האיום על הביטחון התזונתי הוא הזדמנות לישראל

אילוסטרציה (צילום: iStock-Scharfsinn86)
iStock-Scharfsinn86
אילוסטרציה

התפרצות הקורונה יצרה משבר רפואי גלובאלי. התמשכותו עלולה לגרום גם למשבר תזונתי עם השלכות גאופוליטיות נרחבות, בייחוד באזורנו.

תכנית המזון של האו"ם (FAO) מזהירה, כי מגפת הקורונה עלולה להעצים את המחסור במזון בעולם. עוד לפני המגפה היא התריעה על עליה במספר הסובלים מרעב ומתת תזונה, כתוצאה מסכסוכים אלימים ומשינויי האקלים. גם בכירי תעשיית המזון הגלובלית מזהירים, כי הגבלות הסחר ושיבוש השרשראות הלוגיסטיות לאור המגפה עלולות להכפיל את מספר הרעבים בעולם, שעמד על כ-800 מיליון ערב התפרצותה.

תכנית המזון של האו"ם מזהירה, כי מגפת הקורונה עלולה להעצים את המחסור במזון בעולם. עוד לפני המגפה התריעה על עליה במספר הסובלים מרעב ומתת תזונה, שעמד על כ-800 מיליון, ועלול להכפיל את עצמו

ממשלות העולם מודאגות מהחלטת רוסיה, יצואנית דגנים מובילה (לרבות לישראל, לתורכיה, למצרים, לאיראן, לסוריה, לאמירויות וללבנון) לקבוע מכסות על יצואם. מוסקבה טוענת, שזהו צעד זהירות בלבד, ושהיצוא יימשך בהיקף דומה לשנה שעברה. בימים האחרונים, אף ספקה לראשונה משלוח חיטה לסעודיה. עם זאת, כעת הנכונות הרוסית לייצא "כרגיל", עשויה להיתפס כמחוות רצון טוב לא טריוויאלית. במקביל, ויטנאם והודו מגבילות את יצוא האורז; אוקראינה הגבילה את יצוא הכוסמת; ומצרים מגבילה את יצוא הירקות.

למרות הקושי להעריך את ממדי המגפה במזרח התיכון, סביר להניח כי התפרצות הקורונה היא חמורה הרבה יותר מהמדווח ברבות ממדינות ערב עקב קשיי תפקוד, מיעוט בדיקות והסתרה ולכן מחייבת תשומת לב מצד ישראל.

עד כה לא נרשם מחסור משמעותי במוצרי מזון או עליה גבוהה במחירים. אולם, במזרח התיכון ישנן מדינות כושלות רבות שגם בימים כתיקונם מתקשות לספק לאזרחים את כל צרכיהם, מדינות שסובלות ממלחמות אזרחים וממחסור כרוני במים.

מגפת הקורונה עלולה להחריף מציאות קשה ממילא וליצור איום על הביטחון התזונתי של רבים מתושבי האזור. לכך יש להוסיף התערבות של ספקולנטים ופאניקה בקרב אזרחים שעלולים להביא גם הם לעליה במחירים ולמחסור.

ברבות ממדינות ערב אין תנאים בסיסיים לקיום חקלאות מודרנית בעיקר בשל מחסור במים ותלותן בייבוא מזון גדולה. קצב הגידול באוכלוסייה, שינויי אקלים שהביאו להתחממות ולבצורות הביאו לגידול בביקוש לייבוא מוצרי מזון – ברבות גם מספר גדול של פליטים, שהגבירו את הביקוש למזון.

משטרים ערביים נזהרים מהעלאת מחיר המזון מחשש להחרפת הסיכונים הפוליטיים. הפחד מפני המחסור במזון בסיסי הפך בעבר לזרז לתסיסה אזרחית, והציף לפני השטח בעיות חברתיות מודחקות נוספות. השלטון במצרים נזהר במיוחד, שכן מאז 1977 השינויים במחיר הפיתה ובזמינותה הובילו לא פעם למהומות רחבות משתתפים. הקיצוצים בסבסוד מחיר הפיתה ב-2017 בירדן וב-2018 במצרים גררו הפרות סדר, אף כי לא סיכנו את יציבות המשטרים.

לכאורה, המחסור במזון במדינות האזור כשלעצמו אינו מהווה פגיעה ישירה בביטחון ישראל. אולם, הוא עלול להחריף בעיות מבניות איתן מתמודד המרחב הערבי דוגמת פליטות, טרור והקצנה דתית, באופן שיעלה את "מחירי התחזוקה" של מעמדה של ישראל כ"וילה בג'ונגל".

לכאורה, המחסור במזון במדינות האזור כשלעצמו אינו מהווה פגיעה ישירה בביטחון ישראל. אולם הוא עלול להחריף בעיות מבניות איתן מתמודד המרחב הערבי דוגמת פליטות, טרור והקצנה דתית

ישראל, הנהנית, ככלל, מעצמאות בייצור מזון, יכולה למנף את הידע שצברה והיכולות הטכנולוגיות שברשותה כדי להושיט סיוע לשכנותיה. מעבר לאלמנט ההומניטרי הברור הוא עשוי להתברר כהזדמנות להרחבת שיתוף הפעולה עם מצרים וירדן מעבר לשיתוף פעולה ביטחוני, ולסייע להן להחליש את התלות בספקיות מזון עוצמתיות, כגון רוסיה.

ערב המשבר ישראל הצטיינה בפרויקטי שיתוף הפעולה ליצוא ידע חקלאי מתקדם עם יצואניות המזון המרכזיות – כגון סין, רוסיה ואוקראינה. נקודת עוצמה זו עשויה להוות מנוף לשיקום מגזר החקלאות בישראל כבר בחודשים הקרובים.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

סאל (מיל.) דניאל ראקוב הינו עמית מחקר בכיר במכון הירושלמי לאסטרטגיה וביטחון (JISS) וחוקר בכיר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן, הוא שרת בצהל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה-ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 516 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 30 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־237 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

המוסד חושף: כך מגייסת איראן עבריינים לפיגועים נגד ישראלים באירופה

בצה"ל מאשרים: טיל שיוט הופל בגולן; יורט כטב"ם במרגליות ● תחקיר ראשוני: הכוח לא הספיק לירות לעבר הנהג שדרס למוות את סמ"ר אליה הלל וסמ"ר דייגו שוישה הרסאג'. חייל נוסף, סמ"ר ידידיה אזוגי, נפל בצפון הרצועה ● מאות ישראלים נכנסו הלילה להתפלל בקבר יוסף ● גנץ נגד יאיר גולן: להשאיר את צה״ל מחוץ למחלוקת; גולן: מי שבחר להעניק חגורת מגן לנתניהו שיישב בשקט

עוד 20 עדכונים

השחתה רב-מערכתית עמוקה

אין לדעת איך תתפתח פרשת מירי רגב, והאם היא באמת תיחקר או אפילו מה הן העובדות. התחקיר של רביב דרוקר היה מחריד אבל ממש לא מפתיע, שכן ברור מזמן שאלו הנורמות שהתקבעו כאן בשנותיו הארוכות של בנימין נתניהו ושל הקואליציה הדתית-ימנית שלו. מדובר במעין מאפיה, ולרוב תומכיה לא אכפת מסיבות שונות ומשונות.

הפוליטיקאים האלה לא המציאו את השחיתות, וישראל לא המציאה את השחיתות. הייתה כאן שחיתות מקום המדינה, והשחיתות מילאה תפקיד גדול בנפילת המערך ב-1977.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 379 מילים
אמיר בן-דוד

"ההכרה בפלסטין היא צעד נגד חמאס"

אספן בארת איידה מבהיר בריאיון לזמן ישראל שהוא מבין כי ההכרה במדינה הפלסטינית לא תביא להקמתה, אך לשיטתו ישראל זקוקה לדחיפה כדי לפעול לסיום הסכסוך, שיביא לטענתו גם לפירוק חמאס ● "אנחנו לא מאמינים בפתרון המדינה האחת – לא זו שמציע הימין הקיצוני בישראל ולא זו שמציע חמאס"

עוד 1,872 מילים

כחודש לפני הפתעת ה-7.10, ראשי המודיעין לא ידעו ש"חזו" את בואה

המרכז למורשת המודיעין (מל"מ) העלה לאחרונה לאתרו הרשמי, את הסרט שליווה את הכנס שאירגן ב-6 בספטמבר 2023, לציון 50 שנים למלחמת יום הכיפורים.

הסרט, העשוי מצוין – כמו האירוע כולו – ונמשך כ-47 דקות, מביא את סיפור המלחמה ההיא מנקודות הראות של אנשי מודיעין שחוו אותה אז.

ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים. משמש היום כראש מערכת ״מבט מל״מ״, כתב העת של המרכז למורשת התודיעין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,182 מילים

למקרה שפיספסת

אחרי המבצע ברפיח נחליט על היום שאחרי חמאס

המטה לביטחון לאומי יקיים היום דיון תחת הכותרת "חלופות למשילות חמאס" – ולדברי הנגבי על השולחן מונחות חלופות רבות, כולל שילוב של כוח ערבי בינלאומי ● ראש המל"ל אמר בכנס של INSS כי ישראל הייתה קרובה לנורמליזציה עם הסעודים, אך מנכ"ל משרד החוץ לשעבר הבהיר כי הכישלון הצבאי ב־7 באוקטובר פגע בתהליכים עם מדינות נוספת, בהן ערב הסעודית

עוד 1,263 מילים ו-1 תגובות

הרגביזם יפרק את ישראל

התחקיר של רביב דרוקר אודות מעלליה של שרת התחבורה, מירי רגב, נתן לציבור הצצה, לא נעימה במיוחד, לתרבות פוליטית דוחה, רקובה ומושחתת.

לא אכנס לפרטי התחקיר המסעיר ששודר בתכנית "המקור" (כל אזרח שאכפת לו ממה שקורה כאן מוכרח לצפות במסמך המטריד במלואו) אך הגילוי המרכזי, שעשוי לסבך את רגב גם במישור הפלילי, הוא "טבלת הרמזור". בטבלה זו דירגה השרה את הרשויות בישראל על פי מידת היכולת של ראשי הרשויות ואישים מרכזיים ברשות לסייע לה בפריימריז בליכוד.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לפחות שני מליון ושלוש מאות אלף אנשים בוגרים בישראל, רובם המכריע יהודים, לא מאמין בערכים שבהם מר פלג מסיים את מאמרו: שוויון, ליברליזם, ודמוקרטיה. הם יגידו שבערך האחרון - הדמוקרטיה הם דוו... המשך קריאה

לפחות שני מליון ושלוש מאות אלף אנשים בוגרים בישראל, רובם המכריע יהודים, לא מאמין בערכים שבהם מר פלג מסיים את מאמרו: שוויון, ליברליזם, ודמוקרטיה. הם יגידו שבערך האחרון – הדמוקרטיה הם דווקא מאוד מאמינים כי דמוקרטיה היא שלטון העם, והם, ורק הם העם. וכל האחרים יכולים לקפוץ להם. מדינת ישראל אבודה משום שמספרם גדל בהתמדה אל מעבר לשני מליון ושלוש מאות אלף בוחרים ובוחרות. אין מה לעשות – זה בראש וראשונה תהליך דמוגרפי והם משתמשים היטב ברחם ובמערכת ההפריה היהודיים. ליהודים וליהודיות הדמוקרטים והליברלים יש גם כן מערכת הפריה ורחם, כל אחד מסוגו ובמינו אבל הם ממעטים להשתמש בהם ממגוון סיבות. זה המצב והוא לא הולך להשתנות.

עוד 724 מילים ו-2 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

שתי תקריות השבוע מעידות עד כמה פעולות צה"ל בעזה מסכנות את ישראל מדינית ● הדחיפות שבה בוצע תחקיר מעמיק עם כל האמצעים האפשריים - כולל חשיפת יכולות מודיעיניות - סביב אסון השרפה ברפיח, ושיתוף הפעולה עם מצרים לחקר האירוע שבו נהרג חייל צבא מצרים, מעידים על הרגישות הגבוהה בצה"ל למצב המדיני, ועל הצורך לסיים את המשימה ולצאת משם כמה שיותר מהר ● פרשנות

עוד 880 מילים ו-2 תגובות

נתניהו לא רוצה עסקה שבה ישוחררו חטופים רק מקטגוריה אחת ודורש מו"מ על שחרור כולם - ובלוח זמנים קצר ● אולם במקביל, ראש הממשלה לא מוכן להפסיק את המלחמה כדי להחזיר אותם ● ובינתיים, בעקבות פרסומים על הביקורת הקשה שהשמיע האלוף במיל' ניצן אלון על הממשלה, סביבת נתניהו כבר מחממת את מכונת הרעל ● פרשנות

עוד 562 מילים ו-1 תגובות

טנטרום פיטורי המפכ"ל הוא המשך ההפיכה המשטרית

השר בן גביר החליט להתחפש לאביר שלטון החוק ולקדם בממשלה הצעה להדחת שבתאי על בסיס מסקנות ועדת מירון אחרי ניסיון השימוע הלא חוקי של המפכ"ל, שנבלם על ידי היועמ"שית בשל חשד לשיקולים זרים ● ההשתוללות ההולכת וגוברת של בן גביר אל מול נורמות פעולה בסיסיות של מינהל תקין מקרבות אותנו לנקודת הכרעה בשאלה האם הממשלה מחויבת כלל לשלטון החוק ● פרשנות

עוד 1,053 מילים ו-2 תגובות

שיא במספר הסרבנים בזמן המלחמה בעזה

פרסום ראשון פעילי שמאל המסייעים לסרבנים מדווחים על גידול מתמיד במספרם מאז פרוץ המלחמה ● לטענת הפעילים, איש מהסרבנים לא נכנס לכלא ● בניגוד לעבר, החיילים מסרבים להתגייס למילואים גם בתוך הקו הירוק – ולא רק בשטחים

עוד 1,153 מילים

"כולי מלאה אהבה. אני יוצאת מהעולם בלי שיהיה בן אדם אחד שאני כועסת עליו, נקייה כמו שנכנסתי"

הסרטן בגופה של העיתונאית והסופרת נעמי לויצקי התפשט במהירות, והיא החליטה לא להילחם בו ● בשבועיים האחרונים ליווה אמיר בן-דוד את לויצקי במהלך פרידתה מהחיים הסוערים שידעה, ילדותה הקשה והמפוארת, ההישגים והשערוריות שרשמה בדברי ימי התקשורת, החרטות וההשלמה ● היא בחרה לחיות בעוצמה ובאהבה ● וזו הדרך שבחרה למות: בכבוד

עוד 5,300 מילים
היום ה־236 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

שני פצועים אנוש בפיגוע דריסה סמוך לשכם, הדורס נמלט

המוזיקאי דן תורן נפטר בגיל 63 ● ארה"ב אישרה כי קיימת הצעה חדשה לעסקת חטופים ● צה"ל השיג שליטה מבצעית מלאה בציר פילדלפי; דובר צה"ל: לא ידוע לנו על חטופים שהועברו למצרים ● בלינקן: התקרית ברפיח "מחרידה", ישראל זקוקה לתוכנית ליום שאחרי המלחמה "במהירות האפשרית" ● סקר חדשות 12: איחוד העבודה-מרצ בראשות יאיר גולן על 10 מנדטים

עוד 55 עדכונים

בין תחקיר "המקור" לדוח מבקר המדינה, משרד התחבורה עובר את אחד השבועות הקשים בתולדותיו ● לפי דוח המבקר בנושא הקטל בכבישים, ב־27 מדינות באירופה מספר ההרוגים בתאונות דרכים קטן בעשור האחרון ב־22%, בעוד שבישראל הוא עלה ב־16% ● אם ראש הרלב"ד לשעבר היה מביא לרגב קולות, אולי זה היה נראה אחרת

עוד 1,163 מילים

פרופ' משיקגו החליטה לפרוש בגלל אנטישמיות

ריאיון ברברה ג'יי ריסמן הרגישה שכיהודייה היא לא יכולה לשאת יותר את האווירה הרווחת בקרב חברי הסגל של אוניברסיטת אילינוי אחרי 7 באוקטובר ● עמיתיה אומרים לה בסתר שהיא צודקת ● בריאיון לזמן ישראל היא מציירת תמונה קשה של האקדמיה האמריקאית: "אנטישמיות לא נחשבת לאחד מאותם 'איזמים' שהאוניברסיטה צריכה לדאוג לגביהם"

עוד 870 מילים

פעילות "נמל עזה" רצופה בתקלות – וארה"ב מתקשה לעמוד במשימה

שורה של תקלות ואתגרים ימיים כמו היסחפות ספינות מקשים על ארה"ב לעמוד ביעד היומי של העברת 150 משאיות סיוע לפחות לרצועת עזה ● האמריקאים טוענים כי העברת הסחורות לא נפגעה אבל האירועים ממחישים עד כמה התוכנית מסובכת וקשה לביצוע ● לדברי הפנטגון, המבצע אמור להימשך עד ספטמבר ● פרשנות

עוד 573 מילים

ארה"ב מבקשת להרגיע כמה שיותר חזיתות עד לבחירות בנובמבר

ארצות הברית רוצה להימנע ממלחמה אזורית ולכן מבקשת מאיראן להוריד את המתח במזרח התיכון ככל הניתן ● ההערכה היא שארצות הברית מבקשת להרגיע כמה שיותר חזיתות בחודשים הקרובים כדי שלא להפריע לקמפיין הבחירות המורכב של ביידן ● איראן, מצידה, נכנסה לתקופת אבל וחישוב מסלול מחדש של מבנה ההנהגה, ולא ברורה ההשפעה המיידית של האירוע הזה על פעילותה האזורית ● פרשנות

עוד 793 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה