הדרה בילסקי חשבה שתקדיש את הסמסטר הראשון שלה בקולג' לרכישת חברים חדשים במעונות, לשיחות מעמיקות עם מרצים ועם סטודנטים בכיתה, ולתפילות שבת בהלל. אבל עכשיו הסטודנטית-לעתיד בת ה-18 כבר לא בטוחה שזה יקרה.

באוניברסיטת אמורי, שבה בחרה, טרם החליטו אם הלימודים ייפתחו כסדרם בסתיו הקרוב. ואולם בקולג'ים רבים בארצות הברית כבר הודיעו לסטודנטים כי בשל מגפת הקורונה, לפחות מקצת מהקורסים בסתיו הקרוב יהיו וירטואליים.

במקום להתחיל את השנה באוניברסיטה, שנמצאת בעיר אטלנטה, בילסקי "שוקלת ברצינות" כדבריה, להירשם ל-Year Course, תכנית של תנועת הנוער הציונית-אמריקאית יהודה הצעיר, המיועדת לבוגרי תיכון וכוללת שנת מגורים בישראל, עם טיולים, התמחויות, התנדבות, ולימודים בקורסים אוניברסיטאיים.

בילסקי מקווה ששנה של מגורים בישראל תאפשר לה "לעבור את הגל" הזה של המגיפה, ותוך כדי כך גם לצלול עמוק לתוך תרבות חדשה ולימודי עברית — ואז לחזור ולהתחיל את הלימודים בקולג', באיחור של שנה.

"רציתי חוויית קולג' שגרתית יותר, ולא משנה מה יחליטו לעשות באמורי, זו לא תהיה אותה חוויה", הסבירה בילסקי, המתגוררת בגיית'רסבורג שבמרילנד.

בשגרה, מאות יהודים אמריקאים נוסעים לישראל בתום התיכון, למה שמכונה שנה של פסק זמן. צעירים אורתודוקסים נוטים ללמוד בישיבות ובמדרשות לפני תחילת הלימודים בקולג', ואילו החילונים יכולים לבחור מבין עשרות תכניות — כמו Year Course — שמציעות בעיקר היכרות עם החוויה הישראלית.

השנה נרשם זינוק בביקוש לתכניות הללו, גם בשל חוסר הוודאות באשר ללימודים בקולג' בארה"ב בסתיו, וגם בזכות הצלחתה היחסית של ישראל במלחמתה בקורונה. מנהלי תכניות המציעות פסק זמן מספרים על עלייה בהרשמה של הרגע האחרון, בעיקר מצד צעירים יהודיים שלא רוצים ששנת הלימודים הראשונה שלהם בקולג' באמריקה תהיה כולה, או חלקה, מקוונת.

"בתקופה הזו, בדרך כלל אנחנו מוכנים וערוכים לשנה הבאה, לאחר שכבר קיבלנו את רוב הנרשמים לתכניות שלנו", סיפרה דפנה לסקין, מנהלת המעורבות בארגון יהודה הצעיר. "אבל בשבועיים-שלושה האחרונים, בניגוד לממוצע של נרשם או שניים בשבוע, הייתי אומרת שאנחנו מקבלים 6 או 7 בקשות". בנוסף, הסבירה לסקין, יש השנה גם פחות נשירה מהמקובל בשנים קודמות.

העובדה שישראל הצליחה לשמור על מספר מתים נמוך יחסית מהקורונה ושהיא שבה בהדרגה לחיים מלאים הפכה את הלימודים בארץ לאטרקטיביים עבור צעירים מארה"ב, מדינה שבה בתי הספר עדיין סגורים ורוב תכניות הקיץ בוטלו.

גם ב"נתיב", תכנית קונסרבטיבית נוספת המציעה פסק זמן בארץ, רואים עלייה בעניין שמגלים סטודנטים שאינם רוצים להעביר שנה שלמה בלימודים מקוונים.

"אנחנו יכולים להציע להם הזדמנות לבוא לישראל וללמוד באוניברסיטה העברית, במוסד אקדמי עם שיעורים אמיתיים, כך שיוכלו לראות את המרצים שלהם פנים אל פנים, ובנוסף לכך גם לנצל הזדמנויות חברתיות, לבלות עם חברים ולעשות את כל מה שהיו עושים בכל שנה רגילה", הסביר המנהל יוסי גר.

למרות שמנהלי הארגון נאלצו לשלוח הביתה מוקדם את משתתפי התכנית הנוכחית, ואף שכניסת זרים לישראל עדיין אסורה, גר פועל תחת ההנחה שהתכנית תוכל להתחדש בסתיו, תוך שמירה על כללי ההיגיינה והתברואה, כמו גם על נהלים אחרים לבלימת התפשטותה של המחלה.

5-21-20-gapyear (צילום: באדיבות נשמת)

נשמת, מדרשה לנשים אורתודוקסיות בירושלים, עושה גם היא את ההתאמות הדרושות כדי להבטיח את פתיחת התכנית בסתיו. לאחר שנאלצו לסגור את התכנית בעיצומה של המגיפה בישראל, ושלחו את המשתתפות בחזרה הביתה, הצליחו מנהלי המדרשה לפתוח מחדש את תכנית הקורסים לתלמידות מישראל, תוך נקיטת אמצעי זהירות. אלו כוללים לבישת מסכות והפרדת התלמידות בכל רגע נתון לקבוצות קטנות, תוך שימוש במחיצות פרספקס שהותקנו בכיתות.

"גילינו שאפשר לנהל בית ספר גם בתנאים האלה. וכך אנחנו עושים עכשיו", אמר הרב יהושע וייסברג, המנחה את תכנית פסק הזמן של המדרשה.

גם בלימודים במדרשה ניכרת התעניינות גוברת והולכת. בתקופה זו של השנה, הכיתות בדרך כלל מגובשות, ורק תלמידה אחת או שתיים עדיין ניגשות להרשמה מאוחרת. ואולם בשבועות האחרונים, יש לא מעט מתעניינות בהצטרפות לתכנית. "הן שוקלות מחדש את תכניותיהן לעתיד" בעקבות המגיפה, הסביר וייסברג.

הקורונה עדיין עלולה לתקוע מקל בגלגלי התכניות של סטודנטים רבים. לא ברור אם הקולג'ים והאוניברסיטאות יאשרו את פסק הזמן לכל הסטודנטים שיבקשו זאת, וגל שני של התפרצות המגיפה עלול להפוך את הנסיעה לבלתי אפשרית.

הקורונה עדיין עלולה לתקוע מקל בגלגלי התכניות של סטודנטים רבים. לא ברור אם הקולג'ים יאשרו את המעבר לישראל לכל הסטודנטים שיבקשו זאת, וגל שני עלול להפוך את הנסיעה לארץ לבלתי אפשרית

"אני עדיין חוששת שלא אוכל לנסוע", סיפרה רינה ברומברג גאבר, שמתכננת להשתתף בתכנית של נתיב בסתיו. "זה יהיה ממש עצוב, וזה יהיה ביטול נוסף בסדרה ארוכה של ביטולי תכניות". הצעירה בת ה-17 העבירה את החודשים האחרונים בלימודים מקוונים, וגם טקס הסיום בבית הספר התיכון שלה בוטל.

רינה תכננה להשתתף בכינוס האביב של United Synagogue Youth, אבל גם הוא בוטל. ואם לא די בכך, היא גם לא תעבוד הקיץ כמדריכה בקייטנה היהודית Camp Ramah of the Poconos. כמו רוב הקייטנות, גם זו בוטלה בשל המגיפה.

עם זאת, לדבריה, עצם העובדה שישראל נפתחת מחדש נוסכת בה תקווה שלא יבוטלו גם התכניות שלה לשנה הקרובה. "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שאוכל לבלות עם חברים", אמרה, "ולהתחיל לחזור לחיים האמיתיים".