העשרה אין משמעה פצצה

נשיא איראן חסן רוחאני מבקר בכור הגרעיני בבושאר, ב-13 בינואר 2015 (צילום: AP Photo/Iranian Presidency Office, Mohammad Berno)
AP Photo/Iranian Presidency Office, Mohammad Berno
נשיא איראן חסן רוחאני מבקר בכור הגרעיני בבושאר, ב-13 בינואר 2015

הניסיון להקיש מכמות החומר המועשר באירן על רצונה להתקדם לעבר נשק גרעיני – מוטעה, ועשוי לגרום לקבלת החלטות שגויה מבחינה אסטרטגית. ללא פתרון לבעיותיה הכלכליות של טהרן וללא חזרה לשולחן המו"מ, אירן עתידה להרחיב ולהגביר את קצב ההעשרה באתרים בנתנז ופורדו, ואף להעשיר לרמה גבוהה יותר מ-5%.

הניסיון להקיש מכמות החומר המועשר באירן על רצונה להתקדם לנשק גרעיני – מוטעה, ועשוי להוביל להחלטות שגויות אסטרטגית. ללא פתרון לבעיותיה הכלכליות של טהרן וחזרה למו"מ, אירן תגביר את קצב ההעשרה

לפי הדיווח האחרון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), אירן מפרה ביודעין את הסכם הגרעין (JCPOA), והיא מחזיקה כיום כמות חומר מועשר לרמה נמוכה (1571 ק"ג) הרבה מעבר למותר לה בהסכם (202 ק"ג). יחד עם זאת, אל לנו להסיק כי אירן מבקשת להתקדם לעבר פצצה על בסיס נתונים אלו בלבד, וכדי להבין את המצב לאשורו, עלינו לנתח את המתרחש באירן ואת מערכת היחסים שלה עם הקהילה הבינ"ל.

כזכור, אירן תחת הנהגתו של מנהיג העליון, איתאללה ח'אמנאי, ביקשה בעבר (במהלך שנות ה-90) להשיג נשק גרעיני, וניסתה ככל הנראה עד שנת 2003 לפתח נשק שכזה. אולם רצף אירועים שכלל בין השאר את הפלישה האמריקנית לעירק (שאיימה בצורה מוחשית על אירן) והלחץ הבינ"ל הכבד שהופעל על אירן כתוצאה משרשרת חשיפות יוצאות דופן בנוגע לתוכניתה הגרעינית, אילצו את טהרן לחשב מסלול מחדש, וזו בחרה בנתיב של הרחבת יכולות ההעשרה במדינה, כולל באתרים תת קרקעיים ונסיון (מוגבל ככל הנראה) לבנות גם כור אטומי באראק.

הלחץ המדיני והכלכלי הכבד שהוטל על אירן במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, החריפו את מצבה של אירן מבחינה בינ"ל. אולם למרות לחץ זה ולמרות פעולות עלומות שפגעו במתקני ההעשרה שלה, אירן המשיכה בפיתוח מערך הצנטריפוגות שלה, אבל נזהרה שלא לחצות את "הקו האדום" אותו סימנה ישראל והקהילה הבינ"ל בדמות רמת ההעשרה, וכמות החומר המועשר לרמה גבוהה. יחד עם זאת, עצם המשך בניית תוכנית הגרעין של אירן תחת הלחץ הכבד יותר מעיד על הקונצנזוס שקיים בהנהגה האירנית לגבי זכותה של אירן לפתח תוכנית גרעינית (אזרחית לכאורה).

אירן המשיכה בפיתוח מערך הצנטריפוגות, אך נזהרה מחציית "הקו האדום" אותו סימנו ישראל והקהילה הבינ"ל. אך בניית תוכנית הגרעין של אירן חרף הלחץ מעיד על הקונצנזוס ההנהגתי שלה לגבי זכותה לתכנית גרעין

במהלך שנת 2013 התלכדו מספר אירועים אשר הובילו לפתיחתו של מו"מ יישיר בין אירן וארה"ב בתיווך עומאני, אשר הוביל בסופו של יום להסכם הגרעין הידוע כ-JCPOA. כך, נכונותה של ארה"ב להכיר בזכות ההעשרה של אירן, בחירתו של נשיא אירן רוחאני (אשר תמך בקיומו של המו"מ כדי לקדם את יחסיה של אירן עם הקהילה הבינ"ל בראשות ארה"ב לטובת חילוץ את אירן ממצבה) וכן נכונותו חסרת התקדים של מנהיג אירן לקדם מו"מ ישיר שכזה – הובילו להסכם ההיסטורי (לא בלי מהמורות בדרך).

בהסכם, אירן קיבלה הלכה למעשה מגבלות חמורות על תוכניתה הגרעינית לתקופה מוגבלת בזמן, מתוך הנחה שבסיומה של תקופה זו היא תוכל להרחיב את תוכניתה הגרעינית תחת פיקוח ולהנות מהפירות הכלכליים של ההסכם, שאמורים להציל את כלכתה.

אולם בחירתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לסגת מה-JCPOA, הותירה את אירן בצרה כפולה. מחד גיסא תוכניתה הגרעינית מוגבלת ביותר (מבחינת כמות ורמת ההעשרה שמותר לה לייצר במתקניה הגרעיניים), ומאידך גיסא היא איננה נהנית מהפירות הכלכליים של ההסכם. במצב זה, לאירן (ובעיקר לנשיא רוחאני שהיה חייב את פירות ההסכם כדי להוביל לפריחת הכלכלה האירנית, להציל את כהונתו כנשיא ואולי להנות מיוקרה שתאפשר התמודדות על תפקיד מנהיג אירן לאחר מות ח'אמנהאי), לא נותרה ברירה ולהפר את הסכם הגרעין.

בחירת טראמפ לסגת מהסכם הגרעין הותירה את אירן בצרה כפולה. מחד תוכניתה הגרעינית מוגבלת ביותר, ומאידך איננה נהנית מהפירות הכלכליים של ההסכם. במצב כזה לא נותרה לה ברירה אלא להפר אותו

למרות נסיונות חוזרים ונשנים של גורמים בכירים בקהילה הבינ"ל, הממשל האמריקני נותר איתן ואף בחר העמיק את הלחץ הכלכלי על טהרן (בעיקר באמצעות הטלה מחושת של אמברגו נפט על המדינה) בשל המחשבה כי לחץ זה יוביל את אירן לוותר לחלוטין על תוכניתה הגרעינית. פעולות אלו דחקו את אירן לתגובות אלימות במפרץ הפרסי וגם בתוכניתה הגרעינית, ואף חידדו את "עמדתה האיתנה" שאין בכוונתה להגיש אף ויתור נוסף בנוגע לתוכניתה הגרעינית.

כיום אירן נמצאת במצב כלכלי קשה שרק הוחרף עם פריצת מגיפת הקורונה במדינה, ועל כן יכולתה "לסחוט" מהקהילה הבינ"ל ויתורים משמעותיים שיובילו להסרת הסנקציות האמריקניות וחזרת ארה"ב לשולחן המו"מ תלויה ביכולת ההעשרה שלה. שכן באמצעות הרחבת ההעשרה היא מאותתת על מחיר ההפסד לקהילה הבינ"ל באם הגורמים השונים לא יחזרו ל-JCPOA.

מנגד בוושינגטון די ברור שהממשל האמריקני מוכן לשולחן הדיונים, אולם הוא איננו מוכן להסיר את הסנקציות המוטלות על אירן או לחזור לנקודת ההתחלה של הסכם ה-JCPOA. במקום זאת, הממשל מציב תנאי שאירן איננה יכולה לקבלו: הפסקת ההעשרה במדינה. במובן הזה קיים קונצנזוס רחב באירן ונדמה שגם הגורמים היותר מתונים במשטר האירני (כדוגמת הנשיא רוחאני ושר החוץ טריף) לא יהיו מוכנים לקבל דרישה זו שכן מבחינתם גם לתוכנית גרעין אזרחית ישנה משמעות ביטחונית ראשונה במעלה עבור בטחונה של אירן ("הפוטנציאל הגרעיני"), ולכן אלו לא יוותרו על כך.

במצב העניינים הנוכחי אירן יכולה תיאורטית לבחור "במסלול הצבאי" אך החלטה מסוג זה הינה קשה עד בלתי אפשרית למשטר הנוכחי. אירן זוכרת עד כמה היא חדירה בטחונית (וחשיפת ארכיון הגרעין היא רק דוגמא לכך), ועד כמה הקהילה הבינ"ל תעשה הכל (מבחינה כלכלית ומדינית) כדי למנוע מאירן להשיג פצצה. מה גם שלא ברור עד כמה אירן בכלל "כשירה" לפתח נשק גרעיני בעת הנוכחית. ולכן הסבירות (הגם שקיימת) שאירן תבחר בנתיב הפצצה – נותרה עדיין נמוכה (לאור הסכנה הטמונה בכך). נראה שבמצב העניינים הנוכחי אירן מבקשת להשתמש בחומר המועשר שברשותה כדי "לסחוט" את המערב לחזור לשולחן המו"מ, יותר מאשר להתקדם בתהליך המורכב, הקשה, היקר והמסוכן של פצצת גרעין.

נראה שבמצב העניינים הנוכחי אירן מבקשת להשתמש בחומר המועשר שברשותה כדי "לסחוט" את המערב לחזור לשולחן המו"מ, יותר מאשר להתקדם בתהליך המורכב, הקשה, היקר והמסוכן של פצצת גרעין

ועל כן, כדי למנוע מאירן להמשיך ולהעשיר על אדמתה (צעד שהיא תופסת כלגיטימי) – בפני הקהילה הבינ"ל עומדת לכאורה האופציה הצבאית (המסוכנת והמורכבת) והמסלול המדיני. כדי להגיע לעמדה שבה ניתן לחזור לשולחן המו"מ ולהגביל מחדש את תוכניתה הגרעינית של אירן, נקודת הפתיחה האפשרית תהיה רק סביב הסכם הגרעין הקודם, כאשר האפשרות המרכזית העומדת כיום (שהאירנים יוכלו לקבל) היא הארכה משמעותית של מגבלות ה-JCPOA (ולא לצרף מגבלות נוספות).

מנגד, ניתן להמשיך את הלחץ הכלכלי והמדיני על אירן, אך צריך לזכור כי אם הלחץ על אירן יגבר הוא עלול להוביל אותה לבצע מהלכים חריפים יותר בתחום הגרעין (העשרה לרמה גבוהה – לדוגמא 20%), אשר גם אם אלו לא יסמנו כאמור את רצונה של אירן להגיע לפצצת אטום הם יכניסו את המערכת הבינ"ל לסחרור ולקבלת החלטות שעלולה להיות הרסנית.

על כן, בפני הקהילה הבינ"ל עומדות אופציות לא קלות אם רצונה להחזיר את אירן לשולחן המו"מ. עיקרם הוא נכונות לקבל את ה-JCPOA כפלטפורמה לכל הסכם גרעין עתידי. כך או כך, אל לנו להסיק שהמשך צבירת החומר המועשר באירן וגם העשרה לרמה גבוהה יותר מהווים אינדיקציה כלשהי לרצונה של אירן להשיג יכולת גרעינית צבאית. יותר מכל דבר זה מעיד על הלחץ הגדול הקיים בטהרן ועל רצונה להקל על מצב הכלכלי, תוך שימוש בחומר המועשר שברשותה ככלי להשגת ההקלה הזו.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. כיום חוקר עמית במכון לדיפלומטיה בינלאומית על שם אבא אבן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
זה בהנחה שבאיראן מה שרואים זה הדבר היחיד שקיים. והראייה היא 66 והמודיעין ובטח שהפיקוח הבינל מכיל מאה אחוז מידע. העשרת אורניום תוך חציית מגבלת הכמות יכולה להיות גם הסחת דעת מחזרתה של תכ... המשך קריאה

זה בהנחה שבאיראן מה שרואים זה הדבר היחיד שקיים.
והראייה היא 66 והמודיעין ובטח שהפיקוח הבינל מכיל מאה אחוז מידע.
העשרת אורניום תוך חציית מגבלת הכמות יכולה להיות גם הסחת דעת מחזרתה של תכנית חשאית טרום 2003.
האיראנים לא פשוטים ומאוד מודעים לנראות שלהם ואלופים בפסיכולוגיה. ותכלס האיראנים לא ויתרו על פצצה גם בשיא פסטיבל איראן ארהב. אז עכשיו?
מדינה שמשיגה גרעין מתחילה את שלב היותה כוכב מתפקד שמהווה מרכזה של מערכת שיצטרכו להסתובב סביבה.
אם הכוכב רע כוכבי הלכת מסביב ילכו לעזאזל חלילה.

עוד 1,095 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 20 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל

גורמים בממשל ביידן: היעד שלנו כרגע למנוע מנתניהו להחמיר את המצב עם הפלסטינים ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן ● מנהל הריאלי בחיפה הוזמן לשימוע לאחר הזמנת מנכ״ל בצלם להרצאה ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 36 עדכונים

חשמל באויר

את יום רביעי ההוא בערב לא תכננו להעביר בצפייה בחדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום שנשא מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, אחד מתומכיו הגדולים והעיקשים של טראמפ, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך כדי לצפות בו ובצ'אק שומר, מנהיג המיעוט (לעוד מספר ימים), מנסים להביא את הקונגרס האמריקאי לאחדות שלא נראתה מאז נובמבר 2016.

את יום רביעי בערב ההוא לא תכננו להעביר מול החדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, מתומכי טראמפ הגדולים והעיקשים, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך

כמה שניות לאחר מכן צפינו בשידור חי בהמון אדם דוחף כמה שוטרים ומתפרץ לבניין הקפיטול דרך הדלת הענקית בחזיתו. פיד השידור מהסנאט ומבית הנבחרים הופסק בפתאומיות, ובמקומו התחילו הערוצים לשדר תמונות ששלחו אנשים ששוהים בתוך המבנה – מתפרעים שנכנסו לליבו של בניין הקפיטול, חלקם מחזיקים בנשק, בזמן שסגן הנשיא וראשי שני הבתים מוברחים למקום מוגן. לא ישנו כל כך טוב באותו לילה.

בשעות ובימים מאז אפשר להבחין בשני מחנות שמתחלקים כמעט לפי הקו המפלגתי: מחנה אחד רוצה לנהל משפט נגד טראמפ בימיו האחרונים כנשיא ולוודא שכל מי שלקח חלק בהסתה שהובילה לכך, פוליטיקאי או אזרח, ישלם מחיר כבד.

המחנה השני, לעומתו, טוען שהדחתו של טראמפ בימים האחרונים של כהונתו, הליכים משמעתיים נגד מחוקקים שתמכו בניסיון ההפיכה האלים הזה והעמדה לדין של המתפרעים (שלא התביישו להצטלם ולספק עדויות קבילות לבתי המשפט), רק יעודדו את השסע ויפגעו בממשל הנכנס וביכולתו לתפקד. הם טוענים של"מפגינים" לא הייתה כוונה לפגוע באיש והם רק הביעו את זעמם ה"מוצדק" על "הבחירות שנגנבו מהם".

ובארצנו הקטנטונת? ראש הממשלה, שעומד לצידו של טראמפ בכל דבר ועניין, ניצל את ההזדמנות כדי לייצר את הקשר הלא קיים בין פורעים שפורצים לפרלמנט ובין הפגנות רועשות וכועסות נגדו, נגד התנהלותו ונגד מדיניותו (היי, גם להחליט לפי האינטרס האישי שלך זאת מדיניות!). מסביבתו יצאה ידיעה אודות הסכנה שנשקפה לחייהם של הזוג נתניהו ממפגינים כועסים שרצו לעבר מחסום שנמצא הרחק מהמעון והיא שודרה כעובדה מבלי לתהות מדוע המידע הזה שוחרר באיחור, ובמקביל להתרחשויות בארצות הברית.

שופרותיו של בלפור טענו שלמפגינים יש כוונה לרצוח את נתניהו, ומחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תסתכלו, תסתכלו איך מי שמפגינים בבלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות של "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות".

מחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תראו איך מפגיני בלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות"

אבל האמת, שאנחנו לא צריכים להשוות את ניסיון ההפיכה בוושינגטון להפגנות בבלפור. ההתפרעויות שראינו בשידור חי השבוע בדמוקרטיה החזקה בעולם הן קו שבר שמקביל, כנראה, לקו השבר הכואב ביותר של ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים – רצח רבין.

ממרחק של 25 שנים, קל לאישי ציבור ועיתונאים להכחיש את כל האירועים שקדמו לרצח רבין – הם ינסו לטפול אותם על "קומץ" של "עשבים שוטים", או להגיד שלפוליטיקאים לא הייתה יד בדבר. עמית סגל, שהיה חלק מפאנל נוער שהתראיין ב"ערב חדש" יום לאחר הרצח, ממשיך לטעון שהרצח תפס אותו בהפתעה. שאף אחד בציבור אליו הוא משתייך, ציבור שממנו יצא הרוצח ומשתפי הפעולה שלו, לא ידע מה הולך לקרות.

זה נורא מוזר, כי סגל ואני חולקים לא רק שם פרטי וגיל, אלא שנינו היינו נערים עם תודעה פוליטית מפותחת.

בניגוד לדבריו, אני זוכר את החשמל הזה באוויר, כמו שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת והברומטר מראה על ירידה חדה בלחץ האוויר. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך.

אז קרתה הטעות הגדולה. הדור שלי טעה, כולנו טעינו. חשבנו שהדבר הנכון הוא להקשיב לדמעות התנין של סגל הילד וחבריו, לקריאות "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" של גווארדיית המתנחלים. שכחנו פתאום את ההפגנות שבהן קראו "בדם ואש את רבין נגרש" או את בן-גביר שאמר למצלמת הטלוויזיה "הגענו אל הרכב שלו, נגיע גם לרבין". באמת שהכוונה שלנו הייתה טובה – רצינו לאחות את הקרע העצום הזה ופחדנו מכך שהוא יעמיק עד שלא יהיה אפשר לאחות אותו והוא יביא לסופה של מדינת ישראל.

אבל במבט לאחור – טעינו. טעינו בכך שבשם האחדות המזוייפת נתנו למסיתים להמשיך להסית, נתנו להם לקבוע את הכללים, לדרוש מאיתנו שנקבל את חוסר הסובלנות שלהם בשם הסובלנות ולהתעלם מכל מה שהביא את יגאל עמיר לירות שלושה כדורים בגב של ראש הממשלה ומהאנשים שעמדו מאחוריו ולחשו באוזנו (מטאפורית): "תלחץ על ההדק!".

בניגוד לדברי סגל, אני זוכר את החשמל באוויר, שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך

25 שנה אחרי, אנחנו רואים את פירותיה של הטעות הזאת בדמות ראש ממשלה שמסית נגד מתנגדיו הפוליטיים באמצעות שקרים ומביא לאלימות פיזית ומילולית של תומכיו נגד מתנגדיו. 25 שנה אחרי, החשמל הזה, של אסון שעומד להתרחש, נמצא שוב באוויר.

ברור לי שהנשיא הנבחר ביידן לא יקרא את דברי, אבל בכל זאת אני רוצה להגיד לו דבר חשוב: כבוד הנשיא, הפיוס לא יגיע באמצעות ויתור על עקרונות של שיוויון, לא באמצעות הכלה של חוסר סובלנות ושנאה ולא באמצעות התכופפות וכניעה לאלימות. אל תעשו את הטעות שאנחנו עשינו ב-1995, כי אחרת בעוד ארבע שנים טראמפ או אחד ממשתפי הפעולה שלו ישובו לבית הלבן, ואז כבר יהיה מאוחר מדי.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 816 מילים

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

משבר הקורונה חייב לעודד את משרד החינוך להפוך לריכוזי יותר, לא פחות

משבר הקורונה הציף מספר סוגיות חשובות הנוגעות למערכת החינוך, אך אם נתעלם מהתהליכים הפוליטיים המתקיימים בצילן, אנחנו עתידים לחזות בשינוי מהותי של המערכת, שאינו זוכה לדיון הציבורי הראוי לו. סוגיות אלו נוגעות לא רק לתפקידה הקריטי של המערכת בתהליך הקניית ידע והחינוך, אלא גם לאיזון הקריטי שהיא מאפשרת בשגרת החיים הכלכלית והחברתית בישראל.

משבר הקורונה הציף סוגיות חשובות הנוגעות למערכת החינוך, אך לא רק לתפקידה הקריטי בתהליך הקניית ידע והחינוך, אלא גם לאיזון הקריטי שהיא מאפשרת בשגרת החיים הכלכלית והחברתית בישראל

השבתתה של מערכת החינוך בעקבות משבר הקורונה לא רק פגעה במסלול החינוכי, בתחושת הביטחון וביכולת הלמידה של תלמידי המערכת, אלא גם ביכולתם של הורים רבים לשוב אל מקום עבודתם במהלך אסטרטגיית היציאה, כל עוד אין לילדיהם האפשרות לחזור אל בתי הספר.

בנוסף, הרצון העז של גורמים שונים, ובראשם השלטון המקומי וועדי ההורים, להוציא את השליטה בחינוך ילדיהם ממערכת ממשלתית מרכזית ולהעבירה לניהול הרשויות המקומיות – גרם לניצול משבר הקורונה כדי לשנות את מערכת החינוך מהיסוד.

בהשוואה שעשה פורום ארלוזורוב בין התנהלות ממשלת ישראל אל מול התנהלותן של ממשלות במדינות אחרות בעולם, עולה כי אחד הכשלים המרכזיים בניהול המשבר במערכת החינוך נשען על חוסר היכולת לייצר קונצנזוס בנוגע לממדי התחלואה בקרב ילדים. מגמה זו העמיקה בשבועות האחרונים, כאשר שר החינוך מציג נתונים הפוכים מאלו המוצגים מטעם משרד הבריאות.

כך, למרות הסגירה המהירה מאוד של המערכת שבוצעה בזמן הסגר הראשון, ישראל התעכבה בצורה משמעותית ביישום המגבלות אל מול נתוני התחלואה, והפעילה את מערכת החינוך למשך כמעט חודשיים (לא רצופים) במהלך שיאו של גל התחלואה השני. כעת, בשיאו של גל התחלואה השלישי (או הרביעי, תלוי איך סופרים), מעמיקים עוד יותר השסעים ואי ההסכמה בין משרדי החינוך והבריאות בכל בנוגע לפתיחתה או סגירתה של המערכת. חשוב לזכור כי בכל רגע בו מקבלי ההחלטות מתווכחים על המתווה הנכון, מיליוני תלמידי ותלמידות ישראל נמצאים במצב של אי ודאות בלתי נסבל.

המורכבות של מערכת החינוך על 60 מיליארד שקליה התקציביים, הפכה אותה לטרף קל בחודשים האחרונים בכל הנוגע להעמקת האוטונומיה הבית הספרית. שלילת סמכויותיו הריכוזיות של משרד החינוך והפיכתו לברז תקציבי לא מפוקח הם התגשמות חלום למנהלי בתי ספר רבים בישראל.

מורכבות מערכת החינוך על 60 מיליארד שקליה התקציביים, הפכה אותה לטרף קל באשר להעמקת האוטונומיה הבית הספרית. שלילת סמכויותיו הריכוזיות של משרד החינוך והפיכתו לברז תקציבי לא מפוקח, קורצים למנהלי בתיה"ס רבים

למרות זאת, דווקא התקופה המורכבת הזו הדגישה את מרכזיותה של מערכת החינוך בחיינו, ועל כן עלינו ללמוד מהשנה הזו ולייעל את המערכת, לא להפריט אותה. למרות שאין יחסי ציבור טובים למונח הריכוזיות, המצב ההיברידי בו נמצאת המערכת, בו חלקה מופרט וחלקה ריכוזי, רק פוגע בה.

הדרישה לעצמאות ניהולית, תקציבית ופדגוגית של בתי ספר בישראל אינה דרישה חדשה, אך משבר הקורונה, מסתבר, ליבה את האש מתחת לרגליהם של מנהלי בתי ספר והוליד מאבק מחודש לביזור סמכויות.

הרציונל נשען על ההנחה כי "השטח" (יהיה מונח מופשט זה אשר יהיה) מבין ויודע את כלל צרכיו ואין צורך במנגנון ריכוזי, איטי וביורוקרטי בכדי להוליד חינוך טוב ואיכותי לילדי ישראל. גם אם הנחה זו נכונה, והיא לא, הרי שהרצון לנצל את משבר הקורונה כדי לשנות מהיסוד את מערכת החינוך הוא בעייתי.  המהלך הנכון יותר הוא שיפור ערוצי התקשורת בין השטח לבין משרד החינוך, ולא הפקעת סמכויות מידי המדינה.

במקום לתת עוד כוח לא מפוקח לבתי ספר, אשר רק יעמיק את אי השוויון המשווע הקיים גם ככה במערכת החינוך, יש לעודד תהליך קבלת החלטות הוליסטי יותר, המקרב את השטח לשלטון ולא מרחיק אותו.

טוב יעשה משרד החינוך כולו אם יכניס לתוך תהליכי קבלת ההחלטות גם אנשי שטח. באופן זה, המדיניות תייצג נאמנה יותר את האינטרסים המקומיים, ובה בעת תיקח בחשבון סוגיות רחבות יותר אשר לא פעם מתעלמים מהן מתוך הרצון להתמקד במצוינות לימודית גרידא. המהירות בה מקבלי ההחלטות שוקלים הפרטה של שירותי החינוך במדינה מעידה יותר מכל על פזיזות מקבלי ההחלטות בהקשר זה.

השורה התחתונה אם כן, ברורה למדי. משרד החינוך צריך רפורמה, אך הפרטה, ביזור ואוטונומיה אינן הנחלה אליה הוא משווע. ריכוזיות הפכה למילת גנאי בשנים האחרונות, אז ריכוז נכון, אשר משלב אנשי מקצוע רלוונטיים ומייצר מדיניות הוליסטית יותר, היא היא הרפורמה אותה משרד החינוך צריך.

במקום לתת עוד כוח לא מפוקח לבתיה"ס אשר רק יעמיק את אי השוויון המשווע הקיים גם ככה במערכת החינוך, יש לעודד תהליך קבלת החלטות הוליסטי יותר, המקרב את השטח לשלטון ולא מרחיק אותו

הדרישות למתן סמכויות רחבות לבתי ספר צריכה להיענות בפריסת ידיים רחבה של משרד החינוך ובקריאת "ברוכים הבאים". רק ככה, משרד החינוך צריך להשתנות לאור המשבר הנוכחי.

טל חסדאי-ריפא הוא חוקר בכיר בפורום ארלוזרוב. טל הוא דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בן 31, נשוי, אבא טרי. נע על התפר שבין אופטימיות להרמת ידיים, אבל מאמין גדול שראוי שיהיה כאן יותר טוב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 692 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים

מאוריטניה ואינדונזיה היו הבאות בתור - אבל הזמן אזל

שר החוץ הנכנס של ארה"ב: ״נבחן בזהירות את ההסכם למכירת ה-F35 לאמירויות״ ● הוסיף כי יתייעצו עם ישראל לפני החזרה להסכם הגרעין ● חגית משה נבחרה לראשות הבית היהודי ● סמוטריץ׳: הזרם הרפורמי אינו חלק מהיהדות ● הסגר יוארך ב-10 ימים ● אביר קארה מצטרף לבנט ● דוד אלחייני מצטרף לסער ● גבי ברבש: לא אכנס לפוליטיקה ● מקורב לרב קניבסקי: הוא תומך בהחזרת תלמודי התורה

עוד 50 עדכונים

המסמכים המתעדים את ישיבות העבודה שניהל מנדלבליט ב-2016 בעניין תיקי נתניהו הועברו, כשהם מושחרים ברובם, לפני עשרה ימים לצוות ההגנה של נתניהו ● אתמול נחשפו בפומבי ● פרקליטי נתניהו טוענים כי המסמכים מוכיחים שהחקירות "נפתחו בחוסר סמכות" ● אלו טענות סרק - אבל המסמכים כן חושפים את האגביות והשטחיות שבהן פעל אז היועץ הטרי מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,035 מילים

סיר הלחץ המשפחתי שיצר משבר הקורונה בשנה החולפת הביא איתו הביתה גם כמה דברים טובים ● מומחים מסבירים שלמרות מה שנדמה, הקשר בין הורים וילדים השתפר בלא מעט מקרים, ושפתאום הדור הצעיר רוכש מיומנויות מפתיעות ● האם השינוי יחזיק מעמד ביום שאחרי? גם כאן התחזית לא רעה בכלל

עוד 1,303 מילים

בהעדר רגולציה, הבנקים קובעים את הכללים ומתעללים בסוחרים

אזרחים שרכשו מטבעות ביטקוין לפני מספר שנים מגלים כעת שהם מיליונרים על הנייר ● אם יבקשו למכור את המטבעות, יצטרכו מייד לשלם מס במאות אלפי ואף מיליוני שקלים ● אלא שבמקביל הבנקים מונעים מהם לקבל את כסף המכירה בטענות שונות ● וכל בנק ממציא כללים משלו ● בשוק המטבעות הוירטואליים קוראים לאסדרה של הנושא ● וכל מה שדרוש הוא החלטה של ועדת החוקה לחתום על צו

עוד 2,072 מילים

זה היה אמור להיות הלהיט הכלכלי הבא: קרן בינלאומית שמפוקחת בלוקסמבורג ומייצרת הזדמנויות צמיחה יוצאות דופן ● מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מהנדסים, מרצים ואמנים מיהרו להשקיע שם כסף, הרבה מאוד כסף ● אבל ארבע שנים אחר כך מתברר שמהקרן נעלמו 100 מיליון אירו, כשרבע מהסכום שייך לישראלים ● זמן ישראל חושף את תעלומת האוצר האירופי האבוד

עוד 3,442 מילים

סער: "שנתיים שאנחנו בחוסר יציבות בגלל אדם אחד מטורף"

יושב ראש תקווה חדשה: "נקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדל של ניהול הקורונה"; הליכוד: "גדעון ממשיך לעשות פוליטיקה קטנה בעיצומו של המאבק בקורונה" ● אהוד ברק הודיע שלא יתמודד על ראשות העבודה; ייתכן שעמר בר-לב יתמודד על התפקיד ● נתניהו הודיע לבית המשפט שהוא כופר בהאשמות נגדו; טוען שהואשם במעשים שכלל לא נחקר עליהם ● מסתמן שהסגר יוארך

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה