעות, נופלות לאחור, ומתחילות את המסע ההרס של אפקט הדומינו. בסוף התהליך, כולם נפגעים הרבה יותר, גם הבנקים.
המערכת הפיננסית משולה למכונות ההנשמה של המשק, ובמחסור יש לתעדף את השימוש בה למתן פתרונות מהירים גם לעסקים שפעלו בשגרה "בסדר", ולא רק ל"מצטיינים" או ל"טובים", כי עכשיו עסקים אלה קורסים, מהר מדי וחד מדי.
המערכת הפיננסית בימי הקורונה משולה למכונות ההנשמה של המשק, ובמחסור יש לתעדף את השימוש בה לטובת מתן פתרונות מהירים גם לעסקים שפעלו בשגרה "בסדר", ולא רק ל"מצטיינים" או ל"טובים"
לחלק מהעסקים יהיה צורך לייצר "החלקה תזרימית", שתכליתה לגשר על הזמן של העוצר, באמצעות דחיית פירעון חובות לעתיד. אין צורך במימון חדש, אלא רק לארגן את המימון שכבר ניתן להם קצת אחרת. ייתכן שזה יהיה כרוך בוויתור על עמלות או קנסות מפעם, בהורדת ריביות, או אולי במחילה מלאה על משהו.
זו בדיוק המשמעות של לבוא לקראת עסקים מתוך החובה לסייע. אם החולה עמד על הרגליים לפני המשבר, יש לאפשר לו לעמוד עליהן גם במהלכו וגם קצת אחריו, ואם צריך אז גם להקפיא את מצב העסק מיד, כדי שלא יצבור עוד הפסדים ויגווע.
לעסקים אחרים, שנפגעו מדחיית חובות מצד לקוחות, כדאי להעמיד את אותו מימון מגשר שמציעה המדינה, ובכך להחליש את המכה. כמובן שיש להקצות משאבים רק למי שצריך נזילות באמת. הנסיבות הן כאלה שהרבה עסקים יזדקקו לסיוע, כך שיש לפעול בנוהל "טיפול נמרץ", ולהגיש עזרה לפי הצורך המידי.
כמובן שכל הטוב הזה לא יקרה מעצמו, ושאיש לא מצפה מהבנקים להירתם למאמץ בהתנדבות. אבל לאור צורכי התמיכה העצומים שבעלי העסקים צפויים לבקש מהמערכת הפיננסית, המדינה הפכה את עצמה למערכת הפיננסית בפועל, בין אם בבעלות בהון, ובין אם באחריות לסיכון.
בנוסף על העובדה שהמדינה ממילא ערבה לכל פיקדונות הציבור בבנקים, כך שרוב הסיכון רובץ לפתחה, היא גם מממנת בהיקפים חסרי תקדים את השפעות נפילת התוצר, שלפי הערכות שמרניות מגיעות כבר ל-100 מיליארד שקל.
סביר להניח שהסכומים האלה יזנקו בהמשך, כך שייתכן מאוד שקיים חשש ממשי שלפנינו מהפך חסר תקדים בהיקף מעורבות הממשלה בכלכלה, ואין כל דרך שהמעורבות הזו תפסח על הבנקים.
אחרי שהובהר כי הבנקים הם לא עסק נפרד, אלא גוף השקול במרכזיותו למערכת הבריאות של המשק הישראלי, ברור מדוע זכותה ואף חובתה של המדינה להורות למערכת הפיננסית להאיץ את חילוץ העסקים ולפעול מידית.
כללים ברורים ופשוטים
קביעת כמה כללים פשוטים וברורים, תאפשר לאמוד את מידת התרומה של כל עסק לכלכלה בשעת חירום. קריטריון אחד הוא היקף שחיקת ההכנסות וההון העצמי שספג העסק בעקבות הסגר, והקריטריון השני הוא המאמצים שעשה לטובת שימור העובדים והתעסוקה, והתחייבותו להעסיק את העובדים גם בעתיד.
