שני שלישים מהישראלים מרוצים מהאופן שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל את משבר הקורונה, כך על פי סקר של חדשות 12 שפורסם ביום שני האחרון. אבל חלק מהפרשנים, שמייחסים לנתניהו כשלים בתגובה לאתגר, פרסום סטטיסטיקות מטעות ועיסוק בפוליטיקה קטנה, נותנים לו ציונים נמוכים בהרבה.
ישראל ללא ספק פועלת בצורה טובה למדי לאור המשבר, בהשוואה למדינות אחרות. נתניהו ראוי לקרדיט על כך – והוא לא נמנע מטפיחה עצמית על השכם. אבל אחת מהסיבות המרכזיות לתפיסה הרווחת לפיה נתניהו מנווט כעת את המדינה עם יכולת חסרת מתחרים, היא ההערכה העצמית הגבוהה של נתניהו. בכל הפעמים בהן פנה לאומה בנושא, הוא שיבח את הצעדים שבהם נקט.
"ישראל נמצאת במצב הטוב ביותר בהשוואה לכל המדינות, יחד עם שתיים או שלוש מדינות מערביות", הצהיר ראש הממשלה ב-4 במרץ. "אנחנו במצב טוב יותר, משום שמתחילת הדרך הוריתי על מדיניות של הכנת-יתר ולא הכנת-חסר".
ב-1 באפריל, נתניהו ציטט סקר שפורסם על ידי חברת השקעות הון לא מוכרת מהונג קונג, שדירגה את ישראל כמדינה הבטוחה ביותר מפני הקורונה. "זה אומר שעד עכשיו קיבלנו את ההחלטות הנכונות וקיבלנו אותן תוך כדי התקדמות", הוא אמר. כלכלות קורסות מסביב לעולם, אבל בישראל, "המצב טוב יותר", הוא הדגיש. משרד האוצר קיבל הצעות לגיוס אשראי של יותר מ-90 מיליארד שקלים – הרבה יותר ממה שהוא ציפה, הוא הוסיף. "זו הבעת ביטחון גדולה בכלכלה הישראלית".
אחת מהסיבות המרכזיות לתפיסה לפיה נתניהו מנווט את המדינה עם יכולת חסרת מתחרים, היא ההערכה העצמית הגבוהה של נתניהו, שמרבה לשבח את הצעדים בהם נקט
כמה ימים לאחר מכן, משרד ראש הממשלה פרסם הודעה לעיתונות הנותנת קרדיט לשיחות אישיות שלו עם מנהיגים זרים – שיחות אשר גרמו כביכול להסרת מכשולים ברכש "שלושה משלוחים עצומים" של תרופות וציוד למאבק במגיפה.
לפי ההודעה, משלוחים אלה כוללים 2.5 טון חומרי הרדמה מאיטליה, 2.4 מיליון גלולות כלורוקווין, תרופה ניסיונות – ושנויה מאוד במחלוקת – שחלק מהגורמים סבורים כי היא עשויה לטפל בקורונה, ומיליוני יחידות של ציוד מגן אישי מסין. רק לאחר ששוחח עם נתניהו, ראש ממשלת הודו נתן את האישור המיוחד שלו למשלוח של טונות של חומרי הגלם לייצור כלורוקווין, נכתב בהמשך ההודעה.
"אני חייב להגיד לכם שאנחנו רושמים הצלחה גדולה במלחמה הזו", אמר נתניהו בעוד הודעה טלוויזיונית ביום שני האחרון. "ישראל מדורגת בתור המדינה הבטוחה ביותר בעולם בכל המדדים ביחס לאוכלוסייה שלה".
לדוגמה, הוא אמר, בתוך מספר שבועות שיעור ההידבקות היומי פחת מ-22% ל-4%. שיעור התמותה, היחס של הנשאים הנמצאים במצב קשה ואלו הנדרשים להנשמה הוא "נמוך יחסית לרוב המדינות", הוא אמר.
"שנים של ניהול כושל"
מספר פרשנים טוענים כי ראש הממשלה פעל בחוכמה, אולי אפילו מתוך ראיית הנולד, בתחילת המגיפה. "באתגר הקורונה אני נותן לנתניהו ציונים גבוהים", אמר לזמן ישראל זוכה פרס ישראל פרופסור יחזקאל דרור, "הוגה תכנון מדיניות" על פי הגדרתו, ולשעבר ראש מחלקת מדעי המדינה באוניברסיטה העברית.
"אף מדינה לא יכולה להיות מוכנה לכל האפשרויות: רעידות אדמה, מלחמות, מגיפה ועוד. אבל הודות להכנות למלחמה, לישראל יש את המשאבים שהיא יכולה לנצל לטיפול במגיפה, כמו צה"ל", הוא הסביר.
דרור, שכתב כמה ספרים על תכנון מדיניות ומנהיגות בישראל, אמר כי בעולם מלא בהפתעות, היכולת לאלתר היא קריטית. "טעויות הן בלתי נמנעות. בהשוואה לעולם ובהינתן בעיות מיוחדות – כמו החרדים, ישראל מתמודדת היטב".
גם סגן ראש המל"ל לשעבר, צ'אק פרייליך, שכתב רבות על תהליכי קבלת ההחלטות של ממשלות ישראל, הסכים כי נתניהו ראוי לשבח על ניהול המשבר באופן יעיל. "הוא הקדים לפעול, בוודאי בהשוואה למדינות אחרות באירופה", אמר פרייליך. "עם זאת", הוא הוסיף, "אין ספק שמערכת הבריאות סבלה מהתעלמות ומניהול כושל במשך שנים. זו פשוט לא הייתה עדיפות לאומית".
ב-2018, ישראל הוציאה 2,780 דולר על בריאות לנפש, מעט פחות מסלובניה והרבה מתחת לממוצע ב-OECD. בארץ יש ממוצע של שלוש מיטות בית חולים ל-1,000 תושבים (בהונגריה הממוצע הוא 7 מיטות ל-1,000 תושבים).
"אבל חשוב מכך", המשיך פרייליך, "משרד הבריאות הובל בעשור האחרון על ידי יעקב ליצמן, שר שהעניין שלו בבריאות הוא מינימלי, ושמתעניין יותר בציבור הבוחרים שלו וככל הנראה עומד להיות מואשם בשחיתות בקרוב".
"הניהול הכולל של נתניהו היה טוב", אמר פרייליך, "עד לימים האחרונים, אנשים נתנו לו ציונים גבוהים למדי. אבל השיקולים הפוליטיים מתחילים להעיב על כך".
נתניהו זקוק לחרדים ליצירת רוב קואליציוני, וזה הסיבה, על פי מבקרים כמו פרייליך, שהוא היסס בתחילה לטפל באופן נחוש בקהילות החרדיות, למרות העובדה כי חלקן סירבו בתוקף לפעול לפי הנחיות משרד הבריאות.
"היה צורך אובייקטיבי בסגירה מוחלטת (של אזורים חרדיים מוכי קורונה, כמו העיר בני ברק ושכונות בבירה, ר"א), אבל זה בבירור פוליטיקה בלבד. וכולנו נשלם את המחיר על כך, משום שיהיו עוד התפרצויות בהמשך הדרך", אמר פרייליך.
"היה צורך אובייקטיבי בסגירה מוחלטת של אזורים חרדיים מוכי קורונה, אבל זה בבירור פוליטיקה בלבד. וכולנו נשלם את המחיר על כך, משום שיהיו עוד התפרצויות בהמשך הדרך"
הסוקר והפרשן הפוליטי מיטשל ברק טען גם הוא כי התגובה הראשונית של נתניהו למגיפה הייתה נבונה וטובה למדינה, אך מאוחר יותר הוכתמה בפוליטיקה צרה ואינטרסנטית. "הוא בהחלט היה במושב הנהג בהובלת התגובה למשבר. המקום שבו הוא נכשל הוא הסירוב שלו לשחק בתור חלק מצוות. נתניהו הוא הלברון ג'יימס של הממשלה הישראלית – הוא לא צריך חברי קבוצה, הוא לא צריך מאמן, הוא רוצה לקלוע את כל הסלים בעצמו", אמר מיטשל.
חשש לשיקולים לא-ענייניים
למרות הנאומים הרהוטים של נתניהו, חלק מהפרשנים נתנו ציונים נמוכים גם לאסטרטגיה התקשורתית שלו. "צריך שיהיה מישהו שאחראי על הסברה לציבור בקשר למה שמתרחש", אמר לזמן ישראל גורם ממשלתי בכיר לשעבר. "לא יכול להיות שראש הממשלה הוא הדובר של עצמו. יש יותר מדי בלבול ואי-ודאות".
למשל, הממשלה שלחה מסרים מעורבים בנוגע למספר היבטים קריטיים של ניהול המשבר, לדברי אותו גורם. "כמה חשובות הבדיקות? האם מגדילים את מספרן, ואם לא, למה? האם אנו צריכים ללכת עם מסכות? בהתחלה אמרו שלא, עכשיו מכריחים אותנו. אפשר לשנות המדיניות, אבל אז צריך להגיד לציבור למה".
"צריך שיהיה מישהו שאחראי על הסברה לציבור בקשר למה שמתרחש. לא יכול להיות שראש הממשלה הוא הדובר של עצמו. יש יותר מידי בלבול ואי-ודאות"
הייתה גם ביקורת באשר להחלטה של נתניהו למנות את המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) לאחראית על תיאום התגובה של ישראל למשבר.
אחד מהלקחים של מלחמת לבנון השנייה היה יצירת רח"ל – רשות חירום לאומית. בתור מחלקה במשרד הביטחון, הגוף הזה קיבל את המשימה "לתאם ולשלב בין כל הארגונים האחראים להגנת העורף בחירום", על פי משרד הביטחון.
"רשות החירום הלאומית היא הגוף הספציפי – לא משרד הבריאות, לא המוסד, לא המל"ל – שצריך לנהל את העניינים במשבר הקורונה", כך אמר הבכיר לשעבר. "אולי נתניהו החליט נגד, משום שנפתלי בנט הוא שר הביטחון הממונה עליה".
אכן, בשבועות האחרונים נראה שראש הממשלה "מנהל משחק מקיאווליאני של פוקר פוליטי", אמר ברק, הפרשן הפוליטי. מאז ראשית משבר הקורונה, נתניהו קרא לבני גנץ להצטרף אליו לממשלת חירום. אבל מספר שבועות לאחר מכן, לא הייתה שום הגעה להסכם, מה שמצביע על כך שראש הממשלה לא באמת מאמין למסר שלו על דחיפות, על פי ברק, שעבד עם נתניהו בסוף שנות התשעים.
אם נתניהו באמת האמין כי ממשלה מתפקדת היא חיונית לאור משבר הבריאות חסר התקדים, הוא לא היה מתעקש על הכנסת סעיפים על רפורמות משפטיות או החלת ריבונות על חלקים מהגדה המערבית בהסכם הקואליציוני, טוען ברק.
"אנשים מתים, האבטלה בשמיים, ולאנשים אין מזומנים או אשראי. למי אכפת מסיפוח או מינוי שופטים כעת?", הוא מסביר.
אם נתניהו באמת האמין כי ממשלה מתפקדת היא חיונית לאור משבר הבריאות , הוא לא היה מתעקש על הכנסת סעיפים על רפורמות משפטיות או החלת ריבונות על חלקים מהגדה
נתניהו פעל בחוכמה בסגירת הגבולות, בהוראה לישראלים השבים מחו"ל להיכנס לבידוד ביתי ובעידוד הריחוק החברתי, כך הסכימו פרשנים רבים. אך במקביל, הנתונים שהוא אוהב לצטט – המראים כי ישראל נמצאת במקום יותר טוב מרוב המדינות האחרות – הם מטעים, כך אומרים מספר מבקרים.
אם מסתכלים על מספר הנדבקים או מקרי המוות לא במונחים אבסולוטיים אלא פר מיליון תושבים (כפי שלרוב נעשה בהערכת מגפות), נראה שמדינות רבות נמצאות במצב טוב יותר מזה של ישראל. וזה עוד לפני שנרשם השיא במוקדי ההתפרצות של הקורונה בישראל, כמו בני ברק, על פי מספר פרשנים.
מה בנוגע ליחסים עם מנהיגי עולם
ראש הממשלה מתגאה בקשרים הקרובים שלו עם כמה ראשי מדינות שעזרו למאבק בקורונה, אך פרשנים אומרים כי ההתערבויות שלו מול מנהיגים זרים השפיעו באופן שולי במקרה הטוב. "יש לו קשרים מצוינים עם טראמפ, אבל שום דבר לא יצא מזה" במונחים של המאבק במגיפה, אמר לי דיפלומט לשעבר.
ראש הממשלה טוען גם כי יש לו יחסי חברות עם ז'איר בולסונארו מברזיל, ויקטור אורבן מהונגריה, ולדימיר פוטין מרוסיה ורודריגו דוארטה מהפיליפינים – אבל הוא לא מינף אף אחד מהיחסים האלו כדי לקדם את תגובת החירום של ישראל, כך אמר הדיפלומט לשעבר. "מה שנשאר זה מודי. אוקיי, אז קיבלנו ציוד רפואי מהודו", הוא המשיך. "השאלה היא האם באמת היינו צריכים את המעורבות של נתניהו בכך, או שהקשרים ברמה בדיפלומטית הנמוכה יותר היו מספיקים".
לישראל יש הרבה מה להציע להודו בתמורה, אומר הדיפלומט לשעבר, ובלתי אפשרי לדעת האם המעורבות של נתניהו הייתה הכרחית לסגירת העסקה.
"אוקיי, אז קיבלנו ציוד רפואי מהודו. השאלה היא האם באמת היינו צריכים את המעורבות של נתניהו בכך, או שהקשרים ברמה בדיפלומטית הנמוכה יותר היו מספיקים"
משרד החוץ קיבל שבחים רבים על מאמצים רבים להחזיר את האזרחים הישראלים התקועים בחו"ל, ועל העזרה לייבוא הציוד הרפואי הנדרש, אבל גורמים פנימיים אומרים כי לראש הממשלה היה מעט מאוד קשר לפעולות האלו.
אם בכלל, הם טוענים כי הדיפלומטים של ישראל היו הרבה יותר אפקטיביים אם נתניהו לא היה מקטין את המערך הדיפלומטי ושם את משרד החוץ בשוליים.
"ראש הממשלה הורה על צעדים מחמירים מאוד בהתחלה. זה היה שיקול נכון", אמר הדיפלומט לשעבר. "אבל בסך הכל, התוצאות הזמניות של המנהיגות שלו מעורבות. בשלב זה, אין שום דבר להתבייש בו, אבל גם שום דבר להתגאות בו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו