ד"ר יוסף זהר
הזמן של
ד"ר יוסף זהר

חוקר ומרצה למשפט פלילי.
חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי.
מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.

לקרוא את עמנואל לוינס בחושך

לפני עשרים שנה, ב-2 במרץ 2003, יום ראשון בבוקר, בעודי מאכיל את בתי התינוקת, נכנסו לביתי שוטרים, ועצרו אותי בחשד לכך שרצחתי את אבי משה זהר, שנפטר כשנה קודם לכן לאחר מאבק של גבורה במחלת ניוון שרירים ALS.

השוטרים ערכו חיפוש בבית ולקחו מסמכים ומחשבים. זוגתי הכינה לי תיק עם בגדים ואני דחפתי לתוכו ספר של עמנואל לוינס שלא הצלחתי לקרוא בשל העומס כסמנכ"ל כספים של חברת הזנק ואב לשלוש בנות צעירות. חשבתי שיהיה לי קצת זמן לקרוא עד שיירדו ממני.

חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,950 מילים ו-2 תגובות

בטיחות וחירות במפעל מערכת המשפט הפלילי

ד"ר סיגל שהב מציעה "לראות במערכת האישום מפעל, וכמו בכל מפעל לערוך בחינה של המוצרים גם לאחר שייצאו מפס הייצור" (מוסף הארץ 15.04.2022). זוהי תובנה חשובה. כמו מפעל, מצופה גם ממערכת המשפט הפלילי לספק מוצרים באיכות ובמהירות, להבטיח שהאמת המשפטית תתקרב לאמת העובדתית, תוך צמצום עינוי הדין לעצורים ולנאשמים על לא עוול בכפם.

כמו מפעל, מצופה גם ממערכת המשפט הפלילי לספק מוצרים באיכות ובמהירות, להבטיח שהאמת המשפטית תתקרב לאמת העובדתית, תוך צמצום עינוי הדין לעצורים ולנאשמים על לא עוול בכפם

חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 633 מילים ו-1 תגובות

הארי כבר לא מזוהם - פסקי הדין של העליון בעניין יועצי נתניהו

המשפט האלמותי "אדם חייב לדעת את מגבלותיו" נשמע אירוני, כשהוא יוצא מפיו של קלינט איסטווד בתפקיד הארי המזוהם. זה קורה בסרט השני בסדרה על השוטר שאכפת לו יותר מהצדק, כפי שהוא נתפס בעיניו, מאשר מהחוק. השוטר, שלרוב לא בוחל באמצעים כדי לעצור חשודים – אך הוא מיטיב לקלוע לנדרש ממקבלי החלטות, במיוחד כאלו שבחירותיהם נוגעות לחיי אדם.

המשפט האלמותי "אדם חייב לדעת את מגבלותיו" נשמע אירוני מפיו של קלינט איסטווד בתפקיד הארי המזוהם. זה קורה בסרט השני בסדרה, על השוטר שאכפת לו יותר מהצדק, כפי שנתפס בעיניו, מאשר מהחוק

חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תגובה בשם מהנדס אבי הראל, מומחה אבטחת חסינות מערכות, בטיחות וגיהות: "מלבד שתי הדרכים הנדונות, לפסול או לאשר בדיעבד את החדירה לפרטיות של היועצים, יש דרכים נוספות. למשל, לאשר בדיעבד את הע... המשך קריאה

תגובה בשם מהנדס אבי הראל, מומחה אבטחת חסינות מערכות, בטיחות וגיהות:
"מלבד שתי הדרכים הנדונות, לפסול או לאשר בדיעבד את החדירה לפרטיות של היועצים, יש דרכים נוספות. למשל, לאשר בדיעבד את העדות שהתקבלה בדרכים לא חוקיות, ובמקביל, להעניש את החוקרים העבריינים על עבירות אתיקה. מדוע אפשרות זו אינה עומדת למבחן?"

עוד 580 מילים ו-1 תגובות

ניר חפץ, תורת המשחקים והודאה באשמה על פי בית המשפט העליון

לאורך השנים, בשורה של פסקי דין שונים, שופטי בית המשפט העליון הביעו את עמדתם באשר לאפשרות לבסס אשמה בפלילים על סמך הודאה. כך למשל פסק השופט אליעזר גולדברג בפרשת שילוח:

 "האפשרות שאם הנאשם לא היה מודה כי אז היה מזוכה, לא יכולה להילקח על-ידי בית המשפט כאחד מן השיקולים הרלוונטיים להקלה בעונשו של הנאשם. בעצם העלאת אפשרות כזאת לזיכוי מוטבעים ספק באשמת הנאשם וחוסר ודאות אם הודאתו היא הודאת אמת, או שהיא באה רק משיקולים אחרים אשר עם הנאשם […]".

חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
להבנתי, על החוקרים מופעל לחץ מתמשך למצוא נאשם, כדי לקצר את הליכי החקירה. לא פלא שרבים מהם מגיבים ללחץ זה על ידי פעילות הוצאת הודאות שווא מהנחקרים. הלחץ בעבודה מפריע לשקט הנפשי שלהם יותר... המשך קריאה

להבנתי, על החוקרים מופעל לחץ מתמשך למצוא נאשם, כדי לקצר את הליכי החקירה. לא פלא שרבים מהם מגיבים ללחץ זה על ידי פעילות הוצאת הודאות שווא מהנחקרים. הלחץ בעבודה מפריע לשקט הנפשי שלהם יותר מאשר הספק באשר לעוול שהם גורמים לאנשים חפים מפשע.
המערכת צריכה לחפש דרכים לנטרל ולאזן את הלחצים הללו. למשל, על ידי תגמולים וקידום בעבודה על פי אמות מידה התומכות בהשהיית חקירה עד לקבלת ראיות חיצוניות, על ידי חיוב להציג בפני פרקליטי הנאשם את כל הקלטות החקירות, על ידי ענישת החוקרים שאינם עומדים באמות מידה של צדק, וכיו"ב.

ניסיון החיים לימד אותי, שלחף מפשע אשר מאמין שאין ראיות לזכותו, יש כוח נפשי קטן יותר לעמוד מול חקירת משטרה דורסנית שיש בה גם "חוקרים טובים", מאשר לאדם אשם שיודע שסודו יתפוצץ והוא הולך לש... המשך קריאה

ניסיון החיים לימד אותי, שלחף מפשע אשר מאמין שאין ראיות לזכותו, יש כוח נפשי קטן יותר לעמוד מול חקירת משטרה דורסנית שיש בה גם "חוקרים טובים", מאשר לאדם אשם שיודע שסודו יתפוצץ והוא הולך לשלם עליו אם ימסור הודאה.
ובאשר לתגובה של נאוה גליק, כדאי שתתחילי לנשום. מטרת המשפט החוזר לזדורוב היא יציבות ותו לא. זיכוי כלשהו יפגע ללא ספק ביציבות וברור "שאנשים טובים" מהמערכת לא יתנו לזה לקרות.

היי יוסף. אולי פיספסתי משהו אבל לזכרוני מעבר להודאה צריך להיות דבר מה נוסף מה שלא זכור לי שהיה אצל זדורוב. מעבר לזה לא טביעות הנעל תאמו ולא כל דבר אחר כזכור לי. אני יושבת עם נשימה עצורה... המשך קריאה

היי יוסף. אולי פיספסתי משהו אבל לזכרוני מעבר להודאה צריך להיות דבר מה נוסף מה שלא זכור לי שהיה אצל זדורוב. מעבר לזה לא טביעות הנעל תאמו ולא כל דבר אחר כזכור לי. אני יושבת עם נשימה עצורה לסיכום המשפט החוזר שלו. תודה. נאוה גליק

עוד 933 מילים ו-3 תגובות

מה מלמדת התאבדותו של הקצין המצטיין פנטה טרפה?

מה הייתם עושים לו הוצבה בפניכם הברירה להודות במה שלא עשיתם ולקבל עונש קל או להילחם על חפותכם במחיר כלכלי עצום, חודשים ארוכים של חרדה מפני סכנה להרשעה בפשע חמור ומאסר ארוך בכלא על לא עוול בכפכם? כל אחת מהבחירות עלולה להיות בלתי נסבלת?

איננו יודעים מה עבר בראשו או האם היה אשם במעשים שיוחסו לו, אך כ-48 שעות לפני שהיה אמור לחתום על עסקת טיעון, שבמסגרתה עמד להודות בשניים משלושת האישומים נגדו, פָנְטָה טׇרַפה, אשר זעק כל העת לחפותו, בחר לסיים את חייו.

חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,368 מילים ו-1 תגובות

חסד של אמת עם כתב יד מוזס שפירא

בעקבות הכתבה שהתפרסמה במוסף הארץ, "לפני 140 שנה חשבו שמדובר בזיוף מקראי. חוקר ישראלי גילה עדויות שמשנות את כל התמונה" (ג'ניפר שוסלר, מרץ 2021), קראתי את ספרו של פרופ' ד"ר עידן דרשוביץ' על נאום הפרידה של משה על פי כתב יד מוזס שפירא, The Valediction of Moses: A Proto-Biblical Book.

הספר, המבוסס על מחקר מדעי מעמיק, מתחקה אחר תעלומת כתב יד מוזס שפירא, שנעלם לקראת סוף המאה ה-19, ועל סמך פיענוח העתקי כתב היד והצלבתם למקורות מקראיים רבים, ושימוש מתקדם במתודות מחקריות חדשניות, מוכיח דרשוביץ' שהטענה שכתב היד זויף שגויה ומעלה טענה מדהימה, כתב יד מוזס שפירא הינו האב הקדום של נוסח ספר דברים שהגיע לימינו אנו!

על סמך פיענוח העתקי כתב היד והצלבתם למקורות מקראיים רבים, ושימוש מתקדם במתודות מחקריות חדשניות, מוכיח דרשוביץ' שהטענה לזיופו שגויה וכי מדובר באב הקדום של נוסח ספר דברים שהגיע לימינו

לקראת סוף הספר ניתן למצוא את הטקסט הקדום שפיענח דרשוביץ' לאחר שאסף וחיבר את החתיכות ופיענח אותן בעזרת ידע רב תחומי ושימוש בתוכנות מחשב יעודיות, עם הערות נוסח, תרגום לאנגלית, ושחזור בכתב עברי קדום.

אגב, זו לא הפעם הראשונה שמתעורר ספק לגבי התפיסה הוותיקה והנחרצת כי מדובר בזיוף. כותב הארכיאולוג גלעד ב.יפה בטוויטר: "המוזיאון הבריטי בלונדון שהביע ענין במגילות ביטל את העסקה ושפירא הואשם בזיוף עתיקות, כולל פרסום בעיתונים בעלי תפוצה גדולה.

כחצי שנה לאחר מכן התאבד בחדר המלון שלו ברוטרדם. איפה האבסורד הגדול? המגילות של שפירא התגלו בערך 64 שנה לפני המגילות הגנוזות, אבל זו בדיוק הבעיה. בגלל שלא הכירו את המגילות הגנוזות, ואף חוקר לא העלה על דעתו שממצאים מהסוג הזה יכולים לשרוד כלכך הרבה שנים ולהשתמר, הן נחשבו לזיופים".

 

קריקטורה שפורסמה ב"פאנץ'" ולועגת לשפירא, המוצג כנוכל עם מאפיינים יהודיים סטריאוטיפיים (Mr. Sharp-Eye-Ra (cartoon), ויקיפדיה).
קריקטורה שפורסמה ב"פאנץ'" ולועגת לשפירא, המוצג כנוכל עם מאפיינים יהודיים סטריאוטיפיים (Mr. Sharp-Eye-Ra (cartoon), ויקיפדיה).

אבל מאז הגילויים של דרשוביץ', אני מחכה ומצפה לשמוע חוקרים ומלומדים בתחום, מה ניתן ללמוד מהטקסט. מה רבה הייתה אכזבתי לקרוא בגיליון תרבות וספרות מיום 20.09 "לא היינו כפתאים…", שבמקום לדון בכך, חוזר יעקב שביט לטענות חוקרי המוזיאון הבריטי משנת 1883, שלדבריו: "סיפקו את העדות שמדובר בזיוף, דבר ההופך את ההשערות בשאלה מה מלמד הטקסט על ההיסטוריה של הטקסט המקראי להשערות סרק".

לו היה שביט קורא את ספרו של דרשוביץ' היה מוצא, בין שאר ההוכחות למקוריות הטקסט, הסבר בהיר השולל באופן משכנע את הטענה של חוקרי המוזיאון הבריטי, עליה נסמך, ש"שפירא הרכיב את המגילה משוליים שגזר מספרי תורה שרכש במסעותיו".

לו קרא שביט את דרשוביץ', היה מוצא, בין שאר ההוכחות למקוריות הטקסט, הסבר השולל באופן משכנע את טענת חוקרי המוזיאון הבריטי עליה נסמך, ש"שפירא הרכיב את המגילה משוליים שגזר מספרי תורה"

מעט המחזיק את המרובה, על הפוטנציאל העצום של הטקסט, ניתן לעמוד מהדיונים שעורך דרשוביץ' בהבדלי נוסח משמעותיים בין הטקסט במגילה לספר דברים של ימינו. כך למשל, עם הרפרוף הראשון בטקסט הספר המשוחזר צדה עיני את המלה "החרתך".

ובמקור בכתב עברי קדום:

לעומת זאת בספר דברים (פרק ה פסוק ו) מופיע הטקסט:

"אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"

להבדיל מ"הוצאתיך", המלה "החרתך" מהשורש ח.ר.ר כוללת במשמעותה הן את השחרור הפיסי של העבד ממצרים והן את הפיכתו לבן-חורים/חורין, שכן "חרור" הינו עבד משוחרר, ו"מחורר" הינו נכס משוחרר (עוד על כך בעמוד 121 בספר). ו"החר" משמעו שחרר, ו"חר" הינו אדם חפשי או אציל (עוד על כך בעמוד 143 בספר). מעניין שהשורש ח.ק.ק בערבית מובנו אמת והוא קרוב בעברית לשורש ח.ר.ר.

על פי הכתוב במבוא למדרש הגדול "התימני", שפירא היה הראשון להביא לאירופה כבר ב-1878 מחברת שלמה של המדרש וב-1881 הביא מקור המוכיח נכונה שמחברו הוא רבי דוד עמרני העדני. כשחושבים על כך, חסד של אמת עשה שפירא עם עמרני כשהביא הוכחה לכך שהוא מחברו של המדרש הגדול, וחסד של אמת עושה דרשוביץ' עם שפירא בהוכחה שסיפק לנכונותם של כתבי היד שהביא.

חסד של אמת עשה שפירא עם עמרני כשהביא הוכחה לכך שהוא מחברו של המדרש הגדול, וחסד של אמת עושה דרשוביץ' עם שפירא בהוכחה שסיפק לנכונותם של כתבי היד שהביא

"משפט צדק. אמר הקב"ה לדיינין אם עושין אתם משפט אמת בארץ אני עושה עמכם צדקה מן השמים, שנאמר (תהלים פ"ה, יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף, ואם מטין אתם את הדין אתם מזמינין עצמכם לגיהנם, לכך נאמר לא תטה משפט. (שם)". מדרש הגדול "התימני", פרשת שופטים.

מוזס וילהלם שפירא – 1830-1884.

חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 625 מילים ו-1 תגובות

המחיר של פסילת ראיות שלא הושגו כדין

שר המשפטים גדעון סער העביר לאחרונה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק, המבקשת לעגן בחוק את כללי הפסילה שקבע בית המשפט העליון, כך ש:

"בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה, ובכלל זה הודעה, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע כי הראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תפגע בזכות להליך הוגן, בשים לב לאינטרס הציבורי בקבלת הראיה".

חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הכותרת ותחילת המאמר מדברות על שימוש בראיה שלא התקבלה כדין. גם אם יש עם זה בעיות, המצב ההפוך, של שימוש בראיה שהתקבלה שלא כדין נשמעת בעייתית יותר. רוב המאמר עוסק בכלל הנושא של עסקאות טיעו... המשך קריאה

הכותרת ותחילת המאמר מדברות על שימוש בראיה שלא התקבלה כדין. גם אם יש עם זה בעיות, המצב ההפוך, של שימוש בראיה שהתקבלה שלא כדין נשמעת בעייתית יותר.
רוב המאמר עוסק בכלל הנושא של עסקאות טיעון, שלא קשור לכותרת, וגם לא מציע פתרון לבעיה המוצגת.

עוד 897 מילים ו-1 תגובות

מדוע שוטרים משקרים?

בכתבה "הדברים שחושפת השופטת דליה גנות מצדיקים שלוש ועדות בדיקה" בהארץ, מכה גנות על חטא ומספרת:

"הלכתי אחורנית וראיתי בכל מיני תיקים כל מיני אמירות של המשטרה במזכרים, ובדיעבד הבנתי שבהרבה יותר ממקרה אחד הם היו לא מדויקים עד שקריים. ואתה מסתמך עליהם בעיניים עצומות. אני חושבת לעצמי, לכמה אנשים עשיתי עוול בגלל שקיבלתי את המזכרים האלה כמות שהם".

חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לסיכום על דעתי בלבד, השוטרים משקרים באישור המערכת המשפטית האומרת שמותר לשקר על מנת להוציא את האמת כתרגיל חקירה ציטוט בית המשפט העליון תיק זדורוב "אין איסור על שימוש בתרגילי חקירה, כמו... המשך קריאה

לסיכום על דעתי בלבד, השוטרים משקרים באישור המערכת המשפטית האומרת שמותר לשקר על מנת להוציא את האמת כתרגיל חקירה ציטוט בית המשפט העליון תיק זדורוב "אין איסור על שימוש בתרגילי חקירה, כמובן עד גבול מסויים, ההבחנה בין תרגיל שיש בו לשבור את הרצון החופשי לבין תרגיל שאין בו. "

עוד 851 מילים ו-1 תגובות

לוחם השחיתות רפי רותם ראוי להדליק משואה

ביום שלישי אמור להתכנס הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון לדיון בערעורו של רפי רותם, חושף השחיתויות ברשות המיסים ו"אביר איכות השלטון" לשנת 2014, על ביטול זיכויו מ-20 עבירות של "הטרדה באמצעות מתקן בזק".

שופטי העליון אשר ביטלו במאי שנה שעברה את החלטת הזיכוי של בית המשפט המחוזי, הטילו על רותם עונש של חודשיים מאסר על-תנאי, בתנאי שלא יעבור עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת.

ביום שלישי הבא אמור להתכנס הרכב מורחב של שופטי ביהמ"ש העליון לדיון בערעורו של רפי רותם, חושף השחיתויות ברשות המסים ו"אביר איכות השלטון" 2014, על ביטול זיכויו מ-20 עבירות "הטרדה באמצעות מתקן בזק"

הבעיה החמורה היא, שבפסיקתם הקודמת יצרו השופטים תקדים, המבטל את סמכותו של בית המשפט המחוזי לקבוע, כבר בשלב מקדמי, כי הפגם שבהעמדת הנאשם לדין מצדיק הימנעות מהרשעתו בפלילים. זאת, אף כאשר הוא סבור כי ההחלטה להעמיד לדין לוקה בחוסר סבירות קיצוני וחריף.

על מנת לנסות לדלות ולהבין את התפיסות העומדות בלב פסיקתו של בית המשפט העליון, שתי פסקאות מהכרעת הדין עשויות לסייע בכך.

בפסקה 68 לחוות דעתו, קובע כבוד השופט סולברג:

"אין למהר ולהטיל אות קין פלילי על מצחו של חשוד, להעבירו מסע מעיק ומייגע שבו ידרש להוכיח את צדקתו".

משמעות התפיסה כי על חשוד להידרש "להוכיח את צדקתו", היא הלכה למעשה היפוך עיקרון חזקת החפות על פיו על המדינה להוכיח את האשמה ונאשם הוא חף כל עוד לא הוכח אחרת.

ובפסקה 54 לחוות דעתו, קובע סולברג:

"להליך הבירור המשפטי בבית הדין נודעת משמעות רבה, עד אשר לעיתים  ניתן יהיה להסתפק בהליך זה לבדו, ללא שיושת על הנדון עונש נוסף. עמידתו למשפט, מעשיו וכניעתו יחשבו כריצוי עונשו".

ומכאן עולה התפיסה שהמשפט הוא חלק מהעונש. תפיסה המזכירה דברים שכתב מישל פוקו על החקירות בימי הביניים ("לפקח ולהעניש", עמ' 55):

"הכול מתנהל כאילו התערבבו כאן פעולה של חקירה ואלמנט של ענישה. איך יכול עונש לשמש כאמצעי? איך אפשר לראות כעונש את מה שצריך להיות שיטה של הוכחה? הטעם לכך נמצא בדרך שבה הפעיל המשפט הפלילי בתקופה הקלסית את ייצור האמת. חלקיה השונים של ההוכחה לא היוו אלמנטים ניטרליים. כל ראיה נסיבתית הביאה עמה דרגה של תיעוב. האשמה לא החלה ברגע איחודן של כל הראיות; היא התהוותה בהדרגה מכל אלמנט שאיפשר את זיהויו של אשם. ההוכחה בפלילים לא התאימה לשיטה דואליסטית, אמת או שקר, אלא לעיקרון של הדרגה נמשכת: דרגה שהושגה בהוכחה, כבר יצרה דרגה של אשמה ובעקבותיה דרגה של ענישה. החשוד, ככזה, היה ראוי תמיד לעונש מסוים; אדם לא יכול להיות בתום לב מושא של חשד. החשד קיפל בתוכו, בו בזמן, אלמנט של הוכחה. עינוי החקירה הוא אמצעי ענישה ופעולה של חקירה כאחת".

בזכות אנשים מיוחדים כמו רפי רותם, המוכנים לשלם מחיר אישי עצום כדי לחשוף את האמת, אנו מגלים את פניה המכוערים והמסוכנים של מערכת אכיפת החוק.

בזכות אנשים מיוחדים כמו רפי רותם, המוכנים לשלם מחיר אישי עצום כדי לחשוף את האמת, אנו מגלים את פניה המכוערים והמסוכנים של מערכת אכיפת החוק

בזכות אנשים כמוהו אנחנו מבינים עד כמה חשוב לחירותנו בית משפט עצמאי המבקר ומרסן את המערכות משימוש בלתי סביר בכוחן.

אנחנו הראויים להגנה "מן הצדק", רפי רותם ראוי להדליק משואה!

חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 480 מילים

להתפלל עם העבריינים או להגן עליהם?

בימים אלו בהם ההתקהלות אסורה, פתוחה בפנינו האפשרות המבורכת להתפלל זה על זה, "לדרוש בלב ונפש את שלום הכלל וישועתו".

"על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים",

חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,051 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה