מתנדבי הקורונה בירושלים (צילום: יוסי זמיר פלאש 90)
המדינה הפקירה את נזקקי הקורונה, אז יצאתי לחלק להם חמגשיות

הרעבים החדשים

אפקט הקורונה

מספר האזרחים שמתקשים לרכוש מזון זינק מאז פרוץ משבר הקורונה, אבל ממשלת ישראל מעדיפה לטמון את הראש בחול ● גם את מעט המזון שהמדינה מספקת, היא לא יכולה לחלק ללא מתנדבים מעמותות פרטיות ● העזרה המדווחת של משרד הביטחון לא ממש מורגשת בפועל, והמומחים מזהירים מפני החמרה נוספת ● "במקום להציל את הכלכלה, נתניהו מחלק כסף כדי להיראות סנטה קלאוס" ● עומר שרביט הצטרף לארגוני הסיוע בשטח, ולא הצליח להבין למה זה תפקידם

לפני חודש וחצי יזם אורי לוי הקמה של מוקד פניות, שירכז את הסיוע האזרחי למי שצריך אותו במשבר הקורונה. המוקד פועל מתל אביב, ונותן מענה לבקשות של תושבים מגוש דן במסגרת עמותת לב אחד, שמספקת סיוע במצבי חירום.

"עד אז, כל הפניות טופלו על ידי החמ"ל שלנו בירושלים. אבל הבנו שבגלל העומס, ומתוך רצון להתחבר לשטח ולקהילה, צריך להקים חמ"ל נוסף בת"א", הוא אומר.

"בשבוע הראשון הייתי שם משבע בבוקר עד חצות, כמעט לא אכלתי בעצמי, וזה בעיקר מה שעשיתי. לאט לאט מצאתי מתנדבים שהכשרנו כראשי צוותים למשרות בחמ"ל, ועכשיו אני מגיע כל יום לכמה שעות, וזה מתנהל לבד", מוסיף לוי.

אורילוי
אורי לוי

כדי לתת מענה, לב אחד מפעילה קבוצות ווטסאפ אזוריות שבהן המתנדבים יכולים לקחת אחריות למשימות. הצרכים מגוונים, ובימים האחרונים הופיעו בקבוצות בקשות להעביר מחשב לאשה מבוגרת ברמת השרון, להעביר ספה לנכה צה"ל, להרים טלפון לאנשים גלמודים פעם ביום כדי לוודא שהם בחיים, סתם לדבר עם קשיש בודד שהביע בזה עניין, ולעזור בהעברת משלוחי פרחים למשפחות שכולות ביום הזיכרון.

נוסף על שלל הקריאות האלה, השיחות בקבוצות כוללות בעיקר הרבה פניות למתנדבים שיבואו לעזור עם הצורך הבסיסי יותר – תרופות, מסיכות וגם אוכל.

ילדים בלי ארוחה חמה בבתי הספר

עוד לפני המשבר, לשליש מתושבי ישראל לא היה מספיק כסף פנוי לתזונה בריאה דיה, ו-18% ממשקי הבית חיו באי-ביטחון תזונתי, כך לפי נתוני הביטוח הלאומי.

הקורונה החזירה הביתה ילדים שקיבלו ארוחה חמה בבית הספר או בגן, וסגרה בבית מבוגרים שלא יכולים לצאת לקנות את המזון גם אם יש להם כסף. כאשר שליש מהמשק מובטל בכפייה עם ירידה חדה בהכנסות, הרבה משפחות הידרדרו למצב כלכלי שביר, שגורם להן לחשוב על מה להוציא את הכסף הקיים. את שכר הדירה קשה להפחית, ובאוכל אפשר לצמצם ולנסות להסתמך על עמותות.

כך קרה שלוי ועמותת לב אחד מצאו את עצמם בחמ"ל, כשהם מנסים לתת מענה לאלפי הפניות שהגיעו אליהם בהקשר היותר בסיסי של הקיום.

"הגיעו בקשות גם לסיוע כלכלי ורווחה ולביטחון תזונתי. העמותה היא לא הגוף שנותן מענה ישיר לדבר הזה. אם תתקשר ותבקש עכשיו סל מזון לא נתחייב לספק לך אותו, אבל אנחנו יכולים לפנות בשבילך לרווחה במוקד 106 או 118 ולהעביר את הפרטים, ולשלוח מזון אם נשיג תרומה.

"נהיינו סוג של חברת כוח אדם עם כ-10,000 מתנדבים. העירייה יכולה ליצור איתנו קשר יום אחד, להגיד שיש חלוקה של 400 סלי מזון ושחסרים מתנדבים. במקרה כזה אנו עוזרים להם לחלק מזון וזה כולל גם את הקשישים. לא לכולם יכולנו לעזור, וגם היום יש לנו רשימה של יותר מ-80 משפחות שמחכות לסלים".

סלי מזון של לב אחד
סלי מזון של לב אחד

לב אחד פעלה כך גם בהצפות שהיו לאחרונה בנהריה, וגם במצבי חירום קודמים שהיו מאז הקמתה ב-2005. חלוקת המזון יכולה להיות בצורת חמגשיות ארוזות (חזה הודו, תפוחי אדמה וירקות) שאפשר לחמם בבית, או בצורת סל מזון יבש.

"זה תלוי בתרומות שאנחנו מקבלים, ומהן מרכיבים את הסלים. השאיפה היא שיהיה שמן, לחם, פסטה, קטניות, אורז מלח, קצת ירקות ופירות, וכל מני מוצרים בסיסיים שאפשר להכין מהם אוכל", מוסיף לוי. הוא בסך הכל בן 23, גר במרכז תל אביב ועושה את הכל בהתנדבות, רגע לפני הכניסה ללימודים אקדמיים. לוי ושאר המתנדבים ראויים לאלף תודות על היוזמה ורוח ההתנדבות שלהם.

גם איגוד תעשיות המזון וארגון לתת הוציאו הודעה חגיגית בימים אלה, לפיה יתרמו אלפי חבילות מזון לאזרחים ותיקים. בהודעה נאמר כי תרומת המזון היא לרגל יום העצמאות ה-72, וכי "משבר הקורונה מוכיח את הצורך הקיומי של המדינה בתעשיית מזון כחול-לבן חזקה ועצמאית". מנכ"ל לתת, ערן וינטרוב, הוסיף שהחברות בענף (שטראוס, תנובה, קוקה קולה, אסם-נסטלה ועוד 250 יצרנים ישראליים) תורמות בכל שנה מזון ב-100 מיליון שקל.

ערן וינטראוב (צילום: Gideon Markowicz/FLASH90)
ערן וינטרוב (צילום: Gideon Markowicz/FLASH90)

התרומה מיועדת למבוגרים, "כי הם היו הראשונים להיכנס לבידוד ויהיו האחרונים לצאת ממנו. עבורנו זו זכות להגיש מזון, וחלק מהדרך שלנו להגיד לציבור – אנחנו כאן, אתכם, תמיד!", צוטטה גליה שגיא, מנכ"לית איגוד תעשיות המזון.

גם שר הרווחה, אופיר אקוניס, הודיע כי יחולקו חבילות מזון ל-9,000 אנשים עם מוגבלויות ולפגועי נפש. בנוסף, יועברו תלושי מזון ל-8,000 צעירים בסיכון.

העובדה שהמדינה נכנסה לעניינים מעודדת. ועדיין, את כל האוכל הזה של לתת, איגוד תעשיות המזון ומשרד הרווחה, מישהו צריך לחלק. הקשישים בבידוד, וגם בעלי המוגבלויות לא יגיעו למרכזי החלוקה כדי ליהנות מכל הטוב הזה.

פנינו לארגון לתת כדי לבדוק במה כרוכה ההתנדבות אצלם, והמוקדן הסביר שצריך אנשים עם כלי רכב שישנעו את האכול לבתים. גם בהודעה של משרד הרווחה, נאמר שאת המזון תחלק בפועל עמותת פתחון לב, ואת תלושי המזון תחלק עמותת אשל ירושלים, וגם הן פועלות באמצעות מתנדבים.

האם בכל מה שקשור לאספקת מזון, אין מקום לאחריות קצת יותר ממלכתית? האם כל הנזקקים לעזרה אמורים לחכות שיהיו מספיק מתנדבים שיצליחו לגייס רכב כדי לשנע אליהם את האוכל הביתה?

אופיר אקוניס מחלק מנות מזון לאוכלוסייה הוותיקה בלוד (צילום: מיכאל דימשטיין)
אופיר אקוניס מחלק מנות מזון לאוכלוסייה הוותיקה בלוד (צילום: מיכאל דימשטיין)

בלי פיקוד העורף, ללא רשות החירום הלאומית

מי שיכולים היו למלא את החלל של ניהול וביצוע חלוקת המזון בזמן משבר קורונה הם רשות החירום הלאומית (רח"ל), וכמובן פיקוד העורף. זה לא קורה.

זאב צוק-רם, מי שעמד בראש הרשות הזו בין 2007 ל-2011, אומר שבתקופתו רח"ל ריכזה את המגזר השני והשלישי והפעילה אותם באזורים מסוימים, "כדי שלא יקרה מצב כמו במלחמת לבנון השנייה, שבנהריה שפכו הרבה כסף על אוכל וצעצועים לילדים, ובמקומות אחרים – כמו מעלות – לא היה כלום".

