חן פלד, אחד משישה אחים ובן למכונאי רכב שגדל בקיבוץ, שודל לצאת מהארון בכיתה י', בערך בגיל שבו צה"ל מתחיל לשלוח זימונים לבני נוער. הוא למד בבית ספר לאמנויות, מוקף בבנות, וניהל קשר רומנטי חשאי עם חבר.

יום אחד אמו הזמינה אותו להליכה בפארק, ושאלה אותו: "חן, אתה הומו?". פלד, כיום רכז שיווק ב"חוש"ן" (ארגון התנדבותי לקידום סובלנות וזכויות גאים), אמר לה שכן. זמן קצר לאחר מכן היא סיפרה לשאר המשפחה.

ואז הגיע הצו הראשון. שם לא שאלו אותו, והוא לא סיפר. למרות משקלו העודף והימנעותו מכל פעילות מאומצת מחוץ לבית, צה"ל קבע לו פרופיל 97, שפירושו היה שהוא כשיר, וככל הנראה יחויב, לשרת ביחידת שדה, בתפקיד קרבי.

כמה חודשים לאחר מכן הוא מצא את עצמו בנגב, ביחידת מודיעין שדה, מוקף ב-12 בחורים אחרים, ש"כל מה שעניין אותם היה לרוץ ולירות". פלד, שחש לא נוח בנוכחותם, ובחר להיכנס בחזרה אל הארון, היה אומלל.

חן פלד בזמן שירותו הקרבי (צילום: באדיבות המצולם)

הוא ביקש להיפגש עם קצין בריאות הנפש, והתוודה בפני הקצינה שנשלח אליה שהוא הומוסקסואל, מה שנתפס בעיניו כווידוי דרמטי. "אז מה?", היא שאלה."הייתי בשוק", נזכר פלד, "חשבתי שזה כרטיס היציאה שלי משם".

תחת זאת, קצינת בריאות הנפש הודיעה לו שלצה"ל אין בעיה עם הנטייה שלו, ושכל עוד לא מתנכלים לו, הוא צריך לקחת את הנשק שלו ולשוב לשטח. אחרי עוד כמה פגישות עם הקב"נית, חשף את זהותו גם בפני הקצין האחראי עליו.

אחרי ארבעה חודשים של טירונות שבמהלכם הסתיר את הסוד מהבחורים שחי איתם והתקלח איתם, התיישב באוהל עם שאר חיילי המחלקה ושיתף אותם. ואז, אחד החיילים עזב את האוהל בסערה כשהוא משמיע קללות הומופוביות.

אותו חייל סולק לבסוף מהיחידה, בעוד פלד שירת שש שנים כמש"ק ופיקד על 120 חיילים שערכו תצפיות לאורך הגבול הצפון-מערבי של ישראל.

האבולוציה של הסובלנות

כיום יש בצה"ל מאות חיילים להט"בים. חלקם מסתירים את העדפותיהם, אחרים סובלים מהתנכלויות, אבל צה"ל לא רק נחשב כבר שנים לצבא הידידותי בעולם ללהט"בים, אלא במקרים רבים למתקדם יותר מהחברה שאותה הוא משרת. ובדיקה היסטורית מעלה שעל גמגומים וזגזוגים בדרך, מדובר במדיניות מכוונת.

ב-1956 עתרו לבית הדין הצבאי לערעורים שני טוראים שנידונו לשנת מאסר בגין קיום יחסי מין. בזמנו לא היה בפקודות מטכ"ל אזכור להומוסקסואליות, אבל החוק האזרחי התייחס ל"יחסים שלא כדרך הטבע" כאל עבירה פלילית.

ד"ר אברהם שקלי, הפסיכולוג שהעיד בפני בית הדין, טען שהתנהגותם של החיילים היא סוטה יותר מאשר פלילית, ושלא יהיה טעם בענישה. בית הדין קיבל את הטיעון, ועונשם של החיילים קוצר למאסר של 70 יום ולמאסר של יום אחד.

הפסיכולוג שהעיד בפני בית הדין הצבאי ב-1956, טען שהתנהגות החיילים היא סוטה יותר מאשר פלילית, ושלא יהיה טעם בענישה

21 שנים לאחר מכן, ב-1977, הוציא הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף צבי ענבר, שורת הנחיות לפרקליטים הצבאיים, בנושא העמדה לדין של הומוסקסואלים. ענבר הורה להם להגיש אישומים נגד חיילים שהפרו את החוק האזרחי (שעד 1989 שהתייחס ליחסים הומוסקסואליים כאל מעשה פלילי) רק במקרים שבהם מעורב קטין; שיחסי המין לא נעשו בהסכמה; שאחד הצדדים לא היה בהכרה מלאה; שהיחסים קוימו בפומבי; או שאחד החיילים היה פקוד של השני.

ב-1993, "מתוך הכרה שהומוסקסואלים ראויים לשירות צבאי כאחרים", צה"ל פתח באופן רשמי את הגיוס לכולם, ללא קשר לנטייה מינית. זה קרה 18 שנים לפני צבא ארה"ב, שביצע לאחרונה סטייה מביכה מהמדיניות הזו.

הפגנה נגד כוונתו של טראמפ לאסור גיוס טרנסג'נדרים לצבא ארה"ב, 2017 (צילום: AP Photo/Frank Franklin II)

חמש שנים מאוחר יותר, ב-1998, הצבא ניתק את הקשר בין נטייה מינית לסיווג ביטחוני, וביטל את תוקפו של צו שהורה למפקדים לדווח על חיילים הומוסקסואלים למחלקת ביטחון שדה להמשך חקירה.

כבר ב-1999, הצבא התיר לחייל שביקש לשנות את מינו ללבוש מדי נשים, וקבע שאותו חייל הוא "אישה בכל מובן, למעט הגופני".

כיום ישנם חיילים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים בכל יחידות הצבא, וזכויותיהם מוגנות בפקודה צה"לית שאוסרת על ביזוי או התנכלות מכל סוג על בסיס מיניותו של החייל, בכלל זה נטייה מינית.

בני זוג של משרתי קבע הומואים ולסביות זכאים לחופשת לידה של 14 שבועות בתשלום ול-12 שבועות נוספים ללא תשלום, גם אם אינם ההורה הביולוגי (כל עוד ההורה השני לא ביקש גם הוא חופשת לידה); הם זכאים להשתתפות בתשלום עבור מסגרות לגיל הרך לילדיהם, גם אם משרת הקבע אינו ההורה הביולוגי; ובן או בת הזוג שלהם מוכרים ע"י הצבא כבעל או כאישה, מה שמזכה אותם בהטבות ברכישות שונות, וכן, במקרה של מות קצין, לפנסיית אלמן/ה ממשרד הביטחון.

מאמץ מערכתי מיוחד נעשה ביחס לחיילים טרנסג'נדרים, שעל פי הגדרה מעמידים את הצבא בסדרה של מבחנים: אילו מדים עליהם לקבל, באילו מגורים עליהם לישון, של גברים או של נשים? וכמה זמן עליהם לשרת בצבא?

טרנסג'נדרים שמעוניינים בכך מקבלים פטור משירות צבאי, אך מי שמעוניין לשרת – ומתחיל בתהליך השינוי במהלך שירותו – זכאי לסיוע כלכלי מהצבא.

חיילים גאים עדיין מוטרדים ומותקפים

ועדיין, קבלתם של להט"בים בחברה רחוקה מלהיות קונצנזוס. ב-2011, ארגון הנוער הגאה בישראל ערך סקר אינטרנטי בקרב מאות חיילים גאים, ומצא שלפי דיווחיהם, 40% מכלל החיילים הגאים היו נתונים להטרדה מילולית בשל נטייתם המינית, 20% היו נתונים להטרדה מינית, ו-4% הותקפו פיזית.

במקרה אחד, שני חיילים גאים שאיישו מחסום סמוך למחנה שועפאט ננטשו ע"י קבוצת חיילים, שהיו אמורים לספק להם אבטחה היקפית, משנודע להם שהשניים הם הומוסקסואלים. השניים הותקפו על ידי המון זועם במחסום, ושני הטוראים ספגו קללות ואלימות פיזית כשפנו לשאר החיילים לעזרה. השניים איימו על ההמון בנשקיהם והצליחו ליצור קשר טלפוני עם מנכ"ל ארגון הנוער הגאה. המנכ"ל השיג את מפקד הגדוד, שפתר את העניין והעניש את שאר החיילים.

שני חיילים גאים שאיישו מחסום סמוך למחנה שועפאט ננטשו על ידי קבוצת חיילים, שהיו אמורים לספק להם אבטחה היקפית

"יש פער בין החוקים לבין המציאות היומיומית", אומרת אליס מרקו, קצינה לשעבר ופעילה ב"בית הפתוח" בירושלים. ואדר צארום, חייל קרבי לשעבר שניהל את הקשר של חוש"ן עם צה"ל, אומר שיש מתח תמידי בין הצבא המאצ'ואיסטי וההומופובי לבין החוקים המתקדמים המגיעים מראש שרשרת הפיקוד.

"קבלת הלהט"בים עבדה אחרת בצבא ובעולם האזרחי", הוא אומר. "בעולם האזרחי, הלחץ הגיע מלמטה והשפיע על בית המשפט. בצבא הוא הגיע מלמעלה".

מרקו, שמקיימת סמינרים לקבוצות של חיילים בקורסי סמלים, מספרת כי "הצבא פנה אלינו", היא מספרת, ומציינת שהסמינרים הם ללא תשלום, ותלויים רק בנכונות הצבא להביא את החיילים למשרדי המרכז בירושלים, שמקושטים בדגלים בצבעי הקשת. "הם נכנסים לכאן כשהם מאוד נוקשים ונמנעים מקשר עין".

על בסיס גיי-לילות שמעתם?

ישנם בצה"ל מקומות שנחשבים נוחים יותר עבור הומוסקסואלים. חן פלד מציין יחידת עלית של חיל המודיעין, ומכנה את בסיס המודיעין בגלילות "גיי-לילות". אבל היחידות הקרביות יכולות להיות אתגר מפחיד עבור חיילים הומוסקסואלים.

סרן (מיל') גל קלי, גדל במחשבה שהומוסקסואליות היא משהו בין קללה למחלה. ועדיין, מאז חטיבת הביניים, הוא ידע שהוא לא כמו הבנים האחרים בכיתה.

בגיל 18 הוא התקבל למגלן. החיילים ישנו ביחד באוהלים, התקלחו ביחד, היו עירומים ביחד לעתים קרובות, ולמדו להכיר זה את זה טוב יותר מכל אחד אחר באותה תקופה בחייהם. הם ידעו לזהות מיד שמחה, פחד או אי-הבנה על פני חבריהם. אבל הם לא הבחינו שקלי שמר בלבו "סוד נורא".

עבור קלי, ששירת איתי במילואים, הנטייה המינית הייתה מסובכת יותר בשל העובדה שהאתוס המרכזי של יחידות העילית בצה"ל הוא מחויבות לאמת. שקר פשוט, אחרי חודשים של מבחנים גופניים מפרכים, הוא בסיס להרחקה מידית.

כדי להתמודד עם שקר ההסתרה שלו, קלי שכנע את עצמו שהוא "מסוגל לאהוב בנות" וישב בשקט, כאשר השיחות עם החבר'ה הגיעו לענייני מין. כחייל רציני, עם חיתוך דיבור רשמי, הוא היה מצויד בהסוואה טובה: הייתה לו חברה.

אבל לאחר שהשלים תקופת הכשרה של 18 חודשים ונבחר, כחייל מצטיין, להיות סמל האימונים של כיתת חיילים חדשה, הוא חש שינוי שכבר לא היה ניתן להכחשה. הוא לא רק היה מושקע בלימוד החיילים את אמנות הלחימה של חיל הרגלים, אלא הרגיש שהוא נמשך אליהם ואפילו מתאהב באחד מהם.

"הרגשתי שאני מסתכל עליהם אחרת, בצורה מינית", קלי מודה. "והיה חייל אחד שאהבתי יותר מהאחרים". הוא לא סיפר לאף אחד איך הוא מרגיש כלפי אותו חייל או כלפי גברים באופן כללי, מחשש שלמרות כל ההישגים שלו, וידוי כזה יהיה בסיס להרחקה מידית. "הייתי בטוח שישר יגידו לי 'ביי, נראה אותך בסביבה'".

סרן (מיל') גל קלי, חבר גאה בקהילה הגאה, בעת שירות במילואים לפני כמה שנים (צילום: באדיבות גל קלי)

כשהוא קודם מסמל אימונים למפקד מחלקה – קידום נדיר למדי עבור חייל שלא יצא לקורס קצינים – הוא התחיל להרגיש בודד, מותש ומלא פחדים, הן מלהיחשף כהומו והן מלאמץ את ההומוסקסואליות, שהאמין שהיא מכתיבה "חיים איומים".

אחרי תקופה מוצלחת כמפקד מחלקה, תחת מפקד הפלוגה נפתלי בנט, הציעו לו לצאת לקורס קצינים ולהמשיך לטפס במעלה שרשרת הפיקוד. אבל בגיל 22 הוא הרגיש שהוא חייב לצאת מהצבא. "לא יכולתי לנשום, הרגשתי לכוד", הוא נזכר.

בחוף המבטחים של העולם האזרחי, הוא הקליד את המילה "הומו" באחד ממנועי החיפוש, ניהל שיחות אנונימיות בצ'ט, חשש בלי סוף, ולבסוף יצא לדייט עם בחור, שבסיומו הם נכנסו למיטה, הוא מספר וכל אי-הוודאות התמוססה.

ועדיין, הוא לא היה מסוגל לספר לחבריו מהצבא. הם היו עדיין חבורה מלוכדת, שירתו יחד במילואים ושמרו על קשר קבוע. פעם הם נסעו יחד לסיני. קלי ראה "בחור יפהפה" בחושה הסמוכה לשלהם על החוף, "והנה אני, שוכב ליד אחד החברים הכי טובים שלי מהצבא, בחור שאני אוהב כמו אח, ואני פוחד".

קלי פחד שלמרות כל מה שעברו יחד במדים, אם יגלה להם את האמת, כמה מהבחורים ינתקו את הקשר איתו ולא ידברו איתו שוב לעולם.

אבל כשחבר למחלקה סיפר לו על חבר אחר שלו שיצא לאחרונה מהארון, הוא הרגיש בטוח. הוא נפגש איתו שוב וסיפר לו את האמת, ואז לעוד חבר ולעוד חבר.

הרומן שלי עם נפתלי בנט

במרץ 2002, קלי כבר שימש כסגן המפקד של המחלקה. אז, במילואים, הוא מצא את עצמו מטיל משימות על המפקד לשעבר, בנט. "הבוחרים שלו היום לא מקבלים את זה", אומר קלי, בהתייחס לסגנון החיים שלו, "והוא (בנט) התבדח על זה".

במהלך מסע הבחירות שלו, במפגש עם סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן בדצמבר 2012, בנט הזכיר את קלי. הוא אמר שהיה לו חייל שיצא מהארון, ושלא אכפת לו מה ההעדפות המיניות של חיילים, אבל המדינה "לא יכולה לעכל או להכיל הכרה רשמית בחתונה של חד-מיניים". ועדיין, הם שירתו יחד במגע קרוב במשך שנים.

הפגנה מול הכנסת למען זכויות להט"ב, 2013 (צילום: פלאש 90)

במהלך מלחמת לבנון השנייה, כשהצוות בילה כמה ימים מתוחים של יציאות ועצירות לפני שנכנס לבסוף אל תוך לבנון, רבים מהחיילים הגניבו את נשותיהם לבסיס בדרום-מזרח חיפה. קלי עשה את אותו הדבר עם החבר שלו.

"הוא היה מארגנטינה", קלי אומר. "ככל שידוע לו, הצבא הוא ארגון שכולא אנשים בחדרים" – מה שאולי רק הגביר את הפתעתו של החבר, כשהבחורים קיבלו את פניו ונתנו לשניים מרחב משלהם באוהל נפרד.

אבל החיים ממשיכים לזמן לו מבחנים. בכל פעם שמצטרפים לצוות המילואים חיילים חדשים, הוא צריך לצאת שוב מהארון. "זה תמיד קשה", קלי אומר. "החיילים בוחנים אותך כל הזמן. זאת סביבה מלאה טסטוסטרון".

במקלחות המשותפות, גל קלי בדרך כלל מחכה עד שרוב החיילים מסיימים, אבל לדבריו, הוא לא ייצא מגדרו בשביל זה

במילואים, קלי ישן עם החיילים שלו באותו אוהל. בשדה, החיילים, ששוכבים זה לצד זה במשך ימים, משתינים לתוך בקבוק בלי שהם יכולים לזוז יותר מאשר גלגול הצידה. במקלחות המשותפות הוא בדרך כלל מחכה עד שרוב החיילים מסיימים, אבל לדבריו, הוא לא ייצא מגדרו בשביל זה. לרוב הוא מסוגל לצחוק על עצמו, ומצליח לשמור על איזון בריא בין פתיחות לבין התעקשות על יחס של כבוד.

מצעד הגאווה בירושלים, 2016 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

אבל זה לא תמיד בא בקלות. ב-2011, כשאחד ממפקדי המחלקות הגיע לגיל פרישה, המחלקה שלו יועדה להתמזג עם זו של קלי. אבל כמה מהחיילים סירבו לשרת תחת קצין שהוא הומו מוצהר. לפחות חמישה מהם אמרו שבשום מצב לא יסכימו לשרת תחת קצין הומו – והוסיפו מגוון קללות הומופוביות.

קלי לא היה מודע למקרה הזה, אבל הוא מודע לעניין באופן חד. "אני לא מוכן להסתתר", הוא אומר. "אני שם את הכול על השולחן. אני לא מוכן שמישהו יסתכל עליי אפילו לשנייה כעל אדם פחוּת. אם לא נוח להם עם זה – שילכו לעזאזל".

הכתבה פורסמה לראשונה ב-The Times of Israel