אילת ספרבר שוכרת דירה עם שני שותפים בירושלים, שם היא לומדת פילוסופיה, מדעי המדינה והיסטוריה באוניברסיטה העברית. עד אמצע מרץ עבדה בשלושה מקומות שונים – מלצרית במסעדה, מדריכת נוער בבית המשפט העליון ומארחת במסעדה נוספת – אבל כולם סגרו את שעריהם עם ההשבתה הכפויה של המשק.
המשכורת החודשית המדווחת שלה ירדה מבערך 4,000 שקל לאפס, ודמי האבטלה מהביטוח הלאומי הסתכמו ב-700 שקל בלבד. הסיבה לפיצוי העגום הוא שלפני כמה חודשים שברה את הרגל ולא יכלה לעבוד, והביטוח הלאומי משקלל עכשיו רק את המשכורות בחצי השנה האחרונה. כתוצאה מכך, היא לא תראה יותר מכמה מאות שקלים דמי אבטלה גם עבור חודש אפריל.
בינתיים, שכר הדירה ממשיך לדפוק כמו שעון, והיא והשותפים האחרים בדירה ביקשו הנחה. בעל הבית הסכים להפחית רק 5%-10%, אבל היה לו תנאי מפתיע: ששלושת השותפים יעזבו בפועל את הבית, וימשיכו לשלם בעצם כמעט את הכל.
"הסטודנטים בירושלים גם ככה משלמים שכר דירה יקר יותר מאשר בבאר שבע או בחיפה", היא אומרת. בסוף מרץ היא ושותפיה ניתקו את החשמל והמים, וחזרו להורים. בינתיים היא ממשיכה ללמוד, כולל אגב, בשיעור המקוון והעמוס במשתתפים של המרצה יובל נוח הררי.
ספרבר מתקשה להבין מה ההיגיון של בעל הבית לדרוש מהשוכרים לפנות את הבית ולהמשיך לשלם כמעט הכל כרגיל. "אנחנו כן רוצים לחזור לדירה, אבל לא יודעים איך לשלם, אין עבודות, והמשק לא הולך להיפתח בקרוב. השבוע אמרנו לבעל הבית ששנינו נפסיד אם הוא לא יבוא לקראתנו, כי בוא נהיה כנים: הוא לא ימצא עכשיו שוכרים שייכנסו במקומנו ואנחנו נפסיד פעמיים – גם את הבית וגם את הכסף, שבמקרה שלי יצא 13 אלף שקל שילכו לפח עד תום החוזה בספטמבר.
"אנחנו כן רוצים לחזור לדירה, אבל לא יודעים איך לשלם, אין עבודות, והמשק לא הולך להיפתח בקרוב. השבוע אמרנו לבעל הבית ששנינו נפסיד אם הוא לא יבוא לקראתנו, כי בוא נהיה כנים: הוא לא ימצא עכשיו שוכרים"
"יצאנו מהדירה בסוף מרץ, וכנראה נחזור מתישהו במאי. לא נבקש ממנו לוותר על שכר דירה של 4 חודשים, אלא רק על חודש וקצת. היינו שמחים ל-30% הנחה והוא מוכן לפחות מ-10%, אך לא נשלם על דירה שאנו לא גרים בה", היא מוסיפה.
זה המצב של רוב הסטודנטים שהיא מכירה, למעט מי שמועסק באבטחה, בבתי חולים או במקצוע שהוגדר כחיוני, והמשיך לעבוד. בערי השדה – שבהן גרים הרבה מהוריהם, הסיכוי למצוא עבודה גם ככה קטן. "ירושלים נהייתה עיר רפאים מבחינת הסטודנטים. אנשים מנסים לחזור מדי פעם כדי לא להרגיש פראיירים לגמרי. אבל אם המשק חוזר תהיה לנו הזדמנות לנסות למצוא משהו בעיר".
ספרבר כמובן, לא לבד. שליש מהישראלים הם שוכרי דירות, ועם מיליון מובטלים, שכעת נותרו עם מעט מאוד הכנסה במקרה הטוב, או אפס הכנסות במקרה הפחות טוב, רבים יתקשו לעמוד בתשלום הקרוב לשכר דירה.
לצורך המחשה הובאה כאן רק דוגמה אחת של סטודנטית שיש לה בסיס לחזור אליו בבית הוריה, אבל לרבים אחרים אין גם את הפריבילגיה הזו. כך שבשבועות האחרונים שוכרי דירות רבים מנסים את מזלם מול בעלי הדירות, ומבקשים הנחות ודחיות בתשלום. אחרים נמנעים מכך, מחשש שהמשכירים ימהרו למצוא דיירים חדשים, אולי קצת יותר יציבים כלכלית, בימים של משק עם שיעור אבטלה כל כך גבוה.
חצי מההכנסה הולכת על שכירות
סעיף הדיור הוא הגדול שבהוצאות של משקי הבית, ובערים הגדולות הוא מגיע בקלות לחצי מההכנסה השוטפת, שכעת ירדה או התאפסה. מי שהבנקים יגדילו לו את מסגרת האשראי, פשוט ייכנס לחובות ויצטרך לשרת אותם בשנים הקרובות, אבל יש כאלה שגם להטבה הזו לא יזכו.
מי שלא יגיע להבנות מול בעל הבית ובהמשך יצבור חוב מולו, יתבע לבסוף לפנות את הדירה, ועלול להיפתח כלפיו תיק בהוצאה לפועל. כבר עכשיו שוכרים ברמות הכנסה נמוכות מפונים בגלל עיכוב התשלום של אפריל וככל שהמשבר יימשך יותר משקי בית יהיו מאוימים בפינוי.
לעומת זאת, מי שמשלם משכנתה קיבל מהבנקים דחייה בתשלומים, וכאלה יש רבים, שכן הבנקים רק חיפשו למי לתת את ההלוואות הזולות האלה לפני המשבר, אבל מבחינת השוכרים של הדירות למגורים, אין כרגע שום פתרון ברמה הממשלתית.
הגורם הראשון שאמור לתת פתרון לשוכרי הדירות אמור להיות משרד האוצר, שבו נמצא גם מטה הדיור, ושהשר היוצא שלו, משה כחלון, הניף את סעיף הדיור בראש סדר היום שלו, לכאורה. ארגז הכלים לבעיה הזו נמצא קודם כל אצלם.
אלא שמבחינת האוצר, הנושא של מציאת פתרון לשוכרי הדירות לא קיים בכלל, ואחד הגורמים במשרד שאליו פנינו השבוע, תהה מה בכלל הבעיה, שכן "אלה אנשים פרטיים, אז איזה הצדקה יש בכלל לסייע להם?"
מבחינת משרד האוצר הנושא של מציאת פתרון לשוכרי הדירות לא קיים בכלל, ואחד הגורמים במשרד שאליו פנינו השבוע, תהה מה בכלל הבעיה, שכן "אלה אנשים פרטיים, אז איזה הצדקה יש בכלל לסייע להם?"
במשרד המשפטים דווקא הוקם "צוות בין-משרדי", שאמור לגבש תיקוני חקיקה להקלות על שוכרי הדיור. עם חברי הצוות הזה נמנית כרמית יוליוס, ראש אשכול נדל"ן במשרד המשפטים, וכן ארז קמיניץ, המשנה ליועמ"ש (ראו תגובתם בסוף).
אבל אנחנו כבר אחרי כמעט חודש מהרגע שהממשלה שלחה את העובדים והעצמאים הביתה, ועד כה לא הגיעה כל בשורה מהוועדה.
עד שהוועדה הזו תיסגר על תיקוני החקיקה לשוכרי הדירות, לרבים מהשוכרים אין מושג מאיפה יגיע הכסף להוצאה העיקרית שתרד בתחילת חודש מאי – דיור. הנחשול של הפינוי מרצון כבר כאן, והליכי הפינוי בכפייה וחילוט הערבויות ממתינים מעבר לפינה, לרגע שבו תתחדש הפעילות בבתי המשפט.
אחד הבודדים שמנסה להציף את הנושא הזה לדיון ציבורי הוא ח"כ איתן גינזבורג מכחול-לבן. אחרי שהבין שהבעיה בכלל לא נמצאת על הרדאר של האוצר, הוא ביקש בתחילת השבוע לקיים על כך דיון בוועדת הכספים, וטרם נענה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ עודד פורר, לא מוצא זמן לקיים את הדיון הזה, לפחות לא השבוע.
בהודעה שהוציא השבוע גינזבורג, נאמר כך:
"שליש ממשקי הבית הינם שוכרי דירות ובעקבות המצב יש חשש שיתפתח משבר חריף ביותר בתחום השכירות ואנו עומדים בפני גל של שוכרים שלא יוכלו לשלם את שכר הדירה בחודשים הקרובים. בפני משקי בית אלה יעמדו מספר ברירות: לפנות את מקום מגוריהם ולהפוך למחוסרי דיור, או לעמוד בפני הליכים משפטיים של הפרת חוזה, מימוש ערבות ותביעות לפינוי הדירה. לכן עלינו לפעול בכדי להתאים את המצב לנוכח התקופה ולהבטיח לשוכרים כי קורת-הגג שלהם תישמר עד חזרה לשגרה, ובמקביל לדאוג גם לבעלי דירות אשר הכנסתם העיקרית הינה מהנכס אותו הם משכירים. על כן, אבקש להעלות את הנושא לסדר יומה של הועדה, בהקדם האפשרי וזאת לאחר שפניתי למשרד האוצר ובדיקתי העלתה שאין להם תכנית בנושא".
הנחשול של השוכרים שלא יודעים מאיפה לשלם צפוי להתגלגל גם לבעלי הבית שלהם, שבמקרים רבים צריכים לשלם את המשכנתה בעצמם, וגם במקרים כאלה נתקלנו השבוע.
עם זאת, משלמי הלוואות הדיור קיבלו דחייה, אבל בלי דמי שכירות, ועם דירות שאין לאכלס אותן בדיירים חדשים, הם רק יגלגלו את הבעיה למועד מאוחר יותר, ועלולים להיכשל בשירות החוב הזה בהמשך. בנסיבות אלה, ברור שגם לבנקים יש עניין רב להסדיר את הנושא של שוכרי הדירות.
וזה לא שאין הצעות לפתרון. בארה"ב למשל, הרשות הפדרלית הנחתה את הבנקים הגדולים למשכנתאות, (פאני מיי ופרדי מאק הידועים מהמשבר של 2008), להשהות פינויים ועיקולי בתים למשך חודשיים.
גם ברמת המדינות, בהן קליפורניה, ניו יורק, וושינגטון, דטרויט וסן פרנסיסקו, למשל, החליטו להורות בצו על עצירה של פינוי דיירים.
בניו ג'רזי, המושל פיל מרפי הוציא הודעת "צפו פגיעה" חמורה לבעלי בתים שינסו לפנות את הדיירים שלהם בזמן המשבר. גם בבריטניה, שר השיכון הורה לעצור את הפינויים ולסייע לבעלי הבתים שנקלעו לחוב. סביר להניח שגם ההנחיות האלה לא התממשו במלואן בשטח, אבל רוח המפקד ברורה, ואלה רק שתי דוגמאות של המדינות עם המשטר הקפיטליסטי הנוקשה ביותר בעולם המערבי.
אבל לא צריך ללכת רחוק כדי לגבש את ההתאמות למשבר. מרכז הגר שפועל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, כבר פרסם בתחילת החודש חמש המלצות ל"הקלות דחופות בתחום השכירות למגורים לאור משבר הקורונה".
קודם כל, הם ממליצים לעצור את הפינוי מהבתים, וכן את חילוט הערבויות של דמי השכירות במשקי בית בהם אחד המפרנסים נפגע כלכלית מהקורונה, לא משנה אם זה חל"ת, פיטורים או עצמאי שהכנסותיו ירדו.
בנוסף, הומלץ לתת אפשרות להאריך חוזה שכירות שמסתיים כעת, כשיש הגבלות תנועה. זה אמור להיות מובן מאליו, שכן המדינה בעצם אוסרת על התושבים לחפש דירה, כך שהחוזים אמורים להתארך כדי לאפשר מציאת דירה החשה.
במקרה ההפוך, גם עבור אלה שכבר התפנו מהבית לחברים או קרובים, צריכה להינתן זכות להשתחרר מהחוזה לפני תום תקופת השכירות.
המלצה נוספת היא לדחות 30% מדמי השכירות, ולגבות לאחר מכן חצי מהסכום בפריסה לתשלומים, כך שההפחתה בפועל תהיה 15%.
לבסוף, הוצע להגדיל את תחולת הסיוע הממשלתי לשכר דירה, לכל משקי הבית שנפגעו מהמשבר, ולא רק לאוכלוסיית הזכאים בימים רגילים.
דחייה בתשלומי המשכנתה לבעלי דירות
בעלי הדירות כבר קיבלו מהבנקים את הדחייה בתשלומי המשכנתאות כאמור, וההצעה הנוספת לגביהם היא למענק של 15% מאבדן דמי השכירות במהלך המשבר לצד הלוואה בפריסה נוחה לעוד 15%.
הנחיתות המשפטית של השוכרים קיבלה אישור גם מלשכת עורכי הדין, שלא במפתיע. בנייר עמדה שהוציאה בתחילת החודש קבעה הלשכה, שהשוכרים יכולים להמשיך לגור בדירותיהם, ולכן אין סיבה לשחררם מהחוזים. לעומת זאת, עסקים שנכפה עליהם להשבית פעילות לא יכולים לעשות שימוש בנכס המושכר, כך שלפי הלשכה יש הצדקה לאותם עסקים לפטור את עצמם מדמי שכירות.
אם לשפוט לפי עמדת עורכי הדין, קשה לתלות תקוות באותו צוות בין-משרדי שבראשו עומדים אנשי משרד המשפטים, שגם ראיית עולמם כפופה לעולם מושגים שבו "חוזים צריך לקיים" וכל מני ססמאות כאלה שלא קשורות למציאות הנוכחית. הממשלה כפתה על העובדים לשבת בבית, ולכן דרושה כאן פעולה מידית של שר האוצר, אבל כידוע, הוא כבר סוג של נוכח-נפקד בתפקיד הזה.
קשה לתלות תקוות בצוות בין-משרדי בראשות אנשי משרד המשפטים, שראיית עולמם כפופה לעולם מושגים שבו "חוזים צריך לקיים". הממשלה כפתה על העובדים לשבת בבית, לכן דרושה פעולה מידית
עד כה הממשלה לא הפנימה את הדחיפות של הבעיה, ופעילים חברתיים מדברים בימים האחרונים על משבר דיור קשוח, ומראות קשים של אנשים שנזרקים לרחובות, כאשר אוכלוסיות פגיעות נותרו בלי מערכת שתגן עליהם מלאבד את קורת הגג, וזה בנוסף לכך שחלקם נופלים קרבנות גם לשוק האפור.
עשרות אנשים פוחדים להיזרק לרחוב
תנועת עומדים ביחד מובילה את הקמפיין להקלות לשוכרי הדירות יחד עם מרכז הגר. "אנחנו תנועת שטח והדרישות שאנחנו מקדמים זה המדיניות שמרכז הגר התוו", אומרת יעל אגמון, 21, מתל אביב, המרכזת את המאבק הזה בתנועה.
"אנו מקבלים עשרות פניות מאנשים מאילת ועד חיפה שלא יודעים איפה הם יגורו החל ב-1 במאי ומפחדים להיזרק לרחוב, הרבה מהם עם מערכות חיסוניות מוחלשות ובלי קורת גג, כך שחייהם בסכנה. הרבה מהם בחל"ת או מובטלים, בלי אפשרות לחפש עבודה, וכמובן שהשוק רווי ולא סביר שימצאו כזו כרגע. המאבק של השוכרים דחוף בעינינו, ואנחנו מנצלים את כל הכוח שלנו כדי להביא פתרון. בעלי דירות שנותנים הנחות לשוכרים זה מבורך, אבל אי אפשר להסתמך על זה".
"אנחנו מקבלים עשרות פניות מאנשים מאילת ועד חיפה שלא יודעים איפה הם יגורו החל מ-1 במאי ומפחדים להיזרק לרחוב. הרבה מהם עם מערכות חיסוניות מוחלשות ובלי קורת גג, כך שחייהם פשוט בסכנה"
אלון לי גרין, המנהל הארצי של התנועה, אומר כי "באותה מידה שהממשלה והאוצר מתעלמים מכל כך הרבה ציבורים וקהילות, שדווקא עכשיו צריכים את ההתערבות של המדינה, כך גם שוכרי הדירות נדפקים ממש פעמיים.
"הרבה מהשוכרים לא מקבלים הכנסה, ואם הם כן מקבלים משהו מהמדינה כי הוצאו לחל"ת, זה בסכומים מאוד נמוכים. בנוסף, השוכרים נאלצים להתמודד עם סיטואציות הזויות כמו לא להצליח לשלם את שכר הדירה, ולנסות להבין איך הם מצליחים לעזוב את הדירה בזמן שאסור להם בכלל לעבור דירה, רק כי בעל הבית לא מסכים להוריד את המחיר וכו'. האוצר והמדינה יכולים לעשות הרבה יותר".
המוחלשים ביותר נעדרי מהשיח
פעילה אחרת, ריקי כהן בן לולו, שצברה הרבה קילומטראז' בתחום הדיור, אומרת שזה אחד הנושאים הכי אקוטיים במשבר הזה, אלא ש"המדינה מסתכלת על זה דרך עיניים של שב"כ ומשטרה ולא דרך עיניים של רווחה, ובנוסף לכך מקצצים בתכניות שהיו ופעלו, ומי שנעדרים מהשיח הם המוחלשים ביותר.
"אני רואה את הנהנתנות של המדינה ושואלת לאן כולם ילכו עוד חודש-חודשיים כשלא יהיה להם איך לשלם שכר דירה. למעמד הביניים שקרס אולי יהיו כיסי אוויר שיעזרו להם לבלום את הנפילה, אך בתחתית יש את מי שמקבל סיוע בשכר דירה, שמגיע לכל היותר ל-1,300 שקל לחודש, וזה לא פותר את הבעיה כי עכשיו המדינה שולחת אותו להסתדר לבד בשוק הפרטי בלי עבודה ובלי קלפי מיקוח".
לטענתה, זה מדגיש את החשיבות של דיור ציבורי, שיכול להגן על הדיירים מפינוי במצב הנוכחי. אלא שמזה שנים רבות המדינה הפסיקה לחדש את מלאי הדיור הציבורי, וכיום נותרו כ-54 אלף יחידות דיור כאלה בלבד.
"אני גרה בדיור ציבורי, וגם אם לא תהיה לי משכורת לא יזרקו אותי. יש הבדל בין דייר בדיור ציבורי, לכזה שנמצא בשוק הפרטי שאין לו יכולת להתגונן. אמנם צריך לפנות לערכאות, אך זכות הקניין תעמוד לבעלי הדירות והמדינה לא תרצה לפגוע בזכות הזו, או להגיד לבעלים מה לעשות עם הנכס. גם אי אפשר להגיד להם לוותר על שכירות, לכן צריך להפנות את הדרישה לממשלה.
"אני צופה קושי גדול להתמודד עם החוב המתגלגל הזה. דיור זה לא אוכל שאפשר לצמצם ולקנות פחות. בשכבות המוחלשות מרגישים את הנסיגה של מדינת הרווחה, והתוצאה היא שהיום שולחים את האנשים להתמודד לבד מול בעלי הבתים. הפתרון שנתנו זה רק להגיד שעכשיו אין בית משפט שיפנה, אבל כבר מתחילים לדבר לא על משבר אלא על שגרת קורונה, ובסופו של דבר אנשים יצטרכו לשלם את השכירויות כשלא בטוח שהם יחזרו לעבודה".
"דיור זה לא אוכל שאפשר לצמצם ולקנות פחות. בשכבות המוחלשות מרגישים את הנסיגה של מדינת הרווחה והתוצאה היא שהיום שולחים את האנשים להתמודד לבד מול בעלי הבתים"
תשומת לב רבה ניתנה במשבר הזה לעסקים הקטנים והעצמאים. בהמשך לעמדת לשכת עו"ד שמצדדת במצבם של העסקים ששוכרים נכס, השבוע אישר שר הפנים, אריה דרעי, גם פטור מארנונה לעסקים לשלושה חודשים.
לדעתה של כהן בן לולו, "זו אותה צורת התייחסות של תעדוף למונשמים. זה ככה. ראינו איזה אוכלוסיות הקריבו ואיזה מרימים סביב המשבר, ובמי מתעסקים – עצמאיים, מעמד הביניים. הדבר הראשון שעשו זה להוציא את העובדים הסוציאליים לחל"ת ואז לקצץ בתכניות רווחה.
"צריך להסתכל מאיזה נקודת מבט מנהלים את זה ואיפה אנשי החברה והסוציולוגיה והצד החברתי? אנשים במצוקה כלכלית אישית ולא יודעים מה הולך להיות איתם מחר בבוקר, ואנחנו כפעילים חברתיים מתפקדים מהמחשבים בבית שלנו כעובדים סוציאליים, מתעסקים עם ניתוקי חשמל ועושים את העבודה שאמורה לעשות הממשלה".
"הדבר הראשון שעשו זה להוציא את העובדים הסוציאליים לחל"ת ואז לקצץ בתכניות רווחה. צריך להסתכל מאיזו נקודת מבט מנהלים את המשבר. איפה אנשי הסוציולוגיה והצד החברתי בדבר הזה? איפה? אנשים במצוקה כלכלית"
בהפגנת זום שנערכה השבוע והוקרנה על קיר הבית של מנכ"ל האוצר שי באב"ד, אמרה אחת המשתתפות, שולה מולא, כי "הממשלה השמנה הזו לא תרמה אותנו בשיח כוזב של סולידריות ו'כולנו ביחד'. נמשיך להופיע למקבלי ההחלטות בכל מקום, גם בסיוטים נגיע אליהם".
תגובת משרד המשפטים
ממשרד המשפטים נמסר, כי "המשרד הקים צוות בין-משרדי כדי לבחון את השלכות המצב המשברי על קיום חוזים. במסגרת הצוות מתקיימת בחינת עומק בשאלות הנוגעות לאופן ההתמודדות עם המשבר, ובכלל זה בשאלות הנוגעות לשכירות, בעיקר של עסקים. הצוות מקבל פניות מקצועיות רבות, ובשלב זה טרם התקבלו הכרעות. הצוות כולל נציגים ממשרד המשפטים, מייעוץ וחקיקה ומהפרקליטות, וכן מבנק ישראל, משרד האוצר, משרד הכלכלה, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לסחר הוגן ורשות שוק ההון".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם