בשבת א' אייר, חל יום השנה השמונה עשרה לפטירתו של אבי משה זהר, בן כפר סירקין, גיבור מלחמות ישראל ויקיר תעשיית היהלומים, לאחר מאבק של גבורה במחלת ניוון שרירים ALS.
במרץ 2003, כשנה לאחר פטירתו הואשמתי על לא עוול ברציחתו, רצח שלא היה.
קרוב לחמש שנים לקח להוכיח את חפותי עד שזוכיתי זיכוי מלא פה אחד, ולאחר מאבק של כארבע שנים נוספות הפרקליטות והמשטרה הסכימו לפצות את זוגתי ואותי על הנזק והעוול שגרמו לנו.
כשנה לאחר פטירת אבי הואשמתי על לא עוול ברציחתו. קרוב ל-5 שנים לקח להוכיח את חפותי עד שזוכיתי זיכוי מלא פה אחד. לאחר 4 שנות מאבק נוספות, הפרקליטות והמשטרה הסכימו לפצות אותי על הנזק והעוול
ב 15 בנובמבר 2007, שעות ספורות לאחר שחזרתי מבית המשפט המחוזי בת"א לביתי, חופשי מחרב הסכנה להרשעת שווא ברצח שלא היה, התקשר אלי קצין משטרה בכיר בדימוס, ברך אותי על הזיכוי וסיפר לי שכבר הספיק לקרוא את פסק הדין המכיל ביקורת קשה על המשטרה. הודיתי לו והבעתי תקווה שבעקבות זאת יופקו לקחים. הקצין פלט אנחה ואמר, "במשטרה יגידו: העברנו לפרקליטות תיק מושלם והפרקליטות דפקה את העסק". ואכן הוא צדק!
עוד באותו החודש פנו עורכי דיני לשר המשפטים בבקשה להורות על הקמת ועדת בדיקה שתבדוק את התנהלות גורמי אכיפת החוק בחקירה בתיק, ובמרץ 2008 הגשנו תלונה למחלקה לחקירות שוטרים נגד צוות החקירה בגין חשד לביצוע עבירות של מתן עדות שקר, הדחה לעדות שקר, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה, מסירת תעודה כוזבת, אי מילוי חובה רשמית, הפרת חובה חקוקה וזיוף מסמכים.
לצערנו מח"ש החליט שלא לפתוח בחקירה ואנו נאלצנו להגיש ערעור למשרד המשפטים.
בספטמבר 2008 פנינו לפרקליט המדינה בבקשה לטיפול מהיר והולם. בבקשה הזכרנו כי הראיות שהובאו במשפט, והוצגו בתלונה למח"ש מעוררות חשד סביר ומבוסס לעבירות חמורות ביותר, הפוגעות בסדרי השלטון והמשפט, שבוצעו על ידי קציני משטרה ושוטרים, באופן שעלול היה להכשיל את בתי המשפט ולגרום להם להרשיע אדם הרשעת שווא בעבירת רצח שלא התרחש.
שאלנו אותו: מי אם לא מח"ש אמור לבדוק את החשדות, ולאמתן או להפריכן?
לדאבוננו, בדצמבר 2009 נדחה הערעור, וקבלנו את תוצאת הבדיקה שערך לבקשת שר המשפטים המשנה לפרקליט המדינה. מסקנתו הייתה ש"לא נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות בתיק זה".
לדאבוננו, בדצמבר 2009 נדחה הערעור, וקבלנו את תוצאת הבדיקה שערך לבקשת שר המשפטים המשנה לפרקליט המדינה. מסקנתו הייתה ש"לא נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות בתיק זה"
בירור שערכנו בעזרת קצין חקירות בכיר בדימוס, העלה כי: "לפחות מהחומר אליו נחשפתי לא עולה כי מאן דהוא, הן באגף החקירות והמודיעין והן בפרקליטות, ביצע תחקיר יסודי ומקצועי באשר להשתלשלות העניינים השלילית בפרשת חקירה זו ובסוף התחקיר הליך הפקת לקחים והטמעתם. לדעתי פעולה זו הייתה מתבקשת ביותר כלקחי חקירה בהיבט השלילי."
אין לנו ארץ אחרת, המחוייבות לחברים ולבני המשפחה שתמכו בנו בזמן אמת והתקווה לתיקון מניעה ומחזיקה אותנו. מאז הזיכוי אני מספר על כך ברחבי הארץ; במתנ"סים, חוגי בית, מועדוני תרבות, חברות ומפעלים, בתי ספר למשפטים וקרימינולוגיה, בקורס קציני פו"מ משטרת ישראל, בסנגוריה ובפרקליטות, ומתריע מפני המצב בו ניתן לעצור בישראל כל אדם ולהגיש נגדו כל כתב אישום. את עדותנו המפורטת מסרנו בכתב ובעל פה לוועדת סדר הדין הפלילי בראשות שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, לחברי כנסת ושרי המשפטים כולל הנוכחי בהיותו חבר כנסת. הספר הקבצן השביעי, המבוסס על היומן שכתבתי בזמן המעצר, זמין כעת לקריאה חופשית לכל דכפין.
בקיץ 2019, עת נחשף ברבים האופן בו נחקרו ראש הממשלה ועדי המדינה, חשתי שחוויות המעצר והחקירות צפות בי מחדש. נזכרתי שעם מעצרי זימנו את זוגתי לחקירה, בה הכריזו בפניה שהיא חשודה בסיוע לרצח ואם לא תשתף פעולה עובדות סוציאליות הממתינות להוראה מהחוקרים, ייקחו את בנותינו הקטנות למשפחות אומנה (לא לסבא וסבתא! הם הדגישו) והיא תישלח למעצר, וימים הסתובבתי נסער.
חלקתי עם זוגתי את תחושותיי ושאלתי אותה אם היא זוכרת שבזמן החקירות, כדי לקעקע את דמותי כאב ובן מסור, "הדליפו" החוקרים לעיתונאים פרטים מחקירותיי מהם עלה כביכול שהלכתי עם המטפל של אבי לזונה. להפתעתי, זוגתי עדכנה אותי שגם לה סיפרו זאת החוקרים. כיודעי דבר הם אפילו נקבו בשם אקזוטי כזה או אחר, והטיחו בה מדוע היא מגינה על בעל בוגדני שכזה?!
מאז הזיכוי אני מספר על כך במתנ"סים, בבתי ספר למשפטים וקרימינולוגיה, בקורס קציני פו"מ משטרת ישראל, בסנגוריה ובפרקליטות, ומתריע מפני המצב בו ניתן לעצור בישראל כל אדם ולהגיש נגדו כל כתב אישום
הבנתי שאופן חקירות המשטרה לא השתנה, לא נלמד דבר ולא הופקו לקחים מאז זוכיתי בנובמבר 2007. עד כמה שאני מעריך את היועץ המשפטי לממשלה, חקירה כזו מטילה צל כבד על המערכת שהוא עומד בראשה וספק גדול בהאשמתו של ראש הממשלה.
במערכת המשפט הפלילי מתרחשות תקלות קשות, האשמות והרשעות כוזבות של חפים מפשע, ובצדן כשלים המאפשרים את התחמקותם של פושעים מלתת את הדין. אלא שהתאונות הללו נסתרות. כך, הרוב המכריע של הרשעות כוזבות מעולם לא זוהה, מה שהוביל למסקנה שגויה שהן זניחות, וכי מערכת המשפט הפלילי כמעט לא טועה. לצערנו העמוק, גם כאשר נחשפות תקלות, מערכת המשפט מתחמקת מללמוד מהן ולתקן את עצמה.
בתחומים אחרים של חיינו שבהן התאונות גלויות, הוקמו מכונים ממשלתיים לבטיחות. כך בתחום התרופות והמזון (FDA), בתחום התחבורה והתעופה (NTSB), או בתחום התעסוקה והבריאות (NIOSH) ועוד, ועברו לשיטות בטיחות מודרניות שמתכונתן Identify-Analyze-Control ושמטרתן First Time Safe.
לדוגמא; זמן קצר לאחר פריסת מערך בדיקות הקורונה ההמוני התפרסמו ידיעות על תקלות קשות; אבחונים שליליים כוזבים שמשמעם שחולי קורונה בטעות זוהו כבריאים, ואבחונים חיוביים כוזבים שמשמעם שאנשים בריאים זוהו בטעות כחולים בקורונה. אלו תאונות המסכנות הן את הנבדקים והן את הציבור הרחב. חקירת האירועים העלתה שחלק מהתקלות נגרמו בשל פגמים בערכות, וחלקן בשל טעויות אנוש. בעקבות זאת הוזמנו ערכות חדשות איכותיות יותר ושופרו הנהלים. יש לשבח את הגורמים האחראיים על בדיקות נוספות שגילו את התקלות ועל שפעלו מייד לחשיפתן ולתיקונן.
סטודנטים למשפטים הלומדים את הערעור הראשון בפני בית המשפט העליון (פס"ד זמורה בענין סילוסטר), אינם מודעים לכך שזמורה טעה בצטטו: "אחד מחכמי המשפט כינה פעם יפה את חוק העונשין והפרוצדורה הפלילית כ"מגנה כרטא של הפושע" יש בכינוי זה משום תבונה רבה".
ההיפך הוא הנכון. החוק הפלילי הוא "מגנה כרטא ליברטום" (מגילת החירויות הגדולה) של האזרחים, ורק כשהוא ממלא את תכליתו, החוק הפלילי מבטיח שלא ייטפלו לשווא לחפים ולמצער לא יטילו עליהם אחריות פלילית.
עצמאותנו והבטחת קיומנו כדמוקרטיה חופשית, כרוכה גם בשמירה על העיקרון הגדול ביותר במשפט הפלילי, של חזקת החפות, ובמחויבות המדינה לחירותנו מהאשמתנו על לא עוול, בין אם אנו בנים/בנות להורים חולים, אנשי/נשות עסקים או מנהיגים/מנהיגות פוליטיים.
עצמאותנו והבטחת קיומנו כדמוקרטיה חופשית, כרוכה גם בשמירה על העיקרון הגדול ביותר במשפט הפלילי, חזקת החפות, ובמחויבות המדינה לחירותנו מהאשמתנו על לא עוול
שמירה על חזקת החפות מבחינה לא רק בין מדינות חופשיות לאלו שאינן, כפי שמחקרים הוכיחו, היא גם מקטינה את הסכנה לניצול לרעה של מערכת המשפט מפני רדיפה (אישית, עסקית או פוליטית), כפי שזוגתי ואני חזינו מבשרנו.
לפיכך אני קורא לכם, בנימין נתניהו ובני גנץ, מייד עם הקמת הממשלה בראשותכם, לכונן גוף מרכזי לפיקוח על בטיחות מערכת המשפט הפלילי בדומה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מכון כזה שיכלול חקירת הרשעות כוזבות ואירועים קרובים לכך, הנהגת חובת דיווח על תקלות ותקריות במשפט הפלילי, חינוך חובה ואימון של כל אנשי מערכת אכיפת החוק לבטיחות, טיפוח פיתוח תרבות בטיחות במערכת המשפט הפלילי, ועוד, יוביל את המערכת לפעול כך שהאמת המשפטית תהיה מחוייבת להתקרב לאמת העובדתית.
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו