מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, פורש מתפקידו תחת אור זרקורים שמעולם לא זרח חזק כך על פקיד ממשלה. הקורונה הפכה את ברסי לסלב ממש, אחרי שניהל את חייהם של 9 מיליון אזרחים והתארח בסלון הווירטואלי שלהם באופן יומיומי במשך חודשיים. כמעט לכל ישראלי יש דעה עליו, מהערצה עיוורת ועד טינה עזה – על אף שרובנו נחשפנו להתנהלותו רק במשבר הקורונה.

אך למעשה, כל חמש שנות כהונתו של בר סימן טוב התנהלו באווירה סוערת, מאז שהוצנח לתפקיד בגיל 39 – ללא תואר רלוונטי או השכלה רפואית – ממשרד האוצר, שבו שימש שבע שנים כרפרנט הבריאות ונחשב ל"אויב מערכת הבריאות".

עם כניסתו לתפקיד פיזר הצהרות והבטחות מהפכניות, והזהיר מפני "צונמי בריאותי" אם דברים לא ישתנו, כך ש"המערכת תשתנה ותהיה עם הפנים לחולה". הממשלה גיבתה אותו, ותקציב משרד הבריאות גדל בזמן כהונתו בכ-65%. אך ההסתדרות הרפואית הכינה לו קבלת פנים עוינת והיא ממשיכה לנטור לו עד היום.

שנות כהונתו של בר סימן טוב התנהלו באווירה סוערת, מאז שהוצנח לתפקיד בגיל 39 – ללא תואר רלוונטי או השכלה רפואית – ממשרד האוצר, שבו שימש שבע שנים כרפרנט הבריאות ונחשב ל"אויב מערכת הבריאות"

אם חוזרים לינואר 2019 ובודקים האם בס"ט קיים את הבטחותיו ואת הציפיות שעורר עד פרוץ משבר הקורונה מקבלים תשובות שונות – תלוי את מי שואלים.

במערכת הבריאות יש מי שמציגים אותו כמנהל בחסד שחולל שיפורים גדולים, ויש שטוענים כי דבר לא השתנה, וכי תוספות התקציב לא מורגשות בשטח. יש מי שטוען שבס"ט הוכיח שכלכלן אינו יכול לנהל רופאים ואחים, ויש מי שטוען שהוא הוכיח בדיוק את ההפך, ושרופאים עוינים אותו בגלל שסתם פרצות שחלקם נהנו מהן.

"המצב בשטח רק נעשה עוד יותר נורא"

ערב כניסתו של בס"ט לתפקיד ב-2014, עמד תקציב משרד הבריאות על 28.9 מיליארד שקל, נוסף על הכנסות של כ-14.5 מיליארד שקל ממס הבריאות. ב-2019 הגיע התקציב לכ-42.5 מיליארד שקל, נוסף על כ-17 מיליארד שקל ממס בריאות. תקציבה הכולל של המערכת גדל, איפה, מכ-43 מיליארד לכ-60 מיליארד שקל – עלייה של כ-29%, כמעט כפול מהגידול בתקציב המדינה, וקרוב לפי 3 מהגידול באוכלוסייה.

למרות זאת, כותרות המהדורות ואתרי החדשות זועקות שמערכת הבריאות בישראל "נמצאת בקריסה", "רזה", "מורעבת" ו"מתמוטטת" – וזה גם הרושם שמקבלים החולים והעובדים שמתמודדים עם המציאות בשטח.

מדי חורף מטופלים מצטופפים במחלקות מפוצצות עם 200% תפוסה; קשישים מאושפזים במסדרונות; חולים ממתינים חודשים שלמים לבדיקות חיוניות; מספר האחים והאחיות לנפש בישראל ומספר מיטות האשפוז לנפש הם מהנמוכים בעולם המפותח; המתמחים מוחים על תנאי עבודה בלתי אפשריים; ומגפת הקורונה חשפה מחסור בטכנאי מכונות הנשמה ובציוד בסיסי כמו מסיכות הגנה.

מי שעוקב באופן קבוע אחרי מצב המערכת הוא המיזם "מכתבים לבריאות", שהוקם ב-2013. מפעיליו מפרסמים תלונות של מטופלים ואנשי צוות – רובן בעילום שם – ושולחים אותן לאנשי ציבור, כולל שר הבריאות ומנכ"ל משרדו. מהמכתבים עולה תמונה קשה של הזנחה, בעיקר בבתי החולים.

הילה בניוביץ'-הופמן, יוזמת ומפעילת המיזם, טוענת כי מעולם לא קיבלה מענה לפניות מלשכת בס"ט או מלשכת השר יעקב ליצמן, פרט ל"תודה, הנושא בטיפול".

"המצב לא השתנה לטובה בחמש השנים האחרונות, חד-משמעית לא", אומרת  לי בניוביץ'-הופמן, "להפך, המערכת הגיעה לקריסה ממש. יותר מדי חולים, ופחות מדי אנשי צוות שצריכים להסביר להם, שאין מספיק מיטות ושאין מספיק בדיקות, ולכן הם יצטרכו לחכות שבועות. וכל זה לפני ובלי קשר לקורונה.

"המצב לא השתנה לטובה בחמש השנים האחרונות, חד-משמעית לא. להפך, המערכת הגיעה לקריסה ממש. יותר מדי חולים, ופחות מדי אנשי צוות שצריכים להסביר להם שאין מספיק מיטות ושאין מספיק בדיקות"

"רופא כתב לנו שהגיעו לחדר המיון שלושה אנשים במצב חירום במשמרת שלו – אישה עם קשיי נשימה, גבר שסבל מפרכוסים ונוסע שנפגע בתאונת דרכים. הוא ניסה להזעיק רופא נוסף מהבית, אבל לא הצליח, והיה צריך לבחור את מי להציל. כך נראית מערכת בקריסה, לא מערכת בשיפור".

מספר הרופאים בישראל לא נמוך בהשוואה בינלאומית, ויש במערכת הבריאות מי שטוען שהרופאים הבכירים מפילים את כל העבודה על המתמחים ונמצאים במרפאות הפרטיות שלהם או בבית. הייתכן שאותו רופא לא הצליח להזעיק עזרה כי הרופא הבכיר יותר פשוט לא רצה לבוא?

"אני לא יודעת. ככלל, בישראל אין מחסור ברופאים, אלא מחסור אקוטי בתקנים, כולל של רופאים. יש מתמחים מובטלים שמחכים חודשים שייקחו אותם לעבוד, ולעומתם מתמחים שעובדים במשמרות בלתי אפשריות. התקנים הרי לא גדלו ביחס לגודל האוכלוסייה מאז שנות ה-70, אז זה לא ברור שכל האנשים הנפלאים שעושים את העבודה לא יכולים לתפקד בצורה כזאת?"

משרד הבריאות קיבל תוספות תקציב גדולות. במעקב שלך לא נתקלת בתוצאות חיוביות של דברים שנעשו בכסף הזה?

"לא. אני יודעת שהוסיפו כסף על כל מיני דברים, נניח ציוד, ויכול להיות שחלקם כן משפרים את המצב. אבל התקנים הם העיקר. בסוף, אם חסרים אנשי מקצוע אי אפשר לטפל יותר טוב בפציינט. אם קנו אלפי מכונות הנשמה הן לא יצילו את חולי קורונה כשאין מספיק רופאים וטכנאים שיפעילו אותן".

"אני חושבת שבס"ט בא בגישה שהוספת תקנים זה לא טוב, ואולי גם הופעלו עליו לחצים כאלה מהאוצר. הם חוששים שאם יוסיפו תקנים לאחיות, מחר הגננות ירצו תוספות כוח אדם ומחרתיים הנהגים. הממשלה לא רוצה את כאב הראש הזה, וגם כשהיא מוסיפה תקציב היא מעדיפה לא להוציא אותו על כוח אדם".

איך את מסבירה את העובדה שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, ושבעולם מרעיפים שבחים על ההתמודדות הישראלית עם הקורונה?

"הרופאים ואנשי הצוות הם מקצועיים ומסורים ביותר והם עושים עבודה מעולה למרות הצורה שהמערכת מנוהלת. אני גם לא בטוחה שההצלחה בהתמודדות עם הקורונה לא נעשתה במחיר של ביטול בדיקות וטיפולים שפגע קשה בחולים בתחומים אחרים".

גם רופאים בכירים מתוך מערכת הבריאות טוענים שאינם מרגישים את תוספות התקציב שקיבל משרד הבריאות בזמן כהונתו של בס"ט. "אני לא ראיתי שום שיפור במצב. לא בתקנים ולא בדברים אחרים", אומרת פרופסור תמי שוחט, רופאה ששימשה עד לפני כשנה כמנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלמ"ב).

"להפך", מוסיפה שוחט, "יותר ויותר מהתקציב שלנו הפך בתקופה של בר סימן טוב מ'כסף קשה' של תקציבים קבועים למחקרים ולפרויקטים ולהעסקת עובדים קבועים ל'כסף רך' – תקציבים זמניים לפי פרויקט והעסקת עובדים זמניים.

"אני לא בטוחה שההצלחה בהתמודדות עם מגפת הקורונה לא נעשתה במחיר של ביטול בדיקות וטיפולים שפגע קשה בחולים בתחומים אחרים"

"גם המעבדות הוזנחו וקוצצו תקנים של לבורנטים, שהעסקתם עברה מהעסקה ישירה וקבועה לצורות העסקה 'גמישות', כלומר גרועות. אנשים במגזר הציבורי בתפקידים כמו חוקרים, לבורנטים או אחיות עובדים במשכורות לא גבוהות, ואם אתה רוצה אנשים טובים אתה צריך להעסיק אותם לפחות בתנאי יציבות.

"מה שכן קרה בתקופה שלו זה הוספה של דרגים ניהוליים. מעליי נוסף מנהל בדרג גבוה יותר, וזה סרבל וסיבך את התקשורת הפנים-ארגונית מסביבי".

המלמ"ב עושה עבודה חשובה בהתוויית דרכי התמודדות עם מחלות, ומשמש בעצם כמודיעין של משרד הבריאות. האם לדעתך בס"ט לא מבין את החשיבות שלו?

"בר סימן טוב הוא מנהל מוכשר ואדם אינטליגנטי מאוד עם יכולת למידה גבוהה, הוא תופס דברים ומבין דברים היטב. אבל העובדה שהוא לא רופא מכשילה אותו וגורמת לו לעשות טעויות בסדרי העדיפויות ונזקים.

"בר סימן טוב הוא מנהל מוכשר ואדם אינטליגנטי מאוד עם יכולת למידה גבוהה, הוא תופס דברים ומבין דברים היטב. אבל העובדה שהוא לא רופא מכשילה אותו וגורמת לו לעשות טעויות בסדרי העדיפויות ונזקים"

"בריאות היא עניין מורכב, מערכת הבריאות של מדינה היא מורכבת ביותר, וגם לאדם שאינו רופא ושצמח במערכת לוקח זמן להבין אותה. ברסי היה צריך ללמוד הכול מההתחלה, והתקשה להבין דברים שהם חלק מהידע המקצועי הרפואי.

"הייתה לו בעיה של תקשורת עם רופאים, בגלל הקושי להבין את צורת החשיבה שלנו, וגם בגלל שהוא ידע שאנחנו יודעים שהוא לא מבין דברים, וזה יצר אי-הבנות וחוסר אמון. לכן, אני חושבת שלתת לו לנהל עולם של רופאים הייתה טעות. יכול להיות שאם הוא לא היה בחור כל כך מוכשר, זה היה עוד יותר גרוע.

"אני  חושבת שהעובדה שבר סימן טוב לא רופא השפיעה לרעה גם בקורונה. הוא נמצא כל הזמן בחרדה מזה, שכל טעות שהוא יעשה יגידו, 'אה, זה בגלל שהוא לא רופא'. התוצאה הייתה שהוא הקשיב לאנשי המקצוע הכי קיצוניים ולא לעמדות שקולות יותר, והלך על המדיניות הכי פשוטה וקיצונית והרסנית, למגר את הנגיף בכל מחיר, ולעזאזל הסבל והפגיעה באנשים בדרך. הכי פשוט לסגור אנשים בבית".

יש פחות תקנים ופחות שירות לציבור

גם ד"ר חגי לוין, אפידמיולוג מהדסה ויו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור, טוען שתוספות התקציב שקיבל המשרד בתקופת בס"ט טוב לא באמת יועילו לבריאות.

"התקציב גדל, אבל הדברים שהכי חשובים לבריאות הציבור הוזנחו ולא טופחו", אומר לוין. "משרד הבריאות הוא לא רק משרד הרפואה. כל התחומים שהם לא רפואה פרופר הוזנחו וקוצצו. בטיפות החלב למשל, יש פחות תקנים, ופחות שירות לציבור מאשר לפני 5 שנים. שירותי הבריאות בבתי הספר כמעט נעלמו. ההשקעה ברפואה מונעת הוזנחה. הפסיכיאטריה הופקרה לגמרי.

"בר סימן טוב הזניח את התפקיד של משרד הבריאות כרגולטור. פיקוח על מזון, על עסקים, מניעת עישון במקומות ציבוריים. 8,000 אנשים בשנה מתים בישראל מעישון, משרד הבריאות אמור לראות בצמצום העישון מטרה אסטרטגית לא פחות ממיגור הקורונה ולהקדיש לכך משאבים, והמשאבים לכך לא גדלו".

"לרשויות המקומיות יש בעיה לעבוד מול עסקים והן צריכות עזרה ממשרד הבריאות, אבל היא לא שם. אם מחליטים להקים מזבלה או משרפה, לא שומעים את עמדת משרד הבריאות על העניין. והיו דברים כמו פיקוח על פרסומות של חברות סיגריות שבר סימן טוב ממש התנגד לו".

"בר סימן טוב הזניח את התפקיד של משרד הבריאות כרגולטור. פיקוח על מזון, על עסקים, מניעת עישון במקומות ציבוריים. 8,000 אנשים בשנה מתים בישראל מעישון, משרד הבריאות אמור לראות בצמצום העישון מטרה"

"כולם שונאים את הביורוקרטיה ושונאים שאומרים להם מה לעשות, והדיבורים של נתניהו, למשל, נגד הביורוקרטיה מלבים את הסנטימנט הזה. אבל כשמגיע אירוע כמו הקורונה נזכרים פתאום שהביורוקרטיה והרגולציה מצילים חיים. שהפקח של משרד הבריאות אמור לדאוג שהילד לא ישחק בצעצוע מסוכן ושלא תאכלו אוכל מורעל. וכל הפונקציות האלה הוזנחו".

אז לאן הלכו תוספות התקציב?

"אני באמת לא יודע. ניסינו להבין את מבנה התקציב של משרד הבריאות והוא כל כך לא שקוף, הכל כל כך מפוזר על תתי-תקציבים עם שמות לא מובנים ותנועה לא מובנת ביניהם שקשה להבין איך הכסף מתחלק".

"השקיע בחוויה של המטופל"

פקיד בכיר במשרד הבריאות ניסה להסביר לאן הגיעו תוספות התקציב שקיבל המשרד ב-5 השנים האחרונות: "ברסי לא עשה הגדלות רוחביות של כוח אדם. הוא לא מאמין בזה. הכי קל היה לו לבוא ולהגיד, הוספנו המון תקנים. זה מצטלם מצוין, היינו נראים יותר טוב בגרפים של ה-OECD, הוועדים היו מרוצים.

"אבל האמת שיש אבטלה סמויה במקומות מסוימים, בעיקר של רופאים בכירים שלפעמים כלל לא מגיעים למשמרות, ועומס במקומות אחרים, וברסי הלך עם פינצטה והוסיף איפה שבאמת צריך. לא הוסיף מספיק, כי התוספות לא הספיקו, כי המערכת הורעבה שנים, אבל הוסיף במקומות הקריטיים והכי חשובים לחולה.

"במיון, למשל, הוסיפו תקני אחיות וגם דאגו לעקוב ולמדוד בשיטות שהוא הביא מהאוצר ומהחשיבה הניהולית שלו. זה מקצר את הזמנים שאנשים מתייבשים בהמתנה במיון. מודדים ועוקבים כמה זמן עובר עד שהחולה רואה אחות ורואה רופא והזמנים התקצרו דרמטית. הביאו למיון רופאים לטיפול במקרי חירום נפוצים, כמו שבץ, למשל, שיהיה מי שיטפל בזה בזמן אמת. זה מציל חיים. הוא השקיע במעקב אחרי זיהומים בבתי חולים, שזו אחת הסיבות הכי נפוצות למוות.

"הוסיפו מכשירי MRI, וכבר לא צריך לחכות חצי שנה ל-MRI. שיפצו בתי חולים פסיכיאטריים. זה נשמע רע, משקיעים בשיפוץ מבנים, אבל יש פגועי נפש שזה הבית שלהם וזה לא טוב להם לחיות במבנים הרוסים ומכוערים. התחילו לשים לב בכלל מה קורה בפריפריה, במגזר הערבי, השקיעו שם משאבים. הוא נכנס לפרטים הקטנים, לרזולוציות גבוהות כדי למצוא איפה באמת צריך להשקיע.

"הדבר העיקרי שברסי עשה, שבגללו אני חושב שבאמת טוב שהביאו אותו עם כל הבעיות, זה העבודה על חוויית המטופל. הוא הכניס לכאן בכלל את המושג הזה, והוא הכניס לראש של הצוותים איך לדבר לחולים. את המשמעות של חוק זכויות החולה ושצריך להסביר לחולה את המצב שלו ולא לדבר אליו מעל לראש בהוראות. וזה גם כסף, זה קורסים וסדנאות והדרכות. אני מנחש שכמטופל שמים לב לשינוי בגישה של מערכת הבריאות לחולה – וזה ברסי, וזה גם עלה כסף".

"הדבר העיקרי שברסי עשה, שבגללו אני חושב שבאמת טוב שהביאו אותו עם כל הבעיות, זה העבודה על חוויית המטופל. הוא הכניס לכאן את המושג הזה,את המשמעות של חוק זכויות החולה ושצריך להסביר לחולה את המצב שלו"

אכן שמתי לב לזה. אבל זה כסף קטן לעומת ההשקעה בגיוס מאסות של אנשי צוות, מיטות, מתמחים, הדברים הגדולים והפשוטים. זה חשוב שרופאים יכבדו אותנו, אבל אם לאחות יש 20 מטופלים בו זמנית היא לא תתייחס טוב לחולה גם אם היא תעבור 50 הכשרות יקרות. למה הוא כמעט לא גייס אחיות?

"בנקודה הזאת הביקורת מוצדקת. הוא בכל זאת פקיד אוצר שיש לו אנטי מובנה להוספה רוחבית של תקנים".

"הפסיק את הקומבינות של הרפואה הפרטית"

כדי להבין כיצד התחלקו תוספות התקציב, נעזרנו בניתוח שהכין עבורנו ארגון הסדנא לידע ציבורי, שבדק את השינויים בחלוקת התקציבים הפנימית במשרד הבריאות. מהניתוח עולה כי מתוך תוספות של 15.5 מיליארד שקל שקיבל המשרד בשש השנים האחרונות, תקציב המנהלה גדל בחצי מיליארד שקל. בתי החולים הממשלתיים קיבלו תוספות תקציב של כשלושה מיליארד שקל בלבד, מכ-20 מיליארד לכ-23 מיליארד שקל בשנה. "כשמביאים בחשבון את גידול האוכלוסייה, זה ממש מעט", אומרת מרי לויצקר, מנהלת קשרי ממשל וקהילה בסדנא.

זה יכול להסביר את מצוקת כוח האדם, מיטות האשפוז והציוד בבתי החולים?

"כן. אני לא יכולה לקבוע את זה בוודאות, כי אני רואה תקציבים במקרו ולא פירוט הוצאות במיקרו, וגם התקציבים כתובים בצורה מסובכת, אבל יש אפשרות כזאת.

"לבתי החולים יש ארבעה מקורות תקציב – התקציב הציבורי, התקבולים שהם מקבלים מקופות החולים, תשלומים פרטיים ותרומות. אבל התקציב הציבורי הוא החלק הקשיח שממנו נגזרים השכר והציוד הבסיסי".

רוב מוחלט של תוספות התקציב, 11 מיליארד שקל, הוקדש להגדלת סל הבריאות. "סל הבריאות הוא למעשה התקציב של קופות החולים שמשלים את מה שאנחנו משלמים בביטוח הבריאות, כך שמדובר בפועל בעיקר בגידול בתקציב קופות החולים", מסבירה לויצקר, "למעשה, תקציב קופות החולים גדל ב-58%".

העובדה שבר סימן טוב השקיע את מרבית הכסף בקופות החולים ולא בבתי החולים, משפיעה על התנהלות מערכת הבריאות לרעת בתי החולים. עם זאת חלק ניכר מהתקציבים שהופנו לקופות הגיע בסיכומו של דבר גם לבתי החולים ושיפר את מצבם.

"זה שהגדילו את סל הבריאות ולא את תקציבי בתי החולים לא אומר שהשקיעו רק בקופות והזניחו את בתי החולים", מדגישה לויצקר, "קודם כל, חלק מהכסף הזה הלך ל-14 בתי החולים של קופת חולים כללית. שנית, קופות החולים מממנות חלק גדול מהפעילות השוטפת של בתי החולים בגלל ההתחייבויות על הטיפולים לחולים. ככה שבפועל, מדובר בהגדלה משמעותית של התקציב לבתי החולים".

הגדלת התקציב הדרמטית של הקופות אפשרה לבתי החולים לבצע יותר טיפולים, יותר בדיקות, לרכוש מכונות יקרות כמו MRI ולהעניק יותר ימי אשפוז. מה שלא גדל כמעט היו תקני כוח האדם בבתי החולים הממשלתיים, שנגזרים מהתקציב שהממשלה מעבירה להם ישירות. ואכן, רופאים בכירים במערכת מסכימים שבר סימן טוב לא שיפר את מצוקת כוח האדם הקשה בבתי החולים – אבל חלקם טוענים שהוא השקיע הרבה בהרחבה ושיפור הטיפולים שמקבלים החולים.

"בר סימן טוב הוא מנהל טוב ואני חושב שיש לקדנציה שלו תוצאות במערכת", אומר לזמן ישראל ד"ר איציק פפו, רופא כירורג שפעיל כבר שנים רבות במאבקים ציבוריים בנושאי בריאות, ומרכז כיום את תחום הבריאות בארגון החברתי אנו.

לדברי פפו, "כאשר מסתכלים על התמונה הרחבה בצורה לא סנטימנטלית המצב של המערכת לא רע, ובר סימן טוב שיפר אותו. קנו הרבה ציוד יקר, והתורים לבדיקות וטיפולים התקצרו, סל התרופות גדל והוא אחד הטובים בעולם. ההשקעה בתרופות גדלה בצורה ממש משמעותית".

אז למה כל כך הרבה אנשי צוות ומטופלים מרגישים אחרת?

"אני לא מאשים אותם. באופן טבעי, אנשים רגישים לבעיות במערכת הבריאות. כשהחיים שלך בסכנה, כל דקה שמתבזבזת וכל דבר שחסר הם אסון, והצוות חווה זאת כל יום. גם התקציב שהוסיפו לא הספיק. למעשה זה אף פעם לא יספיק".

אתה לא חושב שהיה עדיף להשקיע את הכסף בתקני כוח אדם בבתי החולים ולא בטיפולים ובקופות החולים?

"שני הדברים חשובים. יש מעט דברים במערכת שאפשר לומר שהם לא חשובים ולא מצילים חיים או תורמים לאיכות חיים, ואלה לא הדברים שבס"ט השקיע בהם. אם כבר אז להפך: הדברים שבר סימן טוב צמצם לא פחות חשובים מהדברים שהוא הוסיף. הוא עשה רפורמות חשובות ביותר שעצרו זליגה של כסף מהמערכת הציבורית למערכות פרטיות, וזה לדעתי ההישג הכי חשוב שלו".

"קודם כל, בר סימן טוב עצר את ההתערבות וההשפעה של חברות התרופות על מערכת הבריאות הציבורית; שנית, הוא עצר את התופעה של הפניית מטופלים ממרפאות ציבוריות למרפאות פרטיות; ושלישית, הוא קבע כללים ובלמים למימון של טיפולים פרטיים בתקציבים של קופות החולים וחברות הביטוח".

"הוא עצר את ההתערבות וההשפעה של חברות התרופות, עצר את הפניית המטופלים ממרפאות ציבוריות למרפאות פרטיות, וקבע כללים ובלמים למימון טיפולים פרטיים בתקציבים של הקופות וחברות הביטוח"

לדברי פפו, "אלה לא רפורמות שהיה קל להעביר, לבר סימן טוב או לכל אחד אחר. מנהל טוב הוא לא אדם קל, ואם אומרים עליו שהוא לא קל, אולי זה מה שאיפשר לו לנהל מערכת קשה בצורה לא רעה בכלל. גם בקורונה, וגם בשנים שלפני כן".

רופאה אחרת שהתראיינה בעילום שם, הסבירה במלים ברורות וחריפות יותר מה לדעתה היו הרפורמות שפפו דיבר עליהן בשפתו המנומסת. מדבריה עולה כי הרפורמות הללו הגבילו התנהלות עקלקלה של רופאים שהייתה מקובלת שנים, וגרמה לסכומים גדולים מכספי ביטוח הבריאות והמסים להגיע לרופאים פרטיים.

"הרבה רופאים שונאים את בר סימן טוב ויוצאים נגדו בתקשורת בגלל שהוא עצר קומבינות מסריחות שהם בעצמם נהנו מהן", אומרת אותה רופאה.

"רופא בודק חולה בקופת חולים ומגלה שיש לו משהו, ואומר לו, בוא לקליניקה הפרטית שלי. הוא לא מוכן לטפל בו בקופה אלא רק בקליניקה שלו. למה? ככה. הטיפול עולה 20 אלף שקל, והביטוח המשלים מאשר לו את זה רטרואקטיווית וקופת חולים משלמת, על סמך ההפניה שהוא נתן לו בעצמו בקופה. זה קיים גם היום, אבל ברסי יצר נהלים נגד זה, והפך את מי שעושה את זה לעבריין".

"חברת תרופות לוקחת רופא ל'סיור עבודה' בארצות הברית. מבקרים במפעל הנוצץ שלהם בקליפורניה ואחר כך נוסעים על חשבונם לווגאס וליום כיף בלוס אנג'לס, ישנים במלון יוקרתי, טסים במטוס פרטי ויושבים בקוקטיילים. הרופא חוזר לארץ עם התרשמות חיובית ומתחיל לשווק את התרופה לקליינטים שלו. אם הוא בוועדת הסל הוא יקבל פינוקים יותר גדולים. ברסי הגביל את הקומבינה הזו".

"תוסיף לזה את הפגיעה באגו שלנו, שהבוס שלנו לא רופא, ואת ההיסטוריה שלו בתור הפקיד באוצר שנלחם נגדנו בזמן השביתה ב-2011 (שביתת הרופאים, ת.ג) אז מה הפלא שההסתדרות הרפואית נגדו, ושהיא עשתה נגדו קמפיינים בתקשורת ועצומות ושהרופאים ממררים לו את החיים?"

מצד שני, יש מתמחים שעובדים במשמרות של 26 שעות בשכר זעום והוא לא מוכן להעלות את השכר שלהם וגם מעכב קליטה של מתמחים חדשים לעבודה, אולי זה גם מוסיף לטינה של הרופאים כלפיו?

"המתמחים הם לא אלה שמובילים את הר"י, מתראיינים וחותמים על עצומות נגד ברסי. אלה רופאים שמשתכרים 100 אלף שקל בחודש ובנוסף מחזיקים מרפאה פרטית שבה הם נמצאים בזמן המשמרת של המתמחה. אני חושבת שמגיע לנו שכר גבוה ושלמערכת הציבורית כדאי לשלם לנו שכר כזה כדי להחזיק אותנו, אבל לא צריך שהיא תממן גם את המרפאות הפרטיות ושנרוויח כפול".

במשרד הבריאות בחרו שלא להגיב; מההסתדרות הרפואית לא נמסרה תגובה.