אריה דרעי ויעקב ליצמן, ארכיון, 2014 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

ממשלת ישראל החדשה היא יצירה פורצת דרך, עם מבנה חדשני והשלכות פוטנציאליות דרמטיות למדיניות העתידית של ישראל: ראש ממשלה חלופי, הקבינט הגדול בהיסטוריה, כל כך הרבה סגני שרים עד שבחלק מהמפלגות לא נותר די כוח אדם לאייש את התפקידים החדשים. כבר בימים הראשונים לכהונתה, הממשלה החדשה נדרשת להתמודד עם משבר כלכלי ובריאותי חסר תקדים, ותכנית דרמטית (גם אם לא מפורטת דיה) לסיפוח בגדה המערבית.

עם כל כך הרבה מאפיינים חדשים, אין פלא שהממשלה הזו מעוררת עניין בישראל ומעבר לים. אף אחד מעולם לא ראה משהו כזה. ובתוך כל המהומה, קל לפספס את הבסיס – את הגורמים החוזרים על עצמם, המשופשפים היטב. אלו לרוב סמנים חשובים יותר לאופייה של הממשלה ולכיוון הפוליטי שאליו היא הולכת, יותר מאשר האנקדוטות החדשות והמשונות.

כנראה שהמנצחים הגדולים ביותר של הממשלה הזאת – וזה לא יפתיע אף אחד שעוקב אחרי הפוליטיקה הישראלית בארבעת העשורים האחרונים – הם המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה.

מנופים של שליטה

פרטי ההשפעה הפוליטית של החרדים בממשלה החדשה חושפים את סדר העדיפויות של הקהילה. המפלגות החרדיות קיבלו שלושה משרדים.

שר הבינוי החדש, יעקב ליצמן מיהדות התורה, ושר הפנים, אריה דרעי מש"ס, נמצאים בנקודות שמאפשרות להם לפעול למען צמיחה מהירה של ערים חרדיות, למשל באמצעות יצירה אזורי בינוי מועדפים ורפורמות בדיור בר השגה. בשבוע הבא תצביע הממשלה על הגברת הסמכויות של המשרדים בדיוק בעניינים האלו: הקצאת אזורים, דיור ורישום קרקעות. השר לשירותי דת, יעקב אביטן מש"ס, אחראי לוודא שהביורוקרטיה הדתית של המדינה, מעסיקה מרכזית עבור תומכי המפלגות וחלק מהותי ממלחמות התרבות במדינה, תישאר בשליטה חרדית.

השר לשירותי דת אחראי לוודא שהביורוקרטיה הדתית של המדינה, מעסיקה מרכזית עבור תומכי המפלגות וחלק מהותי ממלחמות התרבות במדינה, תישאר בשליטה חרדית

אבל תפקידים בממשלה – גם אם הם הסימנים הברורים ביותר לעוצמה פוליטית – הם לא בהכרח הכיבושים החשובים ביותר של המפלגות החרדיות. חלק נרחב מהעבודה הקשה במסדרונות הכוח – כמו העברות תקציב של מיליארדים, משא ומתן על חקיקה ותיקוני חוק – מתנהל בוועדות הכנסת האפרוריות. ובדיוק כאן יושבות המפלגות החרדיות על הברז, בפתחי צווארי הבקבוק של מערכת קבלת ההחלטות הכלכליות והתקציביות של המדינה, כמו גם הרפורמות הדתיות.

משה גפני (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
משה גפני (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

ח"כ משה גפני מיהדות התורה חזר לתפקידו כיו"ר ועדת הכספים, הוועדה שאחראית על חוקי התקציב של המדינה. אבל מפתיע יותר הוא המינוי של ח"כ יעקב מרגי מש"ס ליו"ר ועדת הכלכלה – תפקיד ששמור, מסורתית, לאופוזיציה, משם הוא יכול להשפיע בצורה משמעותית על כל רפורמה כלכלית במדינה.

ובפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל, חבר כנסת חרדי, יעקב אשר מיהדות התורה, מונה ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, אחד התפקידים החשובים ביותר בכנסת. המינוי הזה מקנה ליהדות התורה את הכוח לסכל כל חקיקה בנוגע לדת ומדינה, שלא לדבר על כוח רב בכל ענייני החקיקה הנוספים.

מפתיע יותר הוא המינוי של ח"כ יעקב מרגי מש"ס ליו"ר ועדת הכלכלה; תפקיד ששמור, מסורתית, לאופוזיציה, משם הוא יכול להשפיע בצורה משמעותית על כל רפורמה כלכלית

המפלגות החרדיות קיבלו הבטחות ברורות מראש הממשלה נתניהו, לפיהן – במילים המדויקות של הסכם הקואליציה בין הליכוד ליהדות התורה – "יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל. הממשלה תפעל לכבד את השבת ומועדי ישראל ששמרו על קיומינו כעם. אם יהיה שינוי שיפגע בסטטוס קוו יפעלו ראש הממשלה ו'גוש הליכוד' ביחד ובמחויבות הדדית לתיקון הפגיעה, על מנת לשמר את הסטטוס קוו".

בזכות השליטה שלהן בוועדות ובמשרדים הרלוונטיים, המפלגות החרדיות לא באמת צריכות לחשוש שראש הממשלה יפר את הבטחותיו. הן מחזיקות בכל האמצעים למניעת כל ניסיון חקיקה שתחייב גיוס חרדים לצה"ל, רענון כללי הכשרות או שינוי השיטה בבתי הדין הרבניים.

הסגנים

כמות עצומה של דיו ומילים נשפכו על הכמות המסחררת של סגני שרים – 16! – שאושרה בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן. בזמן שהאזרחים מגרדים בפדחתם ומנסים להבין מה אמורה לעשות השרה לחיזוק וקידום קהילתי, במה היא שונה מהשרה לשוויון חברתי, מה יעשה השר המקשר בין הממשלה לכנסת ומה בדיוק תפקידה של השרה לעניינים אסטרטגיים או שרת התפוצות, כשמכניסים למשוואה גם את סגני השרים המשוואה הופכת מגוחכת עוד יותר.

אולי בעקבות הביקורת, אולי בגלל החשש ששיגור ח"כים כה רבים לממשלה יותיר את ועדות הכנסת ריקות, אבל שבועיים אחרי השבעתה – ובממשלה אוישו רק שבעה מתוך 16 תפקידי סגני השרים, חמישה מהם על ידי המפלגות החרדיות.

למה? תפקיד סגן שר הוא עמדה חלשה מאוד. הסגן כפוף לרצון השר, ולרוב מגלה מהר מאוד שסמכויותיו מוגבלות. סגנים גם נדרשים להתפטר כשהשר מתפטר. זה תפקיד שלרוב לועגים לו ומתייחסים אליו כבזבוז של מחוקק ראוי. למה משקיעות המפלגות החרדיות כל כך הרבה במינויי סגני שרים, כשכל האחרות נרתעות מכך?

התשובה חושפת לא מעט בנוגע לאופן שבו תופסות המפלגות החרדיות את תפקידן. סגן שר חרדי הוא לא בדיוק סגן שר, אלא מעין שר מקביל עבור ציבור בוחרים מצומצם יותר. המפלגות החרדיות לקחו את תפקידי הסגנים במשרדי האוצר, הפנים והרווחה (ח"כ יצחק כהן מש"ס, יואב בן צור מש"ס ומשולם נהרי מש"ס – בהתאמה), כמו גם חינוך ותחבורה (לכאן מונו ח"כים של יהדות התורה, מאיר פרוש ואורי מקלב) – וכל אחד קיבל את התפקיד מסיבותיו המוצדקות הוא.

מאיר פרוש (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מאיר פרוש (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

ביום ראשון, ה-24 במאי, רק שעות אחרי שנבחר לתפקידו על ידי הכנסת, סגן השר במשרד החינוך מאיר פרוש, ביצע את הפעולה הראשונה שלו כחבר ממשלה. הוא נפגש עם נציגי האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך, שמפקח על העברת הכספים האדירה ממשרד החינוך למערכת החינוך החרדית והעצמאית, עצמאות שבאה לידי ביטוי בהיעדר פיקוח ובוויתור על השכלה חילונית.

פרוש לא חדש באגף הזה. הוא היה סגן שר החינוך במשך כמעט 5 שנים. אך אחרי שנה של קיפאון פוליטי, וכשאישור התקציב המעודכן למשרד החינוך בכנסת צפוי להתעכב חודשים ארוכים, סגן השר נדרש להתמודד באופן מידי עם משבר התקציב בחינוך החרדי, שנובע מחוסר תפקודה של הכנסת.

"אנחנו נמצאים באחד מהמקומות החשובים במדינה, שמעבירה דרככם את התמיכה הגדולה ביותר עבור עולם התורה", אמר פרוש בביקור במשרד בירושלים. "גם אם נאסוף את כל התרומות מחו"ל, לא נגיע לסכום שהמדינה מעניקה ללומדי התורה. משכך, חשיבות הביקור כאן בזמן זה גדולה שבעתיים".

"אנחנו נמצאים באחד מהמקומות החשובים ביותר במדינה, שמעבירה דרככם את התמיכה הגדולה ביותר עבור עולם התורה, כאן בארץ ישראל", אמר פרוש במשרד החינוך

גם בתקופות טובות יותר, ישיבות ובתי ספר חרדיים שורדים לרוב ממענק ממשלתי אחד למשנהו. ואלו לא תקופות טובות. עולם הישיבות נפגע קשות ממשבר הקורונה. הן סגרו את שעריהן וסובלות מצניחה דרמטית בתרומות מחו"ל. אבל הן נפגעו קשה אפילו יותר מהקיפאון בכנסת במהלך 2019, שלא הצליחה להעביר תקציב ל-2020, מה שהכניס מוסדות רבים למוד הישרדותי.

הסיור של פרוש באגף למוסדות תורניים לא היה ביקור נימוסים. זאת הייתה ההתחלה של המאמצים לייצר הצעת מימון שתאפשר לישיבות להמשיך לפעול ולקבל מימון עד שיאושר תקציב המדינה בחודשים הקרובים. הנאמנות של ש"ס ושל יהדות התורה לנתניהו החילוני – גם אם מסורתי בהשקפותיו – אינה אישית. מקורה בפחד להישאר משוללי השפעה פוליטית. ביקורו של פרוש באגף למוסדות תורניים ממחישה את הסכנה עבור החרדים בהיפלטות לאופוזיציה. האגף הוא "אחד המקומות החשובים ביותר במדינה" אמר פרוש, והתכוון לכך.

הנאמנות של ש"ס ושל יהדות התורה לבנימין נתניהו החילוני – גם אם מסורתי בהשקפותיו – אינה נאמנות אישית. מקורה בפחד להישאר משוללי השפעה פוליטית

וכך גם סגן השר במשרד האוצר, יצחק כהן. פותר הבעיות של הקהילה החרדית יושב בלב לבו של האוצר הלאומי, וביחד עם סגן השר אורי מקלב במשרד התחבורה, השניים יכולים לוודא שאיש לא יתעלם מרגשותיהם כשיתדיינו בפעם הבאה על תחבורה ציבורית בשבתות, או עבודה על קווי הרכבת בלילות שישי.

הפגת חרדים נגד גיוסם לצה"ל, ארכיון, מאי 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
הפגת חרדים נגד גיוסם לצה"ל, ארכיון, מאי 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

המדינה נתנה

ייתכן שבנימין נתניהו לא היה ראש ממשלה כרגע ללא נאמנות החרדים, שסייעו לו ביצירת גוש ימני. לפי הסקרים, המצביעים החרדים מעדיפים אותו על פני גנץ, ובגדול. לפי סקר המכון הלאומי לדמוקרטיה, 88% ממצביעי יהדות התורה מאמינים לטענות נתניהו לפיהן ההאשמות נגדו הן קונספירציה של המשטרה, פרקליטים ועיתונאים שרוצים לסלקו מכיסאו, לעומת 73% בלבד ממצביעי הליכוד.

למרות שיש בציבור החילוני מי שמגנה את הכוח הפוליטי של החרדים, ואת התשלומים האדירים למוסדות חרדיים מקופת המדינה, המנהיגים החרדים עצמם מתייחסים למערכת היחסים הזאת כאל ערבות הדדית עם רגישות רבה.

פעמיים בשנים האחרונות מצאו עצמם החרדים מחוץ לממשלה. בממשלת נתניהו 2013-2015, יש עתיד וישראל ביתנו חברו לליכוד ולבית היהודי כדי לדחוק אותם ממושבי הכוח והשליטה שלהם. חברי הכנסת החרדים מתייחסים לתקופה הזאת כטראומטית. שי פירון מיש עתיד ניהל את משרד החינוך בלי שום פרוש לצדו כדי לרכך את המכה. הישיבות נאבקו על קיומן והתכווצו כשתקציביהן נחתכו, ובינתיים בכנסת עברו חוקים בשאיפה להגדיל את הגיוס החרדי לצבא.

זו הייתה הפעם השנייה בשני עשורים שבה הודרו החרדים מהממשלה. הפעם הראשונה הייתה בממשלת שרון ב-2001, כששר האוצר דאז, בנימין נתניהו, קיצץ את קצבאות הילדים כחלק ממגוון רחב של רפורמות כלכליות. המהלך הוביל לירידה בילודה החרדית. החרדים זוכרים היטב את האירועים האלה, ועדיין משתמשים בהם כדי למשוך מצביעים לקלפיות.

סירובו של אביגדור ליברמן להצטרף לממשלת נתניהו במאי 2019, הוביל לקיפאון בן כמעט שנה בפוליטיקה הישראלית. התנגדותם של יאיר לפיד וליברמן לנתניהו הבטיחה את התמיכה החרדית בראש הממשלה, אבל איש מהח"כים החרדים לא שוכח שנתניהו היה מעורב בשתי החוויות הקשות האלה.

בנימין נתניהו ומנהיגה הרוחני הראשון של ש"ס, הרבה עובדיה יוסף, 1997 (צילום: פלאש 90)
בנימין נתניהו ומנהיגה הרוחני הראשון של ש"ס, הרבה עובדיה יוסף, 1997 (צילום: פלאש 90)

החשש להישאר מחוץ לממשלה בפעם השלישית הפך את דרעי לשליח שנשא מסרים בין נתניהו וגנץ, תוך שהוא דוחק בשניהם להגיע להסכם.

החלטתו של גנץ התקבלה ב-26 במרץ 2020, והוא הודיע על כניסתו למו"מ קואליציוני עם נתניהו, מה שהוביל לפירוק הברית בינו לבין לפיד, והדיח את ליברמן מכס מלכותו לתפקיד חסר חשיבות באופוזיציה.

כדי לדחוק לשוליים את אויביהם האידאולוגיים, החרדים קידמו גם את גנץ. ממשלה רחבה ויציבה, כך טענו בשתי המפלגות, טובה בהרבה מסבב רביעי של בחירות שעלול להוביל לתחייה מחדש של הפוליטיקה החילונית בישראל.

כדי לדחוק לשוליים את אויביהם, החרדים קידמו גם את גנץ. ממשלה רחבה ויציבה, כך טענו בשתי המפלגות, טובה בהרבה מסבב רביעי שעלול להוביל לפוליטיקה חילונית

מעיין בלתי נדלה

הפלגים החרדים בפוליטיקה הישראלית חזקים מאוד – וחלשים מאוד – בעת ובעונה אחת. יש להם השפעה אדירה על הכנסת ועל הממשלה, אבל הם מודעים היטב לכך שהם לא יכולים להרשות לעצמם לא להיות חלק מהמשחק.

זה תמיד היה ככה. בין החינוך החרדי, לבה הפועם והעוגן של הקהילה כולה, לבין שולחן הדיונים הקואליציוניים מתקיימת מערכת יחסים סבוכה ואינטימית.

החברה החרדית השתמשה בתהליך הקואליציוני כד לשרת את צרכיה ולקדם אותם כראות עיניה. אבל במקביל, עוצבה החברה החרדית על ידי המו"מ הקואליציוני והתמיכה של מדינת ישראל.

ש"ס נוסדה ב-1984 כמחאה על האפליה נגד דתיים מזרחיים בארץ, ובעיקר מקרב המפלגות החרדיות האשכנזיות. 3 שנים מאוחר יותר, אחרי שזכתה בארבעה מושבים בכנסת, השיקה המפלגה את אל המעיין, רשת בתי ספר. זה היה רגע דרמטי עבור החברה הישראלית, ניסיון לחבר תנועה חברתית רחבה עם שאיפות כלל-ארציות, ביחד עם קומץ יוזמות מקומיות, בשאיפה להקים בתי ספר ספרדיים שלא יישלטו ע"י הדתיות והפוליטיקה החרדית האשכנזית.

שלוש שנים בלבד אחרי הקמתה, ואחרי שזכתה בארבעה מושבים בכנסת, השיקה ש"ס את אל המעיין, רשת בתי ספר. זה היה רגע דרמטי עבור החברה הישראלית

זה לא הלך כל כך טוב. בתי הספר הראשונים היו מאולתרים ועניים, שוכנו במבנים רעועים בלי מימון או תמיכה תכנונית מרשויות החינוך הארציות והמקומיות.

נקודת המפנה עבור בתי הספר האלה ועבור מפלגת ש"ס – ובמידה מסוימת עבור התרבות הדתית המזרחית בישראל בכללותה – הגיעה כשש"ס התחילה לסחור בקולות הפרלמנטריים שלה בתמורה למימון בתי הספר. באמצעות שורה של הסכמים קואליציוניים הצליחה רשת אל המעיין להמריא, והפכה לכלי של מפלגת ש"ס בדרכה אל הפיכה חברתית של ממש בקרב היהודים המזרחיים המקופחים בישראל. הכסף התחיל לזרום, בתי ספר נפתחו ברחבי המדינה, והמזרחים כבר לא ביקשו מהמפלגות החרדיות האשכנזיות רשות לשבת בשולחן.

אריה דרעי (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
אריה דרעי (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

בעבר, נאלצה ש"ס להסתמך על מצביעים מסורתיים ממוצא מזרחי כדי לזכות בכרטיסי הכניסה שלה לכנסת. לא עוד. דור וחצי של מצביעים חרדים מזרחיים כבר גדלו במערכת החינוך של המפלגה עצמה. ש"ס לא רק לקחה תקציבים מהמדינה ב-33 השנים האחרונות: היא עוצבה ונבנתה על ידי התקציבים האלה.

תלות שכזאת ממקדת את המחשבה. בזמן שנציגים פוליטיים אחרים מתמקחים ונלחמים על סיפוח, רפורמות משפטיות או משפטו של נתניהו, המפלגות החרדיות, בדרך כלל, לא נותנות לזוטות כאלה להסיח את דעתן ממה שחשוב.

בעבר נאלצה ש"ס להסתמך על מצביעים מסורתיים ממוצא מזרחי כדי לזכות בכרטיסי הכניסה שלה לכנסת. לא עוד. דור וחצי של מצביעים כבר גדלו במערכת החינוך שלה

בפתיחת המשפט של נתניהו ביום ראשון, ראש הממשלה קיבל יותר איחולים שייצא זכאי מאנשי כחול-לבן מאשר משותפיו בש"ס וביהדות התורה. בזמן שכחול-לבן והליכוד רבו על המשרדים לשיתוף פעולה אזורי ולעניינים אסטרטגיים, המפלגות החרדיות הלכו על התפקידים הלא מבוקשים, סגני שרים במשרדים שונים, מהם יוכלו להמשיך ולדאוג לבתי הספר ולקהילות שלהם.

כמובן שלמצביעים החרדים יש דעות בנוגע לנושאים שמעבר לגבולות המוסדות החרדיים. ולמנהיגים החרדים יש לא פחות אגו משל פוליטיקאים אחרים, אגואים מהסוג שמוביל אותם לדרוש הקמת משרדים להעצמה קהילתית ודומיו.

אבל התלות העמוקה בכספי ציבור, והזיכרון הכואב של מחיר השהות בשממה פוליטית, גרמו למנהיגים החרדים להתמקד במטרות האמיתיות של הפוליטיקה.

כרגע, כשהממשלה ה-35 יוצאת לדרך, נדמה שההתמקדות הזו השתלמה בגדול.

הרמטכ"ל בני גנץ מדבר בכנסת על גיוס חרדים, ארכיון, 2013 (צילום: פלאש 90)
הרמטכ"ל בני גנץ מדבר בכנסת על גיוס חרדים, ארכיון, 2013 (צילום: פלאש 90)
עוד 1,939 מילים
סגירה