משרד הבריאות הודיע בשבוע שעבר, כי "מדיניות הבדיקות תשתנה" וכי "מעתה, ייבדקו גם אנשים בלי תסמינים של מחלת הקורונה כמו חום ושיעול ששהו בקרבתו של חולה קורונה מאומת".
הרקע להודעה הזו היה התפרצות הקורונה בבתי הספר ועלייה קלה במספר הנדבקים היומי, וכמה מכלי התקשורת שציטטו אותה אף ציינו כעובדה את מה שמשתמע ממנה – שעד כה אנשים ללא תסמיני קורונה ששהו בקרבת חולה קורונה לא נבדקו כלל, ושכמעט לא נבדקו אנשים בלא תסמינים, "למעט מספר מקרים חריגים כמו הצוותים והמטופלים בבתי האבות".
הפרסומים תאמו הצהרה של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו, שאמר בשבוע שעבר שלא מתבצעות בדיקות לאנשים ללא תסמינים.
באותו יום, הודיע שר הבריאות החדש יולי אדלשטיין על שינוי – כביכול – במדיניות, שיאפשר בדיקה גם לחולים ללא תסמינים. אלא שמבדיקה שערכנו עולה שהמצב בשטח סותר את הצהרותיהם של גרוטו ושל אדלשטיין כאחת.
המדיניות הרשמית של משרד הבריאות, שנחשפה בזמן ישראל, העניקה עדיפות בביצוע בדיקות לכמה קבוצות, בהן אנשים עם תסמיני קורונה כמו חום ושיעול שנחשפו לחולי קורונה מאומתים. באופן רשמי, לא ניתנה עדיפות בבדיקות לאנשים עם תסמינים שלא נחשפו לחולים, ולאנשים שנחשפו לחולים בלא לפתח תסמינים, אף שמעולם לא נאסר לבדוק אנשים משתי הקבוצות הללו.
ואולם, מבדיקה שערכנו עולה כי מאז אפריל נערכו בפועל בדיקות למאות אלפי אנשים בלא תסמינים, בעיקר אנשים שנחשפו לחולים מאומתים. כך הבהירו לזמן ישראל גורמים בשלוש מקופות החולים, שביצעו חלק גדול מבדיקות הקורונה.
גורם בכיר באחת מקופות החולים אומר: "באופן רשמי, אנחנו רק גורם מבצע של מדיניות משרד הבריאות. אנו מבצעים בדיקות, ואם המשרד מודיע משהו אנחנו לא נתווכח איתם, בטח לא בפומבי. אבל בפועל, אנשים נשלחו לבדיקות על ידי רופאי משפחה, וברוב המקרים נשלחו לבדיקות גם אנשים בלי סימפטומים".
לדבריו, בשבועות הראשונים של המגפה, בחודש מרץ, מד"א ביצע את הבדיקות, והיה מחסור גדול בערכות בדיקה. "היה לחץ ובאמת נבדקו מי שהיו בראש סדר העדיפויות, אלה שהיו להם גם תסמינים וגם נחשפו לחולה מאומת. אחר כך, כשזה עבר לקופות החולים, כל המדיניות השתנתה".
"אנחנו מבצעים בדיקות, ואם המשרד מודיע משהו אנחנו לא נתווכח איתם, בטח לא בפומבי. אבל בפועל, אנשים נשלחו לבדיקות על ידי רופאי המשפחה שלהם, וברוב המקרים נשלחו לבדיקות גם אנשים בלי סימפטומים"
בשלב הזה מי שהפנה אנשים לבדיקות קורונה היו רופאי המשפחה בקופות. "היו פה ושם רופאים שהקטינו ראש ולא הסכימו להפנות אנשים בגלל הנחיות משרד הבריאות, אך זאת טיפה בים. לא היינו מגיעים לחצי מיליון בדיקות ולא מתקרבים לזה אם הרופאים לא היו שולחים אנשים בלי סימפטומים לבדיקות קורונה.
"בקופות נתנו עדיפות ברורה למי שבקבוצות סיכון. אם, נניח, בחור בן 20 בלי תסמינים שאחד מהוריו חולה ביקש בדיקה, אמרו לו, שב בבידוד בלי להיבדק. אם אדם בן 60 שהיה ליד חולה קורונה ביקש בדיקה, לרוב הפנו אותו לבדיקה גם בלי תסמינים, וגם מי שהיה עם חום אך לא שהה ליד חולה וביקש להיבדק הופנה לבדיקה. כך שאני לא ממש מבין על איזה שינוי במדיניות הם מדברים".
בשבוע שעבר דובר על כך שלא נעשות מספיק בדיקות, וגרוטו אמר שזה בגלל שלא בודקים את מי שאין לו תסמינים. ואז אדלשטיין הצהיר על שינוי מדיניות.
"בחצי השני של מאי נעשו פחות בדיקות, כי אבחנו פחות נדבקים, וכשמאבחנים פחות יש פחות אנשים ששהו לידם, ויש פחות את מי לבדוק. בנוסף, מזג האוויר חם וכמעט שאין כבר שפעת או צינון, אז רק למעטים מבין אלה שמגיעים להיבדק יש תסמינים שדומים לקורונה. כנראה שמי שחזרו לעבוד לא רוצים להימצא חיוביים ולהיכנס לבידוד, אז מספר הבדיקות ירד, למרות שמאז הוא עלה בגלל הבלגן בבתי הספר. מה שאיתמר גרוטו אמר לא היה קשור למציאות.
"ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שסגרו את שעריהן לזרים והחילו חובת בדיקה למי שחוזר מחו"ל, ומעקב אפידמיולוגי, כולל מעקב אחר חולי קורונה ובדיקה של מי שהיה איתם במגע. בזכות זה, יותר מכל דבר אחר, היקף המגפה בארץ היה נמוך. כך שאני לא מבין למה שמשרד הבריאות יכחיש את ההישג הזה".
אולי בגלל שהגיע שר בריאות חדש ונמרץ שרוצה להראות שהוא משפר דברים?
"אל תכניס אותי לדברים האלה".
"בפועל, הקופות קובעות"
גורם לא רשמי במשרד הבריאות מאשר את הדברים: "בפועל, הקופות קובעות את המדיניות של מי הן בודקות ומי לא, ונבדקו בישראל מספרים גדולים מאוד של אנשים, לאו דווקא לפי הנחיות משרד הבריאות.
"אבל משרד הבריאות מותקף כל הזמן בטענות פופוליסטיות על כך ש'לא עושים מספיק בדיקות', שמספרן עלה בשבועות האחרונים, שבהם כבר היו פחות אנשים שיכלו והסכימו להיבדק. יכול להיות שזה קשור להודעה על שינוי שיטת הבדיקה".
עד כה בוצעו בישראל כ-580 אלף בדיקות. חלק מהחולים וה"חשודים" כחולי קורונה נבדקו כמה פעמים, ובקופות החולים מעריכים שמספר האנשים שנבדקו בפועל עומד על כ-200-300 אלף. יותר מ-90% מהנבדקים נמצאו שליליים.
האפידמיולוג פרופ' נדב דוידוביץ', ראש המחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון ופעיל בארגון רופאי בריאות הציבור, אומר כי "מאחורי הקלעים הייתה בכל תקופת המגפה מלחמה שלמה בין בכירים במשרד הבריאות, כמו סיגל סדצקי וגרוטו, שאמרו שלא צריך לבדוק אנשים בלי תסמינים, לבין רופאים בשטח, מנהלים בקופות ומנהלי בתי חולים כמו זאב רוטשטיין, שאמרו בדיוק ההפך".
בפועל, איך ייתכן שנבדקו מאות אלפי אנשים בחודשים חמים כמו אפריל ומאי, אם לא נבדקו אנשים עם תסמינים? לרוב האנשים שנבדקו אין קורונה. האם היו עשרות אלפי חולי שפעת וצינון בחודש מאי שהיו להם חום ושיעול?
דוידוביץ': "אני לא יודע, אבל ברור לגמרי שבשטח חלק גדול מאוד מהנבדקים היו אנשים בלי תסמינים. וטוב שכך. כשהמדיניות הרשמית לא ברורה, ולא שקופה, וסותרת את מה שחושבים אנשי המקצוע בשטח, לפעמים הם מחליטים בעצמם מה שנכון לעשות. ורק עכשיו, אחרי ארבעה חודשים של קורונה, משרד הבריאות מתאים את ההודעות הרשמיות למדיניות במציאות".
תגובת משרד הבריאות טרם התקבלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם