בעקבות הפרסום בזמן ישראל, 30 נשים שעברו תקיפות מיניות חמורות, וסובלות מהפרעות אכילה קשות, צפוית לשוב בקרוב למחלקת "לצידך" במרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב נס ציונה – שנסגרה עם פרוץ משבר הקורונה.
בימים האחרונים כל המטופלות קיבלו הודעה טלפונית על הפתיחה המחודשת, ונאמר להן כי הן יטופלו בקבוצות קטנות, כך שבכל שלושה ימים יגיעו חלק מהן למחלקה. הנשים כבר נמצאות בבידוד כדי לוודא שאינן חולות, והן גם צפויות לעבור בדיקות קורונה, על אף שמועד הפתיחה הרשמי טרם נמסר להן.
כאמור, המחלקה הייחודית נסגרה עם פרוץ משבר הקורונה – וחלק מהנשים שהיו מטופלות בה נאלצו להסתדר ללא תמיכה טיפולית, ואף למצוא לעצמן מקום מגורים בכוחות עצמן. חלק מהנשים שהתראיינו לכתבה, סיפרו כי נאלצו לחזור לסביבה שבה גדלו – ולמקומות שבהן פגעו בהן גופנית ונפשית בעבר.
"כשהתחיל עניין הקורונה", סיפרה לי ק', אחת המטופלות, "היו כמה בנות שסבלו משיעול ומכאבי גרון. הנהלת בית החולים נכנסה להיסטריה ושלחה אותן הביתה, אז נשארנו רק 15. הודיעו לנו שאין יותר כניסות ויציאות, ושהמשפחה יכולה להביא דברים עד לשער, ורק אחרי בדיקה של השומר אפשר יהיה להכניס אותם.
"כשהתחיל עניין הקורונה, היו כמה בנות שסבלו משיעול וכאבי גרון. ההנהלה נכנסה להיסטריה ושלחה אותן הביתה, אז נשארנו רק 15. הודיעו לנו שאין יותר כניסות ויציאות, ושהמשפחה יכולה להביא דברים עד לשער"
"אחר כך כבר התחלנו לשמוע שיש אפשרות שהמחלקה תיסגר. אבל לא באמת האמנו שזה יקרה, כי עבדנו בקבוצות קטנות מאוד, נכנסנו בתורות לארוחות בחדר האוכל, ושמרנו על כל הכללים, כולל שמירת מרחק של שני מטר. פתאום באמצע היום הודיעה לנו מנהלת המחלקה על סגירת המחלקה, עם דמעות בעיניים. רוב הבנות הלכו הביתה כבר באותו היום, או ביום למחרת.
"לרוב הבנות לא היה לאן ללכת, והן פשוט התחילו להרים טלפונים ולחפש מקום להיות בו", הוסיפה ק' זמן קצר לאחר סגירת המחלקה. "אני הועברתי למחלקה פסיכיאטרית, שבכלל אין בה הפרדה בין גברים לנשים, וכל החדרים צמודים. מאז אני לא ישנה. ישר חזרו לי הסיוטים בלילה, ויש לי יותר מחשבות השליליות".
"הבנו עד כמה נורא מצבן"
בעקבות הפרסום, פנתה האגודה לזכויות האזרח לד"ר יחיאל לבקוביץ', מנהל בית החולים, ולמנהלת מערך בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן-לוי, בבקשה למצוא מקום חלופי הולם לכל 30 הבנות ששהו במחלקה עד סגירתה.
במקביל, גם חברת הכנסת פנינה תמנו-שאטה (כחול-לבן) דרשה משר הבריאות יעקב ליצמן וממנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב, לטפל בנושא באופן מיידי.
"התקוממנו", אומרת עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח. "לאחר קריאת הכתבה, הבנו עד כמה נורא מצבן של הנשים, ושוחחנו עם חלקן ועם אנשי הסגל. זו שערורייה ממש. מכל כיוון, אנחנו כאגודה מקבלים אינדיקציות שבחסות הקורונה מתקבלות החלטות מטורללות ממש, ללא שיקול דעת, בכל הקשור לבריאות הנפש. מחלקות נסגרות כך סתם ביום בהיר, בלי חשיבה או תכנון.
"הסיפור הזה של 'לצידך' מייצג את הכאוס במערך בריאות הנפש. לקחו 30 נשים שטופלו במחלקה, ופשוט זרקו אותן למדבר. יש כאן למעשה קריאה לשיקול דעת מערכתי בכל הקשור למערך בריאות הנפש במדינה כולה.
"בחסות הקורונה מתקבלות החלטות מטורללות ממש, ללא שיקול דעת, בכל הקשור לבריאות הנפש. מחלקות נסגרות כך סתם ביום בהיר, בלי חשיבה או תכנון. הסיפור הזה מייצג את הכאוס במערך בריאות הנפש"
"בדיוק כפי שלא הוציאו מבית החולים אדם שמחובר לטיפול נמרץ – כך, באותה זהירות, לא היו צריכים להוציא מהמסגרת הטיפולית נפגעות תקיפה מינית עם ניסיונות אבדניים. הנזק שנגרם להן עכשיו גדול יותר מהקורונה.
"אם משרד הבריאות ובית החולים היו עורכים מראש את האיזונים המתבקשים, ולא ממהרים לסגור את המחלקה כליל ולשלוח נשים כל כך פגועות אל המדבר, הייתה נחסכת ההידרדרות הקשה במצבן.
"הסתמסתי עם ברגמן-לוי ממשרד הבריאות, ועשר דקות לאחר ששלחנו מכתב שני ודחוף, היא חזרה אליי והודיעה שהמחלקה תיפתח מחדש, לאט ובזהירות כמובן. כל כמה ימים יקבלו בחזרה כמה מטופלות, עד לחזרתן המלאה של כולן".
"הלחץ שהפעלנו עבד"
"אני מחכה כבר לפתיחת המחלקה, אני לא יכולה לחכות יותר. הלחץ שהפעלנו עבד. כשקיבלנו את הטלפון על פתיחת המחלקה, לא האמנתי ווידאתי שוב ושוב. ניצלנו ממש. סוף-סוף יהיה לי מקום לחזור אליו", אמרה לי ק' בהתרגשות השבוע.
אך באותה הנשימה סיפרה ק' שמצבה הידרדר עד כדי כך, שבתקופת השהות בבית היא ניסתה לשים קץ לחייה, וכי גם הפסיכיאטרית שלה הוחלפה בתקופה זו.
"על פי התכנית אני וכל הבנות מטופלות 24/7. מהבוקר ועד הערב יש לנו פגישות טיפוליות עם פסיכיאטרית, פסיכולוגית, ודיאטנית. את צריכה להבין, רוב הבנות כאן הגיעו מאוד אבדניות, אני ניסיתי להתאבד 30 פעמים לפני שהגעתי לכאן", סיפרה לי ק' בעבר על שגרת הטיפול במחלקה, שנקטעה בעקבות משבר הקורונה.
"אני מחכה כבר לפתיחת המחלקה, אני לא יכולה לחכות יותר. הלחץ שהפעלנו עבד. כשקיבלנו את הטלפון על פתיחת המחלקה, לא האמנתי ווידאתי שוב ושוב. ניצלנו ממש. סוף-סוף יהיה לי מקום לחזור אליו"
גם ת' התרגשה מפתיחת המחלקה, ומחכה כבר לחזור אליה בעוד כמה ימים. "רק לפני שנתיים הבנתי שאני סובלת מהפרעת אכילה חמורה. בעקבות טיפול אצל פסיכולוגית שאבחנה אותי. המחלקה הזו הייתה בשבילי כמו חבל הצלה. סוף-סוף הרגשתי שאני מטופלת במקום הנכון עבורי, ושהטיפול באמת עוזר לי", סיפרה לי.
"אבל אז, כשהודיעו לנו על סגירת המחלקה הכל חזר אחורה ברגע אחד, ואפילו נהפך לעוד יותר קשה. אני בקשר טלפוני עם המטפלת והדיאטנית של המחלקה, וגם הרופאה מתקשרת אלי מדי פעם, אבל זה ממש לא הטיפול שאני צריכה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו