בדצמבר 2016 ביקר ראש ממשלת ישראל, בפעם הראשונה בהיסטוריה, בקזחסטן – מדינה מוסלמית מתונה שמנהלת באופן גלוי יחסים הדוקים עם ישראל. בשעה שבארמון הנשיאותי המפואר Ak-Orda נערך טקס ממלכתי לכבוד האורח רם הדרג, התקיים בבית החולים המוביל בעיר, במרחק של כמה קילומטרים מהארמון, אירוע לא שגרתי אחר – כמה רופאים ישראלים ביצעו במשך מספר שעות ניתוחים מורכבים בעשרות אזרחים קזחיים.

בשעה שבארמון הנשיאותי המפואר נערך טקס ממלכתי לאורח הישראלי רם הדרג, התקיים בביה"ח המוביל בעיר, כמה ק"מ משם, אירוע לא שגרתי אחר – רופאים ישראלים ביצעו ניתוחים מורכבים בעשרות אזרחים קזחיים

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בתקופה זו שירתתי כשגריר ישראל בקזחסטן, והיה לי ברור כי סמיכות האירועים הללו אינה מקרית. שמה של הרפואה הישראלית הולך לפניה בקזחסטן ובעוד מדינות רבות בעולם, ופותח דלתות – למדינאים, לאנשי עסקים, לתיירים. משנות ה-90 ועד היום הגיעו עשרות אלפי אזרחים קזחיים לטיפולים רפואיים בישראל, אלפי רופאים מקזחסטן עברו השתלמויות שונות בבתי החולים בארץ, רפואים ישראלים העבירו אין ספור הכשרות לעמיתיהם בקזחסטן. ראשי השלטון, לרבות הנשיא לשעבר ו"אב האומה" נזרבייב, הזדקקו אף הם לטיפול רפואי בישראל בשלב כזה או אחר בחייהם.

מגיפת הקורונה סיפקה עדות נוספת לכך שנושאי הבריאות הגלובאלית והיחסים הבינ"ל שזורים אלו באלו, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במגיפה עולמית של וירוס שמסוגל לחצות יבשות תוך מספר שעות.

המשבר חשף את הפגיעות של העולם בפני מחסור בחומרים ובציוד רפואי בסיסיים ובכוח אדם מקצועי. מדינות רבות, וישראל ביניהן, מנסות לשים את ידיהן על כל מה שעלול להידרש בעת המשבר: מכונות הנשמה, בדיקות, ריאגנטים, מסכות וכדומה. משרד החוץ, המוסד, גורמים פרטיים – כולם הופעלו על-מנת לנצל את קשריהם בעולם ולהביא לישראל את כל מה שמערכת בריאות זקוקה לו.

חוסר התיאום והתגובה האיטית של הקהילה הבינ"ל למשברים החריפים בסין, באיטליה, בספרד והארה"ב מבליטים את הצורך בהיערכות מחודשת למצבים מסוג זה בעתיד – לא רק במישור הרפואי, אלא גם במישור המדיני-הדיפלומטי.

אחד התחומים שיזכו לתשומת לב מיוחדת אחרי המשבר הוא תחום דיפלומטיית הבריאות הגלובלית (Global Health Diplomacy). עבור ישראל, בעלת יכולות מדעיות מרשימות ומוניטין בינ"ל מצויין בתחום, מדובר בהזדמנות להוביל תהליך עולמי שישים אותה, יחד עם מספר מדינות נוספות, במרכז המאמץ הבינ"ל להפוך את העולם למקום בריא יותר ומוגן יותר מפני המגפות דוגמת קורונה.

אחד התחומים שיזכו לתשומת לב מיוחדת אחרי המשבר הוא דיפלומטיית הבריאות הגלובלית. עבור ישראל, בעלת יכולות מדעיות מרשימות ומוניטין בינ"ל מצויין בתחום, מדובר בהזדמנות להוביל תהליך עולמי

המושג "דיפלומטיית הבריאות הגלובלית" קיים בלקסיקון העולמי כבר כמה עשרות שנים, אולם נראה כי כעת, בהשפעת המשבר, יזכה התחום לתשומת לב מיוחדת. מדובר בשימוש בנושא הבריאות כאמצעי במדיניות החוץ, תוך תיאום בין שלל הגורמים המעורבים: ממשלות, ארגונים בינ"ל, המגזר הפרטי, ארגונים לא ממשלתיים ועוד.

הדיפלומטיה הישראלית עושה כבר היום שימוש נרחב במרכיב הבריאותי: פעילות מש"ב (המרכז לשיתוף פעולה בינ"ל של משרד החוץ), תיירות מרפא, השתלמויות רופאים, קורסים בנושא רפואת חרום ופעילויות רבות נוספות מסייעים הן להסברה הישראלית בחו"ל והן לקידום עסקים בתחום הבריאות. הפעילות ההומניטרית של ישראל כמו בתי חולים שדה של צה"ל באזורים מוכי אסון, פעילות הארגונים כמו "הצל ליבו של ילד" ו"עין מציון" היא לא רק סיבה לגאווה לאומית, אלא גם כלי חשוב לקידום האינטרסים של המדינה בידי הדיפלומטים הישראלים.

עם זאת, כבר עתה כדאי לחשוב על מספר כיווני פעולה נוספים שיסייעו להערך למציאות הגלובלית החדשה:

• להקים מחלקה מיוחדת לדיפלומטיה רפואית במשרד החוץ, בדומה לזו שקיימת כבר מספר שנים במחלקת המדינה האמריקנית. המחלקה, שתאויש ע"י דיפלומטים בעל רקע ברפואה, תהיה החוליה המקשרת בין משרדי הממשלה השונים, ובראשם משרד הבריאות, בתי חולים וגופים מחקריים לבין הנציגויות בעולם, ובאמצעותן – עם הגורמים שונים בחו"ל: ממשלות, ארגונים לא ממשלתיים, המגזר הפרטי.
• להכשיר ולשגר לנציגויות המרכזיות נספחים רפואיים – דיפלומטים בעלי רקע רפואי או רופאים שיעברו הכשרה דיפלומטית בסיסית.
• האוניברסיטאות הישראליות צריכות כבר עכשיו לפתח תכניות לימוד ייעודיות בתחום דיפלומטיה רפואית, בשיתוף בתי הספר לרפואה והפקולטות ליחב"ל. תכניות בנושא כבר קיימות במספר אוניברסיטאות בעולם, כולל אוניברסיטת אוקספורד.
• יש צורך להגדיל משמעותית את תקציב מש"ב המיועד לפעילות הומניטרית בתחום הבריאות. כל שקל שיושקע בתחום בצורת סיוע למדינות הנזקקות יחזור לישראל שבעתיים – בתיירות מרפא, ברכישת ציוד רפואי והכשרות, בהשקעות בטכנולוגיות ישראליות בתחום הבריאות.

דיפלומטיה רפואית מעולם לא הייתה נחוצה יותר. גיבוש תכנית ברורה וממוקדת, תוך שילוב כל הגורמים המעורבים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, לא רק יסייע לדיפלומטיה להישאר רלוונטית בעידן הפוסט-קורונה, אלא גם יאפשר לישראל להשתלב במהלך הכלל-עולמי ואולי אף להוביל אותו, לצד שורת מדינות מתקדמות נוספות.

מיכאל ברודסקי הוא איש משרד החוץ, שירת בתפקידים דיפלומטיים במוסקבה ובלונדון. בתפקידו האחרון היה שגריר ישראל בקזחסטן. נשוי +3, גר במודיעין. המשבר הנוכחי מספק לו הרבה זמן לחשוב על העתיד, איך תיראה הדיפלומטיה, תחום עיסוקו, אחרי המגפה. כפי שאמר שחקן הבייסבול יוגי ברה, ״If you don’t know where you are going, you might end up somewhere else״. ממליץ לפחות לנסות להבין לאן אנחנו הולכים, כדי לא להגיע למקום הלא נכון