במהלך סגר הקורונה קרה לתושבי מפרץ חיפה משהו שהם חולמים עליו שנים: האוויר שהם נשמו היה נקי בהרבה מהרגיל, וריכוזי המזהמים העיקריים צנחו בכ-50%. כך עולה מדוח שחובר על ידי איגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה, שניתח את נתוני תחנות הניטור בעיר בין 10 במרץ ל-5 במאי.
לכאורה הממצאים לא אמורים להפתיע, שהרי בכל רחבי ישראל נרשמה ירידה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר בתקופת הסגר, אלא שבחיפה התמונה מורכבת יותר ולנתונים הללו יש משמעויות שאין באזורים אחרים.
המסקנה של הדוח, שהגיע לידי זמן ישראל, היא כי מאחר שבמהלך הסגר מפעלי התעשייה הגדולים המשיכו לעבוד כרגיל בעוד התחבורה שבתה – הירידה החדה בזיהום האוויר מעידה שלתחבורה יש תרומה ניכרת לזיהום במפרץ חיפה, אולי אף יותר מזו של התעשייה שבדרך כלל עומדת במרכז העניין הציבורי והתקשורתי.
המסקנה של הדוח היא כי מאחר שבמהלך הסגר מפעלי התעשייה הגדולים המשיכו לעבוד כרגיל בעוד התחבורה שבתה – הירידה החדה בזיהום האוויר מעידה שלתחבורה יש תרומה ניכרת לזיהום במפרץ חיפה, אולי אף יותר מזו של התעשייה
בתעשייה שמחו כמובן לשמוע על הממצאים והמסקנות הללו; ארגוני ופעילי סביבה, לעומת זאת, לא ממהרים לאמץ אותם.
הדוח מתרכז בהשוואה בין שני מזהמים עיקריים, בנזן ותחמוצות חנקן, שניהם רעילים ומסוכנים (הבנזן מוגדר כמסרטן ודאי) ושניהם נפלטים הן ממפעלי התעשייה הכבדים והן בשעת שריפת דלק במכוניות.
בדוח נערכה השוואה בין שתי תקופות – מ-5 בינואר עד 10 במרץ (טרום הסגר הגדול), ומ-10 במרץ עד 5 במאי. בריכוזי תחמוצות החנקן נרשמה במהלך הסגר ירידה של 10-57% בתחנות הניטור השונות. בריכוז הבנזן נרשמה ירידה של 43-50% בתחנות השונות.
"בתקופת משבר הקורונה התעשייה המשיכה לפעול כסידרה, לעומתה התחבורה צומצמה באופן משמעותי", כותבת מהנדסת איכות אוויר ותעשייה באיגוד הערים, לאורה פרנקל, בדברי הסיכום של הדוח, "לכן ניתן להסיק שלצמצום התחבורה הייתה תרומה ניכרת לירידה במזהמים אלו".
בתעשייה, כצפוי, רואים בממצאים הללו חיזוק לעמדה שהמפעלים מציגים בשנים האחרונות. מהתאחדות התעשיינים נמסר: "מדובר בהוכחה נוספת שהתחבורה היא הגורם המרכזי לזיהום, גם במפרץ חיפה. בזמן שמפעלי התעשייה המשיכו לעבוד כרגיל התחבורה הופסקה בתקופת הסגר – מהלך שהביא לירידה מהותית בזיהום האוויר.
"עלות הנזק הסביבתי הנגרם מתחבורה יבשתית גבוהה פי שניים מזו של התעשייה במפרץ חיפה, כפי שניתן להיווכח מהנתונים המפורסמים גם על ידי המשרד להגנת הסביבה (דוח המפל"ס).
"אנו קוראים למקבלי ההחלטות לכוון את החצים והפעילות שלהם בצורה אפקטיבית למקומות הנכונים – טיפול בזיהום תחבורתי – ובכך להביא באמת לאוויר נקי יותר בכל הערים הגדולות בישראל, וגם בחיפה".
ד"ר עופר דרסלר, מנכ"ל איגוד ערים אזור מפרץ חיפה, לא מוציא את התעשייה ממשוואת הזיהום במפרץ אבל סבור שהנתונים מלמדים שנדרש מהלך משמעותי לצמצום הזיהום מתחבורה בחיפה.
"באזור מפרץ חיפה נמדדו בחודשי הסגר ירידות של כ-40-50% בתחמוצות חנקן ובבנזן", הוא אומר. "על פי הערכות שונות בתקופה זאת הייתה ירידה של 70-80% בהיקף הנסיעות.
"ירידה גדולה זאת בהיקף הפליטות מעידה שללא שינוי יסודי בנושא התחבורה, כגון העמקה והרחבת התחבורה הציבורית על חשבון הרכב הפרטי ומעבר לטכנולוגיות אחרות (כגון רכב חשמלי), רוב הציבור שמתגורר במטרופולינים ימשיך לסבול מאיכות אויר ירודה".
"ירידה גדולה זאת בהיקף הפליטות מעידה שללא שינוי יסודי בנושא התחבורה, כגון הרחבת התחבורה הציבורית על חשבון הרכב הפרטי, רוב הציבור שמתגורר במטרופולינים ימשיך לסבול מאיכות אויר ירודה"
בארגוני הסביבה דווקא לא ממהרים לפתוח שמפניה לכבוד התעשייה.
עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת "אזרחים למען הסביבה" שפועלת כבר שנים נגד זיהום האוויר מהתעשייה, סבורה שנתוני הדוח דווקא לא סותרים את הטענה שהתעשייה מהווה מקור משמעותי בעיקר לבנזן.
"המסקנה היא שהתחבורה אחראית לכמעט מחצית מפליטות הבנזן, וזה אומר שהתעשייה אחראית ליותר ממחצית", הוא אומרת לזמן ישראל. "צריך לשים לב לכך שרמות הבנזן ירדו בתחנות הרחוקות ממתחם התעשיייה יותר מאשר בתחנות הקרובות, כך שבסך הכול אין הפתעות.
"חשוב גם לזכור שהתפקוד של תחנות הניטור די מקרטע. לדעתי, הצגת המסקנות באור ששם דגש על התחבורה נועדה להמשיך לחזק את פרויקט אזור נקי מרכבי דיזל, שזה כשלעצמו בהחלט מבורך, אבל במקביל הנתונים דווקא מוכיחים שהתעשייה היא מקור משמעותי לבנזן בעיקר ב'הוט ספוטס' שלפי המחקרים יש בהם נתוני תחלואה יותר גבוהים".
"הצגת המסקנות באור ששם דגש על התחבורה נועדה להמשיך לחזק את פרויקט אזור נקי מרכבי דיזל, שזה כשלעצמו בהחלט מבורך, אבל במקביל הנתונים דווקא מוכיחים שהתעשייה היא מקור משמעותי לבנזן"
גם פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות ופרופסור להנדסה כימית מהמכללה האקדמית סמי שמעון, לא חושב שניתן להכריז על תום עידן הזיהום התעשייתי במפרץ, וזה בלשון המעטה.
"הנתונים חלקיים ומגמתיים", הוא קובע. "הדוח מתייחס רק לתחנות שבאחריות איגוד ערים חיפה, ולא לתחנות שבאחריות המשרד להגנת הסביבה – שלוש תחנות ניידות שיושבות צמוד לבתי הזיקוק והכי חשוב לבדוק אותן.
"בעיה נוספת לגבי הבנזן – הדוח מתייחס לשלוש תחנות שקרובות יחסית למפעלים, אבל לא לתחנות שמרוחקות יותר לצורך ההשוואה כדי לראות אם יש שם ירידה דומה.
"בנוסף, זה בעייתי מאוד להשוות בין חודשים שונים בשנה, שבאופן טבעי יש בהם תנאי אקלים שונים כמו טמפרטורה, משטר רוחות, לחות וכו'. השוואה הגיונית צריכה להיות ביחס לתאריכים דומים בשנה שעברה.
"ומעבר לכל זה – צריך כמובן לבדוק האם בז"ן המשיכו לזקק נפט כרגיל, כי הרי בתקופת הסגר הייתה ירידה משמעותית בצריכת הדלקים. אולי הירידה בזיהום בכלל נבעה מצמצום הפעילות של בתי הזיקוק?"
בשורה התחתונה, ואחרי שקלול של כל נקודות המבט, נראה שאפשר לסכם את המחלוקת כך: עם החזרה לשגרה, למרבה הצער, החיפאים כנראה יחזרו לנשום אוויר רווי מזהמים.
התעשייה תורמת כמחצית מהזיהום, ובהחלט צריך להמשיך לדרוש ממנה לשפר ביצועים ולצמצם פליטות, אבל במקביל חייבים לקחת בחשבון את תרומתה של התחבורה לאיכות האוויר הבעייתית במפרץ. שהרי באחוריה של כל משאית, ואפילו רכב פרטי, ממוקמת ארובה קטנה שלא בדיוק פולטת אוויר שושנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם