אילוסטרציה (צילום: istockphoto/wildpixel)
שוכרי הדירות חסרי אונים מול המשבר הכלכלי

הקרב על הבית

כלכלת הקורונה

קבוצת הנפגעים הגדולה הבאה מהקורונה צפויה להיות זו של שוכרי הדירות, שרבים מהם עשויים להישאר ללא קורת גג לאחר שאיבדו כבר את מקור פרנסתם ● הנחשול של הפינוי מרצון כבר כאן, והליכי הפינוי בכפייה וחילוט הערבויות ממתינים מעבר לפינה, לרגע שבו תתחדש פעילות בתי המשפט ● פקידי האוצר לא מבינים מה להם ולמצוקת השוכרים, ורק ח"כ אחד מנסה להשמיע את קולם

אילת ספרבר שוכרת דירה עם שני שותפים בירושלים, שם היא לומדת פילוסופיה, מדעי המדינה והיסטוריה באוניברסיטה העברית. עד אמצע מרץ עבדה בשלושה מקומות שונים – מלצרית במסעדה, מדריכת נוער בבית המשפט העליון ומארחת במסעדה נוספת – אבל כולם סגרו את שעריהם עם ההשבתה הכפויה של המשק.

המשכורת החודשית המדווחת שלה ירדה מבערך 4,000 שקל לאפס, ודמי האבטלה מהביטוח הלאומי הסתכמו ב-700 שקל בלבד. הסיבה לפיצוי העגום הוא שלפני כמה חודשים שברה את הרגל ולא יכלה לעבוד, והביטוח הלאומי משקלל עכשיו רק את המשכורות בחצי השנה האחרונה. כתוצאה מכך, היא לא תראה יותר מכמה מאות שקלים דמי אבטלה גם עבור חודש אפריל.

בינתיים, שכר הדירה ממשיך לדפוק כמו שעון, והיא והשותפים האחרים בדירה ביקשו הנחה. בעל הבית הסכים להפחית רק 5%-10%, אבל היה לו תנאי מפתיע: ששלושת השותפים יעזבו בפועל את הבית, וימשיכו לשלם בעצם כמעט את הכל.

"הסטודנטים בירושלים גם ככה משלמים שכר דירה יקר יותר מאשר בבאר שבע או בחיפה", היא אומרת. בסוף מרץ היא ושותפיה ניתקו את החשמל והמים, וחזרו להורים. בינתיים היא ממשיכה ללמוד, כולל אגב, בשיעור המקוון והעמוס במשתתפים של המרצה יובל נוח הררי.

ספרבר מתקשה להבין מה ההיגיון של בעל הבית לדרוש מהשוכרים לפנות את הבית ולהמשיך לשלם כמעט הכל כרגיל. "אנחנו כן רוצים לחזור לדירה, אבל לא יודעים איך לשלם, אין עבודות, והמשק לא הולך להיפתח בקרוב. השבוע אמרנו לבעל הבית ששנינו נפסיד אם הוא לא יבוא לקראתנו, כי בוא נהיה כנים: הוא לא ימצא עכשיו שוכרים שייכנסו במקומנו ואנחנו נפסיד פעמיים – גם את הבית וגם את הכסף, שבמקרה שלי יצא 13 אלף שקל שילכו לפח עד תום החוזה בספטמבר.

"אנחנו כן רוצים לחזור לדירה, אבל לא יודעים איך לשלם, אין עבודות, והמשק לא הולך להיפתח בקרוב. השבוע אמרנו לבעל הבית ששנינו נפסיד אם הוא לא יבוא לקראתנו, כי בוא נהיה כנים: הוא לא ימצא עכשיו שוכרים"

"יצאנו מהדירה בסוף מרץ, וכנראה נחזור מתישהו במאי. לא נבקש ממנו לוותר על שכר דירה של 4 חודשים, אלא רק על חודש וקצת. היינו שמחים ל-30% הנחה והוא מוכן לפחות מ-10%, אך לא נשלם על דירה שאנו לא גרים בה", היא מוסיפה.

זה המצב של רוב הסטודנטים שהיא מכירה, למעט מי שמועסק באבטחה, בבתי חולים או במקצוע שהוגדר כחיוני, והמשיך לעבוד. בערי השדה – שבהן גרים הרבה מהוריהם, הסיכוי למצוא עבודה גם ככה קטן. "ירושלים נהייתה עיר רפאים מבחינת הסטודנטים. אנשים מנסים לחזור מדי פעם כדי לא להרגיש פראיירים לגמרי. אבל אם המשק חוזר תהיה לנו הזדמנות לנסות למצוא משהו בעיר".

אילת ספרבר
אילת ספרבר

ספרבר כמובן, לא לבד. שליש מהישראלים הם שוכרי דירות, ועם מיליון מובטלים, שכעת נותרו עם מעט מאוד הכנסה במקרה הטוב, או אפס הכנסות במקרה הפחות טוב, רבים יתקשו לעמוד בתשלום הקרוב לשכר דירה.

לצורך המחשה הובאה כאן רק דוגמה אחת של סטודנטית שיש לה בסיס לחזור אליו בבית הוריה, אבל לרבים אחרים אין גם את הפריבילגיה הזו. כך שבשבועות האחרונים שוכרי דירות רבים מנסים את מזלם מול בעלי הדירות, ומבקשים הנחות ודחיות בתשלום. אחרים נמנעים מכך, מחשש שהמשכירים ימהרו למצוא דיירים חדשים, אולי קצת יותר יציבים כלכלית, בימים של משק עם שיעור אבטלה כל כך גבוה.

חצי מההכנסה הולכת על שכירות

סעיף הדיור הוא הגדול שבהוצאות של משקי הבית, ובערים הגדולות הוא מגיע בקלות לחצי מההכנסה השוטפת, שכעת ירדה או התאפסה. מי שהבנקים יגדילו לו את מסגרת האשראי, פשוט ייכנס לחובות ויצטרך לשרת אותם בשנים הקרובות, אבל יש כאלה שגם להטבה הזו לא יזכו.

מי שלא יגיע להבנות מול בעל הבית ובהמשך יצבור חוב מולו, יתבע לבסוף לפנות את הדירה, ועלול להיפתח כלפיו תיק בהוצאה לפועל. כבר עכשיו שוכרים ברמות הכנסה נמוכות מפונים בגלל עיכוב התשלום של אפריל וככל שהמשבר יימשך יותר משקי בית יהיו מאוימים בפינוי.

לעומת זאת, מי שמשלם משכנתה קיבל מהבנקים דחייה בתשלומים, וכאלה יש רבים, שכן הבנקים רק חיפשו למי לתת את ההלוואות הזולות האלה לפני המשבר, אבל מבחינת השוכרים של הדירות למגורים, אין כרגע שום פתרון ברמה הממשלתית.

הגורם הראשון שאמור לתת פתרון לשוכרי הדירות אמור להיות משרד האוצר, שבו נמצא גם מטה הדיור, ושהשר היוצא שלו, משה כחלון, הניף את סעיף הדיור בראש סדר היום שלו, לכאורה. ארגז הכלים לבעיה הזו נמצא קודם כל אצלם.

אלא שמבחינת האוצר, הנושא של מציאת פתרון לשוכרי הדירות לא קיים בכלל, ואחד הגורמים במשרד שאליו פנינו השבוע, תהה מה בכלל הבעיה, שכן "אלה אנשים פרטיים, אז איזה הצדקה יש בכלל לסייע להם?"

מבחינת משרד האוצר הנושא של מציאת פתרון לשוכרי הדירות לא קיים בכלל, ואחד הגורמים במשרד שאליו פנינו השבוע, תהה מה בכלל הבעיה, שכן "אלה אנשים פרטיים, אז איזה הצדקה יש בכלל לסייע להם?"

במשרד המשפטים דווקא הוקם "צוות בין-משרדי", שאמור לגבש תיקוני חקיקה להקלות על שוכרי הדיור. עם חברי הצוות הזה נמנית כרמית יוליוס, ראש אשכול נדל"ן במשרד המשפטים, וכן ארז קמיניץ, המשנה ליועמ"ש (ראו תגובתם בסוף).
אבל אנחנו כבר אחרי כמעט חודש מהרגע שהממשלה שלחה את העובדים והעצמאים הביתה, ועד כה לא הגיעה כל בשורה מהוועדה.

ארז קמיניץ (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
ארז קמיניץ (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

עד שהוועדה הזו תיסגר על תיקוני החקיקה לשוכרי הדירות, לרבים מהשוכרים אין מושג מאיפה יגיע הכסף להוצאה העיקרית שתרד בתחילת חודש מאי – דיור. הנחשול של הפינוי מרצון כבר כאן, והליכי הפינוי בכפייה וחילוט הערבויות ממתינים מעבר לפינה, לרגע שבו תתחדש הפעילות בבתי המשפט.

אחד הבודדים שמנסה להציף את הנושא הזה לדיון ציבורי הוא ח"כ איתן גינזבורג מכחול-לבן. אחרי שהבין שהבעיה בכלל לא נמצאת על הרדאר של האוצר, הוא ביקש בתחילת השבוע לקיים על כך דיון בוועדת הכספים, וטרם נענה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ עודד פורר, לא מוצא זמן לקיים את הדיון הזה, לפחות לא השבוע.

בהודעה שהוציא השבוע גינזבורג, נאמר כך:

"שליש ממשקי הבית הינם שוכרי דירות ובעקבות המצב יש חשש שיתפתח משבר חריף ביותר בתחום השכירות ואנו עומדים בפני גל של שוכרים שלא יוכלו לשלם את שכר הדירה בחודשים הקרובים. בפני משקי בית אלה יעמדו מספר ברירות: לפנות את מקום מגוריהם ולהפוך למחוסרי דיור, או לעמוד בפני הליכים משפטיים של הפרת חוזה, מימוש ערבות ותביעות לפינוי הדירה. לכן עלינו לפעול בכדי להתאים את המצב לנוכח התקופה ולהבטיח לשוכרים כי קורת-הגג שלהם תישמר עד חזרה לשגרה, ובמקביל לדאוג גם לבעלי דירות אשר הכנסתם העיקרית הינה מהנכס אותו הם משכירים. על כן, אבקש להעלות את הנושא לסדר יומה של הועדה, בהקדם האפשרי וזאת לאחר שפניתי למשרד האוצר ובדיקתי העלתה שאין להם תכנית בנושא".

ח"כ  איתן גינזבורג (צילום: אסתר עדינה ולמן דוברות הכנסת)
ח"כ איתן גינזבורג (צילום: אסתר עדינה ולמן דוברות הכנסת)

הנחשול של השוכרים שלא יודעים מאיפה לשלם צפוי להתגלגל גם לבעלי הבית שלהם, שבמקרים רבים צריכים לשלם את המשכנתה בעצמם, וגם במקרים כאלה נתקלנו השבוע.

עם זאת, משלמי הלוואות הדיור קיבלו דחייה, אבל בלי דמי שכירות, ועם דירות שאין לאכלס אותן בדיירים חדשים, הם רק יגלגלו את הבעיה למועד מאוחר יותר, ועלולים להיכשל בשירות החוב הזה בהמשך. בנסיבות אלה, ברור שגם לבנקים יש עניין רב להסדיר את הנושא של שוכרי הדירות.

וזה לא שאין הצעות לפתרון. בארה"ב למשל, הרשות הפדרלית הנחתה את הבנקים הגדולים למשכנתאות, (פאני מיי ופרדי מאק הידועים מהמשבר של 2008), להשהות פינויים ועיקולי בתים למשך חודשיים.

גם ברמת המדינות, בהן קליפורניה, ניו יורק, וושינגטון, דטרויט וסן פרנסיסקו, למשל, החליטו להורות בצו על עצירה של פינוי דיירים.

בניו ג'רזי, המושל פיל מרפי הוציא הודעת "צפו פגיעה" חמורה לבעלי בתים שינסו לפנות את הדיירים שלהם בזמן המשבר. גם בבריטניה, שר השיכון הורה לעצור את הפינויים ולסייע לבעלי הבתים שנקלעו לחוב. סביר להניח שגם ההנחיות האלה לא התממשו במלואן בשטח, אבל רוח המפקד ברורה, ואלה רק שתי דוגמאות של המדינות עם המשטר הקפיטליסטי הנוקשה ביותר בעולם המערבי.

אבל לא צריך ללכת רחוק כדי לגבש את ההתאמות למשבר. מרכז הגר שפועל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, כבר פרסם בתחילת החודש חמש המלצות ל"הקלות דחופות בתחום השכירות למגורים לאור משבר הקורונה".

קודם כל, הם ממליצים לעצור את הפינוי מהבתים, וכן את חילוט הערבויות של דמי השכירות במשקי בית בהם אחד המפרנסים נפגע כלכלית מהקורונה, לא משנה אם זה חל"ת, פיטורים או עצמאי שהכנסותיו ירדו.

בנוסף, הומלץ לתת אפשרות להאריך חוזה שכירות שמסתיים כעת, כשיש הגבלות תנועה. זה אמור להיות מובן מאליו, שכן המדינה בעצם אוסרת על התושבים לחפש דירה, כך שהחוזים אמורים להתארך כדי לאפשר מציאת דירה החשה.

במקרה ההפוך, גם עבור אלה שכבר התפנו מהבית לחברים או קרובים, צריכה להינתן זכות להשתחרר מהחוזה לפני תום תקופת השכירות.

המלצה נוספת היא לדחות 30% מדמי השכירות, ולגבות לאחר מכן חצי מהסכום בפריסה לתשלומים, כך שההפחתה בפועל תהיה 15%.

לבסוף, הוצע להגדיל את תחולת הסיוע הממשלתי לשכר דירה, לכל משקי הבית שנפגעו מהמשבר, ולא רק לאוכלוסיית הזכאים בימים רגילים.

פעילות בשטח של תנועת עומדים ביחד מובילה את הקמפיין להקלות לשוכרי הדירות
פעילות בשטח של תנועת עומדים ביחד מובילה את הקמפיין להקלות לשוכרי הדירות (צילום: שולמית טרווס)

דחייה בתשלומי המשכנתה לבעלי דירות

בעלי הדירות כבר קיבלו מהבנקים את הדחייה בתשלומי המשכנתאות כאמור, וההצעה הנוספת לגביהם היא למענק של 15% מאבדן דמי השכירות במהלך המשבר לצד הלוואה בפריסה נוחה לעוד 15%.

הנחיתות המשפטית של השוכרים קיבלה אישור גם מלשכת עורכי הדין, שלא במפתיע. בנייר עמדה שהוציאה בתחילת החודש קבעה הלשכה, שהשוכרים יכולים להמשיך לגור בדירותיהם, ולכן אין סיבה לשחררם מהחוזים. לעומת זאת, עסקים שנכפה עליהם להשבית פעילות לא יכולים לעשות שימוש בנכס המושכר, כך שלפי הלשכה יש הצדקה לאותם עסקים לפטור את עצמם מדמי שכירות.

אם לשפוט לפי עמדת עורכי הדין, קשה לתלות תקוות באותו צוות בין-משרדי שבראשו עומדים אנשי משרד המשפטים, שגם ראיית עולמם כפופה לעולם מושגים שבו "חוזים צריך לקיים" וכל מני ססמאות כאלה שלא קשורות למציאות הנוכחית. הממשלה כפתה על העובדים לשבת בבית, ולכן דרושה כאן פעולה מידית של שר האוצר, אבל כידוע, הוא כבר סוג של נוכח-נפקד בתפקיד הזה.

קשה לתלות תקוות בצוות בין-משרדי בראשות אנשי משרד המשפטים, שראיית עולמם כפופה לעולם מושגים שבו "חוזים צריך לקיים". הממשלה כפתה על העובדים לשבת בבית, לכן דרושה פעולה מידית

עד כה הממשלה לא הפנימה את הדחיפות של הבעיה, ופעילים חברתיים מדברים בימים האחרונים על משבר דיור קשוח, ומראות קשים של אנשים שנזרקים לרחובות, כאשר אוכלוסיות פגיעות נותרו בלי מערכת שתגן עליהם מלאבד את קורת הגג, וזה בנוסף לכך שחלקם נופלים קרבנות גם לשוק האפור.

יעל אגמון (צילום: שולמית טרווס)
יעל אגמון (צילום: שולמית טרווס)

עשרות אנשים פוחדים להיזרק לרחוב

תנועת עומדים ביחד מובילה את הקמפיין להקלות לשוכרי הדירות יחד עם מרכז הגר. "אנחנו תנועת שטח והדרישות שאנחנו מקדמים זה המדיניות שמרכז הגר התוו", אומרת יעל אגמון, 21, מתל אביב, המרכזת את המאבק הזה בתנועה.

"אנו מקבלים עשרות פניות מאנשים מאילת ועד חיפה שלא יודעים איפה הם יגורו החל ב-1 במאי ומפחדים להיזרק לרחוב, הרבה מהם עם מערכות חיסוניות מוחלשות ובלי קורת גג, כך שחייהם בסכנה. הרבה מהם בחל"ת או מובטלים, בלי אפשרות לחפש עבודה, וכמובן שהשוק רווי ולא סביר שימצאו כזו כרגע. המאבק של השוכרים דחוף בעינינו, ואנחנו מנצלים את כל הכוח שלנו כדי להביא פתרון. בעלי דירות שנותנים הנחות לשוכרים זה מבורך, אבל אי אפשר להסתמך על זה".

"אנחנו מקבלים עשרות פניות מאנשים מאילת ועד חיפה שלא יודעים איפה הם יגורו החל מ-1 במאי ומפחדים להיזרק לרחוב. הרבה מהם עם מערכות חיסוניות מוחלשות ובלי קורת גג, כך שחייהם פשוט בסכנה"

אלון לי גרין, המנהל הארצי של התנועה, אומר כי "באותה מידה שהממשלה והאוצר מתעלמים מכל כך הרבה ציבורים וקהילות, שדווקא עכשיו צריכים את ההתערבות של המדינה, כך גם שוכרי הדירות נדפקים ממש פעמיים.

"הרבה מהשוכרים לא מקבלים הכנסה, ואם הם כן מקבלים משהו מהמדינה כי הוצאו לחל"ת, זה בסכומים מאוד נמוכים. בנוסף, השוכרים נאלצים להתמודד עם סיטואציות הזויות כמו לא להצליח לשלם את שכר הדירה, ולנסות להבין איך הם מצליחים לעזוב את הדירה בזמן שאסור להם בכלל לעבור דירה, רק כי בעל הבית לא מסכים להוריד את המחיר וכו'. האוצר והמדינה יכולים לעשות הרבה יותר".

אלון לי גרין (צילום: תנועת עומדים ביחד)
אלון לי גרין (צילום: תנועת עומדים ביחד)

המוחלשים ביותר נעדרי מהשיח

פעילה אחרת, ריקי כהן בן לולו, שצברה הרבה קילומטראז' בתחום הדיור, אומרת שזה אחד הנושאים הכי אקוטיים במשבר הזה, אלא ש"המדינה מסתכלת על זה דרך עיניים של שב"כ ומשטרה ולא דרך עיניים של רווחה, ובנוסף לכך מקצצים בתכניות שהיו ופעלו, ומי שנעדרים מהשיח הם המוחלשים ביותר.

"אני רואה את הנהנתנות של המדינה ושואלת לאן כולם ילכו עוד חודש-חודשיים כשלא יהיה להם איך לשלם שכר דירה. למעמד הביניים שקרס אולי יהיו כיסי אוויר שיעזרו להם לבלום את הנפילה, אך בתחתית יש את מי שמקבל סיוע בשכר דירה, שמגיע לכל היותר ל-1,300 שקל לחודש, וזה לא פותר את הבעיה כי עכשיו המדינה שולחת אותו להסתדר לבד בשוק הפרטי בלי עבודה ובלי קלפי מיקוח".

ריקי כהן בן לולו (צילום: כרמן אלמקייס-עמוס)
ריקי כהן בן לולו (צילום: כרמן אלמקייס-עמוס)

לטענתה, זה מדגיש את החשיבות של דיור ציבורי, שיכול להגן על הדיירים מפינוי במצב הנוכחי. אלא שמזה שנים רבות המדינה הפסיקה לחדש את מלאי הדיור הציבורי, וכיום נותרו  כ-54 אלף יחידות דיור כאלה בלבד.

"אני גרה בדיור ציבורי, וגם אם לא תהיה לי משכורת לא יזרקו אותי. יש הבדל בין דייר בדיור ציבורי, לכזה שנמצא בשוק הפרטי שאין לו יכולת להתגונן. אמנם צריך לפנות לערכאות, אך זכות הקניין תעמוד לבעלי הדירות והמדינה לא תרצה לפגוע בזכות הזו, או להגיד לבעלים מה לעשות עם הנכס. גם אי אפשר להגיד להם לוותר על שכירות, לכן צריך להפנות את הדרישה לממשלה.

"אני צופה קושי גדול להתמודד עם החוב המתגלגל הזה. דיור זה לא אוכל שאפשר לצמצם ולקנות פחות. בשכבות המוחלשות מרגישים את הנסיגה של מדינת הרווחה, והתוצאה היא שהיום שולחים את האנשים להתמודד לבד מול בעלי הבתים. הפתרון שנתנו זה רק להגיד שעכשיו אין בית משפט שיפנה, אבל כבר מתחילים לדבר לא על משבר אלא על שגרת קורונה, ובסופו של דבר אנשים יצטרכו לשלם את השכירויות כשלא בטוח שהם יחזרו לעבודה".

"דיור זה לא אוכל שאפשר לצמצם ולקנות פחות. בשכבות המוחלשות מרגישים את הנסיגה של מדינת הרווחה והתוצאה היא שהיום שולחים את האנשים להתמודד לבד מול בעלי הבתים"

תשומת לב רבה ניתנה במשבר הזה לעסקים הקטנים והעצמאים. בהמשך לעמדת לשכת עו"ד שמצדדת במצבם של העסקים ששוכרים נכס, השבוע אישר שר הפנים, אריה דרעי, גם פטור מארנונה לעסקים לשלושה חודשים.

אריה דרעי (צילום: דייויד כהן, פלאש 90)
אריה דרעי (צילום: דייויד כהן, פלאש 90)

לדעתה של כהן בן לולו, "זו אותה צורת התייחסות של תעדוף למונשמים. זה ככה. ראינו איזה אוכלוסיות הקריבו ואיזה מרימים סביב המשבר, ובמי מתעסקים – עצמאיים, מעמד הביניים. הדבר הראשון שעשו זה להוציא את העובדים הסוציאליים לחל"ת ואז לקצץ בתכניות רווחה.

"צריך להסתכל מאיזה נקודת מבט מנהלים את זה ואיפה אנשי החברה והסוציולוגיה והצד החברתי? אנשים במצוקה כלכלית אישית ולא יודעים מה הולך להיות איתם מחר בבוקר, ואנחנו כפעילים חברתיים מתפקדים מהמחשבים בבית שלנו כעובדים סוציאליים, מתעסקים עם ניתוקי חשמל ועושים את העבודה שאמורה לעשות הממשלה".

"הדבר הראשון שעשו זה להוציא את העובדים הסוציאליים לחל"ת ואז לקצץ בתכניות רווחה. צריך להסתכל מאיזו נקודת מבט מנהלים את המשבר. איפה אנשי הסוציולוגיה והצד החברתי בדבר הזה? איפה? אנשים במצוקה כלכלית"

בהפגנת זום שנערכה השבוע והוקרנה על קיר הבית של מנכ"ל האוצר שי באב"ד, אמרה אחת המשתתפות, שולה מולא, כי "הממשלה השמנה הזו לא תרמה אותנו בשיח כוזב של סולידריות ו'כולנו ביחד'. נמשיך להופיע למקבלי ההחלטות בכל מקום, גם בסיוטים נגיע אליהם".

משה כחלון ושי באב״ד (צילום: Hadas Parush/Flash90)
משה כחלון ושי באב״ד (צילום: Hadas Parush/Flash90)

תגובת משרד המשפטים

ממשרד המשפטים נמסר, כי "המשרד הקים צוות בין-משרדי כדי לבחון את השלכות המצב המשברי על קיום חוזים. במסגרת הצוות מתקיימת בחינת עומק בשאלות הנוגעות לאופן ההתמודדות עם המשבר, ובכלל זה בשאלות הנוגעות לשכירות, בעיקר של עסקים. הצוות מקבל פניות מקצועיות רבות, ובשלב זה טרם התקבלו הכרעות. הצוות כולל נציגים ממשרד המשפטים, מייעוץ וחקיקה ומהפרקליטות, וכן מבנק ישראל, משרד האוצר, משרד הכלכלה, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לסחר הוגן ורשות שוק ההון".

עוד 2,297 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דוקטרינת הצדק האנושי של השופט נעם סולברג

מי שיהיה נשיא בית המשפט העליון בעוד כשמונה שנים, מאמין כי "צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה" וכי "הצדק האנושי מוגבל באילוצי המציאות החומרית ושלל צרכי גוף ונפש" ● גם במקרה של מנדלבליט וגם במקרה של נתניהו, סולברג פיתח את תזת "הרבב כיתרון" ● "אדם איננו מלאך", כתב לאחרונה, "ואנשי השירות הציבורי אינם יוצאי דופן" ● פרשנות

עוד 909 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

למקרה שפיספסת

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

תגובות אחרונות

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה