נאום אבו מאזן - "זאב זאב" או איום אסטרטגי?

פלסטינים צופים באבו-מאזן נואם באו"ם, ארכיון (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
AP Photo/Majdi Mohammed
פלסטינים צופים באבו-מאזן נואם באו"ם, ארכיון

בתום ישיבת חירום של ההנהגה הפלסטינית ברמאללה (19 במאי) הקריא אבו מאזן הצהרה מדינית, ששודרה בשידור חי בטלוויזיה הפלסטינית. אבו מאזן הבהיר כי אש"ף והרשות משוחררים מעתה והלאה מההסכמים עם ישראל וארה"ב; וכי על ישראל לשאת במלא האחריות בתור "כוח כובש" בשטחי "פלסטין".

כמו כן הצהיר אבו מאזן כי הרשות תחדש את מהלכיה להצטרף לארגונים בינ"ל; פועלת משפטית נגד ישראל, כולל מול בית הדין הבינ"ל הפלילי (ICC); מחויבת לפתרון הסכסוך על בסיס שתי מדינות בחסות בינ"ל רחבה, ולא רק אמריקאית ("רביעייה" או "רביעייה פלוס"); קוראת למדינות להכיר בפלסטין כמדינה ולהטיל סנקציות על ישראל כדי למנוע ממנה לספח; ומתחייבת להמשיך ולשלם קצבאות לאסירים ולמשפחות ה"שהידים".

אבו מאזן הבהיר כי אש"ף והרשות משוחררים מעתה והלאה מההסכמים עם ישראל וארה"ב וכי על ישראל לשאת במלא האחריות בתור "כוח כובש" בשטחי "פלסטין"

מה הרקע לנאום ומהן מטרותיו?

אבו מאזן מצוי במצוקה אסטרטגית חמורה. על רקע משבר הקורונה הכלכלה הפלסטינית ספגה מהלומה (צפי לצמיחה שלילית של כ-8.5% השנה) שמקשה על הרשות לתפקד ולשלם משכורות לפקידיה. במקביל, גובר מאוד הלחץ על אבו מאזן מצד חמאס, הג'האד האסלאמי ו"החזיתות". אלו מאגפים אותו מימין וקוראים לחידוש המאבק המזוין ולכינוס חירום של ההנהגה הזמנית של אש"ף (בהשתתפותם כמובן), כדי לעצור את מהלכי הסיפוח של ישראל.

החרפת הטון נגד ישראל, מאפשרת לאבו מאזן לשוב למרכז הבמה, ממנו נדחק במהלך משבר הקורונה. על המשבר ניצח ראש הממשלה מחמד שתיה, שזכה לתמיכה ציבורית גבוהה בסקרים ולפופולאריות.

ברמה המדינית הבינ"ל מטרות הנאום הן לחזק את המומנטום המסתמן בהתנגדות הבינ"ל והאזורית למהלך הסיפוח (ראיון המלך עבדאללה; הצהרות סעודיה והאמירויות, מהלכי האיחוד האירופי; הצהרת ביידן), וללחוץ על הממשל האמריקאי והעולם לרסן את ממשלת ישראל.

האם אבו מאזן ביטל את ההסכמים עם ישראל?

כבעבר, אבו מאזן האשים את ישראל בביטול ההסכמים, אולם הוא עצמו לא הכריז עליהם כבטלים, אלא הבהיר כי מעתה הרשות משוחררת ממחויבויותיה במסגרתם. ניסוח עמום זה מאפשר לאבו מאזן גמישות במהלכיו הבאים נגד הסיפוח.

כבעבר, אבו מאזן האשים את ישראל בביטול ההסכמים, אך לא הכריז עליהם כבטלים אלא הבהיר כי הרשות משוחררת ממחויבויותיה במסגרתם. ניסוח עמום זה מאפשר לאבו מאזן גמישות במהלכיו הבאים

יתרה מכך, לא רק שאבו מאזן לא הכריז על ביטול ההסכמים, הוא אף נמנע מאיומים, אותם השמיע בעבר, לפרק את הרשות הפלסטינית ("להחזיר לישראל את המפתחות"). תחת זאת הוא הדגיש כי הרשות הפלסטינית תמשיך לחתור לפתרון שתי מדינות ולהכרה בה כמדינה, להיאבק בסיפוח, ולמלא את תפקידיה, כולל תשלום קצבאות. בנוסף, במסר עקיף לחמאס מצד אחד ולזירה הבינ"ל מצד שני, ציין אבו מאזן כי הרשות מחויבת לחוק הבינ"ל ו"למאבק העולמי בטרור, באשר הוא".

האם בעקבות הנאום תם עידן התיאום הביטחוני עם ישראל?

אבו מאזן טרח לציין באופן מיוחד את "ההבנות הביטחוניות" כחלק מההסכמים שאינם מחייבים יותר את הרשות. בעקבות הנאום כינס ראש ממשלת הרשות, שתיה, את ראשי מנגנוני הביטחון והורה להם לעצור את התיאום הביטחוני בכל הדרגים. נמסר כי הרשות עדכנה את ה-CIA בהפסקת התאום, וכי פעילי המנגנונים החלו לסגת ממחסומים שאיישו בתאום עם ישראל, בשטחי B ו-C.

בשנים האחרונות הרשות נקטה במספר הזדמנויות בצעדים לצמצום הנראות והדרג של המגעים הביטחוניים, כולל עצירת פגישות המח"טים, אולם בחלוף הזמן הם חזרו למתכונתם המלאה.

ניתן להניח כי כל עוד אבו מאזן דבק בקיום הרשות ובתפקודה, סביר שהמנגנונים  לא יקטעו לחלוטין את שתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. בראיית אבו מאזן ומנגנוני הרשות, מדובר בקשר חיוני עם ישראל בצל האיום החמור שמציבה חמאס על שרידות הרשות והנהגתה ביהו"ש.

ניתן להניח כי כל עוד אבו מאזן דבק בקיום הרשות ובתפקודה, סביר שהמנגנונים  לא יקטעו לחלוטין את השת"פ הביטחוני עם ישראל. בראיית אבו מאזן ומנגנוני הרשות, מדובר בקשר חיוני בצל האיום שמציבה חמאס

בכל מקרה, משך ועוצמת הפגיעה בשיתוף הפעולה הביטחוני, ובהיבטים אזרחיים, תושפע ממדיניות ישראל ומקצב התקדמות מהלך הסיפוח.

כיצד ישפיע הנאום על המציאות בשטח?

עם שוך משבר הקורונה אותו צלחה הרשות בהצלחה, הציבור הפלסטיני דורש ממנה לפעול לשיפור מיידי באיכות חייו. חילוץ המשק הפלסטיני מהמצוקה תלוי לחלוטין בישראל (יצוא, עבודת פועלים, כספי סילוקין ועוד). בנסיבות אלה, וכשחמאס נושפת בעורפה של הרשות וממנפת את הסיפוח כדי לאגף אותה מימין, אבו מאזן יתקשה לנקוט במהלכים קיצוניים, ביטחוניים ואזרחיים, שישנו לחלוטין את המציאות בשטח.

עם זאת, לנאום ולהקשרו חסר התקדים – איום הסיפוח – צפויה השפעה מערערת יציבות בשטחי הרשות, ממגוון סיבות.

ראשית, הקו הלעומתי שאבו מאזן נדחף לנקוט מול ישראל עלול לדרבן ארגונים ובודדים להקצין את הפעילות האלימה בשטח, שמשדר ממילא חוסר שקט, המתבטא באחרונה ברצף חריג של פיגועים, חלקם קטלני. כך, חמאס והג'האד האסלאמי כבר קוראים להפוך את המילים למעשים, ואפילו דובר התנזים של הפתח הצהיר כי ההשתחררות מהסכמים מהווה הזדמנות "להסלים את המאבק הלאומי כדי להביס את הכיבוש, ולקחת בכוח את החירות של העם הפלסטיני".

שנית, מניסיון העבר ידוע כי יעילות מנגנוני הביטחון של הרשות נפגעת בתנאי   מצוקה כלכלית, ובהיעדר מסר פוליטי ברור התומך בפעילותם בשטח לסיכול טרור ולתיאום עם ישראל, קל וחומר תחת הנחיות להפסיקו. בעיתות כאלה, גוברת רגישות המנגנונים להאשמות כי הם משמשים "משת"פים" של ישראל.

הקו הלעומתי שאבו מאזן נדחף לנקוט מול ישראל עלול לדרבן ארגונים ובודדים להקצנת הפעילות האלימה בשטח, שמשדר ממילא חוסר שקט, המתבטא באחרונה ברצף חריג של פיגועים

שלישית, נוכח הסיכון הגלום בצעדים דרסטיים בשטח, הרשות צפויה להגביר את פעילותה במגרש המדיני, כפי שאיים אבו מאזן, ולנקוט במהלכים שעלולים להחריף את המתיחות עם ישראל וארה"ב, למשל מול ה-ICC. יוזמות מסוג זה, יגררו דרישה לצעדי תגובה במערכת הפוליטית בישראל, שיפגעו בתורם, ביכולתה של הרשות לפעול לשיקום מצבה הכלכלי, ויחלישו אותה מול הציבור הפלסטיני.

מהן המשמעויות המדיניות של הנאום?

הנאום מבשר על מאמץ מדיני מחודש של הרשות למנף את סוגיית הסיפוח כדי להגביר את המעורבות הבינ"ל בסכסוך ("בינאום"), ובכלל זה ללחוץ על ה-ICC לפתוח בחקירה רשמית נגד ישראל על ביצוע פשעי מלחמה. חקירה כזו עלולה לחשוף אזרחים וחיילים להליכים משפטיים ברחבי העולם.

פניה רשמית של הרשות להצטרף כחברה בארגוני האו"מ, כפי שאיים אבו מאזן, עלולה לייצר משבר בין הארגונים לבין הממשל האמריקאי. זאת, כיוון שהחוק האמריקאי מחייב את הממשל להפסיק מימון לארגונים בינ"ל שיקבלו לשורותיהם את "פלסטין".  ממשל אובאמה, שנאלץ להפסיק את המימון לאונסק"ו מסיבה זו ב-2011, גילה רגישות גדולה בסוגיה. לא ברור עד כמה רגישות כזו קיימת בממשל טראמפ.

לבסוף, הנאום מתקף את סירובה של הרשות להכיר במעמדה של ארה"ב כמתווך הוגן בין ישראל והפלסטינים, ואת חתירת הפלסטינים להרחיב את מעגל נותני החסות הבינ"ל לכל תהליך מדיני עתידי עם ישראל.

"זאב זאב" או התרעה אסטרטגית?

רובם המוחלט של מרכיבי הנאום מוכרים בגרסה כזו או אחרת מנאומים קודמים של אבו מאזן. עם זאת, תהיה זו טעות לבחון אותו באופן ליניארי ורק בראי כוונתו או יכולתו לממש את איומיו ואזהרותיו.

הנאום משקף מצוקה מתמשכת של אבו מאזן אישית ושל הרשות הפלסטינית, שמצויה במגמת היחלשות כבר שנים. יתרה מכך, בניגוד להקשר של נאומים קודמים בעשור החולף – מהלך של סיפוח, אינו דומה לאירועי עבר שהכרנו. סיפוח הוא איום של ממש על הרשות, בין היתר כיוון שסותם את הגולל על פתרון שתי המדינות – הבסיס להקמתה ולקיומה.

הנאום משקף מצוקה והיחלשות מתמשכת של אבו מאזן אישית ושל הרשות הפלסטינית. סיפוח הוא איום ממשי על הרשות, בין היתר כי סותם את הגולל על פתרון שתי המדינות – הבסיס להקמתה ולקיומה

בטווח הבינוני-ארוך, מהלך סיפוח, אם ימומש, צפוי להאיץ את מגמת שקיעתה ודעיכתה של הרשות, והנאום עלול להתברר בעתיד כסימן דרך משמעותי בתהליך. בתנאים של העדר אופק מדיני, בסיס לגיטימציה מצטמק, ומשבר וחוסר ודאות כלכליים כרוניים, וכל אלו בשלהי עידן אבו מאזן – שהסתלקותו עלולה לפתוח מלחמת ירושה הרסנית ולהאיץ תהליכי הקצנה בהנהגה הפלסטינית – ישנה סכנה ממשית לעצם קיום הרשות ולערעור האינטרס הכלכלי והאישי של בכיריה בהמשך דרכה.

תרחיש כזה מהווה איום אסטרטגי חמור ורב ממדי על ישראל. ברמה המעשית, האחריות לכלל ההיבטים של חיי היום־יום של מיליוני פלסטינים ביהו"ש עלולים לעבור אליה בהדרגה, בלי שיש בידה מנגנונים ומערכים ביורוקרטיים מתאימים, או מקורות לתקציבי העתק שיידרשו. בשטח, צפוי להחריף החיכוך בין צה"ל לאוכלוסייה הפלסטינית, ויידרש עיבוי כוחות מתמשך – שירתק את צה"ל למשימות שיטור וביטחון שוטף על חשבון ההתמודדות עם אתגרים במעגל שני ושלישי.

בשורה התחתונה, נאום אבו מאזן עלול להתברר בעתיד כ"זאב" של ממש, אם ישראל תממש את מהלך הסיפוח החד צדדי, כפי שמתחייב לעשות ראש הממשלה.

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה״ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,239 מילים
סגירה