נושא
משרד הבריאות

"אם בית החולים הדסה היה חברה בורסאית, בחיים לא הייתי משקיעה בו"

מעקב זמן ישראל חברת דירקטוריון לשעבר בנשות הדסה: "אם זמן ישראל היה מצטט אותי בתחקיר על ביה"ח, ייתכן שהיה מגיע למסקנות הרבה יותר נחרצות" ● "אולי פעמוני האזהרה יתחילו לצלצל סוף סוף"

עוד 946 מילים

פרסום ראשון: דוח של משרד הבריאות חושף כי חלה עליה בזיהום במי הים התיכון ● במהלך 2018 נמצאו 68% יותר חריגות בזיהום לעומת 2017 ● הנתונים של 2019 עלולים להיות בעייתיים אף יותר ● המצב הכי גרוע: בחופי גוש דן ● בכינרת, ובמיוחד באילת, המצב טוב בהרבה

איכות המים בחופי הרחצה ירדה בשנה האחרונה – כך קובע דוח של משרד הבריאות שמסכם את בדיקות המים שנערכו בחופים במהלך 2018.

במהלך השנה נלקחו 7,546 דגימות לבדיקות בקטריאליות מחופי הים – וכמות החריגות שנמצאה עלתה ב-68% לעומת 2017.

"במהלך השנה האחרונה חלה הרעה באיכות מי הים התיכון", נכתב בסיכום הדוח, אם כי במשרד הבריאות עדיין סבורים ש"איכות המים לרחצה טובה ברובם המכריע של החופים בארץ, לפי הקריטריונים שנקבעו בתקן הישראלי".

בישראל יש 158 חופי רחצה מוכרזים, שבמהלך הקיץ נבדקים פעם בשבוע. אלה שפעילים כל השנה נבדקים בחורף פעם בחודש. בבדיקות מחפשים נוכחות של שני חיידקים – אנתרוקוק במים מלוחים וקוליפורמים כשמדובר במים מתוקים (כנרת). החיידקים האלה נחשבים לאינדיקטורים – נוכחותם בריכוז גבוה מבשרת כמעט בוודאות על זיהום צואתי, לרוב בגלל הזרמת ביוב או זיהום ממקור אחר.

מקור: דו״ח משרד הבריאות

השוואת שיעורי החריגות בחיידקים אינדיקטורים בדגימות מי- הים בשנים 2015- 2018. מקור: דו״ח משרד הבריאות

מתוך אלפי הבדיקות שנערכו ב-2018, ב-5.4% נמצאו ריכוזי חיידקים שחורגים מהתקן והופכים את המים כאסורים לרחצה. זאת לעומת 3.2% ב-2017 ו-2.9% ב-2016. במשרד הבריאות מייחסים את העלייה להזנחת תשתיות הביוב, הניקוז וטיהור השפכים, נושאים שנמצאים באחריות הרשויות המקומיות ורשות המים.

"בשל עיכוב בתהליכי תכנון, שדרוג והקמת מערכות ביוב ואיגום קולחים, ובשל תקלות במכוני טיהור, בתחנות שאיבה לביוב ובקווי הולכה, התקיימו אירועי הזרמת שפכים וקולחים שפגעו בציבור הרחב הנופש בחופים", נכתב בדוח.

מגמה נוספת שעולה מהנתונים – איכות המים בכנרת ובים סוף (אילת) טובה יותר מזו שבחופי הים התיכון. בעוד בחופי הים התיכון נמצאו חריגות ב-6% מהדגימות, בכינרת, על אף זיהום העכברת שפקד בקיץ שעבר את נחלי הגולן, נתגלה זיהום רק ב-3.6% מהדגימות ובחופי אילת רק ב-1.8%.

"בעשור האחרון, מאז שהטיפול בתשתיות המים באילת עבר לידי התאגיד", אומר אמיר יצחקי, ראש מערך בריאות הסביבה במשרד הבריאות, "נעשית שם עבודה רצינית מאוד במניעת דליפות לים וכתוצאה מזה הוא נקי.

"זה רק מוכיח שאם רוצים – זה אפשרי. אם בערי המרכז ירצו וישקיעו, ניתן למנוע כמעט לחלוטין זיהום של הים לפחות במהלך הקיץ".

"בעשור האחרון, נעשית באילת עבודה רצינית מאוד במניעת דליפות לים וכתוצאה מזה הוא נקי. זה רק מוכיח שאם רוצים – זה אפשרי. אם בערי המרכז ירצו וישקיעו, ניתן למנוע כמעט לחלוטין זיהום של הים לפחות במהלך הקיץ"

בחוף הים התיכון בולטת התרומה של אזור תל אביב וחיפה לזיהום. במחוז ת"א התגלו חריגות ב-8.2% מהבדיקות ובמחוז חיפה ב-6.7%. זאת לעומת מחוז אשקלון (שכולל את חופי ניצנים וזיקים) עם 2.3% ומחוז הצפון (חופי הגליל המערבי) עם 0.6% חריגות בלבד. "בערים הגדולות יש צפיפות של אוכלוסיה ותשתיות, וכל תקלה או גשם חזק מסתיימים בהזרמת זיהום לים", אומר יצחקי.

מסקנה: ככל שמתרחקים ממרכז הארץ ומריכוזי האוכלוסייה הגדולים, הסיכוי שנזכה להתרחץ בים צלול עולה משמעותית.

בשורה התחתונה, איכות מי הים שאנחנו מתרחצים בהם (כשאין מדוזות) רוב הזמן סבירה ואפילו יותר. מה שצריך להטריד זו המגמה. אם ב-2018 חלה עלייה בהיקף הזיהומים, מותר לשער שהנתונים של 2019 יהיו אפילו בעייתיים יותר.

כפי שכבר פרסמנו כאן, על פי נתוני עמותת "צלול" חלה מתחילת 2019 עלייה משמעותית במספר ימי הסגירות של חופים בגלל זיהום, חלקם בגלל הגשמים העזים שגרמו להגלשת שפכים לנחלים ולים.

רק השקעה משמעותית בתשתיות הביוב והניקוז – תחום שלא עומד לרוב בראש מעייניהם של מקבלי ההחלטות – תגרום לסטטיסטיקה של הזיהום לחזור למוטב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 481 מילים
בעקבות תחקיר זמן ישראל

מנכ"ל "הדסה" משנה כיוון: "עד 2023 נהיה מאוזנים"

בעקבות התחקיר שחשף כי "הדסה" עלול שוב לקרוס כלכלית, פרופ' רוטשטיין משנה על דעת עצמו את מועד פקיעת הסכם ההבראה, וטוען: "חווינו נס"

פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה משיב בראיון למגזין "ג'ואיש וויק", לטענות של בכירים בבית חולים, ולממצאי תחקיר "זמן ישראל", ולפיהם ביה"ח עלול לקרוס כלכלית עם סיומה של תכנית ההבראה ב- 2020, וטוען: "חווינו בהדסה נס חנוכה, הדסה תצלח את היציאה מהסכם ההבראה באופן מושלם".

את המסר הזה הדהד רוטשטיין גם בדבריו בכנס השנתי של "נשות הדסה" (הבעלים של בית החולים) שהתקיים בניו יורק בשבוע שעבר ובו צוינו 99 שנים להקמת הארגון. עם זאת, ההסברים שהשמיע בראיון ובכנס סותרים לכאורה את ההסברים שנתן פרופ' רוטשטיין שבועיים קודם לכן במענה לתחקיר "זמן ישראל".

אז טען רוטשטיין בהתכתבות עם הח"מ, כי "הסכם ההבראה הינו טיסה לשום מקום", והסביר כי ההסכם לא לקח בחשבון באופן מלא את צרכיה של הדסה בעידן שיבוא אחריו, כלומר אחרי דצמבר 2020.

רוטשטיין נמנע מלחזור על הביטוי "טיסה לשום מקום" (שמשמעו התנגדות להסכם החתום מול בית משפט וגם הסדר מול נושים) בראיון עמו.

במקום זאת, הוא מסמן לעצמו מעין "הארכה מלאכותית" של תקופת ההסכם, ללא אישור המדינה או בית המשפט, ומבטיח שהדסה תגיע לאיזון תקציבי רק שלוש שנים אחרי מועד פקיעתו של ההסכם עליו חתם בית החולים.

"משרד האוצר אמר שאם נמשיך לרדת (בגובה החוב, א"ה) נעבור למאזן חיובי ב- 2023", אמר רוטשטיין. ההסכם, כאמור, מחייב איזון תקציבי עד סוף 2020.

הפגנה נגד סגירת מחלקת ההמטו־אונקולוגית בבית־החולים הדסה, יוני 2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
הפגנה נגד סגירת מחלקת ההמטו־אונקולוגית בבית־החולים הדסה, יוני 2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

רוטשטיין גם מטעה לכאורה את קוראי המגזין, בהציגו את סכומי הגרעון המצטבר הנוכחיים: לדבריו "ירדנו בגרעון ל- 438 מיליון שקל", בעוד שנכון לסוף 2018 החוב עומד על כ- 150 מיליון שקל יותר מכך, וגם התחזיות ל- 2019 גבוהות יותר.

תחקיר "זמן ישראל" חשף כיצד מתקשה הנהלת הדסה לעמוד בתנאי הסכם ההבראה שנחתם ביולי 2014, ואיפשר את הצלת בית החולים, בין היתר באמצעות הזרמה הדרגתית של קרוב למיליארד וחצי שקלים במשך שבע שנים, מחיקת חובות וגיוס תרומות מוגבר מצד נשות הדסה. טרם חתימת ההסכם, המוסד היה קרוב לחדלות פירעון, עם גרעון מצטבר של יותר ממיליארד שקלים.

בהסכם התחייב בית החולים להגיע ל"איזון תקציבי לאורך זמן" עד תחילת 2021, באופן שיאפשר לו להתנתק מ"מכשירי ההחייאה" של הזרמת התקציבים ממשרדי האוצר והבריאות. בפועל, מסיים הדסה את 2018 עם גירעון מצטבר של 574 מיליון שקל, וצפי הגירעון של ההנהלה לקראת 2019 עומד על 519 מיליון שקל.

לכך יש להוסיף לפחות 100 מיליון שקלים, תשלומים שפסק בית המשפט לטובת קופות הפנסיה של בית החולים.

רוטשטיין שב ומצטט בראיון משפט בודד מתוך דוח החשב המלווה של ביה"ח, ולפיו בינואר עד ספטמבר שנה שעברה "בית החולים עמד בחובותיו הכלכליות, חיזק את איתנותו הכלכלית והוריד באופן מתמשך את הגירעון המצטבר שלו", אולם נמנע מפרסום הדוח המלא או ציון ההקשר בו נאמרו הדברים.

בפני "זמן ישראל" הציג רוטשטיין את המשפט כאילו הוא מתייחס לכל שנות ההסכם, ולא רק לשנה שעברה. "הדסה" סירבה לבקשות "זמן ישראל" לקבל את הדוח המלא או אף חלקים רלוונטיים מתוכו.

הג'ואיש וייק מצטט מקורות המכירים מקרוב את ההסכמים בין הדסה למדינה, וטוענים כי המוסד קרוב לקריסה:

"אנו מרגישים מחויבות להסב את תשומת לב הציבור וציבור התורמים למצב האמיתי של בית החולים, למעשים המתבצעים בכספי הציבור שהוזרמו להדסה, ולהתנהלות המזניחה שהביאה בעבר את בית החולים לסף קריסה וחוזרת על עצמה גם כעת אחרי הסכם ההבראה שנחתם ב- 2014!!!"

כך טוענים המקורות בתכתובת עם כתב המגזין (סימני הקריאה במקור).

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 492 מילים

הצל שלי ואני מחקר חדש קובע: הצל משתלם כלכלית

יושבים על ספסל? מחכים לאוטובוס? חוצים את הכביש? השמש קופחת, וקשה למצוא מחסה ● גם מעט הצל שבנמצא במרכזי הערים - עומד להיעלם ● הרשויות המקומיות מקדמות במרץ תכניות בנייה, המובילות לכריתת עצים במרכזי הערים על ימין ועל שמאל ● ככה זה כשליזמים יש לובי - ולעצים לא

באיחור קל של כמה עשורים, נראה שחשיבות הצל מתחילה לחלחל למוקדי קבלת ההחלטות בישראל. לפני כמה ימים המליצה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאפשר לרשויות מקומיות להתקין פרגולות ומתקני הצללה אחרים מבלי לעבור את המסלול המסורבל והמתיש של אישורים והיתרי בנייה.

בישראל אפילו לצל יש ביורוקרטיה, ומעתה היא אולי תצטמצם מעט. עכשיו מפרסמים משרד הבינוי והשיכון ומשרד הבריאות מחקר משותף על ההיבט הכלכלי של הצל: מתברר, תחזיקו חזק, שהוא רווחי לאללה.

העבודה שהכינו במשרדי הממשלה על המשמעויות הכלכליות של הצל היא מסוג המסמכים שמתקבל ברגשות מעורבים. מצד אחד, במדינה מתוקנת חשוב לבחון חלופות בצורה מסודרת ולהצמיד לכל אחת מהן תג מחיר. מצד שני, לעתים נדמה שמרוב רצון להכניס כל סוגיה לטבלאות אקסל ולחפש הוכחה מדעית חותכת כדי להצדיק כל מהלך, שכחנו להשתמש בכלים פשוטים כמו שכל ישר ותפיסת עולם.

ואם התחשיבים היו מגלים שצל אינו כלכלי – האם זה היה אומר שאין בו צורך? גם חינוך ציבורי ובתי חולים אינם כלכליים. אבל בדיוק בשביל זה אנחנו משלמים מסים, לא?

חתיכת צל (צילום: Zack Wajsgras/Flash90)
חתיכת צל (צילום: Zack Wajsgras/Flash90)

ובכל זאת, צריך לברך על העבודה שנעשתה במשרדי השיכון והבריאות, גם אם היא בסך הכל נותנת תוקף לדברים שכל בר דעת שצועד על מדרכה בישראל יודע מזמן: צל במרחב הציבורי מעודד אנשים לפעילות גופנית, אנשים שעושים פעילות גופנית הרבה יותר בריאים, ואנשים בריאים עולים הרבה פחות למערכת הבריאות.

ועוד: צל מגן עלינו מפני סרטן עור, וסרטן עור עולה המון למשלמי המסים. רק ב-2015 אובחנו 1,674 ישראלים במלנומה של העור, 185 נפטרו.

 ראש רשות מקומית אחד הציג את הטיעון הבא, במסגרת עימות עם הורים שמחו על כך שהמגרשים והחצרות בבתי הספר ביישוב חשופים לשמש: "כשהייתי ילד שיחקתי כל הזמן בשמש, ותתפלאו – אני בסדר גמור"

להצללה טבעית – כזו שמושגת באמצעות עצים וצמחים – יש יתרון נוסף: היא סופחת חלקיקים מזהמים ומשפרת את איכות האוויר שאנחנו נושמים, ואוויר נקי=פחות תחלואה=פחות נטל כלכלי על מערכת הבריאות. בעברית קוראים לזה WIN-WIN.

אבל עוד לפני החיים עצמם, צל הוא גם איכות חיים במובנה הבסיסי ביותר. ישראל הולכת ומתחממת. הקיץ משתרע על פני מחצית השנה, מאפריל-מאי עד אוקטובר-נובמבר. החוצות של רוב ערי ישראל הן מדבר בטון רותח ומסנוור. רחוב לוהט הוא רחוב מת: אנשים לא הולכים בו ברגל, ומעדיפים להתנייע מדלת לדלת במכונית ממוזגת.

עיר בלי צל היא עיר שמחסלת במו ידיה את העסקים הקטנים, את האינטראקציה הבין-אישית שמתקיימת ברחוב עירוני שוקק, את מה שהופך אוסף של בתים ואנשים להוויה אורבנית תוססת. עיר בלי צל היא מקום עצוב ושומם.

נסיונות הצללה בירושלים (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
נסיונות הצללה בירושלים (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

אז למה כל כך הרבה ראשי ערים בישראל לא מבינים את זה?

פשוט כי הם לא חיים את זה. הם לא חווים את היומיום מנקודת המבט של ההורים הצעירים, שצריכים לדחוף עגלה ברחוב מוכה השמש, או של הקשישים שנמסים תוך כדי המתנה בתחנת האוטובוס. חלקם גם תקועים בעולם המושגים של העבר, שבו עור שחום ושזוף היו סמל סטטוס של הצבר הקשוח.

למשל, ראש רשות מקומית אחד, שבמסגרת עימות עם הורים שמחו על כך שהמגרשים והחצרות בבתי הספר ביישוב חשופים לחלוטין לשמש, הציג את הטיעון הבא: "כשהייתי ילד שיחקתי כל הזמן בשמש, ותתפלאו – אני בסדר גמור".

עצים דורשים תחזוקה והתעסקות. לחלק מהעצים שמטילים צל נדיב – מי אמר פיקוס? – יש שורשים פעילים מדי שמייצרים צרות צרורות למחלקות התשתית והביוב. עיריות נוטות לחפש לעצמן חיים קלים, וחיים קלים זה אומר עצים שאולי נרשמים בסטטיסטיקת העצים העירונית, אבל התרומה שלהם לצל אפסית. הם לא גורמים נזק, אבל גם לא מביאים תועלת. עצים פרווה.

קבוצות של פעילים שמכירים בחשיבות הצל והעצים מנהלות בימים אלה קרבות בלימה בכל רחבי הארץ. תכניות בנייה מקודמות במרץ והאווירה מעודדת יזמים וקבלנים להשתולל עם המישור ולכרות עצים על ימין ועל שמאל. גם מעט הצל שיש נמצא בסכנה. האינטרס הנדל"ני המידי תמיד נראה דחוף וחשוב יותר מהאינטרס הציבורי ארוך הטווח. ליזם יש לובי ועורך דין ולעץ לא.

צל הוא לא רק אינטרס עירוני, אלא גם ממשלתי. כשם שהממשלה תומכת בראשי ערים שמקדמים תחבורה ציבורית, היא צריכה לתת רוח גבית ותקציבית גם למי שמקדם צל, בעיקר כשמדובר בערים חלשות בפריפריה

טוב שיש עכשיו דוח ממשלתי רשמי, שקובע שהשקעה בצל היא השקעה עם תשואה גבוהה במיוחד, אבל הוא גם טומן פרדוקס: ההשקעה בצל יוצאת מתקציב העירייה; מהרווח – למערכת הבריאות למשל – ייהנה תקציב הממשלה. למה שלראש העירייה יהיה אכפת מהתועלות התקציביות של הצל למערכת הבריאות?

המסקנה היא, שצל הוא לא רק אינטרס עירוני, אלא גם ממשלתי. כשם שהממשלה תומכת בראשי ערים שמקדמים תחבורה ציבורית, היא צריכה לתת רוח גבית ותקציבית גם למי שמקדם צל, בעיקר כשמדובר בערים חלשות בפריפריה.

מעודד לדעת שסוגיית הצל מתחילה לפלס את דרכה אל הלשכות הנכונות. רק שהמרחק בין מודעות לבין תוצאות בשטח נמדד לעתים בשנים, ואין לנו את הלוקסוס לחכות את הזמן הזה. השמש מכה כאן ועכשיו, והדרישה הציבורית צריכה להיות פשוטה וברורה, כשם התערוכה הייחודית שפרופ' מרטין וייל הציג כבר לפני ארבע שנים: צל עכשיו!

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
תודה אביב, על הפעילות המבורכת שלך בעניין הזה, ועל התמיכה החשובה שלך בהצלת עצי הפיקוס האדירים בשדרות ירושלים ביפו. כל מי שטיילו באירופה מבינים את החשיבות של עצי עד בערים הגדולות גם כשהאק... המשך קריאה

תודה אביב, על הפעילות המבורכת שלך בעניין הזה, ועל התמיכה החשובה שלך בהצלת עצי הפיקוס האדירים בשדרות ירושלים ביפו. כל מי שטיילו באירופה מבינים את החשיבות של עצי עד בערים הגדולות גם כשהאקלים מתון והשמש לא קופחת. נתון כלכלי נוסף: חיזוק התיירות, כי מקומות מוצלים וטבע בתוך העיר מושכים מבקרים. יש לעצים חשיבות אסתטית ומרפא לנפש ולגוף (מחקרים מהתקופה האחרונה מוכיחים שחולים מחלימים מהר יותר כשהנוף הנשקף מהחלון ירוק) וניטור זיהום האוויר גם לו יש השלכות כלכליות (סרטן הריאות, לא רק סרטן העור!).

עוד 736 מילים ו-3 תגובות
הנהלת בית החולים לא עומדת בתנאי הסכם ההבראה

תחקיר הדסה עדיין חולה

בית חולים הדסה ייצא בעוד שנה וחצי מהסכם ההבראה, שבו שילם הציבור כמעט 1.5 מיליארד שקל לצורך שיקומו, לאחר שקרס ב-2014 ● דוחות הנחשפים כאן לראשונה מראים: הנהלת הדסה לא עומדת בתנאי ההסכם ועלולה להגיע בסופו, שוב, לחדלות פרעון ● פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה שנחקר השבוע באזהרה על ניפוח שכר לרופאים: "הסכם זה הינו בבחינת 'טיסה לשום מקום'"

עוד 2,875 מילים

הבטטות הוורודות-סגולות, בעלות הקליפה הבוהקת, שנמכרו בארץ בשנים האחרונות, חוטאו ונצבעו באמצעות חומצה זרחתית - רעל שפוגע במערכת העצבים, העיכול והפריון ● בענף מעריכים כי שליש מהבטטות בארץ היו מורעלות ● שיווקן הופסק רק בעקבות פנייתנו לבקשת תגובה ממשרד הבריאות

עוד 1,276 מילים ו-5 תגובות
דוח משרד הבריאות על מצבם הכלכלי של בתי החולים ב-2017

הסיבה למצוקה של בתי החולים: הנחות של מיליארדים לקופות החולים

דוח משרד הבריאות על ההתנהלות הכספית של בתי החולים חושף: הפסידו כ-5.8 מיליארד שקל ב-2017 עקב הנחות שהם נאלצים להעניק לקופ"ח ● ללא הנחות אלה, מרבית בתי החולים לא היו בגירעונות והשירות לאזרחים היה משתפר ● הדוח ממליץ: "למנוע מצב שבו גירעונות בתיה"ח נובעים מרגולציה"

משרד הבריאות פרסם היום דוח ראשון מסוגו שסוקר את מצבם הכלכלי של בתי החולים בישראל בשנת 2017. הדוח מראה שבניגוד לדעה הרווחת, מערך האשפוז ובתי החולים בישראל אינו מתנהל באופן גירעוני, אלא נמצא בגירעון רק בגלל הנחות שהוא מאולץ לתת לקופות החולים, ומעלה שאלות קשות על אופן ניהול מערכת הבריאות, כפי שאפשר לראות בציטוט הבא מהדוח:

"איתנותם הפיננסית של בתי החולים משפיעה על יכולתם לספק את שירותי הבריאות לכלל תושבי המדינה. המדיניות צריכה להתעצב סביב מסקנות הדו"ח ולמנוע את המצב שבו בתי החולים נמצאים בגירעונות אך ורק בגלל הרגולציה הכלכלית המוטלת עליהם. ניתן לעשות זאת על ידי שינוי המחירים וההנחות, כך שלא יובילו לגירעון".

לפי הדו"ח, בתי החולים אחראים על פעילות רפואית בהיקף כולל של כ-30 מיליארד שקל בשנה. הדו"ח מראה שהכנסות והוצאות בתי החולים מאוזנות ביסודן – בתי החולים הוציאו ב-2017 כ-28 מיליארד שקל, וקיבלו ב-2017 מקופות החולים ומהממשלה 28.5 מיליארד שקל ברוטו, לפני הנחות.

אלא שמהסכום הזה בתי החולים הפסידו 5.3 מיליארד שקל על הנחות שהם מחויבים להעניק לקופות החולים במסגרת "חוק הקאפינג", אשר מסדיר את התחשבנותם הכספית מול קופות החולים. כתוצאה מכך, בתי החולים קיבלו בפועל רק 22.7 מיליארד שקל.

וכך, בגלל הנחות שהעניקו לקופות החולים, נרשם בחשבונם של מרבית בתי החולים גירעון, ובסך הכול נמצא מערך בתי החולים בגירעון כולל של יותר מחמישה מיליארד שקל.

הנחות במיליארדי שקלים

בתי החולים הממשלתיים העניקו הנחות של 2.9 מיליארד שקל ורשמו גירעון של כ-2.5 מיליארד (כלומר, ללא ההנחות, היו מגיעים לעודף תקציבי של 400 מיליון שקל). בתי החולים של קופת חולים כללית העניקו הנחות של 1.85 מיליארד שקל והגיעו לגירעון של 2.2 מיליארד שקל (כלומר היו מגיעים לגירעון של כ-300 מיליון שקל בלא ההנחות).  בתי החולים הפרטיים העניקו הנחות של כמיליארד שקל, ורשמו גירעון של כ-640 מיליון שקל.

הדו"ח מראה שהוצאות השכר של עובדי בתי החולים אינם הגורם לגירעונותיהם. בתי החולים הממשלתיים העסיקו ב-2017 כ-31 אלף עובדים (כולל רופאים) בעלות שכר כוללת של כ-12 מיליארד שקל בשנה; בתיה"ח של קופ"ח כללית מעסיקים כ-18 אלף עובדים בעלות שכר כוללת של כ-6 מיליארד שקל; בתיה"ח הפרטיים העסיקו כ-12 אלף עובדים בעלות של כ3.6 מיליארד שקל.

עלות השכר של הרופאים בבתי החולים הפרטיים גבוהה בכ-20% מזו שבבתיה"ח הממשלתיים ושל הכללית, שעמדה  בממוצע באותה שנה על כ-540 אלף שקל לרופא. עלות השכר השנתית של האחיות עמדה בממוצע ב-2017 על כ-305 אלף שקל בבתי החולים של קופ"ח, כ-290 אלף בבתי החולים פרטיים וכ-265 אלף בבתי חולים ממשלתיים.

גירעונות בתי החולים הממשלתיים ושל הכללית מכוסים במלואם בידי המדינה. גירעונות בתי החולים הפרטיים מכוסים, באופן רשמי, ממקורותיהם העצמאיים, אך בפועל המדינה מכסה גם אותם.

העובדה שבתי החולים נאלצים לבקש מהממשלה כיסוי לגירעונות שנוצרים בכלל בקופות החולים פוגעת במעמד בתי החולים מול הממשלה ובתקציבים שהם מקבלים. התוצאה עולה באיכות הטיפולים שבתי החולים נותנים לציבור ופוגעת באיכות חייהם ובריאותם של המטופלים, בעיקר בצפון ובדרום הארץ, ואולי גם בחיי אדם.

לפי הדו"ח, יש במרכז הארץ 2.1 מיטות אשפוז לאלף נפש, באזור ירושלים 2 מיטות לאלף נפש, בצפון 1.9 ובדרום 1.5 מיטות. האוכלוסייה בישראל גדלה בכ-2% בשנה, אבל מספר הביקורים של ישראלים בחדרי המיון גדל ב-2017 רק ב-1.4%, כנראה בין השאר בגלל המצב בחדרי המיון.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "במסגרת קביעת כללי ההתחשבנות בין בתי חולים לקופות החולים (חוק הקאפ), נקבעות הנחות לקופות החולים בבתי החולים על הרכש של הקופות. ההנחות ניתנות בשיעורים שונים על שירותים שונים כמפורט בחוק ההתייעלות הכלכלית".

"על בסיס חקיקה זו, מנהלים השחקנים מו״מ ומייצרים הסכמים. נוסף על האמור, במסגרת תהליך המו״מ ישנן גם הנחות פרטניות – מחיר לשירות מסוים. ההנחות המופיעות בדוח משקפות את כל סוגי ההנחות לעיל. נזכיר כי מחירון השירותים קובע מחירים מקסימאליים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 557 מילים

זיהום הים שוחים במי ביוב

בתוך שבוע אחד נסגרו שלושה חופי רחצה ל-48 שעות - הילטון ת"א, גבעת העלייה ביפו וחוף הקשתות בקיסריה ● במצטבר נרשמו מתחילת עונת הרחצה 208 ימים של סגירות חופים ● הסיבה היא דווקא החורף הגשום שהיה לנו, בעקבותיו טוהרו פחות מי ביוב - שהוזרמו לים

מתחילת עונת הרחצה הנוכחית נרשמה עלייה דרמטית במספר הסגירות של חופי רחצה עקב זיהום שמקורו בהזרמת ביוב או שפכים ברמת טיהור נמוכה לים.

לפי נתוני עמותת "צלול", שמתעדת את אירועי הזיהום וסגירות החופים, מתחילת עונת הרחצה ב-12 באפריל, נרשמו במצטבר 208 ימים של סגירות חופים (הכוונה להכפלה של מספר החופים במספר הימים שנסגר כל חוף), לעומת 81 ימי סגירה בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כמעט פי שלושה.

רק בשבוע האחרון נרשמו שלושה אירועי זיהום בחופי רחצה: חוף האקוודוקט בקיסריה (המוכר גם כחוף הקשתות), חוף הילטון בתל אביב וחוף גבעת עלייה ביפו. בשלושת המקרים החופים נסגרו לכ-48 שעות ובינתיים נפתחו מחדש.

הזיהום ביפו נגרם כתוצאה מתקלה בעבודות על הרכבת הקלה: קבלן שעבד בשדרות ירושלים בשירות נת"ע סתם בטעות תעלת ניקוז בבטון מה שגרם להסטה של הביוב לכיוון הים. לא ברור אם מדובר בהתרשלות של הקבלן או שהוא קיבל מפות שגויות של הצנרת התת-קרקעית.

"לגבי חופים מוכרזים יוצאות הודעות רשמיות, אבל בחופים לא מוכרזים, שציבור גדול מתרחץ בהם, כמעט לא מתבצעות דגימות ואין לאנשים דרך לדעת אם הם שוחים בים מזוהם"

הסיבה העיקרית לריבוי סגירות החופים השנה היא, באופן אירוני, העובדה שהחורף האחרון היה גשום מאוד. משק המים בישראל מתגאה – ובצדק – בכך שרוב הביוב עובר טיהור ומשמש להשקיה של גידולים חקלאיים. השפכים המטוהרים (קולחים) מועברים למאגרים גדולים ומשם אל החקלאים.

עם זאת, כשיש הרבה גשם החקלאים לא נזקקים לקולחים – מים מהשמים תמיד יותר נקיים והם כמובן בחינם – ואז המאגרים מתמלאים ומתחילים לעלות על גדותיהם. כשזה קורה, בלית ברירה, רשות המים מאשרת להזרים את השפכים לנחלים ומשם לים. מאחר שחלק מהביוב עובר טיהור ברמה נמוכה, תוצאות הדיגום שמתבצע בחופים מעיד על זיהום ומשרדי הבריאות והפנים מורים לסגור אותם לרחצה.

חוף פלמחים (צילום: Nati Shohat/Flash90)
חוף פלמחים (צילום: Nati Shohat/Flash90)

אחת הדוגמאות הבולטות לתופעה הזו הוא חוף פלמחים הפופולרי, שנסגר בתחילת עונת הרחצה לחודש שלם בגלל שפכים שהוזרמו באפיק נחל שורק.

החוף שנסגר לתקופה הארוכה ביותר (חודשיים) הוא חוף פולג בדרום נתניה, שספג הזרמת שפכים דרך אפיק נחל פולג. החוף נפתח רק בשבוע שעבר, לראשונה מתחילת עונת הרחצה.

לבעיה הזו יש פתרון משולש: הגדלת הקיבולת של המאגרים כך שיוכלו להכיל את השפכים המטוהרים גם בשנים גשומות; שיפור רמת הטיהור, כך שגם אם יוזרמו קולחים לים הם לא יהיו מסוכנים לבריאות הציבור; ושיפור תשתיות הביוב העירוניות כדי לצמצם את מספר התקלות מהסוג שהביאו השבוע לסגירת חופי יפו, תל אביב והכרמל.

"לפי תקנות ועדת ענבר כל הקולחים בארץ היו אמורים כבר ב-2015 להיות מטופלים ברמה הגבוהה ביותר – הגיע הזמן שזה יקרה", אומרת מאיה יעקובס, מנכ"לית "צלול".

"הזרמה לים של קולחים ברמה נמוכה נוגדת את החוק, נוגדת את אמנת ברצלונה שישראל חתומה עליה, פוגעת במתקני ההתפלה ששואבים את מי הים ומסכנת את בריאות הציבור.

"צריך לזכור שלגבי חופי רחצה מוכרזים יוצאות הודעות רשמיות, אבל בחופים לא מוכרזים, שציבור גדול מתרחץ בהם, כמעט לא מתבצעות דגימות ואין לאנשים שום דרך לדעת אם הם שוחים בים מזוהם".

אם להסתכל על רבע הכוס המלאה, בשלב הזה של הקיץ אפשר להעריך ששיא הבעיה מאחורינו: הגשמים לא יחזרו בחודשים הקרובים, ונותר רק לקוות שתקלות מהסוג שהתרחשו השבוע ביפו לא יחזרו על עצמן.

נכון לרגע כתיבת שורות אלה כל חופי הרחצה פתוחים, אבל המציאות מלמדת שזה עלול להשתנות בכל רגע נתון.

תאריך רשות מקומית שם חוף הים סה"כ ימי סגירה מדד ימי סגירה × חופים גורם הזיהום
18-19.6 ת"א-יפו הילטון דרום 2 2 חריגה בתוצאות דיגום לחידקים צואתיים, גורם לא ידוע
18-19.6 ת"א-יפו חוף העליה ביפו 2 2 גלישת ביוב לים בשל רשלנות/עברינות קבלן של נת"ע
19-20.6 חוף כרמל קסריה, אקוודוקט (חוף הקשתות) 2 2 חריגה בתוצאות דיגום לחידקים צואתיים, גורם לא ידוע
12.4-14.5 אכזיב אכזיב 32 32 הזרמותת ממט"ש נהריה בגלל עודפי קולחין
12-25.4 עכו תמרים וארגמן (צפון ודרום בשניהם) 13 52 הזרמות קולחין בנעמן
26.4-1.5 עכו תמרים (ארגמן – נפתח לרחצה) 5 10 הוסרה ההזהרה מחוף ארגמן בעקבות תוצאות תקינות חוף תמרים סמוך יותר לנעמן
6.6-11.6 קרית ים אלמוגים 5 5 זיהום חיידקי מנקז הזורם בוף לים
מתחילת העונה חיפה דדו דרום- חוף הסטודנטים ניקוז מנהרות הכרמל המגיע לחוף שאליו בעבר בניקוז זה נמצא חריגות ואנדקציות לגלישות ביוב
12.4-18.6 נתניה פולג דרום 68 68 חשש לזיהום עקב זרימת קולחין בנחל פולג הצמוד לחוף לפני ובתחילת עונת הרחצה
19-22.4 הרצליה אכדיה דרום 3 3 לגלישת שפכים בתחנת סניקה סמוכה לחוף
12.4-16.4 ראשל"צ נפרד, סוכה 6 4 4 תוצאות חריגות בדיגום
12.4-7.5. פלמחים פלמחים, גן לאומי וחוף מדרום לנחל שורק (לא מוכרז) 28 28 הזרמת קולחין לשורק
סיכום כלל החופים 163 208

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 610 מילים

המשבר בעזה לבד בחושך

בזמן שתשומת הלב התקשורתית נתונה לבחריין, ד"ר מחמוד דאהר, ראש ארגון הבריאות הבינ"ל ברצועת עזה, מספר בראיון מיוחד על המאבק היומיומי על חשמל, מים ותרופות ● "כל מי שיכול מנסה לברוח מכאן"

עוד 1,851 מילים ו-2 תגובות
כולם מדברים על הסדרה, אבל לאף אחד לא אכפת מהניצולים שחיים בישראל

צ׳רנוביל האסון שלא נגמר

בישראל חיים כיום 1,500 מנטרלי אסון צ׳רנוביל שעלו ממדינות בריה״מ, וזכאים כבר 18 שנים לדיור ציבורי, למענק כספי ולטיפולים רפואיים ייעודיים ● בפועל כלום לא זז ● הניצולים חולים מדי בשביל חברות הביטוח, ובריאים מדי בשביל משרד הבריאות ● "חשוב לי שישמעו לא רק את הסיפורים על מה שהיה אז, אלא גם את זעקתנו היום"

סדרת הטלוויזיה המדוברת "צ'רנוביל", שמספרת על האסון הגרעיני הנורא ביותר במאה ה-20, גרמה לעולם להיזכר במה שאירע בכור הגרעיני מספר 4 לפני 33 שנים.

למרות הסכנה הממשית לבריאות, לא מעט תיירים סקרניים מכתתים את רגליהם לעיירה האוקראינית הרחוקה, שהחיים בה עצרו מלכת אז, באפריל 1986, ועיתונאים מחפשים בנרות את האנשי שנאבקו באש הנוראית, ובנו מעל הכור ההרוס את הסרקופג.

רוב רובם של מנטרלי האסון בצר'נוביל, חיים במדינות חבר העמים. אבל כ-5,000 מהם עלו לישראל בתחילת שנות ה-90, מתוכם חיים בארץ כיום כ-1,500. למצער, מצבם הבריאותי של הליקווידטורים (המנטרלים) עגום, הם מבוגרים וחולים. מן הסתם, העובדות האלה מעניינות פחות מאשר הזכרונות הכואבים שלהם מאותם ימים טרופים. החברים שנספו, השיער שנשר, המחלות שהתפרצו.

צ׳רנוביל (צילום: קסניה סבטלובה)
מאבק מנטרלי אסון צ׳רנוביל בישראל (צילום: קסניה סבטלובה)

"כל היבשת הייתה בסכנה"

התוודעתי לקבוצת האנשים הייחודית הזאת לפני כארבע שנים, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-20. ראש ההתאחדות של מנטרלי האסון מצ'רנוביל, אלכסנדר קלנטירסקי, פנה אלי עוד לפני שנבחרתי לכנסת, וביקש את עזרתי. כשהתחלנו לשוחח, התברר לי שהוא למד הנדסת בניין יחד עם אמי באותה אוניברסיטה במוסקבה.

בהיותו גבר בשנות ה-40 לחייו, בעל משפחה ואב לילדים, נשלח קלנטירסקי לעבוד בצ'רנוביל, שם היה צריך להקים סרקופג חד מעל הכור ההרוס.

האם הוא ידע מה מצפה לו שם, ושבריאותו עלולה להיפגע לעד? ידע גם ידע, אך לרגע לא חשב להימנע מהשליחות הזאת.

"ידענו שאם הקרינה תמשיך להתפשט, לא רק אוקראינה, בלארוס, ליטה ורוסיה ייפגעו, אלא אירופה כולה, כולל אגן הים התיכון. חשבנו רק על זה, קיווינו שנוכל לנטרל את הסכנה הגדולה", סיפר לי אז, בשיחתנו הראשונה.

להתמודד עם חולי ומחסור

הזכויות של מנטרלי האסון בצ'רנוביל מעוגנות בכמה אמנות בינלאומיות שישראל אינה חתומה עליהן. אבל כשהמנטרלים עלו ארצה, הם ביקשו סיוע שיאפשר להם להתמודד עם החולי והמחסור.

יעקב ליצמן: "המחקר לא הוכיח שמנטרלי האסון בצ'רנוביל סובלים מתחלואה בגין עבודתם בכור. מדובר לרוב במעשנים, וייתכן שהתחלואה בסרטן נגרמת דווקא מעישון"

ואכן, בשנת 2001 העביר הח״כ המנוח יורי שטרן, הצעת חוק שהכיר בפועלם של המנטרלים ונתן להם מעמד ייחודי. החוק מסדיר את זכאותם לדיור הציבורי, למענק כספי חד-פעמי ולטיפול במרכז רפואי ייעודי שיוקם לצורך זה.

אבל מאז שעברה הצעת החוק, לפני 18 שנים, המדינה טרם יישמה אותו ולא הקציבה ליישומו את הסכומים הדרושים. במשך ארבע שנות כהונתי כח״כית בכנסת דרשתי תשובות ממשרדי הממשלה האמונים על כך. כמה מהתשובות שקיבלתי מרתקות.

משרד העלייה והקליטה, וכן משרד השיכון, למשל, התנערו כליל מהמנטרלים. חברות הביטוח מסרבות לבטח את המנטרלים, בגלל רמת התחלואה הגבוהה אליה הם חשופים, וניסיון לערב את משרד האוצר בסוגיה נבלם, בנימוק שהאוצר אינו יכול להורות לחברות הפרטיות לבטח או לא לבטח אדם כלשהו.

אבל התגובה המקוממת מכל היתה של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שמסר כי "המחקר לא הוכיח שמנטרלי האסון בצ'רנוביל סובלים מתחלואה בגין עבודתם בכור. מדובר לרוב במעשנים, וייתכן שהתחלואה בסרטן נגרמת דווקא מעישון".

בג"ץ אמר את דברו

מרגע קבלת התשובה המזלזלת והפוגענית של משרד הבריאות, הדרך לבג"ץ הייתה סלולה, שכן החוק הקיים מורה למשרדי הממשלה להקים מרכז רפואי ייעודי ולטפל במנטרלי צ'רנוביל. את העתירה הגיש עו"ד גלעד שר שפועל למען המנטרלים שנים רבות.

מנטרלי האסון בצ'רנוביל בביקור בכנסת (צילום: קסניה סבטלובה)
מנטרלי האסון בצ'רנוביל בביקור בכנסת (צילום: קסניה סבטלובה)

בדיון שהתקיים ב-17 בדצמבר 2018 קיבל בג"צ את רוב הדרישות המהותיות של המנטרלים. בית המשפט הבהיר שלמדינה אין שום זכות לא להעניק את מלוא הזכויות למנטרלים, בטענה שמצבם הרפואי לא הובהר. המדינה קיבלה 120 יום לתיקון המצב הקיים, אך כמובן שמחול השדים של הבחירות – והבחירות החוזרות עתה – הקפיא את עבודת הממשלה והכנסת והעניין לא זז.

"אז איך זה היה בצ'רנוביל? דומה לסדרה?"

מעטים הם אנשי התקשורת שהתעניינו בפרטים של הסאגה המתמשכת הזאת ובמצבם העגום של "הליקווידטורים". הרוב העדיף להתמקד בסיפורי הזוועה ולראיין את האנשים המבוגרים והחולים על מה שקרה אז. עבור רובם, מדובר בחוויה טראוומטית ביותר.

לדברי קלנטירסקי, "הסדרה הזאת החזירה אותי לסיוט. ככל שאני מרבה לדבר על החוויות שלי משם, אני נהיה חולה יותר". הוא וחבריו לא הבינו מדוע המראיינים התעלמו מהסיפורים שלהם על שלושת העשורים האחרונים בישראל, על המאבק העיקש שלהם נגד משרדי הממשלה שמגלגלים את האחריות מאחד לשני, על המצב הכלכלי הקשה.

"18 שנים עברו מאז שעבר החוק של יורי שטרן, אבל כמה שנים עוד יעברו עד שיתחילו לטפל בעניינינו?" שואל קלנטירסקי, איש צלול, אינטליגנטי וחכם. הוא נדהם ממספר הפניות הגבוה שקיבל מהתקשורת, והתאכזב מהשאלות הרדודות ששמע.

צ׳רנוביל (צילום: קסניה סבטלובה)
מאבק מנטרלי אסון צ׳רנוביל בישראל (צילום: קסניה סבטלובה)

"אין לי בעיה לדבר על מה שהיה בצ'רנוביל, למרות שזה לא קל עבורי. צפיתי בסדרה של נטפליקס, היא מדויקת להפליא, למעט כמה פרטים זניחים. אבל חשוב לי שישמעו לא רק את הסיפורים על מה שהיה אז, אלא גם את זעקתנו היום", הוא אומר בצער. להבדיל מהדמויות של הסדרה ההוליוודית, מנטרלי האסון בצ'רנוביל הם אנשים אמיתיים, בשר ודם.

"צפיתי בסדרה של נטפליקס, היא מדויקת להפליא, למעט כמה פרטים זניחים. אבל חשוב לי שישמעו לא רק את הסיפורים על מה שהיה אז, אלא גם את זעקתנו היום"

יש לקוות שההתעניינות באסון האקולוגי הגדול והנורא ביותר במאה ה-20 יוביל בסופו של דבר לכך שבתקשורת יתמקדו לא רק בסיפורי הזוועה על תרנגולות עם שני ראשים והשיניים שנשרו, אלא גם במציאות, בחיים עצמם, ב-1,500 ישראלים וישראליות שזקוקים לדיור, טיפול וכבוד, שמגיעים להם בזכות ולא בחסד.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קסניה, פעלת מכל ליבך והיית הקול היחיד שלהם ועבורם בכנסת. לא יאומן מול מה עומדים האנשים הללו. מדהימה אטימות הסמכויות הממשלתיות שלנו, בושה וחרפה שזהו שר הבריאות-ליצמן, שפעל להתקין בידה עב... המשך קריאה

קסניה, פעלת מכל ליבך והיית הקול היחיד שלהם ועבורם בכנסת. לא יאומן מול מה עומדים האנשים הללו. מדהימה אטימות הסמכויות הממשלתיות שלנו, בושה וחרפה שזהו שר הבריאות-ליצמן, שפעל להתקין בידה עבור אשת האדמור מגור בשהותה בבית חולים המנוטרל לטובתה, אך מזלזל באנשים יקרים שאנו חייבים להם המון

עוד 761 מילים ו-1 תגובות
סגירה