נושא
חרדים

אין כל סיכוי שהכתבה הזו, מעוטרת בתמונותיה, הייתה מתפרסמת בעיתון של נעמה עידן - השבועון החרדי "יום ליום" ● ובכל זאת, המו"לית הראשונה במגזר מחוללת שם מהפכה שקטה ● אחרי שהצליחה להרגיז את ש"ס, היא מגייסת כספים לקרן תחקירים מיוחדת שתחשוף שחיתויות בשירותי הדת בישראל

עוד 1,787 מילים

לאחר שבתי המשפט בארה"ב הוציאו את "טיפולי ההמרה" מחוץ לחוק, חלק מהארגונים שעסקו בכך ממשיכים להתקיים במחתרת ובשמות אחרים, "אבל התהליך עדיין ערמומי כפי שהיה" ● במקביל, רבנים שם מזהירים מפני ההשלכות החמורות של אי-קבלת הלהט"בים ● "יש המון הומופוביה בעולם החרדי, אבל אי אפשר להתפלל עד שייצא ממך הגיי"

לפני כמה שנים, אחת מהחברות בקהילה של הרב מייק מושקוביץ ביקשה לדבר איתו על חייה האישיים. "היא סיפרה לי שהיא מחפשת 'בחורה יהודיה נחמדה', אבל כל הלסביות שהיא מכירה נשואות לגברים", מספר לי איש הדת מניו יורק.

לדברי מושקוביץ, בקהילה שמרבית הרבנים שלה מדברים על הומוסקסואליות כחטא, יהודים להט"בים רבים מרגישים צורך להתחתן "בניגוד לזהות שלהם".

הוא מספר כי בישיבות חרדיות בארצות הברית לוחצים על נערים שמטילים ספק בזהות המינית שלהם שלא לחשוב על כך, ולחשוב על מציאת רעייה מתאימה.

הרב מייק מושקוביץ נכנס לאחרונה לעבודתו בקהילת בית שמחת תורה, בית כנסת בניו יורק סיטי המשרת את קהילת הלהט"ב. לידו הרבה הראשית של בית הכנסת, שרון קליינבאום.
הרב מייק מושקוביץ נכנס לאחרונה לעבודתו בקהילת בית שמחת תורה, בית כנסת בניו יורק סיטי המשרת את קהילת הלהט"ב. לידו הרבה הראשית של בית הכנסת, שרון קליינבאום.

"יש כל כך הרבה הומופוביה בעולם החרדי, אבל אי אפשר להתפלל עד שייצא ממך הגיי, משום שזו לא בחירה", אומר מושקוביץ, היום רב-עמית בקהילת "בית שמחת תורה" של האוכלוסייה הלהט"בית היהודית בעיר ניו יורק.

בראיון איתו, מושקוביץ מגיב לטענה שהעלה של שר החינוך רפי פרץ, לפיה טיפולי המרה "עשויים" לשנות את הנטייה המינית של אדם כלשהו, וחוללה סערה בארץ.

ההשלכות של "טיפולי המרה" יכולות להיות קטלניות: לפי מחקרים של UCLA, קרוב ל-70 אלף אמריקאים בני 18-59 עברו תכניות המרה במהלך חייהם. צעירים להט"ביים ש"נדחו" ע"י משפחותיהם וחבריהם נוטים לפתח מחשבות אבדניות.

למרות ש"טיפולי ההמרה" נאסרו לאחרונה במדינות רבות בארצות הברית, "ארגוני המרה" ללהט"בים פועלים במחתרת כדי לעקוף את האיסורים הללו.

רק בחודש שעבר, ארגון JONAH ("יהודים מציעים חלופות להומוסקסואליות") מניו ג'רזי, נתפס פועל בניגוד לצו בית המשפט, שהורה לאנשי הארגון לסגור את תכניות "מגיי לסטרייט" שהם יזמו והפעילו.

בנג'מין אונגר מושבע לפני עדות במשפט נגד JONAH, ביום רביעי, 3 ביוני, 2015, בג'רזי סיטי, ניו ג'רזי (צילום: אלכס רמניק\ The star-Ledeger דרך AP, מאגר)
בנג'מין אונגר מושבע לפני עדות במשפט נגד JONAH ניו ג'רזי (צילום: אלכס רמניק\ The star-Ledeger דרך AP, מאגר)

ב-2015, חמישה קרבנות של JONAH הביאו את המייסדים ארתור גולברג ואיליין ברק לבית המשפט, בהאשמה על הונאה. מפרטים העולים מהמשפט, נראה כי הטקטיקה של JONAH כללה הפשטה של גברים אחד מול השני ונגיעה בעצמם, כמו גם הכרחה של המשתתפים לחלל תמונות של האמהות שלהם.

כדי לעקוף את האיסור על הפעלת התכניות שלהם, המייסדים של JONAH שינו בנתיים את שם הארגון ל"המכון היהודי למודעות גלובלית".

רק בחודש שעבר, ארגון JONAH ("יהודים מציעים חלופות להומוסקסואליות") מניו ג'רזי, נתפס פועל בניגוד לצו בית המשפט, שהורה לאנשי הארגון לסגור את תכניות "מגיי לסטרייט" שהם יזמו והפעילו

"לרוע המזל, טיפול המרה הם עדיין חלק מהחיים של יהודים חרדים רבים כיום", אומר מרדכי לבוביץ', המנהל הקליני של קבוצת Jewish Queer Youth.

"בעקבות החקיקה בנושא והשינוי בסנטימנט הציבורי, העוסקים ב'המרה' מסתתרים מאחורי שמות שונים, אבל התהליך עדיין ערמומי כפי שהיה", אומר לבוביץ', שמאמין כי "הלחץ הקהילתי אפילו יותר מסוכן מהתהליך עצמו".

הממיר הגדול נתפס על חם

המגזין הלהט"בי המשפיע בארה"ב, The Advocate, עוסק במשך שנים בחשיפת הצביעות שמאחורי טיפולי המרה להומוסקסואלים ותומכיהם.

"התומכים בטיפולי המרה נתפסו כשהם מחפשים גברים באתר היכרויות", נכתב בכותרת המגזין בשנה שעברה, באחד מכה דיווחים על ההוצאה מהארון במיאמי. הכתבה היתה על נורמן גולדווסר, אחד מהמיישמים את טיפולי ההמרה.

לפי המגזין, גולדווסר "חיפש שותפים הומוסקסואלים באתר היכרויות והחזיק חשבון באתר אחר". גולדווסר תואר בכתב כ"יהודי חרדי שמבצע טיפולי המרה" במיאמי ביץ', ולוקח לקוחות לתכניות "גבריות" ביערות. בתגובה ל"הוצאה מהארון" שלו, גולדווסר אמר ל-NBC: "באופן ברור, לא הצלחתי לעזור לעצמי".

למרות החשיפה, גולדווסר עדיין מיישם "טיפול" ו"עוזר לאנשים לרפא את הטראומות והפצעים של העבר, ולבנות מסלולים חדשים ומתפקדים יותר מבחינה נירולוגית המובילים לשינויים הרצויים ברגשות, בהתנהגויות, במיניות ובמערכות היחסים שלהם", כך על פי הפרופיל שלו ב-Psychology Today.

מרים קבקוב, מנכ"לית ארגון אשל (צילום: פייסבוק)
מרים קבקוב, מנכ"לית ארגון אשל (צילום: פייסבוק)

למרות המציאות שבה טיפולי ההמרה מתעקשים להמשיך, יש גם חדשות טובות. על פי מרים קבקוב, מנכ"לית ארגון "אשל". "יותר ויותר קהילות אורתודוקסיות מודות בכך שהן מקבלות בברכה יהודים להט"ביים". ארגון אשל מוקדש "ליצירת קהילה וקבלה של להט"בים יהודים והמשפחות שלהם בקהילות החרדיות".

"פרויקט 'הקהילות המקבלות' של אשל עוסק בדיאלוג עם יותר מ-150 בתי כנסת חרדים על מידת הקבלה שלהם", אומרת קבקוב. "אבל זה לא מספיק להרגיש שאתה מתקבל בברכה – קבלה חייבת להיות משודרת החוצה ופומבית. בני ברית נסתרים חייבים לצאת מהארון שלהם, ולדבר בקול ולהפוך לבני ברית פומביים".

“הפרקטיקה של טיפולי המרה היא להמיר אותם החוצה מהיהדות. הרבנים צריכים לקחת אחריות על יצירת סביבה בה ילדים מרגישים שהם צריכים להתאבד, והאורתודוקסיה צריכה לקחת אחריות על ההומופוביה שלה"

כשהיא נשאלת מה היא אומרת ליהודים שמתמודדים עם הזהות המינית או המגדרית שלהם, אומרת קבקוב, "אנחנו אומרים להם שהם לא לבד. ואז, אנחנו מקשיבים למה שהם רוצים עבורם, לא מה שאנחנו חושבים שהם צריכים לרצות. אנשים רוצים להיות שמחים ובשלום עם מי שהם, ואנחנו עוזרים להם בכך".

100% עדיין הומוסקסואלים

הרב מושקוביץ ייעץ גם הוא ליהודים רבים שהגיעו אליו עם התמודדות עם הזהות המינית או המגדרית שלהם. חלקם היו בטיפולי המרה, אשר במהלכם, לדבריו, הזהות שלהם הוגדרה בתור חטא.

"“100% מהאנשים האלו עדיין הומוסקסואלים", אומר מושקוביץ. "ו-100% כבר לא שומרי מצוות", הוא מוסיף, ומאשים את ההרחקה של בעלי זהות להט"בית מהיהדות. לדבריו, צעירים אלה אולצו לעשות בחירה אכזרית בין הזהויות שלהם.

“הפרקטיקה של טיפולי המרה היא להמיר אותם החוצה מהיהדות", אומר מושקוביץ. "זה לא חוקי כי זה נוראי. הרבנים צריכים לקחת אחריות על יצירת סביבה בה ילדים מרגישים שהם צריכים להתאבד, והאורתודוקסיה צריכה לקחת אחריות על ההומופוביה שלה".

עובדים סוציאליים מ-Jewish Queer Youth, רייצ'ל פרידס מרדכי לבוביץ וג'סטין שפירוס במצעד לכבוד ישראל (צילום: JQY)
עובדים סוציאליים מ-Jewish Queer Youth, רייצ'ל פרידס מרדכי לבוביץ וג'סטין שפירוס במצעד לכבוד ישראל (צילום: JQY)

בשנים האחרונות, קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות הפכו למרחבים מקבלים יותר עבור אנשי דת, מנהיגי קהילה ומורים להט"בים. במובנים מסוימים, קהילת בית שמחת תורה (CBST) בניו יורק קבעה את המגמה עבור קהילות יהודיות המעוניינות בהכללה להט"בית.

השבוע בבית הכנסת, למשל, יש בדיקות HIV, תכנית על מחפשי מקלט רוסים להט"בים, ושיעור "Trans Life" עבור חברי הקהילה הטרנסים ולא-בינאריים.

"כל מנהיג דתי שלא מגנה טיפולי המרה מבצע פעולה של חילול השם", אומרת הרבה קליינבאום. "רבנים צריכים לדבר על כך שאלוהים אוהב את כל מי שיצר".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 810 מילים

למלא את החלל ביקור בחלל העבודה המשותף החרדי הראשון

הפרדה בין נשים לגברים, מטבח כשר, אזור תפילה ו"הפי האוור" של חמין: ביקור בגרסה החרדית של WeWork, שהפכה ללהיט במגזר

כשהאוכל מגיע ל"אמפרסנד", חלל עבודה משותף בקומה ה-21 של מגדל קונקורד בבני ברק, יש רחש באוויר. השעה כמעט 13:30 ביום חמישי, זמן להפי האוור, ארוחה שמשתתפים בה חלק גדול מהעובדים כדי לחגוג את סוף השבוע.

אבל בהפי האוור הזה, במקום יין, גבינה וכריכונים, יש חמין, חלה, בירה ומשקאות קלים. זה נראה קצת כמו קידוש בערב שבת, אחרי הביקור בבית הכנסת.

הנשים, שרבות מהן חובשות פאות או כיסויי ראש אחרים, מתקבצות סביב אחד השולחנות, בשעה שהגברים, חלקם עם פאות, מצטופפים סביב שולחנות אחרים.

יש במטבח שני כיורים: אחד לשטיפת צלחות וסכו"ם חלביים והשני עבור בשריים. באופן דומה, ישנם שלושה מכשירי מיקרוגל: אחד לחימום עוף או בשר, אחד למאכלים חלביים והשלישי למאכלים שהסטטוס שלהם נתון בסימן שאלה.

אמפרסנד הוקם בשנה שעברה על ידי קמא-טק, ארגון ללא מטרות רווח, ששם לו למטרה לשלב את האוכלוסייה החרדית בישראל בתעשיית ההייטק.

חלל העבודה המשותף עונה לצורכי עובדי ההייטק והיזמים החרדים, בכך שהוא מספק להם מתחמי עבודה נפרדים לנשים ולגברים, מטבח כשר ואזור תפילה.

לדברי מנכ"ל קמא-טק, משה פרידמן, היוזמה זכתה להצלחה כה רבה, שעכשיו הוא מתכנן להכפיל את שטח החלל המקורי על ידי שכירת קומה נוספת מעליו.

יתר על כן, הוא אומר, קמא-טק קיבלה פניות מקהילות חרדיות בארצות הברית, שביקשו ממנה לסייע להן בהקמת חללים דומים. אבל הצעד הראשון בהקמת חלל עבודה חרדי נוסף מחוץ לבני ברק יהיה תחילה בירושלים, ולאחר מכן בבית שמש.

ריקי גוטמן, 40, יועצת שיווק ורעיונאית , מנהלת תוכן באתרים ובמדיה חברתית, עובדת במתחם הנשים באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)
ריקי גוטמן עובדת במתחם הנשים באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)

ריקי גוטמן, 40, יועצת שיווק ורעיונאית העוסקת בניהול תוכן באתרי אינטרנט ומדיה חברתית, מקלידה בלפטופ שלה במתחם הנשים באמפרסנד, כשלראשה כיסוי ראש. לדבריה, רוב הלקוחות שלה משתייכים לקהילה החרדית.

ריקי מגיעה למשרד מדי יום – 40 דקות נסיעה מביתה באלעד. היא זקוקה לשקט שמספק החלל כדי לעבוד, היא אומרת וצוחקת – יש לה שמונה ילדים בבית.

"יש כאן סביבת עבודה תומכת", היא אומרת. "אפשר למצוא כאן שיתופי פעולה, ליצור קשרי עבודה, זה מקום שאפשר לקיים בו פגישות".

עבודה מול גוגל ופייסבוק

משימתה של קמא-טק היא לספק הכשרה לגברים ולנשים חרדים ולמקם אותם במשרות הייטק. לשם כך פונה החברה לענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק, מובילאיי וחברות הון סיכון הפועלות בישראל, בניסיון לגרום להן לגוון את כוח העבודה שלהן עם מועמדים מהמגזר החרדי, שנדחק החוצה מעולם ההייטק.

לדברי פרידמן, מאז הקמתה של קמא-טק ב-2013, היא עזרה למקם כאלף חרדים בכמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר שפועלות בישראל.

הארגון עובד כעת עם מאגר של כ-1,300 יזמים חרדים שמנסים להקים חברות סטארט-אפ, מאגר שהיה כמעט ריק לגמרי רק לפני חמש שנים. לדברי פרידמן, "אנחנו יצרנו את השוק הזה, ו-95% מהיזמים החרדים עובדים באמצעותנו".

בנוסף על השמת עובדים, קמא-טק הקימה "אקסלרטור" לחברות סטארט-אפ, תכנית האצה שנועדה לסייע ליזמי הייטק חרדים בפיתוח החברות שלהם. "בכל שנה אנחנו בוחרים 10 יוזמות סטארט-אפ שאנחנו מאמינים בהן", אומר פרידמן.

קמא-טק מציעה ליזמים הכשרה, ייעוץ והדרכה מצד חברות טכנולוגיה גדולות כגון ויקס, טאבולה ואאוטבריין, ומסייעת להם להשיג גישה להון ממשקיעים ומגופים ממשלתיים ולבנות את אסטרטגיית הצמיחה שלהם. תכנית ההאצה נכנסת עכשיו לשנתה החמישית. עד כה היא ליוותה 40 חברות, שהצליחו לגייס הון כולל של כ-150 מיליון דולר ומעסיקות כעת כ-600 עובדים, לדברי פרידמן.

מגבעות על הקיר באמפרסנד, חלל העבודה המשותף שהקימה קמא-טק, יולי 2019 (צילום: שןשמה סולומון)
מגבעות על הקיר באמפרסנד, חלל העבודה המשותף שהקימה קמא-טק, יולי 2019 (צילום: שןשמה סולומון)

אמפרסנד הוקמה כדי לתמוך בפרחי היזמות האלה באמצעות חלל עבודה, קשרים עסקיים, סדנאות והרצאות – ו"הפי האוור" המותאם לצורכיהם.

המרכז נתמך כלכלית על ידי כמה נותני חסות, שאחד העיקריים שבהם הוא פרופסור אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי, שנרכשה על ידי אינטל ב-2017.

פרידמן מדבר איתנו כשהוא עומד על המרפסת המוארת של חלל העבודה. בדיוק כשם שהבניין נמצא על הגבול בין בני ברק לבין תל אביב, כך קמא-טק יכולה לבנות גשר בין שני העולמות הללו, הוא מכריז ומחווה בידיו לעבר שתי הערים.

בהייטק הישראלי חסרים כ-15,000 עובדים בשנה. פנייה לאוכלוסיות שלרוב מודרות ממנה – ערבים, חרדים ונשים – נתפסת כמפתח לשמירה על תנופתה.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2017 מנו החרדים 9% מהאוכלוסייה בישראל, אבל עד שנת 2059 צפוי שיעורם באוכלוסייה להגיע ל-29%.

בינתיים, על פי נתונים ממשלתיים מ-2015, השנה האחרונה שלגביה נתונים אלה קיימים, באותה שנה מנו החרדים רק 0.7% מכוח העבודה הטכנולוגי בארץ.

המדריך לתייר הכשר

עדי וייץ, 42, עובדת על האתר שלה, Easy Kosher Travel, שמפנה יהודים שומרי כשרות למסעדות כשרות, בתי כנסת ואתרי מורשת יהודית ברחבי העולם. האתר גם כולל רשימה של מוצרי מזון כשרים שאפשר למצוא בחנויות המקומיות.

וייץ, שמעדיפה שלא להצטלם לכתבה, מסבירה שהיא נמצאת בקשר עם קהילות יהודיות מקומיות, שעוזרות לה להשיג את המידע שהיא צריכה.

משמאל: חזי נגר, אלי ממן, מייסד שותף של "טרנזיט", משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק, ושרגא קזצ'קוב בן ה-21, מנהל הטכנולוגיות הראשי של "טרנזיט" (צילום: שושנה סולומון)
משמאל: חזי נגר; אלי ממן, מייסד "טרנזיט"; משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק; שרגא קזצ'קוב, מנהל טכנולוגיות ב"טרנזיט"

ישראל גורט, שגם הוא עובד מאמפרסנד, נכלל בשנה שעברה ברשימת "30 מתחת ל-30" של מגזין "פורבס", בשל כישוריו כהאקר וכמומחה סייבר. כיום הוא מנהל טכנולוגיות ראשי ומייסד שותף של Reflectiz, סטארט-אפ שעוסק באבטחת סייבר, שפיתחה טכנולוגיה לניטור וניתוח של מידע, פעילות והתנהגות באתרים.

עובד נוסף באמפרסנד, יהודה בלוֹי, בן 30, הקים לפני שנה את האתר "מניבים", לוח מקוון לנדל"ן מסחרי.

אלי ממן שוכר כמה משרדים באמפרסנד עבור חברת הסטארט-אפ שהקים, "טרנזיט", המונה עשרה עובדים. החברה מספקת שירות להזמנת הובלות, שיפעל באופן דומה לאפליקציות כמו "גט" או "אובר".

עמיתו, חזי נגר, עבד בתעשיית ההובלה במשך 13 שנה, ומנהל הטכנולוגיות של החברה, שרגא קזצ'קוב בן ה-21, עוסק בפיתוח תוכנה מאז גיל 15, מקצוע שלמד בעצמו כשהתגורר בארצות הברית, במקביל ללימודיו בישיבה.

"כמות הכישרון, האנרגיה וההזדמנויות בעולם החרדי עצומה", אומר פרידמן. "אבל אנחנו צריכים לחבר את האנשים האלה למנטורים, למשקיעים, למעסיקים. אנחנו רק בהתחלה".

יזמים חרדים מתפללים תפילת מנחה באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)
יזמים חרדים מתפללים תפילת מנחה באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 793 מילים

בדיקת זמן ישראל: שיעור ההתאבדויות בערים החרדיות נמוך מאשר בערים המעורבות ● "אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לכך הוא האמונה" ● ברקע עומדת גם העובדה שהחרדים אינם מתגייסים לצה"ל, ואינם אוחזים בנשק ● אצל יוצאים בשאלה יש יותר נטיות אובדניות

עוד 1,485 מילים

סיפורי ניו יורק מוזיאון טבע חרדי בלי אבולוציה? יש חיה כזאת

מוזיאון "עולם חיות התורה" מציג פוחלצים של כל בעלי החיים המוזכרים בתנ"ך, מבלי להתעכב על נושאים שוליים כמו תורת האבולוציה ● המוצגים מחולקים ל"כשר ו"לא כשר" ● הבעלים, הרב שאול שמעון דויטש, ערך לנו סיור פרטי: "אני מציג כאן את היצירות של אלוהים"

תורה ופוחלצים לא תמיד מתחברים, אבל במוזיאון "עולם החיות בתורה" (Torah Animal World) המעט מוזר ועטור הפרסים בניו יורק, גן חיות מפוחלצות מתעורר לתחייה. בלב השכונה החרדית בורו פארק, ברוקלין, המוזיאון של הרב שאול שמעון דויטש מערבב בין תיבת נח פוחלצית לסיורים אינפורמטיביים.

"בין אם אתה מתעניין בתורה או בטבע, מה שאנחנו עושים כאן הוא לחנך וללמד על כבוד לבעלי חיים", אומר דויטש. באוסף המגוון שלו יש 1,100 הפריטים, בהם חיות בר (כולל משפחה שלמה של אריות) חיות משק, דגים וחרקים.

באופן מדהים, אפשר לגעת בכולם, כולל ראש פיל אפריקאי בגודל של מכונית קטנה (לצד חלקים תואמים בצורת רגל של פיל) שנרכש עבור 40,000 דולר. "אני אומר לילדים 'געו בכף הרגל שלו'", מספר דויטש, "'אף פעם לא חשבתם עד כמה היא שעירה'. היא נותנת לך חוויה של איך זה לעמוד ממש קרוב לחיות האלו".

ההזדמנות הזו שהמוזיאון נותן, היא עניין חשוב עבור הרב, והקהל שלו בהחלט מבין זאת. עולם חיות התורה מציע (בתיאום מראש) סיורים באנגלית, עברית, יידיש ופורטוגזית, והוא מושך קהל מגוון של סטודנטים, מטיילים ואפילו קבוצות של קהילת האמיש. כ-60% מהמבקרים במוזיאון מגיעים מהקהילה החרדית, וזו החוויה הכי קרובה שרובם יקבלו לביקור במוזיאון רגיל להיסטוריה של הטבע.

מותר לחברי הקהילות החרדיות המקומיות לבקר בגני חיות, "אבל אלה אינם מהווים חלופה אמיתית לחוויה", אומר דויטש. "חצי מבעלי החיים שם ישנים. אריות ישנים 20 שעות ביום, ואתה לא רואה אותם מקרוב".

הרב שאול שמעון דויטש, מייסד המוזיאון שכולל את כל החיות המוזכרות בתנ"ך (צילום: מיכה ב. רובין)
הרב שאול שמעון דויטש, מייסד המוזיאון שכולל את כל החיות המוזכרות בתנ"ך (צילום: משה רובין)

חלק מהפוחלצים ראו ימים טובים יותר

המוזיאון של דויטש ממוקם בבניין בן שלוש קומות בצבע בז'. בחזית יש מתקני משחק בצורת סוס וג'ירפה המופעלים במטבעות, וההרגשה הכללית היא של מחסור בתקציב. המדרגות המכוסות בשטיח חום חורקות, קורות התקרה חשופות ומחלידות, וחלק מהפוחלצים ראו ימים טובים יותר. למרות התחזוקה השוטפת, לחלק מהפריטים חסרים חלקים של פרווה, או שהם נראים פשוט עייפים.

ראש עצום של קרנף לבן, בדומה לשאר האוסף, מעורר רושם רב ותחושה טרגית במקביל. הקרנף הזה ניצוד בטבע עד לרמה של כמעט-היכחדות (אין זכרים החיים בטבע, ורק שתי נקבות נותרו). העור של הראש העצום סדוק ומתקלף, והקרן שלו הוחלפה הרבה לפני הרכישה בקרן חלופית שאינה משנהב.

החדרים של המוזיאון מאורגנים על פי בעלי חיים כשרים ולא-כשרים, והם מלאים עד אפס מקום ביצורים עם עיני זכוכית. בחלל המרכזי, דגים משומרים מוצגים לאורך אחד הקירות תחת תקרה מעוטרת עננים. אריות אפריקאים בוהים בזברות.

אזור החווה מלא בעזים ובכבשים. צבי, ביזון, ועזי בר ממלאים את חלק החיות הכשרות. שם נמצא גם הראש בגובה 2 מטר של הג'ירפה. דויטש, שהוא גם שוחט מוסמך, מספר כי "בשר הג'ירפה מאוד קשה" – למרות שהוא מעולם לא טעם אותו בעצמו. שחיטת בעלי חיים אקזוטיים, הוא מסביר אסורה על פי חוק בניו יורק.

בחדרים אחרים במוזיאון דחוסות באופן דומה חיות בר. הקירות והרצפות מלאים בציפורים, קופים, צבים, זברות וסוגים רבים של דגים. כמעט בכל המוצגים אפשר לגעת, כולל בתנין יאור באורך 5 מטר, החיה המועדפת על דויטש בכל האוסף.

דויטש אינו מתנגד בעצמו לצייד (כל הפריטים במוזיאון הגיעו מאספנים, ממוזיאונים או מגני חיות), אך הוא יודע שהמוזיאון יכול להשפיע באופן עמוק על המבקרים. "במהלך סיור של קבוצת סטודנטים מטקסס, אחד מהם אמר לי 'רבי, הרסת לי את החיים. אני צייד, ואני לא חושב שאי פעם אוכל לצוד שוב'", הוא נזכר.

הצהרה שכזו הופכת את ההשקעה של דויטש בחינוך רב-חושי למשתלמת כל-כך. "אתה לא יכול להתקרב לצבוע ולהתחיל לשחק איתו. המוזיאון נותן הזדמנות לחוות את בעלי החיים האלו בצורה בטוחה", הוא אומר.

מוזיאון חיות התורה (צילום: Micah B. Rubin/ Times of Israel)
מוזיאון חיות התורה (צילום: משה רובין)

לגעת בכתר של קליאופטרה

דויטש, 52, פתח את המוזיאון ב-2008, אך העניין שלו בחינוך החל ב-2002. ה-Living Torah Museum, מוזיאון אח הממוקם באותה כתובת, שואף להפיח רוח חיים בתורה דרך עתיקות. אפשר לגעת גם בכל הפריטים באוסף הזה, לרבות כתר זהב עדין שנלבש לכאורה על ידי קליאופטרה, או חרב קרב שחוקה של גלדיאטור. מאז שנפתחו , שני המוזיאונים משכו יחד יותר מ-1.3 מבקרים.

לדברי דויטש, המשבר הכלכלי העולמי של 2008 כמעט וחיסל את מפעל חייו,  שכן המימון שלו נגמר בעקבות הונאת הפונזי של ברני מיידוף, כפי שקרה ללא מעט מוסדות אמריקניים שנשענו על תרומות. חלק מהאוסף שלו נמכר אז, ובשלב מסוים הבניין שבו פועלים המוזיאונים הועמד למכירה.

למרבה המזל, דויטש גייס נותני חסות חדשים, ואפילו השיק חלל תצוגה נוסף לפוחלצים (הפתוח רק חלק מהשנה) בפאלסבורג, ניו יורק.

"חינוך הוא תיקון עולם", אומר דויטש. "יהודים חסידים, אופנוענים, חרדים מודרניים, אפרו-אמריקאים ואמריקאים ממוצא אסייתי מגיעים למוזיאונים שלי. אני מאפשר להם לפקוח את העיניים כדי לראות את היצירות של אלוהים".

הכתבה פורסמה לראשונה באנגלית ב-The Times of Israel

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 679 מילים
כל הזמן // שבת, 24 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

העיירה ארוזה בשווייץ, שיש בה מלון כשר מאז 1930, היא יעד מועדף לתיירים חרדיים בחופשת הקיץ ● אולם בשנים האחרונות החלו חיכוכים בין התיירים היהודיים לבין תושבי העיירה הקטנה ● הקיץ החליטה הקהילה היהודית בשווייץ לשהכין שלום בגן העדן האלפי

עוד 900 מילים ו-1 תגובות

סיפור לשבת גדר ההפרדה

יום אחד חניה אשתי לקחה את שקית התרופות שלה ועברה לישון בחדר אחר.

"זה הרבה יותר נוח ככה", היא אמרה.

והיא צדקה, כרגיל.

מאז אנחנו ישנים בחדרים נפרדים.

זה לא שיש או היה בינינו סכסוך כלשהו או ריב – אנחנו דווקא באחת מתקופות הזוהר של העניין המוזר והבלתי-ברור-בעליל הזה שנקרא "נישואין".

כאן המקום לציין שבשלושים ושמונה שנות נישואין רבנו כל כך הרבה, שהיום אנחנו כבר לא צריכים לנהל ריב קולני – כל אחד מאתנו כבר יודע מה השני חושב ויגיד, כך שבשביל לחסוך זמן לכולם אנחנו יודעים לריב בלי להוציא מילה מהפה.

גם בלי לעלות לטונים גבוהים ובלי להתנצח זה עם זה, אם כבר הרחבתי בעניין זה – זר שיביט בנו מהצד יראה זוג ברגעי שתיקה, כל אחד עסוק בענייניו, ולא ינחש אפילו שהרגע עברנו ריב קשה ללא מילים.

כשהזוגיות בינך לבין זוגתך מגיעה לכאלה רמות של הבנה הדדית וטלפתיה, אפשר לנהל ריב יפה אפילו כששניכם נמצאים בחדרים נפרדים.

זה מה שיפה בזוגיות אינטימית.

כתבתי למעלה שיום אחד חניה לקחה את שקית התרופות שלה ועברה לחדר אחר – הצעירים מבין הקוראים אינם יודעים זאת עדיין, אבל מגיע גיל שבו אתה מגדיר "בית" לפי המקום שבו שקית התרופות שלך נמצאת.

אדם צעיר מבין קוראיי כאן עלול למצוא עצמו עם הבנה לקויה בעליל של הפיזיולוגיה האנושית – הוא עלול לחשוב שאדם נושם, קם, יושב, זז ממקום למקום, מעכל, מייצר דם בעורקים ומזרים אותו ממקום למקום, מחרבן, משתין, ושאר פעולות גופניות יומיומיות כי ככה זה בטבע.

אז זה לא!

מגיע שלב מסוים בחיים שבו כל הדברים האלה אינם אמורים לקרות ללא תרופות וכדורים – לפחות ככה הסביר לי ד"ר סברדלוב מהכללית, ורשם לי תקציר של בית-מרקחת אישי שאני צריך לקנות.

בטח גם הרופא שלכם הסביר לכם את הדברים האלה, ואם במקרה אתם לא זוכרים את זה, גם לזה יש כדורים מתאימים.

הסתכלתי על חבילת המרשמים שהרופא נתן לי, חשבתי על הארון הקטן שתלוי אצלי באמבטיה, מעל הכיור, ועלה בדעתי שאני צריך להחליף אותו בארון איקאה מסוג "בילי", זה עם החמש דלתות, שני מטר גובהו.

לאמריקאים יש ביטוי כזה, שבא להבהיר שהחיים לא פיקניק והם צריכים לעבוד לממן את מחייתם, ועל כן הם עובדים To pay the rent, "עובדים כדי לשלם את שכר הדירה".

ישראלים בגילנו עובדים בשביל לממן את הוצאות קופת חולים.

* * *

אז חניה עברה לישון בחדר אחר, כאמור.

זה כל כך יותר נוח ככה, אני יכול לספר לכם עכשיו, שלפעמים כשאני שוכב במיטה ומביט בתקרה, ולידי לא שוכבת מישהי שמביטה בתקרה יחד אתי ומציינת שהגיע הזמן לסייד אותה, אני שואל את עצמי למה אנשים צעירים חייבים להיות כל כך מטומטמים ולעשות את מה שלימדו אותם בסרטים ואולי גם בבית, ולא את מה שנוח באמת.

כמו לישון בחדרים נפרדים.

בעבר, חניה ואני נהגנו להתחלק במיטה הזוגית כמו כל הזוגות הנשואים – שני שליש משטח המיטה הלך אל חניה והשליש האחרון נשאר עבורי. אחרי שעברנו לישון בחדרים נפרדים לקח לי שנה וחצי עד שהעזתי לפלוש לחלק של חניה במיטה הזוגית שנשארה אצלי.

שנה וחצי.

עד אז ישנתי כהרגלי בשליש שבצד שלי והשתדלתי לא ליפול מהמיטה. כמו שעשיתי תמיד כשחניה עדיין הייתה במיטה אתי.

* * *

גם אתם למדתם במהלך הנישואין לכסות את כל הגוף בעזרת הקצה של השמיכה הזוגית? בקיץ זה לא נורא, אפשר להסתדר ככה, רק בחורף זו קצת בעיה.

עד שלמדנו שאפשר לישון במיטה זוגית עם שתי שמיכות.

היום זה אולי נראה טבעי – בתחילת שנות השמונים, כשהתחתנו, לא היו שמיכות מפוצלות למיטה זוגית. זה נראה רעיון מופרך. היית אמור להילחם בלילה מלחמת קיום על כל סנטימטר של שמיכה. שיחקת משיכת-חבל עם זוגתך, והכל מתוך שינה-לא-שינה. מאבק הישרדות לחיים או למוות על השמיכה.

שלא לדבר על הבעיטות שנתנו זה לזו תוך כדי שינה.

אז בשלב הראשון למדנו להפריד שמיכות, ואחר-כך למדנו להפריד חדרים.

זה נקרא אבולוציה.

ועדיין לא הזכרתי טלוויזיות נפרדות – מישהו מצפה ממני ברצינות לראות את הכלה מאיסטנבול? מצד שני – מישהו יכול להושיב את חניה לראות סרט פעולה של ג'ייסון סתייט'ם? אתם רציניים?

* * *

בפוסט "אהבה היא לא כל הסיפור" שהעליתי לפני שבוע תיארתי משבר שעברנו בחיי הנישואין, לפני הרבה שנים, ובמהלכו עברנו לישון בשני חדרים נפרדים והיינו על סף פירוד, עד שחזרנו לישון יחד בשלב כלשהו. זה עניין אחר לגמרי כשאתה ישן בנפרד כי אתה רוצה לבטא כעס שיש בך, או כשאתה ישן בנפרד כי בסופו של דבר זה באמת הרבה יותר נוח, וכלפי בן או בת הזוג שלך אין לך כעס ואפילו להיפך – הרבה אהבה.

חייב לציין שהמעבר לשני חדרי שינה נפרדים גם שידרג משמעותית את חיי המין שלי – אני כבר לא צריך לחכות שחניה תירדם לידי לפני שאני מדליק את הטאבלט וגולש באתרי פורנו. אני יכול להדליק אותו מתי שבא לי!

הגברים מבין הקוראים שלי מתפוצצים עכשיו מקנאה, אני יודע.

פעם ביום, בשעת ערב לפני השינה, יש לנו זמן איכות זוגי – אנחנו נפגשים במיטה הזוגית הישנה ובוחרים סרט או סדרה לצפות בהם יחד. זה לוקח לנו חצי-שעה להגיע להסכמה על משהו ששנינו מוכנים לצפות בו, ואז אנחנו צופים בו בהרמוניה מלאה. שזה אומר – שנינו לא סובלים את מה שבחרנו.

ואז, אחרי חצי שעה כזו, בהרמוניה מלאה אנחנו מגיעים להסכמה לעצור את הסרט או הסדרה ולחפש משהו אחר.

ההרמוניה פנים רבות לה. רק אומר.

* * *

בשלב הזה של הדיון בלינה המשותפת אני חייב להתעכב על נושא שאולי אינו נעים לחלק מהקוראים לדון בו, אבל מדובר בפעולות טבעיות לחלוטין של הגוף, ובאורח ספציפי יותר – מדובר בפעולת העיכול.

העיכול נושא עימו גם תוצרים שאינם מוצקים אלא הם נדיפים במצב צבירה של גזים. ניסיון החיים שלי מלמד שככל שאתה עולה בגילך בשנים, כך מראים הגזים הללו פחות ופחות נטייה להישאר כלואים בגוף והם מחפשים את דרכם החוצה, לחופש.

נראה שכמו שיש תרנגולות-חופש, יש גזים שהחופש הוא המקום הטבעי להם.

גזי-חופש.

הזמן האהוב על הגזים הללו, הקרויים בשפה עממית "נודים", לצאת ולטייל, הן דווקא שעות החשיכה, שעות הלילה. אני חושד שהנודים הללו שייכים למשפחת העטלפים או הערפדים, והזמן המועדף עליהם על כן לצאת אל אוויר העולם הוא כשאתה שוכב בלילה בחשיכה במיטה, בין אם אתה ער או לא.

והם נוטים לעשות זאת בליווי קולות תרועה כאילו יום כיפור בעיצומו ומישהו עומד בחלל החדר ותוקע בשופר.

תקיעה, תרועה, שברים.

מסורת היא דבר יפה, אגב.

כשאתם שניים בלילה בחדר, העניין הזה יכול להפוך לסכנת חיים. קראתי לפעמים על אנשים שנרדמו בלילה עם תנור נפט דולק והתעוררו בבוקר מתים, וחשבתי: "ריבונו של עולם – אנחנו ישנים הרי כל לילה בחדר מלא גזים!"

פעם, כשעדיין נהגנו לישון באותו חדר, חניה הביעה את חששה מכך שאני לא נועל את דלת חדר השינה, "כי אם ייכנסו גנבים לבית בלילה הם עלולים להיכנס לחדר השינה!"

"אין לך מה לדאוג", אמרתי לה. "אם הם ייכנסו לחדר השינה שלנו בלילה, המקסימום שיקרה הוא שנראה כותרת בעיתון או בוויינט – 'גופות של גנבים נמצאו ללא הכרה בחדר שינה באחד מיישובי עמק-חפר. כוחות הצלה מנסים להנשים אותם' ".

אם אתם מעל גיל חמישים אתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,050 מילים
עודכן לפני 49 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ביום רביעי, כשבארה״ב סערו בעקבות דבריו של דונלד טראמפ על ״חוסר הנאמנות״ של יהודים המצביעים לדמוקרטים, אחד הבודדים שיצאו להגנתו היה ויין אלין רוּט, מנחה תוכנית אירוח שמרני ● מי האיש שנשיא ארה״ב מצטט ומדוע הם כל כך אוהבים זה את זה?

עוד 562 מילים
רקפת רוסק עמינח מציגה:

בדרך למיקונוס שוכחים את האתיקה הבנקאית

אם מנכ"לית לאומי נוסעת לחו"ל עם הלקוח הטייקון עידן עופר, איזה מסר היא משדרת בדיוק? ● מה זה אומר על ההחלטות של לאומי לגבי האשראי לחברות של עופר? ● ומה אמורה לחשוב עכשיו הפקידה בסניף באור יהודה? אם הלקוח מביא לה בושם, מותר לה לקחת? ● פרשנות

עוד 1,186 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הֶסְכֵּם

חשיפה בלעדית: אמיר בן-דוד מפרסם את ההסכם שנחתם בין אביגדור ליברמן (להלן ״ישראל ביתנו״) לבין בני גנץ, יאיר לפיד, משה בוגי יעלן וגבי אשכנזי (להלן ״כחול-לבן״) בנוגע לחלוקת עודפי קולות המצביעים התמימים במועד ב' של בחירות 2019

עוד 739 מילים

המערכת הפוליטית מגיבה לפיגוע ליד דולב; ביקורת דווקא מימינה על הממשלה

עמיר פרץ, סתיו שפיר, אביגדור ליברמן, וגם שקד וסמוטריץ - כולם מאשימים בפיגוע הנורא בדולב שבו נרצחה רינה שנרב מלוד את הממשלה שהפקירה, לטענתם, את הביטחון ● סקר חדשות 12 מראה על סטגנציה - אבל גדעון סער הוא המועמד המועדף על הציבור לרשת את נתניהו בליכוד

עוד 23 עדכונים

המסרים שמעביר איימן עודה בימים האחרונים, של שילוב הרשימה המשותפת בקואליציה, הם לא סתם פרובוקציה ● עודה יודע שהדרך ארוכה לשילוב חברי הכנסת הערבים במוסדות השלטון ● אבל הוא גם יודע שהערבים רוצים אינטגרציה - ורק בשביל זה הם יצאו לקלפיות ● פרשנות

עוד 642 מילים ו-1 תגובות

זה ייגמר בבכי ישראל ויהודי ארה״ב נשאבים לתוך הקלחת הפוליטית באמריקה

עד לאחרונה, ישראל נהנתה מקונצנזוס נדיר בזירה הפוליטית המקוטבת של ארצות הברית ● איסור הכניסה לארץ של המחוקקות תומכות ה-BDS בשבוע שעבר, והעמידה האיתנה של ממשלת ישראל לצד דונלד טראמפ - גם כשהוא תוקף את יהודי ארה״ב - הזיקה ליחסי המדינות באופן שעלול להיות בלתי הפיך, אם ישראל לא תתעשת מייד ● פרשנות

עוד 1,400 מילים

מיקה נבחרה כסמל לשילוב. עכשיו היא עומדת בפני גירוש

מיקה באקרו, ילדה ממוצא פיליפיני, מככבת בחוברת לימוד שהוציא המרכז לטכנולוגיה חינוכית, כדוגמה ומופת לסובלנות ולשילוב בישראל ● ביום ראשון עצרה רשות האוכלוסין וההגירה את מיקה ומשפחתה ● הערעור שהגישו היום נגד גירושם וכליאתם - נדחה

מימין: מיקה באקרו המועמדת לגירוש, בחוברת של מט״ח

מיקה באקרו, ילדה בת 13 של בני זוג מהפיליפינים, מככבת בחוברת לימוד של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), כדוגמה ומופת לשילוב בחברה הישראלית. בימים אלה מיקה ומשפחתה מועמדים לגירוש.

מט"ח, גוף עצמאי הפועל לתועלת הציבור למען קידום מערכת החינוך בישראל, הוציא לפני כשנתיים חוברות לימוד לכיתות ד' במקצועות חברה, ואזרחות. נושא החוברות היה "ישראלים צעירים" והוצגו בו ילדים ממגזרים שונים בחברה.

מיקה באקרו השתתפה באחת החוברות שהפיקה מט״ח לצד חברה לכיתה, כדוגמה לישראלית צעירה. שניהם למדו באותה העת בבית ספר בלפור בתל אביב והשתתפו בפעילות של הצופים.

מיקה באקרו בחוברת של מט״ח
מיקה באקרו בחוברת של מט״ח

"ההורים שלי מהגרי עבודה שהגיעו לארץ לפני 20 שנה מהפיליפינים, כדי לעבוד כמטפלים בקשישים", סיפרה על עצמה מיקה בחוברת. "כאן הם נפגשו והתחתנו ונולדו להם שתי בנות, אני ומאורין אחותי. אף פעם לא הייתי בפיליפינים, אבל אני יודעת טגאולוג, השפה שמדברים בפיליפינים, אני יודעת גם עברית כמובן".

ביום ראשון, 18 באוגוסט, עצרה רשות האוכלוסין וההגירה את מיקה, את הוריה, שילה וראנדי, ואת אחותה מאורין, כחלק ממבצע הגירוש של עובדות זרות מהפיליפינים, שאשרת העבודה שלהן פגה. הארבעה נעצרו ביום ראשון ומאז הם כלואים בכלא "גבעון" ברמלה.

"הבן שלי לומד עם מיקה מכיתה א', היא חברה טובה שלו וחלק בלתי נפרד מהכיתה ומחבורה גדולה של ילדים", אומרת רותי בטינגר, שעיצבה את חוברות "הישראלים הצעירים" עבור מט"ח, ושבנה הצטלם לצד מיקה בחוברת.

"אנחנו, הורי וילדי בית הספר המומים מהמעצר ומוחים עליו. הגענו אתמול (ד') לבית המשפט, שבו התרחש הדיון אודות גורל המשפחה, והילדים הורשו להיפגש עם מיקה ומאורין. זה היה מאורע מאוד קשה, כי הילדים יצאו בוכים ועצובים. חשוב לנו לחזק את המשפחה ואת הבנות כי הן חלק מהשפחה ומהקהילה שלנו".

מחאה נגד גירוש עובדים פיליפינים וילדיהם (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מחאה נגד גירוש עובדים פיליפינים וילדיהם (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

היום (ה׳) החליט בית הדין לעררים בתל אביב לדחות את הערעור שהגישו שילה ולסקו ורנדי בקארו ושתי בנותיהם, על ההחלטה לגרשם לפיליפינים. כמו כן נדחתה בקשתם להשתחרר מהכלא עד לגירושם ונקבע כי "רשות האוכלוסין וההגירה תפעל להרחקתם בהקדם האפשרי".

במינהל האוכלוסין סירבו להתייחס למעצר הספציפי של בני המשפחה, בין השאר משום שמעצרם של בני המשפחה נדון כעת בבית הדין לערעורים.

באשר לסוגיית גירושם של אזרחים זרים נמסר ממינהל האוכלוסין: "מדובר באזרחיות זרות השוהות בישראל תקופה ארוכה מאוד, בניגוד לכל דין וללא כל מעמד מוסדר. בחלק מהמקרים, אם לא ברובם, אבות הילדים ממתינים להם במדינת המוצא, ולחלקם יש גם ילדים נוספים שם, נוסף על הילדים השוהים כאן.

"העובדות, שכולן כבר אינן עובדות בסיעוד שנים רבות, נעצרו בגין שהיה בלתי חוקית ואולם, מתוך התחשבות ורצון לבוא לקראתן, הוחלט כהחלטה עקרונית לסמוך עליהן ולאפשר לילדיהן לסיים את שנת הלימודים כראוי ושהאמהות יכבדו את הסיכום, ייצאו באופן עצמאי יחד עם ילדיהן ויחזרו לביתן (ללא "גירוש").

"בניגוד לתמונה המצטיירת, מדובר במאות שוהות בלתי חוקיות אם לא יותר.

"אנו מצרים על הניסיון הבלתי פוסק לנצל את ההחלטה המתחשבת לרעה. המציאות מוכיחה כי עד כה, לאחר שעבר המועד שבו התחייבו לצאת, כי האמהות לא עמדו בהתחייבותן, וכי אף אחת מהן לא כיבדה את הסיכום עם הרשויות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 441 מילים

הקפה הזול מתקרר: קופיקס סגרה השנה עשרה סניפים ומכירותיה ירדו ב-8%

רשת הקפה והמרכולים המוזלים הכפילה את ההפסד ברבעון ביותר מפי 2 לרמה של 6 מיליון שקל ● צברה עד כה הפסד של 48 מיליון שקל ● קופיקס מפעילה כיום 106 סניפי קפה ו-31 סופרים בישראל ועוד 139 סניפים בזכיינות ברוסיה

רשת הקפה והמזון המוזל קופיקס ממשיכה להציג הפסדים ולסגור סניפים. ההכנסות לרבעון השני ירדו ב-8% לרמה של 68 מיליון שקל. הירידה נובעת הן מפעילות בתי הקפה והן מפעילות המרכולים. קופיקס מסבירה את הירידה בצמצום מספר הסניפים ובירידה במכירות של הסניפים שהיו פתוחים גם אשתקד.

למרות החולשה במכירות, הרשת הצליחה לשמור על יציבות הרווח הגולמי ברבעון, ברמה של כ-18 מיליון שקל, הודות לצמצום הוצאות ושיפור תנאי הסחר תחת המטרייה של רשת רמי לוי.

בשורה התחתונה, קופיקס הכפילה את ההפסד הרבעוני ביותר מפי 2 לרמה של כ-6 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה כולה ההפסד גדל ל-11.5 מיליון שקל. ההפסד מיוחס הן לפעילות בתי הקפה והן לפעילות המרכולים.

מתחילת השנה הנוכחית, קופיקס סגרה 10 סניפים של בתי הקפה בהפעלה עצמית וזכיינות, ופתחה סניף מרכול אחד.

אבי כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אבי כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בסך הכל, הרשת מפעילה כיום 106 סניפי קפה ו-31 סניפי סופר קופיקס. במקביל, קופיקס פתחה עד היום 139 בתי קפה בזכיינות ברוסיה.

קופיקס דיווחה על תוצאותיה אתמול אחר הצהריים. הרשת, שהוקמה ב-2013 על ידי אבי כץ, פרצה לשוק במכירת מגוון מוצרים במחיר אחיד של 5 שקלים. לפני ארבע שנים היא הונפקה בבורסה בתל אביב.

מנכ"לית הרשת היא איריס גרייבר ובעלת השליטה היא רשת רמי לוי המחזיקה כ-50% והמייסד אבי כץ מחזיק כ-10%. עד היום צברה קופיקס הפסדים של 48 מיליון שקל בסך הכל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 198 מילים

הקשר בין בחירות וחקירות לא התחיל בכחול-לבן

מאז ומתמיד נהגו המפלגות בישראל לשכור חוקרים פרטיים וחברות אבטחת מידע ולשלב אותם בקמפיין הבחירות ● אם פעם החשש היה גניבת סרטוני התעמולה לפני שידורם, היום בעיקר חוששים מחפרפרות והדלפות ● ועדיין, מומחים בתחום אומרים: האזנות סתר כמעט אף פעם לא מאותרות

החקירה הפנימית שנערכה בכחול-לבן, אשר נחשפה בימים האחרונים בתקשורת, אינה אירוע חריג בפוליטיקה. גם ההדלפות והמתיחויות הפנימיות ברשימת המרכז-ימין החדשה אינן דבר חדש.

מפלגות פוליטיות היו מאז ומתמיד – וימשיכו להיות – כר פורה לחילוקי דעות ומאבקים, חלקם ממניעים ענייניים וחלקם תוצאה של הכוח, הכבוד ולעתים גם הכסף, הכרוכים בעשייה הפוליטית.

כמה חוקרים פרטיים ששוחחו עם זמן ישראל מעידים, כי מאז ומתמיד נהגו המפלגות בישראל לשכור את שירותיהם. לרוב מדובר בבדיקות שנועדו לחשוף חפרפרות, לוודא שהמטה אינו מושא להאזנות סתר, לבצע תחקירי עומק על יריבים, ולחשוף חדירות סייבר. כחול-לבן לא המציאו דבר.

לדברי ח"כ לשעבר איתן כבל, הנוהג לשכור משרדי חקירות היה נפוץ בעיקר בשנות השמונים והתשעים, טרום עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, כאשר תשדירי התעמולה בטלוויזיה נתפסו ככאלה שיכולים להכריע מערכות בחירות.

איתן כבל (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
איתן כבל (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"הניסיון לגנוב, או לפחות המחשבה שגונבים לך את החומר, וכבר באותו לילה יודעים לתת לך תשובה מוחצת, הפכה להיות אחד הדברים הכי מרכזיים בקמפיינים", אמר כבל.

"לדעתי, אם אתה שואל אותי על אמת, זה אגדות. אבל אז משרדי חקירות עבדו סביב השעון במערכות הבחירות.

"אני אספר לך אנקדוטה. ב-2006, כשניהלתי את קמפיין מפלגת העבודה, פנה אלי אחד המשרדים ואמר בוא תשכור את שירותיי. שאלתי, כמה אתה רוצה? והוא ענה: לא פחות ממיליון שקל. עניתי לו: מצידי, שיגנבו את הכל".

כבל מעריך שהתפתחות תחום הסייבר עשויה לגרום לצמיחה מחודשת של תחום החקירות הפרטיות בקמפיינים, מחשש לחדירה למאגרי מידע, גניבת חומרים והטמעת וירוסים שיפגעו ביכולות השיווק והתפעול של המפלגות.

"ב-2006, כשניהלתי את קמפיין מפלגת העבודה, פנה אלי אחד המשרדים ואמר בוא תשכור את שירותיי. שאלתי, כמה אתה רוצה? והוא ענה: לא פחות ממיליון שקל. עניתי לו: מצידי, שיגנבו את הכל"

לדברי החוקרים הפרטיים, החקירות הנוכחיות אכן עוסקות בעיקר בסייבר, אך גם באיתור חפרפרות והאזנות סתר. ובעוד שהאזנות סתר כמעט אף פעם לא מאותרות, חפרפרות דווקא נחשפו בכמה מקרים.

לדברי אסף ויצמן, יו"ר לשכת החוקרים הפרטיים, בחלק מהמקרים שבהם שכרו מפלגות משרדי חקירות, המטרה היתה להפריך מידע שקרי שנועד לפגוע בהן.

"כל בן אדם שרוצה לברר את האמת ולהציג אותה, בניגוד לטענות של מישהו אחר, משתמש בחוקר פרטי. זה נכון גם לחברות ומפלגות. הרעיון בשימוש בחוקרים פרטיים הוא שהם באים בצורה סמויה, משקפים את המציאות כפי שהיא, ומציגים את ההוכחות והראיות לכך".

ויצמן מבהיר כי חקירות שנועדו לאסוף מידע מכפיש על יריבים פוליטיים פחות נפוצות, הן בגלל העלות הגבוהה הכרוכה בפעילות כזאת, והן משום שחוקרים חוששים לתת יד למה שעשוי להפוך לסחיטה.

"רוב העיסוק שלנו היום במה שקשור למפלגות ובחירות קשור למדיה ולעניין הדיגיטלי. המון מפלגות משתמשות בפרופילים מזויפים, בקבלני קולות, בקניית חבילות לייקים ובטכניקות דומות, כדי לקבוע את סדר היום הציבורי".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 398 מילים
לאן באמת הולכים כספי המסים של תושבי עפולה?

עיריית עפולה מציגה: פחות 3 מיליון שקל לתושבים, 2 מיליון שקל יותר למשכורות

תחקיר זמן ישראל משכורות מנופחות, קיצוץ בשירותים לציבור, מינויים שנויים במחלוקת, הקמת אגף עירוני שרבים מערערים על נחיצותו וניסיון להעביר את אחד מבתי הספר בעיר לידי ש"ס ● כתבה שנייה על התנהלותו של ראש עיריית עפולה, העיר שמסרבת לרדת מהכותרות

עוד 2,368 מילים ו-1 תגובות
סגירה