הניסיון להקיש מכמות החומר המועשר באירן על רצונה להתקדם לעבר נשק גרעיני – מוטעה, ועשוי לגרום לקבלת החלטות שגויה מבחינה אסטרטגית. ללא פתרון לבעיותיה הכלכליות של טהרן וללא חזרה לשולחן המו"מ, אירן עתידה להרחיב ולהגביר את קצב ההעשרה באתרים בנתנז ופורדו, ואף להעשיר לרמה גבוהה יותר מ-5%.

הניסיון להקיש מכמות החומר המועשר באירן על רצונה להתקדם לנשק גרעיני – מוטעה, ועשוי להוביל להחלטות שגויות אסטרטגית. ללא פתרון לבעיותיה הכלכליות של טהרן וחזרה למו"מ, אירן תגביר את קצב ההעשרה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

לפי הדיווח האחרון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), אירן מפרה ביודעין את הסכם הגרעין (JCPOA), והיא מחזיקה כיום כמות חומר מועשר לרמה נמוכה (1571 ק"ג) הרבה מעבר למותר לה בהסכם (202 ק"ג). יחד עם זאת, אל לנו להסיק כי אירן מבקשת להתקדם לעבר פצצה על בסיס נתונים אלו בלבד, וכדי להבין את המצב לאשורו, עלינו לנתח את המתרחש באירן ואת מערכת היחסים שלה עם הקהילה הבינ"ל.

כזכור, אירן תחת הנהגתו של מנהיג העליון, איתאללה ח'אמנאי, ביקשה בעבר (במהלך שנות ה-90) להשיג נשק גרעיני, וניסתה ככל הנראה עד שנת 2003 לפתח נשק שכזה. אולם רצף אירועים שכלל בין השאר את הפלישה האמריקנית לעירק (שאיימה בצורה מוחשית על אירן) והלחץ הבינ"ל הכבד שהופעל על אירן כתוצאה משרשרת חשיפות יוצאות דופן בנוגע לתוכניתה הגרעינית, אילצו את טהרן לחשב מסלול מחדש, וזו בחרה בנתיב של הרחבת יכולות ההעשרה במדינה, כולל באתרים תת קרקעיים ונסיון (מוגבל ככל הנראה) לבנות גם כור אטומי באראק.

הלחץ המדיני והכלכלי הכבד שהוטל על אירן במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, החריפו את מצבה של אירן מבחינה בינ"ל. אולם למרות לחץ זה ולמרות פעולות עלומות שפגעו במתקני ההעשרה שלה, אירן המשיכה בפיתוח מערך הצנטריפוגות שלה, אבל נזהרה שלא לחצות את "הקו האדום" אותו סימנה ישראל והקהילה הבינ"ל בדמות רמת ההעשרה, וכמות החומר המועשר לרמה גבוהה. יחד עם זאת, עצם המשך בניית תוכנית הגרעין של אירן תחת הלחץ הכבד יותר מעיד על הקונצנזוס שקיים בהנהגה האירנית לגבי זכותה של אירן לפתח תוכנית גרעינית (אזרחית לכאורה).

אירן המשיכה בפיתוח מערך הצנטריפוגות, אך נזהרה מחציית "הקו האדום" אותו סימנו ישראל והקהילה הבינ"ל. אך בניית תוכנית הגרעין של אירן חרף הלחץ מעיד על הקונצנזוס ההנהגתי שלה לגבי זכותה לתכנית גרעין

במהלך שנת 2013 התלכדו מספר אירועים אשר הובילו לפתיחתו של מו"מ יישיר בין אירן וארה"ב בתיווך עומאני, אשר הוביל בסופו של יום להסכם הגרעין הידוע כ-JCPOA. כך, נכונותה של ארה"ב להכיר בזכות ההעשרה של אירן, בחירתו של נשיא אירן רוחאני (אשר תמך בקיומו של המו"מ כדי לקדם את יחסיה של אירן עם הקהילה הבינ"ל בראשות ארה"ב לטובת חילוץ את אירן ממצבה) וכן נכונותו חסרת התקדים של מנהיג אירן לקדם מו"מ ישיר שכזה – הובילו להסכם ההיסטורי (לא בלי מהמורות בדרך).

בהסכם, אירן קיבלה הלכה למעשה מגבלות חמורות על תוכניתה הגרעינית לתקופה מוגבלת בזמן, מתוך הנחה שבסיומה של תקופה זו היא תוכל להרחיב את תוכניתה הגרעינית תחת פיקוח ולהנות מהפירות הכלכליים של ההסכם, שאמורים להציל את כלכתה.

אולם בחירתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לסגת מה-JCPOA, הותירה את אירן בצרה כפולה. מחד גיסא תוכניתה הגרעינית מוגבלת ביותר (מבחינת כמות ורמת ההעשרה שמותר לה לייצר במתקניה הגרעיניים), ומאידך גיסא היא איננה נהנית מהפירות הכלכליים של ההסכם. במצב זה, לאירן (ובעיקר לנשיא רוחאני שהיה חייב את פירות ההסכם כדי להוביל לפריחת הכלכלה האירנית, להציל את כהונתו כנשיא ואולי להנות מיוקרה שתאפשר התמודדות על תפקיד מנהיג אירן לאחר מות ח'אמנהאי), לא נותרה ברירה ולהפר את הסכם הגרעין.

בחירת טראמפ לסגת מהסכם הגרעין הותירה את אירן בצרה כפולה. מחד תוכניתה הגרעינית מוגבלת ביותר, ומאידך איננה נהנית מהפירות הכלכליים של ההסכם. במצב כזה לא נותרה לה ברירה אלא להפר אותו

למרות נסיונות חוזרים ונשנים של גורמים בכירים בקהילה הבינ"ל, הממשל האמריקני נותר איתן ואף בחר העמיק את הלחץ הכלכלי על טהרן (בעיקר באמצעות הטלה מחושת של אמברגו נפט על המדינה) בשל המחשבה כי לחץ זה יוביל את אירן לוותר לחלוטין על תוכניתה הגרעינית. פעולות אלו דחקו את אירן לתגובות אלימות במפרץ הפרסי וגם בתוכניתה הגרעינית, ואף חידדו את "עמדתה האיתנה" שאין בכוונתה להגיש אף ויתור נוסף בנוגע לתוכניתה הגרעינית.

כיום אירן נמצאת במצב כלכלי קשה שרק הוחרף עם פריצת מגיפת הקורונה במדינה, ועל כן יכולתה "לסחוט" מהקהילה הבינ"ל ויתורים משמעותיים שיובילו להסרת הסנקציות האמריקניות וחזרת ארה"ב לשולחן המו"מ תלויה ביכולת ההעשרה שלה. שכן באמצעות הרחבת ההעשרה היא מאותתת על מחיר ההפסד לקהילה הבינ"ל באם הגורמים השונים לא יחזרו ל-JCPOA.

מנגד בוושינגטון די ברור שהממשל האמריקני מוכן לשולחן הדיונים, אולם הוא איננו מוכן להסיר את הסנקציות המוטלות על אירן או לחזור לנקודת ההתחלה של הסכם ה-JCPOA. במקום זאת, הממשל מציב תנאי שאירן איננה יכולה לקבלו: הפסקת ההעשרה במדינה. במובן הזה קיים קונצנזוס רחב באירן ונדמה שגם הגורמים היותר מתונים במשטר האירני (כדוגמת הנשיא רוחאני ושר החוץ טריף) לא יהיו מוכנים לקבל דרישה זו שכן מבחינתם גם לתוכנית גרעין אזרחית ישנה משמעות ביטחונית ראשונה במעלה עבור בטחונה של אירן ("הפוטנציאל הגרעיני"), ולכן אלו לא יוותרו על כך.

במצב העניינים הנוכחי אירן יכולה תיאורטית לבחור "במסלול הצבאי" אך החלטה מסוג זה הינה קשה עד בלתי אפשרית למשטר הנוכחי. אירן זוכרת עד כמה היא חדירה בטחונית (וחשיפת ארכיון הגרעין היא רק דוגמא לכך), ועד כמה הקהילה הבינ"ל תעשה הכל (מבחינה כלכלית ומדינית) כדי למנוע מאירן להשיג פצצה. מה גם שלא ברור עד כמה אירן בכלל "כשירה" לפתח נשק גרעיני בעת הנוכחית. ולכן הסבירות (הגם שקיימת) שאירן תבחר בנתיב הפצצה – נותרה עדיין נמוכה (לאור הסכנה הטמונה בכך). נראה שבמצב העניינים הנוכחי אירן מבקשת להשתמש בחומר המועשר שברשותה כדי "לסחוט" את המערב לחזור לשולחן המו"מ, יותר מאשר להתקדם בתהליך המורכב, הקשה, היקר והמסוכן של פצצת גרעין.

נראה שבמצב העניינים הנוכחי אירן מבקשת להשתמש בחומר המועשר שברשותה כדי "לסחוט" את המערב לחזור לשולחן המו"מ, יותר מאשר להתקדם בתהליך המורכב, הקשה, היקר והמסוכן של פצצת גרעין

ועל כן, כדי למנוע מאירן להמשיך ולהעשיר על אדמתה (צעד שהיא תופסת כלגיטימי) – בפני הקהילה הבינ"ל עומדת לכאורה האופציה הצבאית (המסוכנת והמורכבת) והמסלול המדיני. כדי להגיע לעמדה שבה ניתן לחזור לשולחן המו"מ ולהגביל מחדש את תוכניתה הגרעינית של אירן, נקודת הפתיחה האפשרית תהיה רק סביב הסכם הגרעין הקודם, כאשר האפשרות המרכזית העומדת כיום (שהאירנים יוכלו לקבל) היא הארכה משמעותית של מגבלות ה-JCPOA (ולא לצרף מגבלות נוספות).

מנגד, ניתן להמשיך את הלחץ הכלכלי והמדיני על אירן, אך צריך לזכור כי אם הלחץ על אירן יגבר הוא עלול להוביל אותה לבצע מהלכים חריפים יותר בתחום הגרעין (העשרה לרמה גבוהה – לדוגמא 20%), אשר גם אם אלו לא יסמנו כאמור את רצונה של אירן להגיע לפצצת אטום הם יכניסו את המערכת הבינ"ל לסחרור ולקבלת החלטות שעלולה להיות הרסנית.

על כן, בפני הקהילה הבינ"ל עומדות אופציות לא קלות אם רצונה להחזיר את אירן לשולחן המו"מ. עיקרם הוא נכונות לקבל את ה-JCPOA כפלטפורמה לכל הסכם גרעין עתידי. כך או כך, אל לנו להסיק שהמשך צבירת החומר המועשר באירן וגם העשרה לרמה גבוהה יותר מהווים אינדיקציה כלשהי לרצונה של אירן להשיג יכולת גרעינית צבאית. יותר מכל דבר זה מעיד על הלחץ הגדול הקיים בטהרן ועל רצונה להקל על מצב הכלכלי, תוך שימוש בחומר המועשר שברשותה ככלי להשגת ההקלה הזו.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).