• מימין: אלי כהן, משה כחלון, ויפעת שאשא-ביטון (צילום: Flash90)
    Flash90
  • משה כחלון מכנס מסיבת עיתונאים באוצר, ספטמבר 2019 (צילום: פלאש 90)
    פלאש 90
  • שי באב"ד בדיון בכנסת, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90
  • אלי כהן בוועידה כלכלית בתל אביב, 2019 (צילום: Neuberg/Flash90)
    Neuberg/Flash90
  • יפעת שאשא-ביטון בשעת סיפור בכנסת, 2016 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90
  • יעקב ליצמן ואריה דרעי (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90

פרויקט חייו של כחלון גווע, בלי לשפר את החיים של כולנו

הנציגים האחרונים של "כולנו" בממשלה עוזבים השבוע את התפקידים הכלכליים הבכירים שמילאו, מבלי שהצליחו לממש את מרבית ההבטחות ● למעשה, מחירי הדירות זינקו ב-18% מאז שכחלון נכנס לאוצר ● גם מנכ"ל האוצר שי באב"ד ושר הכלכלה אלי כהן הספיקו לאכזב רבים במשבר הקורונה ● ויפעת שאשא-ביטון נפרדת ממשרד השיכון כאשר זמן ההמתנה לדיור ציבורי עומד על 31 חודשים ● פעם נתניהו עודד את שריו "להיות כחלונים", ספק אם הביטוי הזה עדיין רלוונטי ● פרשנות

ארבעת בכירי כולנו עוזבים השבוע את התפקידים הכלכליים הבכירים שמילאו בממשלה: שר האוצר משה כחלון, מנכ"ל משרדו שי באב"ד, שר הכלכלה אלי כהן ושרת השיכון יפעת שאשא-ביטון. כחלון ובאב"ד יוצאים לעת עתה מהחיים הציבוריים, והשניים האחרים, כהן ושאשא-ביטון, ייבלעו בליכוד. זו הזדמנות טובה לבדוק באיזה אופן אם בכלל, התממשה התקווה של מפלגת הימין הרך, שפיזרה במצע ובשלטי חוצות ססמאות של כלכלה עם חמלה והגדלת הנטו לכולנו.

משה כחלון מכנס מסיבת עיתונאים באוצר, ספטמבר 2019 (צילום: פלאש 90)
משה כחלון מכנס מסיבת עיתונאים באוצר, ספטמבר 2019 (צילום: פלאש 90)

1

כחלון

כחלון הודיע על פרישתו מהפוליטיקה בתחילת השנה, וסגר חמש שנים בתפקיד. הוא רץ לבחירות 2015 תחת הססמה "כחלון – נטו בשבילי", והמותג הזה היה אמור לשווק הבטחה להגדיל את ההכנסה הפנויה של משקי הבית באמצעות מהלכים שונים, כמו סבסוד צהרונים ונקודות זיכוי במס להורים לילדים עד גיל 6.

גם לאחר בחירות 2015, כחלון רתם את כספי משרדו להמשך הפצת הקמפיין המתמשך בסרטוני דקה לשמונה ששודרו בטלוויזיה, תחת הססמה הדומה "נטו משפחה". במקביל, המשיכה כולנו להפיץ את ססמת "נטו כחלון" בשלטי חוצות.

התכנית הזו כללה מהלכים נוספים, חשובים כשלעצמם, כמו חסכון לכל ילד, פנסיית חובה לעצמאיים, קרנות פנסיה מסוג ברירת מחדל עם דמי ניהול מזעריים, והרבה הבטחות להוזלת המחיה. ואולם מטרת העל של כחלון הייתה הוזלת הדיור. כדי לרכז את ארגז הכלים הרלוונטי לכך קרוב אליו, הוא הקים את מטה הדיור, שתחת חסותו פעלו גם מנהל התכנון ומנהל מקרקעי ישראל.

תכנית הדגל שלו הייתה מחיר למשתכן, שאפשרה לרכוש דירות בהגרלה ובהנחות משמעותיות על מחיר השוק, בעיקר באמצעות סבסוד מרכיב הקרקע. אלא שהדירות ששווקו במסגרתה היו ברוב המקרים גדולות מדי עבור הזוגות הצעירים, ורוב מי שקנו אותן העדיפו לגור במקום אחר, ולהשכיר את הדירה שרכשו.

בנוסף, מי שזכו בהגרלות לדירות באזור המרכז קיבלו הנחות גדולות יותר לעומת אלה שקיבלו רוכשי דירות מחיר למשתכן בפריפריה. על הכשלים המלאים של תכנית הדגל של כחלון אפשר לקרוא בדוח של מבקר המדינה.

הדירות ששווקו במסגרת מחיר למשתכן היו ברוב המקרים גדולות מדי עבור הזוגות הצעירים, ורוב משקי הבית שקנו אותן העדיפו לגור במקום אחר, ולהשכיר את הדירה שרכשו

בשורה התחתונה, מחיר למשתכן עלתה עד היום לממשלה כמעט 10 מיליארד שקל, ועזרה בעיקר למשפחות עם הון עצמי לממש את האובססיה לרכישת דירה באזורי ביקוש. חלק מהמשפחות האלה ישברו עכשיו את הראש כיצד להחזיר את המשכנתה. אחרים, בהם גמלאי מערכת הביטחון, שירות המדינה ושאר המבוססים קיבלו הזדמנות להגדיל את העושר שלהם, על חשבון שוכרי הדירות.

בפועל, התכנית לא פתרה את בעיות הדיור בר ההשגה, ולכל היותר תדלקה קצת את הביקושים. העיוותים האלה רק הגדילו עוד יותר את אי השוויון באופן כללי, שכן דירות הן הנכס העיקרי בהון של משקי הבית.

מחיר למשתכן עלתה כמעט 10 מיליארד שקל, ועזרה בעיקר למשפחות עם הון עצמי לרכוש דירה באזורי ביקוש. חלק מהמשפחות האלה ישברו את הראש איך להחזיר את המשכנתה

כחלון ואנשיו קידמו גם את האצת תהליכי התכנון באמצעות הקמת הותמ"ל, וחתמו על הסכמי גג מול הרשויות המקומיות, במטרה להגדיל את היצע הדירות.

אלא שההודעות על אלפי הדירות החדשות שבתכנון לא יתממשו ברוב המקרים, ולנוכח העובדה שלדירות שנבנו בפרויקטים של מחיר למשתכן לא הוקמו במקביל תשתיות תחבורה וחינוך מתאימות, ראשי הערים התמרדו נגד מטה הדיור. הם חששו שעוד ועוד דירות יציפו את הערים שלהם ויעמיקו את הנטל הכלכלי על הרשויות, ואילו התקציבים המיוחלים לתשתיות לעולם לא יגיעו.

מאז שכחלון נכנס לתפקידו במאי 2015 ועד היום, הדירות התייקרו ב-18%, וגם ההבטחה שלו להוריד את יוקר המחיה התפוגגה, כאשר מחירי המזון צפויים להמשיך לעלות גם בחודשים שאחרי הקורונה. עכשיו מינהל התכנון חוזר לשר הפנים, אריה דרעי, ורמ"י (רשות מקרקעי ישראל) לשר השיכון יעקב ליצמן.

שי באב"ד בדיון בכנסת, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שי באב"ד בדיון בכנסת, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

2

באב"ד

עם שר אוצר שהיה עם שתי רגליים בחוץ ועשה הכל כדי להיות מחוץ לפריים במשבר הקורונה, מי שנשאר בקדמת הבמה הוא המנכ"ל באב"ד. לתפקיד הזה הוא הגיע כמינוי פוליטי של כולנו, לאחר שבעבר עבד בצים שבשליטת עידן עופר.

האיש שתואר בעבר ככוחני, כיהיר וכנרקיסיסט, הצטייר כך גם בראיונות שנתן. אם כי ככל שהמשבר נמשך, נדמה היה שגם הוא הבין שכבר אי אפשר לעבוד עלינו עם סיפורים על סיוע תזרימי, שאיכשהו נתקע בצנרת של האוצר או הבנקים.

עוד לפני המשבר התמחה באב"ד בריבים עם פקידי האוצר שלצדו, וזה האיש שהיה אמור לתת תקווה למיליון מובטלים ועשרות אלפי עסקים בקריסה.

את המורות הוא הוציא מהכלים (יחד עם יונית לוי וקרן מרציאנו), כאשר דרש מהן "להיכנס מתחת לאלונקה" ולעבוד על חשבון החופש הגדול, ואילו העצמאים והעסקים הקטנים עדיין מחכים להלוואות בערבות מדינה, שיוציאו אותם מהבוץ.

את המורות הוא הוציא מהכלים כאשר דרש מהן "להיכנס מתחת לאלונקה" ולעבוד על חשבון החופש הגדול, ואילו העצמאים והעסקים הקטנים עוד מחכים להלוואות

אבל באב"ד מיהר להוציא הודעה שהוא עוזב את המשרד היוקרתי, אולי כדי שחס וחלילה לא נחשוב שהוא פוטר על ידי השר הנכנס ישראל כ"ץ.

אלי כהן בוועידה כלכלית בתל אביב, 2019 (צילום: Neuberg/Flash90)
אלי כהן בוועידה כלכלית בתל אביב, 2019 (צילום: Neuberg/Flash90)

3

כהן

הדמות השלישית של כולנו שעוזבת את ההגה הכלכלי הוא שר הכלכלה אלי כהן, שבטקס הפרידה מהמשרד אמר ש"אנו מסכמים את העשור הכלכלי הטוב ביותר של מדינת ישראל". בין השאר, הוא ציין את הייצוא הישראלי, נתוני האבטלה הנמוכים לפני הקורונה ואישור הקמה והרחבה של מאות מפעלים. ביקום מקביל, מפעל פניציה נסגר בימים האחרונים, ושלח הביתה מאות עובדים, וזה אחרי קריסה או פיטורים של מאות עובדים בדרום, בהם עובדי חרסה ואמיליה.

במהלך משבר הקורונה כהן הזהיר את העסקים הקטנים ממאעכרים שיציעו להם עזרה בתשלום, או בהגשת הבקשות לסיוע בהלוואות בערבות מדינה, והציע להשתמש בשירותי המוקד הטלפוני של סוכנות מעוף ששייכת למשרד.

אין ספק שמדובר ביוזמה ראויה, אלא שהבעיה הייתה עצם דרישות הסף של ההלוואה, לרבות הכנת התכנית העסקית והטיפול בטפסים, כך שרבים מהעסקים שניסו להתמודד איתה, ובכל זאת הגישו את הבקשה, קיבלו ברקס בבנקים.

מעבר לכך, כהן, יחד עם באב"ד ונתניהו (כחלון, כאמור, ניסה להתרחק מהזרקורים), הציגו את ההלוואות ככאלה שיינתנו בערבות מדינה של 85%, אך בפועל הבנקים יקבלו ערבות רק על 15% מכלל ההלוואות האלה, וזו הסיבה שהם סירבו לתת את האשראי. העצמאים, העסקים הקטנים והתעשייה זועמים על ההתמודדות הכושלת עם הקורונה הכלכלית. הם חשים שננטשו על ידי כהן ברגע האמת, ואת ההבטחות לסיוע ותמיכה במענקים והלוואות מתארים כ"בלוף".

בנוסף להתמודדות עם נחשול חדלויות הפירעון ופשיטות הרגל שיגיע עכשיו לסקטור הפרטי, כהן משאיר למחליפו עוד צ'ופר לוהט: החלטה אם להטיל מכס על יבוא מלט, שמגיעה כעת לשלב ההכרעה. החלטה שכזו, אם תתקבל, צפויה לשרת את מפעל המלט נשר, שנמצא בבעלות לן בלווטניק, השולט גם ברשת 13.

כהן משאיר לשר הכלכלה הנכנס צ'ופר לוהט: החלטה אם להטיל מכס על יבוא מלט. החלטה כזו, אם תתקבל, צפויה לשרת את מפעל נשר, שנמצא בבעלות לן בלווטניק, ששולט ברשת 13

אלי כהן הצליח כנראה להתחבב על נתניהו מספיק כדי לקבל את התפקיד המיותר של השר לענייני מודיעין או שקר כלשהו, שיעלה למשלם המסים עוד כמה עשרות מיליונים, בתקופה שכולם יידרשו לקיצוצים כואבים.

יפעת שאשא-ביטון בשעת סיפור בכנסת, 2016 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
יפעת שאשא-ביטון בשעת סיפור בכנסת, 2016 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

4

שאשא-ביטון

הדמות האחרונה בגלריית כולנו היא יפעת שאשא-ביטון, שרת השיכון היוצאת, שבכהונה קצרה – שנה בסך הכל – המשיכה לפמפם הודעות חגיגיות על ההגרלות של מחיר למשתכן. זאת, למרות ההסכמה הרווחת שמדובר בכישלון ובבזבוז של כסף.

לפני מספר ימים שאשא ביטון-הודיעה גם על חישוב חדש של חלוקת הדירות בדיור הציבורי. מעכשיו, הסלון לא ייחשב כחדר שינה, כך שזוג + ילד יקבלו דירת 3 חדרים במקום שניים. זה יפה והגיוני וחשוב ל-1,607 משפחות שמחכות לבית. "סלון הוא לא חדר", אמרה השרה היוצאת, שהמהלך הזה הוא בהנחייתה וביוזמתה, שתי מלים שהתנוססו על שלל הודעות אחרות של המשרד השנה.

אלא שלפי דוח מבקר המדינה שפורסם החודש, מלאי הדיור הציבורי ממשיך להתייבש, וזמן ההמתנה לדירות זינק ל-31 חודשים. עוד נמצא, שמשרד השיכון לא יישם את ההחלטה לכלול דיור ציבורי בהגרלות של מחיר למשתכן.

מלאי הדיור הציבורי ממשיך להתייבש, וזמן ההמתנה לדירות זינק ל-31 חודשים. עוד נמצא, שמשרד השיכון לא יישם את ההחלטה לכלול דיור ציבורי בהגרלות של מחיר למשתכן

יעקב ליצמן ואריה דרעי (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
יעקב ליצמן ואריה דרעי (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

5

היורשים

אחרי שכולנו נכשלו בהורדת המחירים באמצעות מהלכים של ימין כלכלי, שעיקרם עידוד של מימוש החלום לבעלות על דירה, אולי דווקא ליצמן ודרעי, שקיבלו בחזרה את המושכות לדיור והתכנון, יצליחו למתן את השוק.

בשביל זה צריך להקצות קצת יותר פרויקטים לשכר דירה מפוקח ולדיור בר השגה, שמאוד מבוקשים בתל אביב ועובדים היטב גם באירופה המערבית. גם חוקים להגבלת העלייה בשכר הדירה והגנה על דיירים לא יזיקו. צריך לקוות שהשרים החרדים יסתכלו לא רק על הסקטור שהם משרתים, ויעבדו עבור כולנו.

עוד 1,235 מילים
סגירה