האיום על הביטחון התזונתי הוא הזדמנות לישראל

אילוסטרציה (צילום: iStock-Scharfsinn86)
iStock-Scharfsinn86
אילוסטרציה

התפרצות הקורונה יצרה משבר רפואי גלובאלי. התמשכותו עלולה לגרום גם למשבר תזונתי עם השלכות גאופוליטיות נרחבות, בייחוד באזורנו.

תכנית המזון של האו"ם (FAO) מזהירה, כי מגפת הקורונה עלולה להעצים את המחסור במזון בעולם. עוד לפני המגפה היא התריעה על עליה במספר הסובלים מרעב ומתת תזונה, כתוצאה מסכסוכים אלימים ומשינויי האקלים. גם בכירי תעשיית המזון הגלובלית מזהירים, כי הגבלות הסחר ושיבוש השרשראות הלוגיסטיות לאור המגפה עלולות להכפיל את מספר הרעבים בעולם, שעמד על כ-800 מיליון ערב התפרצותה.

תכנית המזון של האו"ם מזהירה, כי מגפת הקורונה עלולה להעצים את המחסור במזון בעולם. עוד לפני המגפה התריעה על עליה במספר הסובלים מרעב ומתת תזונה, שעמד על כ-800 מיליון, ועלול להכפיל את עצמו

ממשלות העולם מודאגות מהחלטת רוסיה, יצואנית דגנים מובילה (לרבות לישראל, לתורכיה, למצרים, לאיראן, לסוריה, לאמירויות וללבנון) לקבוע מכסות על יצואם. מוסקבה טוענת, שזהו צעד זהירות בלבד, ושהיצוא יימשך בהיקף דומה לשנה שעברה. בימים האחרונים, אף ספקה לראשונה משלוח חיטה לסעודיה. עם זאת, כעת הנכונות הרוסית לייצא "כרגיל", עשויה להיתפס כמחוות רצון טוב לא טריוויאלית. במקביל, ויטנאם והודו מגבילות את יצוא האורז; אוקראינה הגבילה את יצוא הכוסמת; ומצרים מגבילה את יצוא הירקות.

למרות הקושי להעריך את ממדי המגפה במזרח התיכון, סביר להניח כי התפרצות הקורונה היא חמורה הרבה יותר מהמדווח ברבות ממדינות ערב עקב קשיי תפקוד, מיעוט בדיקות והסתרה ולכן מחייבת תשומת לב מצד ישראל.

עד כה לא נרשם מחסור משמעותי במוצרי מזון או עליה גבוהה במחירים. אולם, במזרח התיכון ישנן מדינות כושלות רבות שגם בימים כתיקונם מתקשות לספק לאזרחים את כל צרכיהם, מדינות שסובלות ממלחמות אזרחים וממחסור כרוני במים.

מגפת הקורונה עלולה להחריף מציאות קשה ממילא וליצור איום על הביטחון התזונתי של רבים מתושבי האזור. לכך יש להוסיף התערבות של ספקולנטים ופאניקה בקרב אזרחים שעלולים להביא גם הם לעליה במחירים ולמחסור.

ברבות ממדינות ערב אין תנאים בסיסיים לקיום חקלאות מודרנית בעיקר בשל מחסור במים ותלותן בייבוא מזון גדולה. קצב הגידול באוכלוסייה, שינויי אקלים שהביאו להתחממות ולבצורות הביאו לגידול בביקוש לייבוא מוצרי מזון – ברבות גם מספר גדול של פליטים, שהגבירו את הביקוש למזון.

משטרים ערביים נזהרים מהעלאת מחיר המזון מחשש להחרפת הסיכונים הפוליטיים. הפחד מפני המחסור במזון בסיסי הפך בעבר לזרז לתסיסה אזרחית, והציף לפני השטח בעיות חברתיות מודחקות נוספות. השלטון במצרים נזהר במיוחד, שכן מאז 1977 השינויים במחיר הפיתה ובזמינותה הובילו לא פעם למהומות רחבות משתתפים. הקיצוצים בסבסוד מחיר הפיתה ב-2017 בירדן וב-2018 במצרים גררו הפרות סדר, אף כי לא סיכנו את יציבות המשטרים.

לכאורה, המחסור במזון במדינות האזור כשלעצמו אינו מהווה פגיעה ישירה בביטחון ישראל. אולם, הוא עלול להחריף בעיות מבניות איתן מתמודד המרחב הערבי דוגמת פליטות, טרור והקצנה דתית, באופן שיעלה את "מחירי התחזוקה" של מעמדה של ישראל כ"וילה בג'ונגל".

לכאורה, המחסור במזון במדינות האזור כשלעצמו אינו מהווה פגיעה ישירה בביטחון ישראל. אולם הוא עלול להחריף בעיות מבניות איתן מתמודד המרחב הערבי דוגמת פליטות, טרור והקצנה דתית

ישראל, הנהנית, ככלל, מעצמאות בייצור מזון, יכולה למנף את הידע שצברה והיכולות הטכנולוגיות שברשותה כדי להושיט סיוע לשכנותיה. מעבר לאלמנט ההומניטרי הברור הוא עשוי להתברר כהזדמנות להרחבת שיתוף הפעולה עם מצרים וירדן מעבר לשיתוף פעולה ביטחוני, ולסייע להן להחליש את התלות בספקיות מזון עוצמתיות, כגון רוסיה.

ערב המשבר ישראל הצטיינה בפרויקטי שיתוף הפעולה ליצוא ידע חקלאי מתקדם עם יצואניות המזון המרכזיות – כגון סין, רוסיה ואוקראינה. נקודת עוצמה זו עשויה להוות מנוף לשיקום מגזר החקלאות בישראל כבר בחודשים הקרובים.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

סאל (מיל.) דניאל ראקוב הינו עמית מחקר בכיר במכון הירושלמי לאסטרטגיה וביטחון (JISS) וחוקר בכיר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן, הוא שרת בצהל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה-ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 516 מילים
סגירה