זאב צוק-רם (צילום: Hadas Parush/Flash90)
זאב צוק-רם (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"בעופרת יצוקה, ב-2009, קראנו לזה 'שולחן עגול': הארגונים היו באים ואומרים 'אנחנו יכולים לסייע', או שאנחנו ביקשנו סיוע כזה או אחר. הבאנו את כל העמותות, וריכזנו את כולן כדי לברר את הצרכים, וצפינו את העתיד. כשמקבלים סוס במתנה לא תמיד בודקים את השיניים, אז כל רשות דיווחה מה היא מקבלת, כדי שבפעם הבאה ישמרו את הציוד ונדע מה צריך. מדי כמה זמן שמענו איך הרשויות רואות את הדברים, והן השתתפו בתרגיל חירום בנתניה.

"אחד הדברים הבעייתיים במשבר הקורונה היה שלא שיתפו את הרשויות המקומיות בתהליך, וכולם התעסקו במעגל הקטן של בתי חולים ובתי זקנים. היה צריך לאסוף את הרשויות שימפו את הצרכים ובטח בקשר למבוגרים, לקחת מתנדבים שיחד עם הצבא יעשו ביקורי בית לראות אם הם חיים בכלל, כדי שזה לא ייפול בין הכיסאות. היום רח"ל לא עוסקת בזה, ואני לא יודע מדוע".

חיילי פיקוד העורף מחלקים חבילות מזון בירושלים. אפרייל 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
חיילי פיקוד העורף מחלקים חבילות מזון בירושלים. אפריל 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

משרד הביטחון והעומד בראשו, נפתלי בנט, כיכבו במשבר הזה כמי שיודעים לתת פתרון לקורונה, ויזמו כתבות יח"צ על הגאונים מיחידה מסווגת באמ"ן שהמציאה מכונות הנשמה, וכמובן סיירת מטכ"ל שהגיעה לחמ"ל בשיבא כדי לעזור בלוגיסטיקה של מערך הבדיקות. אבל את רשות החירום הלאומית משרד הביטחון ייבש בשנים האחרונות, ולחלוקת המזון פיקוד העורף נרתם רק בבני ברק ובשכונות מסוימות בירושלים, וגם זה לא בטוח.

"זה קשקוש שנועד להראות שמישהו מטפל, מנסים להראות לנו שהגיבורים הביטחוניסטים והמוסד מביאים את הציוד", אומר ד"ר ישי מנוחין, בנוגע לדיווחים על המעורבות של יחידות כאלה ואחרות במשבר הקורונה.

אלא שהמערכת לא יודעת כמה מכונות הנשמה יש לה, וכשכן הגיעו מטושים הם היו תקולים. "ואז הסתבר שההרעבה של מערכת הבריאות במשך השנים גרמה לכך שאין רזרבות במחסנים, אבל לגבי מזון, ראיתי תמונות של מחסנים מלאים. יש מזון אבל איך הוא יגיע? העמותות לא מסוגלות לזה, לא יכולים לטפל בכל מי שצריך כדי לקבל אוכל", אומר מנוחין.

תושבים בתל אביב עומדים בתור לרכישת אוכל בתלושי מזון. פברואר 1954 (צילום: לע״מ PINN HANS)
תושבים בתל אביב עומדים בתור לרכישת אוכל בתלושי מזון. פברואר 1954 (צילום: לע"מ PINN HANS)

למיזם לביטחון תזונתי נגמר הכסף

המדינה כן הפעילה בשנה הקודמת מיזם לביטחון תזונתי, במסגרתו חולקו תלושי וסלי מזון לכמעט 11 אלף משפחות (כ-45 אלף נפשות). בפברואר האחרון נגמר הכסף, והמדינה הצליחה להקצות 6 מיליון שקל דרך ועדת חריגים של משרד האוצר. הסכום הזה יספיק להפעיל את המיזם לכמה שבועות בלבד.

מנוחין, המנהל את הפעילות הישראלית של ארגון "MAZON – תגובה יהודית לרעב", אומר שההקצאה הזו הגיעה רק אחרי לחץ ציבורי של ארגונים אזרחיים.

"המדינה מרחה את זה, ובסוף המשרד אמר שמצא 6 מיליון שקל (לעומת 20 מיליון שקל שהמדינה נתנה בשנה הקודמת, ועוד כמה עשרות מיליוני שקלים מעמותות פרטיות, ע.ש.), ואז פרץ המשבר. כלומר, אפילו למי שהוגדרו על ידי הרווחה ככאלה שסובלים מחוסר ביטחון המדינה לא דאגה, ולא מצאה שזה מספיק חשוב כדי להיות בבסיס התקציב – אז שיאכלו את ההבטחות".

בנוסף, המשבר חתך גם את תרומות המזון, כי שירותי הקייטרינג והמסעדות – שעד היום השאירו לעמותות את שאריות האוכל בשוטף – פשוט הפסיקו לפעול. בישראל יש מאות עמותות שעוסקות בחלוקות מזון. למרות שחלקן מנסות ליצור את הרושם שהיו מעדיפות להיעלם ולפנות את הבמה למדינה, ברור שיש כאן תעשייה משגשגת של הפרטת הקיום הבסיסי ביותר לפתחם של נדבנים ומתנדבים.

סלי המזון האלה יכולים להגיע או לא להגיע, ויוצרים אצל מי שצריך אותם תלות שוטפת שלא מוסיפה להערכה העצמית של אף אחד. סביר להניח שכל אחד ממשקי הבית האלה היה מעדיף לקבל תלושי מזון, ולבחור בעצמו איזה אוכל לקנות, במקום לחכות שיגיע מתנדב שיואיל בטובו לזרוק קרטון עם שמן קנולה, פסטה וקצת עגבניות או מלפפונים פעם בכמה זמן.

סלי המזון יכולים להגיע או לא להגיע, ויוצרים אצל מי שצריך אותם תלות שוטפת שלא מוסיפה להערכה העצמית של אף אחד. סביר להניח שמשקי הבית האלה היו מעדיפים לקבל תלושי מזון, ולבחור בעצמם איזה אוכל לקנות

גם בהקשר לקשישים, אין סיבה שהם לא יבחרו את האוכל בעצמם או לפחות שיקבלו אותו באופן מסודר דרך מטפל של ביטוח לאומי או כל גורם ממלכתי אחר.

חלוקת חמגשיות לקשישים בתל אביב

גם הח"מ השתתף לאחרונה בחלוקת חמגשיות כאלה לקשישים בשכונת נוה עופר בתל אביב. אספתי את השקיות שחיכו בלובי של לשכת הרווחה ביפו, קיבלתי את רשימת הקשישים והורדתי אצלם את המשלוח. העובדת הסוציאלית שקיבלה את פני לא באמת בדקה מי ומה אני ואיך הגעתי. קשישים הם אוכלוסייה פגיעה, ולא בטוח שכדאי לתת לכל בן אדם מהרחוב את הכתובות והטלפונים שלהם.

כך שבלי קשר לקורונה, הגישה של לחלק אוכל או קצת מצרכים מתי שהעמותה מצליחה להשיג תרומות ומתנדבים, היא מתנשאת ויוצרת תיוג שלילי, מבוכה והשפלה למי שנאלץ להגיד תודה על משהו שאמור להיות מובן מאליו.

"הבעיה היא שרשת הביטחון פשוט לא מספיק טובה. סיוע לביטחון תזונתי לקבוצות מסוימות היה צריך להיות בשוליים. הקצבאות נמוכות מדי, ולכן נזקקים מחפשים דרך אחרת לטפל בהוצאות על מזון", אומר פרופ' ג'וני גל, חוקר בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ובמרכז טאוב.

"הפתרון לאוכלוסייה הגדולה זה לא לחלק מזון ולא תלושי מזון, אלא שההכנסה תהיה ברמה מספיק טובה כדי שיוכלו להתקיים ברמה סבירה, ושלא יגידו להם על מה ואיך להוציא את הכסף", הוא מוסיף.

לדברי פרופ' גל, משבר קורונה דווקא לא שינה את ההכנסות של הסיעודיים, ואצלם הבעיה כרגע היא של נגישות, כמו גם אצל הקשישים. מי שכן ירדה הכנסתם במשבר הם כאמור דווקא אלה שעובדים.

"גם בארה"ב יש ביקוש גבוה לסלי מזון. ההכנסות של העמותות ירדו בגלל שפחתו התרומות מחו"ל, וגם המדינה תומכת פחות. מה גם שהן הסתמכו על מזון מקייטרינג ואולמי שמחות. אנשים לא לוקחים סלי המזון רק כי אין להם מספיק כסף לאוכל. המחשבה היא אחרת: אם אין לי אגורה או שאני צריך לשלם משכנתה והוצאות קבועות אחרות, עדיף לי לצמצם במזון אם אני יכול.

"זה לא רעב, אלא מצב שבו החישוב לגבי ההכנסות משתנה, והאוכלוסייה שצריכה את המזון מגוונת יותר ממה שהיה לפני המשבר", הוא מוסיף.

"אנשים לא לוקחים את סלי המזון רק כי אין להם מספיק כסף. המחשבה היא אחרת: אם אין לי אגורה או שאני צריך לשלם משכנתה, עדיף לי לצמצם במזון אם אני יכול. זה לא רעב, אלא מצב שבו החישוב לגבי ההכנסות משתנה"

לפני יום העצמאות, הישראלים גדשו בהמוניהם את המרכולים, האטליזים וחנויות הכלים החד-פעמיים. רשתות המזון הן המרוויחות הגדולות מהמשבר, שבמהלכו רבים דיברו על הקושי לשמור על הגזרה. השפע הזה, שרובנו נהנים ממנו, מעמעם את סגנון החיים של אחרים, שמנסים לגרד את סל המזון מהעמותות. כך שבשבועות האחרונים אפשר היה לראות במרכזים קהילתיים ולשכות הרווחה ערמות של קרטוני אוכל וחמגשיות שמחכים למתנדבים שיבואו לחלק אותם.

משבר הקורונה רק חידד את הבריחה מאחריות של המדינה לדאוג שהאספקה תגיע למי שצריך, וגם אם כן, זה קרה באופן סלקטיבי, כפי שאומר ד"ר מנוחין:

"הבטיחו רשות לאומית שתתאם את המצב ותדאג שהעורף לא יינטש בזמן משבר, והגיע הסגר והסתבר שאין גורם שמתכלל את הביטחון התזונתי, שהוא הנושא המרכזי היום. יודעים שהאבטלה קפצה לכמעט 30%, ויש חשש מהתחזקות של השוק האפור, כי אנשים לא מצליחים לגייס כסף. כל ארגוני חלוקת המזון, שהיו בנויים על מתנדבים, צריכים לקבל חיילים או לשכור אנשים שימיינו את המזון ויחלקו אותו. והבעיה היא שהם לא יכולים לתת תשובה לכל מי שצריך עזרה.

"איפה שיש מרכזים, אז המוחלשים זוכים לחבילות מזון. ואיפה שיש לחצים פוליטיים וקבוצות אינטרס, כמו בבני ברק ובשכונות מסוימות בירושלים, האנשים זוכים לקופסאות מזון כדי שלא יצאו מהסגר. אבל זה לא קורה במקומות נידחים שאין בהם ארגונים או שחסרים מתנדבים.

"למה שגם בדואים עניים באל-זרנוג בנגב, או עניים בשכונות הלא חרדיות בירושלים, לא יקבלו סלים? מי דואג לאלה שלא קרובים למרכזי החלוקה של העמותות? יש עכשיו הרבה יותר אנשים שהביטחון התזונתי שלהם לא מובטח".

מתנדבים מחלקים ארוחות חמות לקשישים בירושלים. מרץ 2020 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
מתנדבים מחלקים ארוחות חמות לקשישים בירושלים. מרץ 2020 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

לדבריו, גם הכסף שחילק נתניהו יצר מצג שווא של דאגה לרווחה. "העמותות במצבי קריסה, כי אמנם הן מגייסות הרבה כסף מהציבור, אבל לא בנויות לספק כל כך הרבה מזון לתקופה כל כך ארוכה לכל כך הרבה אנשים.

"זה מראה שממשלת ישראל – שמצד אחד הקימה את רח"ל, ומצד שני מספרת סיפורים שהשוק החופשי יעזור – מחלקת כסף במקום לדאוג לביטחון תזונתי.

"למה שבדואים עניים באל-זרנוג בנגב או עניים שנמצאים בשכונות הלא חרדיות בירושלים לא יקבלו סלי מזון? מי דואג לאלה שלא קרובים למרכזי החלוקה של העמותות? יש עכשיו הרבה יותר אנשים ללא ביטחון תזונתי"

"אפשר לחלק כסף שמטרתו להשיב את שוק העבודה לפעילות, אבל ממשלת ישראל והעומד בראשה מחלקים מתנות, 500 שקל לילד.

"ומה יקרה בחודש הבא? ומה יקרה בעוד חודשיים? ומה יקרה אחרי שהמענק המיוחד לקשישים ייגמר? במקום להשקיע את הכסף בקידום הכלכלה, נתניהו מחלק את הכסף כדי להיראות סנטה קלאוס".

"בשנות ה-50, המדינה קיבלה את כספי השילומים ואמרה לגרמנים 'אנחנו נדאג לניצולים', והשתמשה בכסף הזה לבנות תעשייה ובנייה. היום הניצולים האלה נטושים, אז המדינה אומרת, לקט ישראל, פתחון לב ולשובע דואגים להם. אבל זה לא תפקידם, זה תפקיד המדינה והיא זו שהפקירה אותם.

"הארגונים ההומניטריים האלה נפלאים, ועושים מה שהמדינה לא רוצה לעשות. ביום השואה הפוליטיקאים חוגגים על הצורך לדאוג לניצולי השואה, ומסתבר שהעמותות עושות את זה כי המדינה מתעלמת מחובתה".

חלוקת סלי מזון (צילום: שריה דיאמנט)
חלוקת סלי מזון (צילום: שריה דיאמנט)
עוד 2,115 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 28 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

שיקום האמון? לפחות תקרעו את התחת למעננו

הפוסט הזה צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, חריפות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה החמור שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות. לכאורה. לא מקללים במאמרים מכובדים.

אבל האם המעשה שביצעו עשרות פוליטיקאים בהחלטתם למעול באמון הציבור שבחר בהם, אינו מעשה אלים? חריף? בוטה? חסר תרבות? האם השקר ששיקרו גנץ, אשכנזי, שמולי ופרץ, אורלי אבקסיס לוי וחבריהם לכחול לבן העבודה ודרך ארץ, אינו מעשה שמחייב תגובה חריפה בהתאם לחומרת מעשיהם?

הפוסט צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות, לכאורה

השבר שנגרם לאמון הבוחר אינו ניתן לתיקון במצב החוקתי הנוכחי בישראל. אין חוק שמונע מפוליטיקאים לקחת את פתק הבוחר ולעשות בו כרצונם דקה אחרי הבחירות. שבר האמון הזה ילווה אותנו עוד שנים אחרי שגנץ יהפוך לאבק היסטורי ונתניהו לאסיר היסטורי. 

עשרות נבחרי ציבור בגדו באמון בוחריהם והם יושבים כיום בפרלמנט, מחוקקים כאוות נפשם ומשחקים את המשחק הדמוקרטי כאילו יש להם מנדט ציבורי לכך. ההיפך הוא הנכון. אין להם מנדט. המנדט שניתן להם ניתן למטרות אחרות ולערכים אחרים. הם עצמם התחייבו פומבית לערכים הללו ובגדו בהם. התחייבו לא לשבת תחת נאשם בפלילים והפרו את הבטחתם.

גם אם כחול לבן יציגו סקרים המצביעים על תמיכת  60% מבוחריהם במהלך ההצטרפות לממשלת "נתנימינהו", הרי ברור שעם 60% מבוחריהם הם לא היו מגיעים ל"הישג" של ממשלה פריטטית. ואולי בכלל לא היו יכולים להצטרף לממשלת אחדות שוויונית. המנדט הוא של כלל בוחרי המפלגה ולא רק של חלק מהם.

לכן הבגידה כה מקוממת. לכן התיקון חייב להיעשות לעומק – בחקיקה, הסברה, ובהפיכת הליך הבחירות להליך מחייב מבחינה משפטית. כל עוד נבחר ציבור לא חותם על מחוייבות למצע הבחירות ולהתחייבות שנתן לבוחרים תמורת המנדט שקיבל מהם, אי אפשר יהיה להחזיר את האמון לדמוקרטיה הישראלית ולשיטת הבחירות.

המעשה הנדרש כעת מחברי הכנסת הוא לשנות את חוק הבחירות, על מנת לשקם את אמון הבוחרים. כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל.

כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל

בבחירות השיקום הבאות, אם אכן יתרחשו, תיאלץ כל מפלגה לבחור את נבחריה בפריימריס פתוחים דמוקרטיים כפי שיקבע חוק חדש. כל מפלגה תהיה חייבת להחתים את נבחריה על מצע מחייב. חתימה חוזית על פי חוק חדש. כל חבר כנסת או מועמד לכנסת, יהיה  חייב לחתום על התחייבות חוזית מול בוחריו שתאפשר להם לתבוע אותו בביהמ"ש במידה ויפר את התחייבויותיו הבסיסיות היסודיות.

בחירת מועמדים בשיטה של מועמד יחיד, הבוחר את רשימת המועמדים לפי רצונו ובכך הם חייבים לו את בחירתם, חייבת לעבור מן הארץ. בכל המפלגות. הסכנה מרוחה לנגד עינינו כל יום שבו סמרטוטי נתניהו מתחנפים אליו ובועטים בכל ערך למענו ובכל יום שנאמני גנץ שותקים וסותמים את אפם מול ההתקפות הפרועות על מוסדות החוק, רק כדי להישאר בממשלת החירום אחדות המזויפת שנוצרה כאן.

כדי לשוב ולהיבחר יהיה עליהם לתקן את המעוות. לתקן את מה שהם עצמם קילקלו.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שכל מפלגה תציג מצע בפרק זמן סביר לפני הבחירות, תאפשר דיון ציבורי אודותיו, תתחייב עליו בחוק מול יו"ר ועדת הבחירות (רצוי שופט עליון שלא ישב בין ה-11 שאישרו את כהונת נאשם בפלילים כרה"מ), תבחר את נציגיה באופן דמוקרטי ותחתים אותם על המצע.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שפתק הבוחר ישתנה ויוחלף בדף אלקטרוני שבו הבוחרים יבחרו (דיגיטלית מהבית או במחשב בקלפי) שלושה דברים מרכזיים – מפלגה, רשימת נבחרים ורשימת נושאים לאומיים לטיפול מיידי של הממשלה. זה יהיה סדר העדיפות הלאומי לממשלה שתוקם אחרי הבחירות.

קורות חייהם של נבחרי הרשימה במפלגה המועדפת על הבוחרים יפורסמו מראש, אלה יצטרכו להיות אנשים עם רזומה ציבורי ראוי. אחרי כן יבחרו הבוחרים בדף האלקטרוני את הנושאים החשובים ביותר לדעתם, המחייבים את טיפולה של הממשלה שתיבחר.

מיד לאחר הבחירות יפורסמו התוצאות. שמות חברי הכנסת שנבחרו, המפלגות שנבחרו והנושאים שמחייבים את הממשלה שתורכב מקואליציה של מפלגות. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים מכל המפלגות.

לאחר הבחירות יפורסמו שמות החכ"ים, המפלגות והנושאים שנבחרו, ומחייבים את הממשלה. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים

ממשלת ימין לא תוכל לקדם רק סיפוח כאשר בוחרי המפלגות המרכיבות את הקואליציה ובוחרי יתר המפלגות, יצביעו קודם כל על שיקום כלכלי ועל הורדת מחיר הדיור ויוקר המחיה. הבוחרים מכל המפלגות ייצרו בעצם סדר עדיפות לאומי לכל ממשלה שתקום וזהו הסדר שיחייב את הממשלה בחוק.

חינוך מתקדם לכל, בתי חולים ראויים וחדשים, הורדת יוקר המחיה, דיור במחיר סביר, הפסקת ההסתה נגד מוסדות החוק, גיוס שוויוני, השקעות במחקר ומדע, מינוי אנשי מקצוע לתפקידים בממשלה ולא עסקנים פוליטיים, הגנה על ערכי הדמוקרטיה, הסכמים מדיניים שיקדמו שלום, מאבק בגזענות, שמירה על משאבי הטבע של המדינה ועל תשתיות אנרגיה ומים, שחרור כשלים ביורוקרטיים, תמיכה בניצולי שואה וקשישים ועוד.

הבחירות בשיטה החדשה לא יסמנו רק את זהות אנשי השלטון הבאים כתוצאה מבחירת המפלגות לקואליציה, אלא הן יסמנו את רצון כל העם בתחומים ובנושאים שאותם הממשלה חייבת לקדם. מעין משאל עם שיתקיים אחת לארבע שנים שאחריו הממשלה פועלת לפי רצון העם ולא רק לפי רצון מרכיבי הקואליציה.

הליך השיקום של אמון הציבור הוא המשימה הראשונה כעת לטיפולם של חברי הכנסת שהעדיפו לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ייאלצו לסכן את עכוזם בעוד מערכת בחירות. אם כך – לפחות תקרעו את התחת חברים, בניסיון להחזיר את אמוננו. למהלך כזה יתכן שגם חבריכם לשעבר יצטרפו ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 866 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

למקרה שפיספסת

השמאל וסיפוח - עמוק בבור וממשיכים לחפור

השמאל בישראל לא מפספס הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הנה שוב: אחרי שבמשך שנים הוא הזניח את ניסוחה של עמדה מדינית חדשנית שעשויה לאתגר את פיתרון שתי המדינות (2SS) הדועך, על ידי קבלת המציאות ופיתוחה של הצעה חלופית פרוגרסיבית, בטוחה וישראלית – הוא חוזר כעת על הגישה השלילית שלו בהתמודדות עם הסיפוח.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש במידה זו או אחרת, כחלק מאותה תוכנית טראמפ.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש

כל המאמצים לקדם את מימוש פיתרון שתי המדינות בזמן שחלק הולך וגדל של הציבור הישראלי הפך להיות יותר ויותר ספקן לגבי ישומו, ובוודאי שאין לו עניין לקבל רבים מהתנאים הכרוכים בו, רק גרמו לצמצום התמיכה הציבורית בשמאל.

באופן דומה, המאמצים להילחם בסיפוח בלי להתחשב בכך שחלק גדול מהציבור תומך בסיפוח חלקי לפחות, אינם מציאותיים וחמור מכך, הם פוגעים בקידום הערכים של השמאל.

בכך שהוא ממשיך לקדם פיתרון שתי מדינות שאינו ניתן ליישום ודוחה את הסיפוח על הסף, השמאל מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא. בעיני חלק גדול מהציבור זו עמדה שמקלה ראש בשיקולי ביטחון רלוונטיים ומתעלמת מרצון חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בישראל, שלא מוכנים לוותר על גישה חופשית ליהודה ושומרון. המשך קידום גישה זו לא יאפשר לשמאל להחזיר לעצמו את אמון הציבור שאותו איבד במהלך השנים האחרונות.

הנחישות של השמאל לפעול למען היפרדות שתי מדינות, אחת יהודית ואחת פלשתינית מסמלת את הדחיה של ערכי השמאל המסורתיים. השמאל פועל למען הלאומיות הפלסטינית ביותר נחישות מאשר הפלסטינים עצמם. אלה לרוב רק רוצים לחיות חיים נורמליים ובעצם לא כל כך חשוב להם מה כתוב על הדרכון כל עוד יש להם שיוויון זכויות.

כמו כן תמיכת השמאל בהיפרדות כאילו מדובר בתנועה אתנוצנטרית וקידום חלוקה על בסיס אתני עומדת בסתירה לערכיה. מה קרה לשמאל המסורתי הקורא לאיחוד העמים ופועל למען זכויות אדם ואזרח ושגשוג כלכלי לכולם ללא קשר לאתניות, דת או השתייכות לאומית?

כשהשמאל ממשיך לקדם פיתרון 2 מדינות בלתי ישים ודוחה את הסיפוח על הסף, הוא מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא ונתפש כמקל ראש בשיקולי ביטחון וכמי שמתעלם מרצון חלק ניכר מהעם

השמאל הגיע לסוף דרכו כי פעל באופן עקבי ומתמשך נגד הערכים שלו ונגד רחשי ליבו של הציבור. אין זה מפתיע אם כן שיחד עם הרשימה המשותפת הוא אפילו לא השיג 20 אחוז מהמושבים בכנסת.

הדרך היחידה להחזיר לעצמו את הכוח הפוליטי הניכר שאבד במשך השנים היא באמצעות קידום מדיניות פרגמטית למדינת ישראל דמוקרטית בין נהר הירדן לים התיכון, הנושקת למדינת עיר פלסטינית עצמאית ברצועת עזה. שום אפשרות אחרת לא תספק את הביטחון הדרוש לישראל, את הלגיטימיות שבלעדיה ישראל לא יכולה לשגשג, את ההזדמנות הכלכלית שתיתן ליהודים ולפלסטינים סיבה לגרום לזה לקרות והבטחה לעתיד משותף בשלום בארץ ישראל / פלסטין.

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 465 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-1 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים

אפקט הקורונה מאה אלף ישראלים עשויים לפשוט רגל

במשרד המשפטים נערכים לגל פשיטות רגל ופירוקים במשק ● החקיקה האחרונה בנושא עלולה לגרום לכך שרבים מפושטי הרגל יאבדו גם את הבית ● הממשלה לא הקדימה תרופה למכה, ולא הכריזה על הקורונה כ"אסון טבע" - מה שהיה משפר דרמטית את מצב החייבים ● ובמקביל, מתרחבת התופעה של ישראלים שלוקחים הלוואות בשוק האפור, תוך מגע עם גורמים מפוקפקים ואלימים

עוד 1,995 מילים

נתניהו נגד רגב: "התבטאויותייך פוגעות באחדות הממשלה"

פורסם פסק הדין המלא של בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו וההסכם הקואליציוני; השופט מזוז: הרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים משקפת כשל מוסרי ● סקר: מחנה נתניהו - הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה - מקבל 67 מנדטים ● נתניהו פנה למח"ש בדרישה לחקור מי הגורם המשטרתי, שלדבריו, איים עליו ● מנהל ביה"ח ברזילי חזי לוי יתמנה למנכ"ל משרד הבריאות

עוד 45 עדכונים

כחול-לבן מאיימים ללכת הביתה אם נתניהו יציג סיפוח חד-צדדי. בליכוד מגחכים בתגובה

ככל שמתקרב המועד שהציב נתניהו להעביר את חוק החלת הריבונות בגדה המערבית, כך מתקרב לכאורה העימות העקרוני הגדול בין כחול-לבן והליכוד ● "אם נתניהו ילך לסיפוח חד-צדדי, גנץ יארוז את חפציו וילך הביתה", מאיימים בכחול-לבן ● "נתניהו יעשה מה שהוא רוצה עם הסיפוח, והם יסתמו את הפה", מגיבים בליכוד ● אם לשפוט לפי התנהלות גנץ עד כה, גם הפעם הוא לא יעשה כלום ● פרשנות

עוד 584 מילים

פרשת וילה שוקן: עיריית ירושלים נדרשת להתערב בסיפוח המתחם לבית רה"מ

מעקב זמן ישראל בעקבות חשיפת "סיפוח" וילה שוקן למעון רה"מ בבלפור, ועדת השימור של עיריית ירושלים נדרשת לסוגיית ההשתלטות על הנכס, שחלקים ממנו מיועדים לשימור ולשימוש הציבור ● מגישת השאילתה, ציפי רון: "לאיש אין מושג מה קורה שם. אם בונים שם, זה לא תקין"

עוד 621 מילים
שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020

מיוחד המתנחלים טסו לחגוג. ואז הכל השתבש

ראשי המועצות בשטחים נהרו בינואר לוושינגטון, כדי לחזות מקרוב בטראמפ ונתניהו משיקים את תכנית המאה, וסוללים את הדרך לסיפוח ● הם הבטיחו לא לתקוף את התכנית מיד לאחר פרסומה - אבל בסוף אחד מהם תקף אותה עוד קודם לכן ● את הטקס החגיגי הם כבר ראו בטלוויזיה, ועל ההאטה ביישום התכנית שמעו בדרך לארץ ● ג'ייקוב מגיד מפרסם לראשונה את מאחורי הקלעים של המסע השלומיאלי לוושינגטון, את הבדלי הגרסאות, ואת חשבון הנפש של חלק ממשתתפיו

עוד 3,260 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה