הבימאית ומפיקת הטלוויזיה עפרה ביקל, שהלכה לעולמה באוגוסט השנה בגיל 95, נולדה בישראל למשפחה ממייסדי אם המושבות פתח תקווה, וזכתה לתהילה בארה"ב בתחום הקולנוע הדוקומנטרי. במיוחד בתחום תיעוד המשפט הפלילי.
מלבד ההבנה של פגמי המערכת והתהליך שהולידו לתיקונם, סרטיה של ביקל הביאו גם להצלתם בפועל של נפגעים רבים על לא עוול בכפם. ההכרה בפועלה התבטאה ביותר מ-40 פרסים שקיבלה לאורך הקריירה, שבעה פרסי אמי ופרס John Chancellor היוקרתי, האוסקר של העיתונאות הדוקומנטרית.
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
לאחרונה צפיתי בסרט התיעודי "השיבה מהפלנטה האחרת" על הסופר ניצול השואה יחיאל די-נור (שכינויו הספרותי היה ק.צטניק, אסיר במחנה ריכוז), ונזכרתי שבתקופת התיכון התעוררתי פעם משינה שטוף זיעה ועם דופק מהיר בשל סיוטים על חוויות מהשואה.
סיפרתי זאת פעם לפסיכולוג. הוא לא התרגש ואמר לי שבישראל השואה כל כך נוכחת עד שגם ערבים חולמים שהם היו בשואה.
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט מת במהלך הכהונה הרביעית שלו. יש אומרים שאלמלא מת היה נבחר גם בפעם החמישית. בו ביום השביעו את הארי טרומן סגנו לנשיא. בכהונתו השנייה טרומן נבחר בבחירות. במהלך כהונתו הגבילו בחוק את מספר הכהונות של הנשיא לשתיים. החוק לא חייב את טרומן, הוא היה צריך לחול רק לאחר תום כהונותיו, אך הוא בחר לא להתמודד בפעם השלישית.
אנחנו בסוג של מלכוד. בנימין נתניהו איננו רוזוולט ולדאבוננו גם לא טרומן. כתבי האישום נגד ראש הממשלה מחריפים את השנאה כלפיו מצד מתנגדיו אך מגבירים את אחיזתו בכל מחיר בשלטון ואת התמיכה בו מצד המאמינים בהיותו נרדף.
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
על פניו – עסקה נסבלת (בקושי אבל- נסבלת). ובתנאי שלא ישאר הפוליטיקה. אבל—- מאחר והאיש כל כך לא אמין, כל- כך שקרן… איכשהו ימצא את הפראייר התורן שבעזרתו ינצל, איכשהו אף אחד לא ימשוך ב"דש מעילו", ושוב – יופעלו הטריקים והשטיקים ומכונות הרעל… ונמצא עצמנו – שוב בתהום הסחי הזה… בדיוק כפי שהרגשתי עם עלייתו בבחירות האחרונות…. אין אמון.
להזכירך ביבי אינו מעוניין בעסקת טיעון שבעקבותיה הוא ילך הביתה ללא ישיבה בכלא.
מי תוקע לידך שאחרי שהאישומים יבוטלו ביבי ילך הביתה. אם ביבי הולך הביתה למה לחכות עד סוף הקדנציה ? בגלל הכבוד האבוד ?
ד"ר זוהר. תודה על התמימות. ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו שרוי כבר שנים בטירוף משיחי. על פיו, ישראל תיחרב אם הוא יפסיק לכהן כראש הממשלה. הדברים נכתבו כאן פעם נוספת הבוקר בידי הפרשן הפוליטי הדגול של אתר זה. שקרניהו לא יתפטר לעולם מרצונו. לא עיסקת טיעון, לא הפסקת משפט, כלום. אל תיפול בפח.
לפני עשרים שנה, ב-2 במרץ 2003, יום ראשון בבוקר, בעודי מאכיל את בתי התינוקת, נכנסו לביתי שוטרים, ועצרו אותי בחשד לכך שרצחתי את אבי משה זהר, שנפטר כשנה קודם לכן לאחר מאבק של גבורה במחלת ניוון שרירים ALS.
השוטרים ערכו חיפוש בבית ולקחו מסמכים ומחשבים. זוגתי הכינה לי תיק עם בגדים ואני דחפתי לתוכו ספר של עמנואל לוינס שלא הצלחתי לקרוא בשל העומס כסמנכ"ל כספים של חברת הזנק ואב לשלוש בנות צעירות. חשבתי שיהיה לי קצת זמן לקרוא עד שיירדו ממני.
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קראתי את כתבתך בהתרגשות רבה, עד דמעות. אני מעריצה של לוינס, אע"פ שאני זקוקה לפרשניו כדי להבין את תורתו. מצאתי עידוד רב מההבנה שאתה יכולת לעמוד בעלילה המרושעת שהעלילו עליך. בימים אלה, שבהם נראה שכל עולם הערכים בעולם ובארץ נהפך על פניו ואיבד את עשתונותיו, קשה מאוד להיות בין המבקשים אחריות על האחר. כאשר קבוצה גדולה מתושבי ישראל נלחמת תוך סיכון עצמי רב על שמירת מעמדה של מערכת המשפט, יש בקריאת מאמרך והמידע על חוסנך עידוד ותקווה רבה. יישר כוחך! מקווה שתוכל להפיץ את סיפורך ואת כל הטוב שמשתמע ממנו!
ד"ר סיגל שהב מציעה "לראות במערכת האישום מפעל, וכמו בכל מפעל לערוך בחינה של המוצרים גם לאחר שייצאו מפס הייצור" (מוסף הארץ 15.04.2022). זוהי תובנה חשובה. כמו מפעל, מצופה גם ממערכת המשפט הפלילי לספק מוצרים באיכות ובמהירות, להבטיח שהאמת המשפטית תתקרב לאמת העובדתית, תוך צמצום עינוי הדין לעצורים ולנאשמים על לא עוול בכפם.
כמו מפעל, מצופה גם ממערכת המשפט הפלילי לספק מוצרים באיכות ובמהירות, להבטיח שהאמת המשפטית תתקרב לאמת העובדתית, תוך צמצום עינוי הדין לעצורים ולנאשמים על לא עוול בכפם
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
המשפט האלמותי "אדם חייב לדעת את מגבלותיו" נשמע אירוני, כשהוא יוצא מפיו של קלינט איסטווד בתפקיד הארי המזוהם. זה קורה בסרט השני בסדרה על השוטר שאכפת לו יותר מהצדק, כפי שהוא נתפס בעיניו, מאשר מהחוק. השוטר, שלרוב לא בוחל באמצעים כדי לעצור חשודים – אך הוא מיטיב לקלוע לנדרש ממקבלי החלטות, במיוחד כאלו שבחירותיהם נוגעות לחיי אדם.
המשפט האלמותי "אדם חייב לדעת את מגבלותיו" נשמע אירוני מפיו של קלינט איסטווד בתפקיד הארי המזוהם. זה קורה בסרט השני בסדרה, על השוטר שאכפת לו יותר מהצדק, כפי שנתפס בעיניו, מאשר מהחוק
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תגובה בשם מהנדס אבי הראל, מומחה אבטחת חסינות מערכות, בטיחות וגיהות:
"מלבד שתי הדרכים הנדונות, לפסול או לאשר בדיעבד את החדירה לפרטיות של היועצים, יש דרכים נוספות. למשל, לאשר בדיעבד את העדות שהתקבלה בדרכים לא חוקיות, ובמקביל, להעניש את החוקרים העבריינים על עבירות אתיקה. מדוע אפשרות זו אינה עומדת למבחן?"
לאורך השנים, בשורה של פסקי דין שונים, שופטי בית המשפט העליון הביעו את עמדתם באשר לאפשרות לבסס אשמה בפלילים על סמך הודאה. כך למשל פסק השופט אליעזר גולדברג בפרשת שילוח:
"האפשרות שאם הנאשם לא היה מודה כי אז היה מזוכה, לא יכולה להילקח על-ידי בית המשפט כאחד מן השיקולים הרלוונטיים להקלה בעונשו של הנאשם. בעצם העלאת אפשרות כזאת לזיכוי מוטבעים ספק באשמת הנאשם וחוסר ודאות אם הודאתו היא הודאת אמת, או שהיא באה רק משיקולים אחרים אשר עם הנאשם […]".
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
להבנתי, על החוקרים מופעל לחץ מתמשך למצוא נאשם, כדי לקצר את הליכי החקירה. לא פלא שרבים מהם מגיבים ללחץ זה על ידי פעילות הוצאת הודאות שווא מהנחקרים. הלחץ בעבודה מפריע לשקט הנפשי שלהם יותר מאשר הספק באשר לעוול שהם גורמים לאנשים חפים מפשע.
המערכת צריכה לחפש דרכים לנטרל ולאזן את הלחצים הללו. למשל, על ידי תגמולים וקידום בעבודה על פי אמות מידה התומכות בהשהיית חקירה עד לקבלת ראיות חיצוניות, על ידי חיוב להציג בפני פרקליטי הנאשם את כל הקלטות החקירות, על ידי ענישת החוקרים שאינם עומדים באמות מידה של צדק, וכיו"ב.
ניסיון החיים לימד אותי, שלחף מפשע אשר מאמין שאין ראיות לזכותו, יש כוח נפשי קטן יותר לעמוד מול חקירת משטרה דורסנית שיש בה גם "חוקרים טובים", מאשר לאדם אשם שיודע שסודו יתפוצץ והוא הולך לשלם עליו אם ימסור הודאה.
ובאשר לתגובה של נאוה גליק, כדאי שתתחילי לנשום. מטרת המשפט החוזר לזדורוב היא יציבות ותו לא. זיכוי כלשהו יפגע ללא ספק ביציבות וברור "שאנשים טובים" מהמערכת לא יתנו לזה לקרות.
היי יוסף. אולי פיספסתי משהו אבל לזכרוני מעבר להודאה צריך להיות דבר מה נוסף מה שלא זכור לי שהיה אצל זדורוב. מעבר לזה לא טביעות הנעל תאמו ולא כל דבר אחר כזכור לי. אני יושבת עם נשימה עצורה לסיכום המשפט החוזר שלו. תודה. נאוה גליק
מה הייתם עושים לו הוצבה בפניכם הברירה להודות במה שלא עשיתם ולקבל עונש קל או להילחם על חפותכם במחיר כלכלי עצום, חודשים ארוכים של חרדה מפני סכנה להרשעה בפשע חמור ומאסר ארוך בכלא על לא עוול בכפכם? כל אחת מהבחירות עלולה להיות בלתי נסבלת?
איננו יודעים מה עבר בראשו או האם היה אשם במעשים שיוחסו לו, אך כ-48 שעות לפני שהיה אמור לחתום על עסקת טיעון, שבמסגרתה עמד להודות בשניים משלושת האישומים נגדו, פָנְטָה טׇרַפה, אשר זעק כל העת לחפותו, בחר לסיים את חייו.
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
בעקבות הכתבה שהתפרסמה במוסף הארץ, "לפני 140 שנה חשבו שמדובר בזיוף מקראי. חוקר ישראלי גילה עדויות שמשנות את כל התמונה" (ג'ניפר שוסלר, מרץ 2021), קראתי את ספרו של פרופ' ד"ר עידן דרשוביץ' על נאום הפרידה של משה על פי כתב יד מוזס שפירא, The Valediction of Moses: A Proto-Biblical Book.
מחקר של ד"ר עידן דרשוביץ, שאת הדוקטורנט שלו עשה באונ' העברית, מצא כי 15 כתבי יד שאותרו בשנות ה-80 של המאה הקודמת ליד ים המלח והוכתרו כגרסה הקדומה של ספר דברים (אך במהרה הוצגו כזיוף), לא רק שהיו אמיתיים – אלא שזה כתב היד המקראי העתיק ביותר שהתגלה אי-פעם! https://t.co/chxpsAa2P3
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי— האוניברסיטה העברית בירושלים (@HebrewU_heb) March 21, 2021
הספר, המבוסס על מחקר מדעי מעמיק, מתחקה אחר תעלומת כתב יד מוזס שפירא, שנעלם לקראת סוף המאה ה-19, ועל סמך פיענוח העתקי כתב היד והצלבתם למקורות מקראיים רבים, ושימוש מתקדם במתודות מחקריות חדשניות, מוכיח דרשוביץ' שהטענה שכתב היד זויף שגויה ומעלה טענה מדהימה, כתב יד מוזס שפירא הינו האב הקדום של נוסח ספר דברים שהגיע לימינו אנו!
על סמך פיענוח העתקי כתב היד והצלבתם למקורות מקראיים רבים, ושימוש מתקדם במתודות מחקריות חדשניות, מוכיח דרשוביץ' שהטענה לזיופו שגויה וכי מדובר באב הקדום של נוסח ספר דברים שהגיע לימינו
לקראת סוף הספר ניתן למצוא את הטקסט הקדום שפיענח דרשוביץ' לאחר שאסף וחיבר את החתיכות ופיענח אותן בעזרת ידע רב תחומי ושימוש בתוכנות מחשב יעודיות, עם הערות נוסח, תרגום לאנגלית, ושחזור בכתב עברי קדום.
אגב, זו לא הפעם הראשונה שמתעורר ספק לגבי התפיסה הוותיקה והנחרצת כי מדובר בזיוף. כותב הארכאולוג גלעד ב.יפה בטוויטר: "המוזיאון הבריטי בלונדון שהביע ענין במגילות ביטל את העסקה ושפירא הואשם בזיוף עתיקות, כולל פרסום בעיתונים בעלי תפוצה גדולה.
כחצי שנה לאחר מכן התאבד בחדר המלון שלו ברוטרדם. איפה האבסורד הגדול? המגילות של שפירא התגלו בערך 64 שנה לפני המגילות הגנוזות, אבל זו בדיוק הבעיה. בגלל שלא הכירו את המגילות הגנוזות, ואף חוקר לא העלה על דעתו שממצאים מהסוג הזה יכולים לשרוד כלכך הרבה שנים ולהשתמר, הן נחשבו לזיופים".
1/ לא כל הסיפורים משמחים, חלקם נגמרים לא טוב (בלשון המעטה). כבר דיברנו פה יותר מפעם אחת על זיופים בארכיאולוגיה, אז כמובן שיש עוד שלא דיברנו עליהם, אבל כאן יש לנו מקרה מיוחד, שבבסיסו השאלה, האם הממצא נחשב לזיוף רק כי מי שבדק אותו לא ידע יותר טוב? מתחילים #שרשור. >>@queenjo102 pic.twitter.com/iv8pdPB1l7
— Gali Jaffe (She/Her)????????⚧️????️⚧️☕???? (@TheOnionGoddess) January 19, 2021
![קריקטורה שפורסמה ב"פאנץ'" ולועגת לשפירא, המוצג כנוכל עם מאפיינים יהודיים סטריאוטיפיים (Mr. Sharp-Eye-Ra (cartoon), ויקיפדיה).](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/10/Punch_1883_Mr_Sharp-Eye-Ra._Showing_in_very_fanciful_portraiture_how_Detective_Ginsburg_actually_did_Mr_Sharp-Eye-Ra_out_of_his_skin-280x360.jpg "קריקטורה שפורסמה ב"פאנץ'" ולועגת לשפירא, המוצג כנוכל עם מאפיינים יהודיים סטריאוטיפיים (Mr. Sharp-Eye-Ra (cartoon), ויקיפדיה).")
אבל מאז הגילויים של דרשוביץ', אני מחכה ומצפה לשמוע חוקרים ומלומדים בתחום, מה ניתן ללמוד מהטקסט. מה רבה הייתה אכזבתי לקרוא בגיליון תרבות וספרות מיום 20.09 "לא היינו כפתאים…", שבמקום לדון בכך, חוזר יעקב שביט לטענות חוקרי המוזיאון הבריטי משנת 1883, שלדבריו: "סיפקו את העדות שמדובר בזיוף, דבר ההופך את ההשערות בשאלה מה מלמד הטקסט על ההיסטוריה של הטקסט המקראי להשערות סרק".
לו היה שביט קורא את ספרו של דרשוביץ' היה מוצא, בין שאר ההוכחות למקוריות הטקסט, הסבר בהיר השולל באופן משכנע את הטענה של חוקרי המוזיאון הבריטי, עליה נסמך, ש"שפירא הרכיב את המגילה משוליים שגזר מספרי תורה שרכש במסעותיו".
לו קרא שביט את דרשוביץ', היה מוצא, בין שאר ההוכחות למקוריות הטקסט, הסבר השולל באופן משכנע את טענת חוקרי המוזיאון הבריטי עליה נסמך, ש"שפירא הרכיב את המגילה משוליים שגזר מספרי תורה"
מעט המחזיק את המרובה, על הפוטנציאל העצום של הטקסט, ניתן לעמוד מהדיונים שעורך דרשוביץ' בהבדלי נוסח משמעותיים בין הטקסט במגילה לספר דברים של ימינו. כך למשל, עם הרפרוף הראשון בטקסט הספר המשוחזר צדה עיני את המלה "החרתך".
ובמקור בכתב עברי קדום:
לעומת זאת בספר דברים (פרק ה פסוק ו) מופיע הטקסט:
"אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"
להבדיל מ"הוצאתיך", המלה "החרתך" מהשורש ח.ר.ר כוללת במשמעותה הן את השחרור הפיסי של העבד ממצרים והן את הפיכתו לבן-חורים/חורין, שכן "חרור" הינו עבד משוחרר, ו"מחורר" הינו נכס משוחרר (עוד על כך בעמוד 121 בספר). ו"החר" משמעו שחרר, ו"חר" הינו אדם חפשי או אציל (עוד על כך בעמוד 143 בספר). מעניין שהשורש ח.ק.ק בערבית מובנו אמת והוא קרוב בעברית לשורש ח.ר.ר.
על פי הכתוב במבוא למדרש הגדול "התימני", שפירא היה הראשון להביא לאירופה כבר ב-1878 מחברת שלמה של המדרש וב-1881 הביא מקור המוכיח נכונה שמחברו הוא רבי דוד עמרני העדני. כשחושבים על כך, חסד של אמת עשה שפירא עם עמרני כשהביא הוכחה לכך שהוא מחברו של המדרש הגדול, וחסד של אמת עושה דרשוביץ' עם שפירא בהוכחה שסיפק לנכונותם של כתבי היד שהביא.
חסד של אמת עשה שפירא עם עמרני כשהביא הוכחה לכך שהוא מחברו של המדרש הגדול, וחסד של אמת עושה דרשוביץ' עם שפירא בהוכחה שסיפק לנכונותם של כתבי היד שהביא
"משפט צדק. אמר הקב"ה לדיינין אם עושין אתם משפט אמת בארץ אני עושה עמכם צדקה מן השמים, שנאמר (תהלים פ"ה, יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף, ואם מטין אתם את הדין אתם מזמינין עצמכם לגיהנם, לכך נאמר לא תטה משפט. (שם)". מדרש הגדול "התימני", פרשת שופטים.
מוזס וילהלם שפירא – 1830-1884.
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
שר המשפטים גדעון סער העביר לאחרונה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק, המבקשת לעגן בחוק את כללי הפסילה שקבע בית המשפט העליון, כך ש:
"בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה, ובכלל זה הודעה, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע כי הראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תפגע בזכות להליך הוגן, בשים לב לאינטרס הציבורי בקבלת הראיה".
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הכותרת ותחילת המאמר מדברות על שימוש בראיה שלא התקבלה כדין. גם אם יש עם זה בעיות, המצב ההפוך, של שימוש בראיה שהתקבלה שלא כדין נשמעת בעייתית יותר.
רוב המאמר עוסק בכלל הנושא של עסקאות טיעון, שלא קשור לכותרת, וגם לא מציע פתרון לבעיה המוצגת.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם