העימות הקרוב בין כחול-לבן והעבודה לליכוד ושותפותיה בקואליציה הוא בנושא החלת הריבונות על בקעת הירדן וחלקים מיהודה ושומרון.

סעיף 29 בהסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן נקבע כסעיף חריג, כי הוא מאפשר לבנימין נתניהו פעילות עצמאית, נטולת הפרעות, ביום שבו הוא יביא את הסיפוח לאישור הממשלה. נתניהו הבהיר השבוע כי הוא נאמן ללוח הזמנים שנקבע בהסכם: תחילת יולי הקרוב.

גם בכנסת התהליך אמור להיות מהיר במיוחד. "לאחר הקריאה הטרומית יועבר החוק בהתאם, בדרך המהירה ביותר ובאופן שלא ישבש ויעכב את התהליך על ידי יו"ר ועדת הכנסת", כתוב בהסכם באופן מפורט ומפורש. בליכוד חזרו אתמול שוב ושוב על הסעיף הזה.

בכירים בכחול-לבן טענו אתמול כי ההסכם מחייב התייעצות מוקדמת של נתניהו עם בני גנץ, ולכן אין שום סיכוי למהלך ריבונות חד-צדדית.

"אנחנו חשבנו על האפשרות שנתניהו ילך על סיפוח כדי לברוח מהמשפט שלו", אמר אחד הבכירים לזמן ישראל. "לכן הנחנו על הידיים שלו שני אזיקים: אזיק אמריקאי, ואזיק השמירה על היציבות האזורית.

"אם הוא יעמוד בתנאים האלה, אין לנו בעיה. אם הוא ילך לסיפוח חד-צדדי באופן לא מושכל או בלי התייעצות איתנו – גנץ יארוז את חפציו, ירד מהקומה ה-14 במשרד הביטחון וילך הביתה".

"אנחנו חשבנו על האפשרות שנתניהו ילך על סיפוח כדי לברוח מהמשפט שלו. לכן הנחנו על הידיים שלו שני אזיקים: אזיק אמריקאי, ואזיק השמירה על היציבות האזורית. אם הוא יעמוד בתנאים האלה, אין לנו בעיה"

"אתם טועים לחשוב שנתניהו גיבור גדול", הוסיף בכיר אחר. "זה לא נכון. הוא די פחדן. לכן הוא עשה ממשלה איתנו. הוא לא רצה ולא ירצה בחירות. שלוש פעמים הוא לא הכריע, וגם הפעם לא יכריע.

"שעון החול המשפטי שלו אוזל. הקלף היחידי שלו זה שהוא ראש הממשלה. אם הוא רוצה לחתום על עסקת טיעון הוא חייב לעשות את זה לפני הרוטציה וללכת, אחרת הוא מסתכן בכלא. הוא יודע את זה, ולכן הרוטציה תגיע מהר. אם אתה לא ראש הממשלה, אין לך קלף מול הפרקליטות".

בליכוד מגחכים בתגובה. "נתניהו יעשה מה שהוא רוצה עם הסיפוח, והם יסתמו את הפה. זה מה שאומר ההסכם", הדגיש אחד השרים בליכוד. על השאלה האם הוא הולך לעסקת טיעון, ענה ראש הממשלה שלשום בראיון לערוץ 20 במילה אחת: "לא".

"הקלף היחידי של נתניהו זה שהוא ראש הממשלה. אם הוא רוצה לחתום על עסקת טיעון הוא חייב לעשות את זה לפני הרוטציה וללכת, אחרת הוא מסתכן בכלא. הוא יודע את זה, ולכן הרוטציה תגיע מהר"

גנץ מצדו מאמין שעימות עם נתניהו והליכוד יוביל לפירוק הקואליציה. לשיטתו, אחדות משמעה לבלוע את הצפרדע ולהחריש. ממילא לוח הזמנים המשפטי יכריע את גורלו המר של נתניהו, והוא יהפוך לראש הממשלה מוקדם מהצפוי. אלא שההיסטוריה מראה כי גנץ לא צריך לחשוש – להיפך. ממשלה פריטטית אינה ממשלת התקפלות; העימות האידיאולוגי הוא מחויב המציאות.

בממשלת האחדות שקמה ב-1984 פרץ משבר חמור בין ראש הממשלה שמעון פרס והשר אריאל שרון. שרון תקף את פרס ויצחק רבין בחריפות, כינה אותם "שקרנים וצבועים" בגלל מדיניות רפה מדי בסוגיה הפלסטינית, שעלולה לדעתו לעלות לישראל בדם. פרס החליט לפטר את שרון, שנאלץ להגיש מכתב התנצלות. עימותים פרצו גם בין פרס ושר האוצר יצחק מודעי מהליכוד על רקע המדיניות הכלכלית.

צילום משותף בבית נשיא המדינה בירושלים של הממשלה החדשה בראשות שמעון פרס. עומדים מימין לשמאל – יצחק פרץ (עם כוכע), יוסף שפירא, חייםקורפו, משה קצב, משה שחל, משה ניסים, אריק שרון, יוסף בורג, יצחקמודעי, אברהם שריר, גדעון פת, גד יעקובי, עזר ויצמן, חיים בר לב, יגאל הורוביץ, מוטה גור (מאחור), אמנון רובינשטיין, יעקב צור ויצחק רבין. יושבים משמאל לימין – יצחק נבון, יצחק שמיר, נשיא המדינה חיים הרצוג, ראש הממשלה שמעון פרס ודוד לוי. 14 בספטמבק 1984 (צילום: יעקב סער/לע"מ)

מאוחר יותר, כאשר יצחק שמיר החליף את פרס במשרד הראש הממשלה, המשיכו המריבות סביב מדיניות החוץ. שמיר, למשל, הצליח לטרפד את הסכם לונדון שהביא פרס לקבינט בתחילת 1987. מאבקים עקרוניים ורציניים היו סביב פרשת פולארד, מטוס הלביא והאינתיפאדה הראשונה, אבל שום אסון לא קרה. הממשלה ההיא, למרות הכל, רשמה הישגים אדירים, הסיגה את צה"ל מלבנון לרצועת הביטחון והדבירה אינפלציה של 25 אחוזים לחודש.

היום יש ראש ממשלה אחד, לצידו שורה של ניצבים מהליכוד, ועד לרגע זה גם סטטיסטים מכחול-לבן, היריבה הגדולה מימי הבחירות. וכשיגיע העימות העקרוני על החלת הריבונות, ספק אם לכחול-לבן יהיה את הכוח הפוליטי והאומץ הדרוש כדי לעמוד מול נתניהו, כשהוא יוצא למהלך שעשוי לשנות את פני המדינה לדורות.