בעל ברית ותיק של נלסון מנדלה, העיתונאי והסופר בנג'מין פוגרונד, היה אחד היהודים הראשונים שנלחמו באפרטהייד בדרום אפריקה. לאחר שעלה לארץ בשנות ה-90, הוא לחם בהאשמות שישראל היא מדינת אפרטהייד.

אבל אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יממש את תכניתו לספח באופן חד-צדדי חלקים גדולים מהגדה המערבית, מבלי להציע אזרחות ישראלית לפלסטינים שחיים באותם אזורים, ישראל אכן תהפוך למדינת אפרטהייד, מזהיר פוגרונד.

"טענתי, על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן, שזה אינו אפרטהייד, והרציתי על זה בעשרות מדינות וספרים ומאמרים. יש אפליה נגד המיעוט הערבי, ויש כיבוש בגדה המערבית – אבל זה לא אפרטהייד", הוא אומר בריאיון לזמן ישראל.

"בבוא 1 ביולי, אם נספח את בקעת הירדן ואת שטחי ההתנחלויות, אנחנו אפרטהייד. נקודה. אין שום שאלה לגבי זה".

"טענתי, על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן, שהמצב הקיים אינו אפרטהייד. יש אפליה ויש כיבוש – אבל זה לא אפרטהייד.  אם נספח את בקעת הירדן ואת שטחי ההתנחלויות, אנחנו אפרטהייד. נקודה. אין שום שאלה לגבי זה"

לפי ההסכם בין הליכוד לכחול-לבן, הסיפוח של כ-30% משטח הגדה המערבית יכול להיות מובא להצבעת הממשלה או הכנסת החל מ-1 ביולי. אולם בכירים בליכוד ציינו כי זה עשוי להתעכב, ככל הנראה בשל התנגדות מצד הבית הלבן.

מחאה פלסטינית נגד הסיפוח בגדה המערבית (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

בתור יונה פוליטית, פוגרונד, בן 87, התנגד תמיד להרחבת ההתנחלויות ולביסוס שליטת ישראל בגדה המערבית, "אבל לפחות זה היה כיבוש צבאי. עכשיו אנחנו הולכים להכניס בני עם אחר תחת שליטתנו מבלי לתת להם אזרחות. זה אפרטהייד. זו תמונת מראה מדויקת של האפרטהייד שהיה (בדרום אפריקה)".

לא ברור כמה פלסטינים בדיוק חיים כיום בשטחים שישראל עשויה לספח, היות שטרם פורסמו מפות מדויקות. ההערכות נעות בין כמה אלפים ליותר מ-100 אלף. בראיון לישראל היום שפורסם בשבועות, נתניהו אמר כי אותם פלסטינים "יישארו נתינים פלסטינים" שיחיו ב"מובלעות" ולא יקבלו אזרחות ישראלית.

עבור פוגרונד, שמתגורר בירושלים וממשיך לכתוב משם ספרים על ההיסטוריה של דרום אפריקה, הרעיון של מובלעות פלסטיניות בתוך שטח הנמצא בריבונות ישראלית מזכיר את הבנטוסטנים בדרום אפריקה של האפרטהייד – שטחים לא רצופים שהממשלה האפריקנרית הגזעני הקצתה לשחורים.

"הבטוסטנים היו צורה מעודנת יותר של האפרטהייד, כדי להסוות את מה שהוא היה באמת", אומר פוגרונד. "באחד מהם היו 15 אזורים נפרדים זה מזה; קראנו לזה מדינת איגָיון (נונסנס). אותו הדבר יקרה לכל מדינה פלסטינית שתצא מזה, עם הרבה חלקים וחתיכות פה ושם. זו תהיה מדינת איגיון".

הפגנת תמיכה בנלסון מנדלה, 1962 (צילום: AP Photo/Dennis Lee Royle)

יש דוגמאות נוספות למובלעות בעולם, אבל סיפוח ישראלי במסגרת תכנית השלום של הממשל האמריקאי יוביל באופן ייחודי למערכת לא צודקת, שאכן תהיה ראויה לכינוי אפרטהייד, טוען פוגרונד, שנולד וגדל בקייפטאון.

לדבריו, "יהיו לכך ללא ספק השלכות חמורות מאוד. ידידינו בעולם לא יוכלו להגן עלינו. אפרטהייד הייתה מילת הגנאי של המחצית השנייה של המאה ה-20, אחרי הנאציזם. היא סימנה דבר מתועב, ואנשי ה-BDS נדבקו אליה והם משתמשים בה בצורה שגויה עד עכשיו. אבל עכשיו השימוש שלהם בזה נגדנו יהיה צודק לגמרי. וזה נשק חזק, זה נשק אמוציונלי שמצליח להגיע לאנשים מאוד בקלות".

"אפרטהייד הייתה מילת הגנאי של המחצית השנייה של המאה ה-20, אחרי הנאציזם. היא סימנה דבר מתועב, ואנשי ה-BDS נדבקו אליה והם משתמשים בה בצורה שגויה. אבל עכשיו השימוש שלהם בזה נגדנו יהיה צודק"

ההקבלה בין ישראל לאפרטהייד תפסה תאוצה בוועידת האו"ם נגד גזענות בדרבן ב-2001 – שהפכה לפסטיבל נגד ישראל – ונהייתה מאז מרכיב קבוע בהסתה נגד ישראל. פוגרונד השתתף בוועידה כחבר רשמי של המשלחת הישראלית, בזכות היכרותו הקרובה עם דרום אפריקה וכמתנגד ידוע לגזענות ולאפרטהייד.

בנג'מין פוגרונד (צילום: courtesy)

שנות מנדלה

ככתב צעיר בקייפטאון, פוגרונד היה פורץ דרך בדיווחיו על הפוליטיקה השחורה בדרום אפריקה של האפרטהייד במהלך 26 שנות עבודתו עבור הראנד דיילי מייל, אחד העיתונים המובילים במדינה. עד מהרה הוא הפך לאיש סודו ולחברו האישי של נלסון מנדלה. ב-1961, ככתב לענייני אפריקה של העיתון, פוגרונד עזר לנשיא לעתיד לארגן שביתה בלתי חוקית. "מנדלה ואני נפגשנו בחשאי על בסיס קבוע", משחזר פוגרונד בספרו של דיוויד סאקס מ-2001, "זיכרונות יהודיים ממנדלה".

"הייתה לנו שיטה לשליחת הודעות כדי לארגן פגישה, שהייתה מתקיימת בבית של חבר בפורדסבורג, או שהייתי נוסע בלילה לפינת רחוב, אוסף את מנדלה – סרבל הפועלים שהוא לבש לא הצליח לטשטש את דמותו הגבוהה והמרשימה – והיינו יושבים במכונית שלי ברחוב חשוך ומדברים על קמפיין השביתה".

מעצר מפגינים נגד האפטרהייד מול שגרירות דרום אפריקה בוושינגטון, 1985 (צילום: AP Photo/Charles Tasnadi)

הקשרים של פוגרונד עם מנדלה ועם פעילים אחרים נגד האפרטהייד סיבכו אותו עם השלטונות. דרכונו נשלל, הוא הוטרד על ידי המשטרה והועמד כמה פעמים למשפט, ואפילו נשלח פעם למאסר לאחר שסירב לחשוף מקור.

באמצע שנות ה-80 פוגרונד ואשתו היו הראשונים מחוץ למשפחה שביקרו את מנדלה בתאו בכלא ברובן איילנד, שם הוא ריצה מאסר עולם על פעילות חבלנית וקשירת קשר להפיכה אלימה נגד הממשלה.

באמצע שנות ה-80 פוגרונד ואשתו היו הראשונים מחוץ למשפחה שביקרו את מנדלה בתאו בכלא ברובן איילנד, שם הוא ריצה מאסר עולם על פעילות חבלנית וקשירת קשר להפיכה אלימה נגד הממשלה בדרום אפריקה

מדרום אפריקה לישראל

ב-1997 פוגרונד עלה לישראל והקים את מרכז יקר למעורבות חברתית בירושלים, שהוא עמד בראשו במשך 13 שנה. ב-2014 הוא פרסם את הספר "מושכים אש: חקירת האשמות ישראל באפרטהייד", ספר בן כמעט 300 עמודים שבו הוא מנסה להוכיח כי המשטר האפריקנרי של דרום אפריקה אינו בר השוואה לישראל.

כריכת הספר "מושכים אש"

"כן, בני המיעוט הערבי בישראל סובלים מאפליה, אבל מנת חלקם אינה בת השוואה לזו של השחורים תחת משטר האפרטהייד. הטענה כי השניים זהים היא מתיחה, כיפוף, פיתול ועיקום של האמת", הוא כתב אז.

פוגרונד מודה כי המצב בגדה המערבית הוא מורכב יותר. הסטטוס קוו שם הוא "רודנות", קולוניאליזם ללא ספק ועבירה בינלאומית, לדבריו. "אבל הטענה שזה אותו שלטון גזעני כמו דרום אפריקה של האפרטהייד היא משוללת תוקף ואמת".

שש שנים לאחר מכן, פוגרונד חושש שההקבלה שהוא דחה בתוקף כה רב כשגויה עלולה להפוך בקרוב לנכונה. "ברגע שנבצע את הסיפוח, אנחנו מדינת אפרטהייד. זה אפרטהייד. ומאוד מאוד צר לי לומר את זה", הוא אומר בריאיון. "זהו ביזוי של הציונות, שהיא הסיבה לכך שעשיתי עלייה לפני 22 שנה".

הפגנה נגד הסיפוח בתל אביב, פברואר 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

אבל פוגרונד אינו רק כועס על ממשלת הימין, הוא גם מאוכזב מהשמאל ומכלל הישראלים, שנראה כי הפסיקו לחתור לשלום. "אני מסתכל על תנועת השלום כאן – היא אבודה. לשמאל אין לאן ללכת", הוא אומר. "ואני מסתכל על הרגשות שמביעים כל כך הרבה ישראלים (ימניים), והלב שלי פשוט שוקע. אנחנו עוברים עכשיו שלב איום, ואנחנו הולכים לשלם על זה מחיר כלשהו, שיזעזע אותנו ויחזיר אותנו לאיפה שאנחנו באמת צריכים להיות מבחינת הערכים היהודיים".

"תנועת השלום כאן אבודה, לשמאל אין לאן ללכת. אנחנו עוברים עכשיו שלב איום, ואנחנו הולכים לשלם על זה מחיר כלשהו, שיזעזע אותנו ויחזיר אותנו לאיפה שאנחנו באמת צריכים להיות מבחינת הערכים היהודיים"

נלסון מנדלה (צילום: באדיבות ברי דב סידלסקי)