התפרצות הקורונה יצרה משבר רפואי גלובאלי. התמשכותו עלולה לגרום גם למשבר תזונתי עם השלכות גאופוליטיות נרחבות, בייחוד באזורנו.
תכנית המזון של האו"ם (FAO) מזהירה, כי מגפת הקורונה עלולה להעצים את המחסור במזון בעולם. עוד לפני המגפה היא התריעה על עליה במספר הסובלים מרעב ומתת תזונה, כתוצאה מסכסוכים אלימים ומשינויי האקלים. גם בכירי תעשיית המזון הגלובלית מזהירים, כי הגבלות הסחר ושיבוש השרשראות הלוגיסטיות לאור המגפה עלולות להכפיל את מספר הרעבים בעולם, שעמד על כ-800 מיליון ערב התפרצותה.
תכנית המזון של האו"ם מזהירה, כי מגפת הקורונה עלולה להעצים את המחסור במזון בעולם. עוד לפני המגפה התריעה על עליה במספר הסובלים מרעב ומתת תזונה, שעמד על כ-800 מיליון, ועלול להכפיל את עצמו
ממשלות העולם מודאגות מהחלטת רוסיה, יצואנית דגנים מובילה (לרבות לישראל, לתורכיה, למצרים, לאיראן, לסוריה, לאמירויות וללבנון) לקבוע מכסות על יצואם. מוסקבה טוענת, שזהו צעד זהירות בלבד, ושהיצוא יימשך בהיקף דומה לשנה שעברה. בימים האחרונים, אף ספקה לראשונה משלוח חיטה לסעודיה. עם זאת, כעת הנכונות הרוסית לייצא "כרגיל", עשויה להיתפס כמחוות רצון טוב לא טריוויאלית. במקביל, ויטנאם והודו מגבילות את יצוא האורז; אוקראינה הגבילה את יצוא הכוסמת; ומצרים מגבילה את יצוא הירקות.
למרות הקושי להעריך את ממדי המגפה במזרח התיכון, סביר להניח כי התפרצות הקורונה היא חמורה הרבה יותר מהמדווח ברבות ממדינות ערב עקב קשיי תפקוד, מיעוט בדיקות והסתרה ולכן מחייבת תשומת לב מצד ישראל.
עד כה לא נרשם מחסור משמעותי במוצרי מזון או עליה גבוהה במחירים. אולם, במזרח התיכון ישנן מדינות כושלות רבות שגם בימים כתיקונם מתקשות לספק לאזרחים את כל צרכיהם, מדינות שסובלות ממלחמות אזרחים וממחסור כרוני במים.
מגפת הקורונה עלולה להחריף מציאות קשה ממילא וליצור איום על הביטחון התזונתי של רבים מתושבי האזור. לכך יש להוסיף התערבות של ספקולנטים ופאניקה בקרב אזרחים שעלולים להביא גם הם לעליה במחירים ולמחסור.
ברבות ממדינות ערב אין תנאים בסיסיים לקיום חקלאות מודרנית בעיקר בשל מחסור במים ותלותן בייבוא מזון גדולה. קצב הגידול באוכלוסייה, שינויי אקלים שהביאו להתחממות ולבצורות הביאו לגידול בביקוש לייבוא מוצרי מזון – ברבות גם מספר גדול של פליטים, שהגבירו את הביקוש למזון.
משטרים ערביים נזהרים מהעלאת מחיר המזון מחשש להחרפת הסיכונים הפוליטיים. הפחד מפני המחסור במזון בסיסי הפך בעבר לזרז לתסיסה אזרחית, והציף לפני השטח בעיות חברתיות מודחקות נוספות. השלטון במצרים נזהר במיוחד, שכן מאז 1977 השינויים במחיר הפיתה ובזמינותה הובילו לא פעם למהומות רחבות משתתפים. הקיצוצים בסבסוד מחיר הפיתה ב-2017 בירדן וב-2018 במצרים גררו הפרות סדר, אף כי לא סיכנו את יציבות המשטרים.
לכאורה, המחסור במזון במדינות האזור כשלעצמו אינו מהווה פגיעה ישירה בביטחון ישראל. אולם, הוא עלול להחריף בעיות מבניות איתן מתמודד המרחב הערבי דוגמת פליטות, טרור והקצנה דתית, באופן שיעלה את "מחירי התחזוקה" של מעמדה של ישראל כ"וילה בג'ונגל".
לכאורה, המחסור במזון במדינות האזור כשלעצמו אינו מהווה פגיעה ישירה בביטחון ישראל. אולם הוא עלול להחריף בעיות מבניות איתן מתמודד המרחב הערבי דוגמת פליטות, טרור והקצנה דתית
ישראל, הנהנית, ככלל, מעצמאות בייצור מזון, יכולה למנף את הידע שצברה והיכולות הטכנולוגיות שברשותה כדי להושיט סיוע לשכנותיה. מעבר לאלמנט ההומניטרי הברור הוא עשוי להתברר כהזדמנות להרחבת שיתוף הפעולה עם מצרים וירדן מעבר לשיתוף פעולה ביטחוני, ולסייע להן להחליש את התלות בספקיות מזון עוצמתיות, כגון רוסיה.
ערב המשבר ישראל הצטיינה בפרויקטי שיתוף הפעולה ליצוא ידע חקלאי מתקדם עם יצואניות המזון המרכזיות – כגון סין, רוסיה ואוקראינה. נקודת עוצמה זו עשויה להוות מנוף לשיקום מגזר החקלאות בישראל כבר בחודשים הקרובים.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
סאל (מיל.) דניאל ראקוב הינו עמית מחקר בכיר במכון הירושלמי לאסטרטגיה וביטחון (JISS) וחוקר בכיר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן, הוא שרת בצהל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה-ישראל.
במעמד החתימה תצהיר כל מדינה האם בכוונתה להחיל את ההתחייבויות לניהול ומיגור הסיכונים גם על חברות במגזר הפרטי – והיא גם תוכל לחזור בה בכל עת. האם באמת אפשר לקבוע שזוהי ערובה לכך שבינה מלאכותית תמשיך להתפתח באופן אחראי ואמין?
* * *
באמצע מרץ נחגג הישג בינלאומי בתחום הרגולציה: מועצת אירופה הציגה את "האמנה הבינלאומית הראשונה בדבר זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק בהקשר של מערכות בינה מלאכותית".
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא מומחית למשפט וטכנולוגיה, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
ד"ר אורי פריימן הוא פוסט-דוקטורנט במעבדה לחברה דיגיטלית באוניברסיטת מקמסטר, קנדה.
אחד ההיבטים הכי מבעיתים בקיום האנושי הוא מצב עניינים שבו בעלי כוח מתעללים באדם חסר אונים. לא אחת כתבתי על חיילים שמתעללים בפלסטינים בגדה. על שוטרי משמר הגבול שמתעללים בפלסטינים בירושלים המזרחית. אלו שזוכים לגיבוי מטעמו של הגזען להפקרת הביטחון הלאומי.
זהו דבר שמעורר בי תחושות עמוקות. תחושות שמונחות כנראה בתשתית רצוני להיאבק באלימות שוטרים כלפי מפגינים. באלימות בעלי הכוח. במעצרי השווא. בחקירות ההפחדה. באי צדק במובנו הכי בסיסי.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
בשנתיים האחרונות, גלישה תמימה באחת הפלטפורמות הדיגיטליות מרגישה כמו היקלעות לשוק, שבו כולם פונים אלינו בחיוכים ענקיים ותנועות ידיים מוגזמות.
כבר התרגלנו לכך שכשאנשים מפרסמים ברשת טקסט כתוב, הם מוסיפים תמונה "לתשומת לב" או "בשביל צוקי/האלגוריתם", אבל היום, תמונה לא מספיקה. יוצרי תוכן כבר קיבלו כמובן מאליו את העובדה, שלמטרות תפוצה הם צריכים לצלם סרטוני וידאו, ולא סתם, אלא של עצמם – ועוד מדברים. אפילו מי שבחרה במקצוע נחבא אל הכלים כטיפול מצאה עצמה נדרשת להחצנה מול המצלמה.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה – ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת אומץ ויכולת צבאית הם מצויינים, אבל מבחינת עמדות פוליטיות (מי אמר שבצה"ל אין לחיילים עמדות) הם בשפיץ של הימין הימני ביותר, וידם על הדק הרובה או המקל או התגובה – היא קלה מאד,
אז כל עוד הנהלת המדינה (קרי הממשלה) מתנהלת בצורה סבירה מול ארה"ב, אז לאמריקאים אין ממש מוטיבציה לרדת לרזולוציה של סנקציות אישיות או קבוצתיות מצומצמות (בגודל של גדוד).
אולם, כאשר למרות כל הסיוע שארה"ב העניקה לנו בכל השנים, ובמיוחד מאוקטובר 2023, ראש הממשלה לא מונע מבן גביר וסמוטריץ לתקוע לאמריקאים את כל היד בעין (ולא רק אצבע בעין) וגם הוא בעצמו בין לועג להם ובין עושה להם "דובי לא לא", מה אנחנו מתפלאים שהאדונים הנכבדים מארה"ב, שכבר מזמן נמאס להם, אבל המשיכו להתאפק ולהתאפק, הגיעו סוף סוף למקום בו כבר אי אפשר להבליג.
אז לתשומת לב הגביר והסמוטריץ' – את ביבי אתם יכולים להמשיך לסמרטט עד אין סוף אבל בארה"ב כבר נמאס מהתעלולים שלכם, ואת ביבי הם לא מעריכים, לא מכבדים, לא מאמינים לו, והמילה שלו בעיניהם שווה אף פחות מאילו נכתבה על הקרח.
התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בשום ממשלה נורמלית בישראל. הממשלה הזו לא נורמלית והיא בגלל נאשם בפלילים שמוכר את המדינה בתמורה לניסיון בריחה ממשפט.
נוציא את נתניהו (בדרך דמוקרטית) מהמשוואה וכל התמונה תשתנה לטובה.
"איך אפשר לעשות שלולית חורף ומצפור, ומטר משם אירוע של רכבי גודזילות?"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם