החבר'ה של מחאת הדגלים השחורים עושים עבודת קודש כמו אנשי מחאת פתח תקווה ומחאת הבודדים.

כדי שכתב האישום נגד נתניהו יוביל להרשעה צריך שהתובע שמוביל אותו יאמין בו וירצה בהרשעה. ברגע שנציג מחלקת הבג"צים שמייצג את מנדלבליט עונה לשאלת השופטים בעניין כשירותו של נתניהו לכהן בתפקידו – כי זוהי שאלה תאורטית והוא מעדיף לא לענות – כיוון הרוח ברור. כמו שנאמר בבראשית רבה "עלובה היא העיסה שנחתומה מעיד עליה שהיא רעה".

כדי שכתב האישום נגד נתניהו יוביל להרשעה צריך שהתובע שמוביל אותו יאמין בו וירצה בהרשעה. כשנציג היועמ"ש עונה לשאלת שופטי בג"צ בעניין כשירותו של נתניהו כי זו שאלה תאורטית – כיוון הרוח ברור

יש ניגוד עניינים מובנה בנאשם פלילי שממשיך לכהן כסמכות העליונה במדינה, זה שממנה את כל השרים ואת כל ראשי אכיפת החוק.

הנה דוגמא קטנה להתנגשות כזו: איך אמור עד מדינה במשפטו של הנאשם הפלילי, למשל, או כל עד אחר, להעיד מול ראש ממשלה מכהן? ראש ממשלה שיש לו את הסמכות לשלוח אנשים להרוג בשמו ברחבי העולם? להזכירכם למני נפתלי שללו (אריה דרעי היה שר הפנים) את הרשיון לנשק בלי סיבה, ומנעו ממנו להתפרנס בתור מאבטח. למי אין קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהם עובדי מדינה או חברות סמי ממשלתיות?

אתם חושבים ששרי הליכוד ושאר המפלגות, שתלויים בראש המפלגה לפרנסתם ולעתידם הפוליטי – לא עלולים להתעמר בבני משפחות של אנשים שיעידו נגד ראש הממשלה רק בשביל לקבל נקודות אצל יאיר ושרה? הצחקתם את מירי רגב.

מה מנדלבליט יגיד במקרה כזה? אין עילה להתערבות שיפוטית?

מלחמה בשחיתות מצריכה אומץ ונחישות, תכונות שאין למנדלבליט. קבלה של שחיתות מובילה לניוון וריקבון. נתניהו משתמש בהליכים המשפטיים האינסופיים בשביל לתרץ חוסר עשייה. אלא אם אפשר לקרוא להצהרות חלולות עשייה.

היה ברור ששום ישועה לא תגיע משופטי בג"ץ ומנדלבליט. במקרה שלו מדובר בפרקליט הממשלה.

כדי שכתב האישום נגד נתניהו יוביל להרשעה צריך שהתובע שמוביל אותו יאמין בו וירצה בהרשעה. כשנציג היועמ"ש בבג"ץ עונה לשופטים בעניין כשירות נתניהו לכהן בתפקידו כי זו שאלה תאורטית – כיוון הרוח ברור

אנחנו צריכים לבנות אלטרנטיבה. אם ב-1947 היו בראשות המדינה אנשים עם אופי כמו של נתניהו, מנדלבליט וגנץ – ארץ ישראל הייתה היום תחת שלטון ערבי. הזמנים השתנו, המחאות הוכיחו שיש רוח לחימה, גישה בונה וסיבה גדולה לאופטימיות.

איתי בן דן הוא חוקר.

איתן יהלומי בן ה-12 סיפר שהוא אולץ על-ידי שוביו לצפות בסרט הזוועות, שמקבץ את מעשי האלימות מהשביעי באוקטובר. למרות שרובנו לא חויבנו תחת איום נשק לצפות בסרט ההוא, כן נחשפנו לסצנות אלימות רבות מאז אותו יום נורא ובמהלך המלחמה שנכפתה עלינו. למרות שמדובר בעוצמה נמוכה בהרבה – גם בימי שגרה אנחנו חשופים לאלימות בחדשות וגם לאלימות בסרטים, בסדרות ובמשחקי מחשב.

יש כיום מודעות גוברת לכך שתזונה משפיעה גם על הגוף וגם על התודעה (ידוע למשל, שתזונה של פחמימות ריקות לא בריאה לגוף, ושבנוסף לזה היא מגבירה היפראקטיביות, קשיי ריכוז ומתח. ברור לנו גם שמרק חם מרגיע את הבטן וגם את ההכרה), אבל כיצד משפיעה צריכה של דימויים אלימים על הגוף, על הרגש ועל המחשבות שלנו?

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

בנובמבר 2012 חיסלה ישראל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, האיש שגם החזיק בגלעד שליט וניהל את המו"מ האכזרי לשחרורו. הייתה זאת הפעם האחרונה שישראל חיסלה בכיר בחמאס.

מאז חלפו 11 שנים עד אוקטובר 2023, בו הוסרה החסינות של בכירי חמאס ככל הנראה לתמיד. במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 ניסתה ישראל מספר פעמים לחסל את מוחמד דף, אך הניסיונות כשלו.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.