התוצאה המתקבלת משיגה שתי מטרות בעת ובעונה אחת: בעלי העסקים שטובים לעובדיהם ייהנו מיתרון מסוים כתגמול על מסירותם והגינותם כלפי עובדים אלה; ובמקביל תושג תכליתה של החקיקה לשעת חירום, שהיא להגן על המדינה, על ביטחון הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים.
את ההשלכות של שימור העובדים בעסק, או היעדרו, אפשר לראות היטב בנתונים ששירות התעסוקה פרסם השבוע (ה'), ולפיהם כ-39 אלף דורשי עבודה הצטרפו ביום חמישי למעגל האבטלה, כך ששיעור האבטלה גבוה מ-20%. במילים אחרות, כבר עכשיו אחד מכל חמישה עובדים שכירים בישראל מובטל, ורק התחלנו.
כבר עכשיו נתוני האבטלה לוקים בחסר, כי הם אינם מביאים בחשבון את כל אותם עצמאים ובעלי עסקים, שאין להם למי לפנות כדי לבקש סיוע כלכלי או דמי אבטלה, לנוכח העוצר ועצירת הפעילות של העסק. אבל אם רק היה תור ייעודי בלשכות התעסוקה לעצמאים, גם הם היו מתדפקים על דלתותיהם.
נתוני האבטלה לוקים בחסר, כי הם אינם מביאים בחשבון את כל אותם עצמאים ובעלי עסקים, שאין להם למי לפנות כדי לבקש סיוע כלכלי או דמי אבטלה, לנוכח העוצר ועצירת הפעילות של העסק
חשוב להבין כי דיוק ותגובה מהירה הם שם המשחק. די להביט בהערכות הצנועות של האוצר כדי לראות את הגידול אקספוננציאלי בהיקף ההוצאה הלאומית מהסגר מדי חודש. ולמרות שנמאס לדבר על הצורך לשטח את העקומה של התפשטות הקורונה, כי ישר נזכרים במחיר הדמים שהיא גובה, כך בדיוק צריך לנהוג ולשטח את עקומת הקורונה הכלכלית כדי למנוע קריסת עסקים. זו בדיוק תמונת הראי הכלכלית של אותו תהליך אקספוננציאלי של התפשטות הקורונה.
עסקים זקוקים לוודאות. הם צריכים לדעת שיש רצפה לתהום הכלכלית שנפערה תחתיהם. הרצפה היא אותה ידיעה שיש באפשרותם להקפיא את הכל ברגע שלא יוכלו לסחוב יותר, ושכאשר יגיע תורם על האלונקה, יהיה גם מי שיסחב אותם.
אבל אותם בעלי עסקים גם צריכים לדעת, שהסיוע יגיע אליהם רק אחרי שההון הפרטי יישחק. אין ברירה, הרי אמרנו שכולנו באותה הסירה. יצירת המדרג הזה תאפשר "לבטח" הרבה יותר עסקים מקריסה פוטנציאלית ולאורך יותר זמן, מתוך תקווה שנצא מהמשבר מהר יותר, ונוכל לשמר את חוסנה של המדינה והכלכלה.
כרית הבטיחות של המדינה
תקציב המדינה הוא כרית הבטיחות ההישרדותית האחרונה בתהליך, באמצעות תמיכה ישירה ועקיפה במערכת הפיננסית. תפקידה של המדינה הוא לעמוד בתווך, ולנהל את האירוע הן כרגולטור מכוון, והן כחוליה האחרונה בשרשרת, שתספוג את שאריות ההלם כ"מממן של הרגע האחרון" לסקטור העסקי.
תקציב המדינה הוא כרית הביטחון ההישרדותית האחרונה בתהליך, באמצעות תמיכה ישירה ועקיפה במערכת הפיננסית. תפקידה הוא לעמוד בתווך, ולנהל את האירוע כרגולטור מכוון וכחוליה האחרונה בשרשרת
המטרה היא לחזק את הלימות ההון של המערכת הפיננסית ככל שנדרש, עקב סיכוני האשראי של הבנקים, שגדלו דרמטית בעקבות המשבר.
הבנקים, מצדם, ימשיכו לעשות את מה שהם עושים מדי יום, רק עם יותר אומץ ותחושת שליחות ציבורית, וליתר בטחון גם על פי צו מדינה.
הפעלת הבנקים יכולה להיות אפקטיבית ביותר בהחדרת הסיוע הכלכלי לעסקים הנזקקים במשק באופן מיידי ולא בדיעבד, לפני שלב השבר והייאוש.
אחת התוצאות של רתימת הבנקים היא יצירת סדר יום בנקאי דומה לזה של חדר מיון. הטלפון הראשון של מנהל הבנק יהיה דווקא ללקוח העסקי החלש, והמורכב ביותר, רק שבמקום לכעוס עליו ולהפחיד אותו, הבנקאי יציע לו סיוע מיידי ועצה טובה ממש ברגע הלפני אחרון, כמו מנהל מחלקה למונשמי קורונה הכלכלית.
הסיוע מהבנק יכלול מימון של ההון החוזר התקוע לעסקים תפעוליים, דחיית פירעונות הקרן, הפחתה וביטול העלויות לעסקים המוקפאים, ובמקרים שצריך זאת גם ארגון מחדש של מבנה החובות לבעלי הנדל"ן המסחרי.
גם אלה האחרונים ספגו צניחה דרמטית בהכנסות כתוצאה מהקפאה חלקית של תשלומי השכירות, וזקוקים להגנה מאבדן הנכסים ושחיקה מוחלטת של ההון.
חיזוק מכפיל הכסף
המדינה יכולה לחזק את ההון העצמי של המערכת הבנקאית עוד לפני שהוא יישחק מהגידול בסיכוני האשראי, וזאת באמצעות השקעה ישירה בהון העצמי הראשוני של הבנקים, שמחויבים ליחסי רזרבה והלימות הון.
מדובר בתהליך דומה לזה שנעשה בכלכלות המערב במשבר של 2008, שם השקיע הממשל במניות של המערכת הבנקאית והפיננסית, ונפדה מהן ברווח נאה, כמה שנים לאחר מכן, כשמכר אותן בחזרה לציבור המשקיעים.
הטלפון הראשון של מנהל הבנק יהיה ללקוח העסקי החלש, והמורכב ביותר, רק שבמקום לכעוס עליו ולהפחיד אותו, הבנקאי יציע לו סיוע מיידי ועצה טובה ברגע הלפני אחרון, כמו מנהל מחלקה למונשמי קורונה הכלכלית
"במונחים מקצועיים", אומר בנרוש, "החשיבות של התערבות בחיזוק ההון העצמי של המערכת הבנקאית, נובעת מכך שפגיעה בהון העצמי שלה, מכווצת דרמטית את האשראי ביחס הפוך כמעט ליחס הרזרבה והלימות ההון בראיה מצרפית, כלומר, במכפלות. מסיבה זו התמיכה בבנקים בהון הראשוני חיונית, שכן כל שקל הון שיש לבנקים, משרת כפולות של קווי אשראי הנחוצים במערכת.
"צריך גם לרתום את האפקט המכפיל הזה לכוון החיובי, וללא קשר לבטח את הבנק בגין כל ההפרשות הנוספות, כדי להימנע מכווץ האשראי במכפלות לאחור, בגין אותו מכפיל ממש. לא נכון יהיה לשחרר את יחסי הלימות ההון בימים אלה, ולאפשר לכאורה עלייה בכושר האשראי, כי זה יכפיל את הסיכון הבנקאי".
להבטיח את אמון הציבור
ויש עוד היבט שצריך לשים אליו לב בהקשר של הבנקים, לנטרל אותו מראש: החשש הגדול ביותר הוא מאבדן אמון הציבור במערכת הבנקאית בתקופת משבר.
חוסר אמון במערכת יבוא לידי ביטוי בצורת התנפלות המונית ומשיכת פיקדונות מהבנקים, מה שעלול להוביל לקריסת המערכת הבנקאית במהירות. במצב כזה המשבר הכלכלי כבר עלול להיות בסדר גודל כזה שיחייב נקיטה בפעולות כלכליות אנטי דמוקרטיות חריפות מאוד, עד כדי מניעת גישה להון הפרטי, כדי לבלום את משיכת ההון מהבנקים. כבר ראינו את התהליך הזה באותו משבר פיננסי עולמי בשנת 2008, רק שאז זה היה בלי הקורןנה,
וממש לא צריך משבר ביקוש + משבר פיננסי על הראש עכשיו – אז נא ולהתכונן בהתאם אח גדול.
החלק המעודד הוא שעל ידי השקעת המדינה במניות הבנקים, בדרך של הקצאת מניות, נוצר גם נתיב יציאה הן להחזר ההשקעה, והן לפיצוי הולם למשלמי המסים. אמנם הפיצוי הזה יהיה אי שם בעתיד, כשההימור הבלתי נמנע על הצלת המשק יצליח, אך עם ההצלחה, המשק יחזור לצמיחה ואיתו ישגשגו גם התשואות של מניות הבנקים. התוצאה תהיה שבפועל, המדינה תציל את הציבור מקריסה כלכלית, וגם תחזיר לציבור את ההשקעה שלו ממכירת מניות הבנקים בעתיד.
טעות תהיה לחשוב שהיחלצות המדינה להצלת הבנקים היא התערבות בלתי הוגנת ורעה. אמנם המדינה תשקיע בהון העצמי של הבנקים, אך בראייה רחבה, נגלה שממילא רוב בעלי המניות במערכת הבנקאית הם הציבור, יחד עם אחזקות מיעוט של "דבוקות שליטה" פרמידיאליות.
כמו כולנו, גם דבוקות השליטה האלה יחטפו, הן באחזקותיהם והן באחיזה שלהם בבנק, כי אם גודל הסיוע כל כך יגדל, יגדל בהתאם גם הדילול באחזקות של בעלי השליטה, וסביר להניח שגם הונם יישחק. לא נעים, אבל זו גם תהיה תרומתם לבלימת הפגיעה הפתאומית במערכת העסקית, שאליה הם חשופים ממילא.
התפקיד של הבנקים במשבר הזה קריטי, ולמעשה אין בלתם, בכל המערכת הכלכלית. לא מדובר בחלוקת מתנות לסקטור העסקי או לבעלי הון פריבילגיים.
במשבר הקורונה הזה כולם חוטפים, גדולים וקטנים, והכל בהתאם וביחס ישיר לגודלם ולמידת החשיפה שלהם למשבר, ובדיוק עד גבול יכולת השחיקה הסבירה של ההון הפרטי העומד בסיכון. התוצאה של חלוקת הנזק היא שהמערכת העסקית לא נשברת ונותרת גמישה, כך שהיא תוכל להתאושש ביום שאחרי.
החדשות הרעות
אין דרך קלה לומר זאת: רוב העסקים ייפגעו, והפגיעה בהם תביא לידי ביטוי את השתתפותם בתהפוכות הגורל וסיכוני המודל העסקי שלהם, גם בתקופות משבר.
אז נכון שזה לא פייר, אבל כולנו יחד באותה הסירה: סקטורים עסקים ראליים ומוסדות פיננסיים כאחד. אם לא כולם ייכנסו לסירת ההצלה הזו, הן בתי העסק והן הבנקים, ייפגעו מהמשבר הכלכלי גם סקטורים שיכולים לצמוח בתקופה זו, ובכך לתרום רבות להמשך גביית המסים והגברת יכולת הספיגה של המשק.
אם לא כולם ייכנסו לסירת ההצלה הזו, הן בתי העסק והן הבנקים, ייפגעו מהמשבר הכלכלי גם סקטורים שיכולים לצמוח בתקופה זו, ובכך לתרום רבות להמשך גביית המסים והגברת יכולת הספיגה של המשק
גמולם של העסקים שאיתרע גורלם ושחקו את הונם העצמי מהותית, יהיה הידיעה שהמדינה פעלה והגנה ככל יכולתה על המשך קיומם הכלכלי, בעת המשבר הגדול שלפנינו. שימור המשק מקריסה מידית, וכן שימור המודל העסקי לעתיד, יאפשרו לעסקים להחזיר הן את התעסוקה והן הרווח בעתיד.
וגם כדאי לומר מילה על סבסוד השכר, שלא פעם מעורר תרעומת. לא מדובר בבזבוז משאבים, משום שמעבר לעובדה שסבסוד שכר בנסיבות הנוכחיות מתבקש משיקולי מוסר בסיסיים, הוא גם משמש כרצועת הגנה לביקוש המצרפי במשק, שהוא הוא המחולל העיקרי של הצמיחה.
בתנאי חירום, הפוקוס בהקצאת המשאבים צריך להיות תמיד על מידת האפקטיביות הנמדדת, בין השאר, על ידי שיעור ומהירות התמסורת בין כל שקל העובר לסבסוד שכר, לבין חזרתו לביקוש המצרפי ולצמיחה הנדרשים כל כך.
ברור כי סבסוד עלות העבודה לצורכי מחייה בסיסיים, יתורגם לביקוש המצרפי באופן מיידי, כי אין ברירה וחייבים לחיות, וכשחיים יש צרכים שצריך למלא והם תמיד עולים כסף. רק חשוב שאת הקניות נעשה מתוצרת הארץ, ופחות מעלי אקספרס. כך נביא לידי ביטוי את הרצון לחזק בשעה זו דווקא את הדמוקרטיות.
במצב שבו הדיקטטורות ממשיכות להפעיל את מנועי המשק ולספק את הביקושים העולמיים, הן מתעצמות על חשבון הדמוקרטיות המדממות, שמרכזות עכשיו את כל המשאבים שלהן בהצלחת חיים.
יידרשו גם סנקציות
אבל התרומה האישית שלנו לא מספיקה. המדינה גם צריכה להטיל סנקציות על כל אותם מעסיקים ששולחים את עובדיהם לחל"ת, גם במקרים שבהם העסק מסוגל לספוג הפסד לפרק זמן מסוים. סנקציות צריך להפעיל גם על עסקים שמבקשים להגדיל את שולי הרווח, או לשמור עליהם בדיוק באותו המצב למרות המשבר, כי בכך הם מנצלים לרעה את משאבי המדינה בשעת חירום.
המדינה צריכה להטיל סנקציות על כל אותם מעסיקים ששולחים את עובדיהם לחל"ת, גם במקרים שבהם העסק מסוגל לספוג הפסד לפרק זמן מסוים. סנקציות צריך להפעיל גם על עסקים שמבקשים להגדיל את שולי הרווח
הסיוע ומתן התמריצים צריכים להתמקד באותם עסקים שמשמרים את העובדים ככל שאפשר, גם במחיר של קיצוץ זמני בשכרם, כי כבר אמרנו שהמטרה היא לחלק את הפגיעה בין כולם, ולחלק אותה בין כל בעלי העניין בעסק, כולל העובדים המסורים, שייאלצו לספוג הפחתה בשכרם.
זו יכולה להיות שעתם היפה של היזמים והמעסיקים שמשמרים את התעסוקה במשק. ממש כמו אותם אנשי הרפואה, יכולים גם המעסיקים להציל את המערכת הכלכלית, ולשמר את חוסנה של המדינה בעת המשבר, ליום שלאחר הקורונה.
המהלך הזה מאפשר לקנות יותר זמן של שקט אזרחי. אם הייאוש וחרדה הקיומיות יעלו עוד קצת, יהיה קשה מאוד לשלוט על האוכלוסייה ולשמור עליה בסגר מתמשך, במקרה שנידרש לכך. אם לא נעשה זאת, התוצאה תהיה שנפסיד בשני הקרבות החשובים בעת הזו: הקרב הרפואי על חייהם של החולים והקרב הכלכלי על שמירת חוסנה של המדינה, המעסיקים והעובדים במשק הישראלי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו