לפני ימים ספורים עלה לטוויטר ציוץ שערורייתי למדי, ודומה שאיכשהו עבר מתחת לרדאר.

מסתבר שמולי שגב, המפיק, העורך, היוצר והעורך הראשי של "ארץ נהדרת" ומי שהיה בעבר סמנכ"ל התוכניות של זכיינית ערוץ 2, קשת – סיפר לעיתונאית לוסי אהריש במיזם הטלוויזיה האינטרנטי דמוקרטTV כי קצת לפני הפיצול בין רשת לקשת בערוץ 2, הגיעה פניה של מקורב לנתניהו, עם הצעה לוותר על החיקוי האהוב של הגברת שרה נתניהו, ככל הנראה תמורת מניעת הפיצול בערוץ.

"היתה סיטואציה לפני הפיצוץ של ערוץ 12 – מי שזוכר, רשת וקשת התפצלו – וזה היה צעד שהיה צפוי לעלות הרבה מאד כסף לשני הערוצים האלה", סיפר שגב בראיון. "הגיעה בקשה דרך ניר חפץ לראשי קשת – תוותרו על ה… תעיפו את החיקוי של שרה ספציפית ונוותר על הפיצול.

"עכשיו, אני קראתי את זה בהארץ בדיעבד ובאתי אחרי זה לאבי ניר ושאלתי אותו תגיד, זה קרה? הוא אומר, כן. אז אמרתי לו קודם כל תודה שסירבתם ובי"ת, תודה גם שלא אמרת לי בזמן אמת, כי אני לא צריך את זה, אני לא צריך את הרעשים האלה".

שגב סייג את דבריו אחר כך בטוויטר וציין כי לא חפץ הוא זה שהיה מעורב בפנייה אל אבי ניר אלא מקורב אחר של נתניהו.

תיקון: זה לא היה ניר חפץ אלא מקורב אחר.
חוץ מזה היה כיף אצל לוסי @lucyaharish @Democrat_TV @NirHefez pic.twitter.com/RPC8OV9KGS

— Muli Segev (@mulisegev) June 16, 2020

שגב גם הבהיר לזמן ישראל כי דבריו בראיון לאהריש לא היו שחזור מדוייק של ארוע ספציפי אלא התייחסות כללית ללחצים שהיו על התוכנית. "למיטב ידיעתי, אף כי הלחצים בעניין החיקוי והבקשות בנוגע לפיצול היו באותם זמנים – לא הוצג קשר מפורש בין השניים מטעם אנשי ראש הממשלה", אמר שגב.

כך או אחרת, שגב בעצמו אומר לאהריש כי לא ידע על הארוע בזמן אמת אלא רק נחשף אליו בדיווח של יוסי ורטר בעיתון "הארץ", לפני שנתיים. תחת הכותרת, "הטירוף לא עצר בוואלה: אנשי נתניהו דרשו לצנזר את החיקוי של שרה ב'ארץ נהדרת' ולרסן את גיא פלג", כותב ורטר:

באותה תקופה, המסרים שהועברו מירושלים לתל אביב היו חד־משמעיים: רככו את הסיקור, עזבו את שרה, תזרמו עם ביבי — והפיצול לא ימומש. לא נפגע לכם בכיס. זו היתה הצעה לעסקת שוחד בשלביה העובריים.

הטירוף לא עצר באקטואליה הקשה, הוא הגיע לאזור הסאטירה: במרוצת חקירת תיק המעונות, שבה שרה חשודה בעבירה של קבלת דבר במרמה, מקורבי רה"מ דרשו מקשת להפסיק את החיקוי (הנפלא) של הגברת בארץ נהדרת. מחברת החדשות הם תבעו לרסן את הכתב לענייני משפט, גיא פלג. "בגלל פלג יהיה פיצול", שוגר מסר.

אני מודה שאפילו אני, מעריצה חרופה ואספנית טריוויה משפחתית אדוקה של הנתניהוז לא זכרתי את הסיפור של ורטר – כנראה שלא היה לזה פולו-אפ הולם בתקשורת ובציבוריות הישראלית, שלא לדבר על משטרת ישראל ורשויות אכיפת החוק.

אז רק כדי שיהיה ברור שלא הוחמצה פה הפואנטה: ממה שפורסם ב"הארץ", בשילוב עם דבריו של שגב השבוע, אי אפשר להשתחרר מהרושם כי הועברה לכאורה הצעת שוחד פר-אקסלנס – אני לא מוצאת שום הגדרה אחרת להצעה הזו – שרמזה על ביטול רפורמה תקשורתית תמורת קיצוץ דאחקה בתכנית טלויזיה פופולרית.

כל זה יכול היה להשמע כמובן מופרך וקונספירטיבי לעילא, לולא היינו חיים כבר ביקום שבו ראש הממשלה שלנו עומד לדין פלילי על ענין די דומה: ביטול רפורמה רגולטיבית בשוק התקשורת, שהכניסה לכיסו של טייקון הטבות בשווי כמיליארד וחצי שקל, תמורת שליטה באופי הסיקור העיתונאי של משפחת נתניהו בעיתון "וואלה". סיפור הידוע בשם תיק 4000. 

או במילים אחרות – נשמע לגמרי תואם את הדפוס המשפחתי, לכאורה. שליטה כוחנית בשוק התקשורת, תוך דריכה שאננה על מקומות עבודה, פרנסה של אנשים ועל בוכטות של כסף ציבורי – תמורת זוטות העוסקות בדימוי התקשורתי של מי מבני הבית ברחוב בלפור. לכאורה, כמובן.

האם הוגשה תלונה למשטרה לנוכח הדיווחים האלו על נסיון להצעת השוחד, לכאורה? האם מישהו הורה לחקור את הפרשה? האם הסיפור נבדק על ידי הפרקליטות והיועמ"ש?

הסיפור הזה מזכיר לי עדות נוספת על הצעת שוחד, לכאורה, מאותו מקור. הצעה שהפכה לתיק פלילי, שנסגר, וגם היא איכשהו צללה אל תהומות השכחה.

זוכרים את הסיפור עם השופטת בדימוס הילה גרסטל, שטענה, כי בשנת 2015, עת היתה מועמדת לתפקיד היועמ"ש, הגיעה אליה הצעה ממקורביו של נתניהו דאז, ניר חפץ ואלי קמיר, לפעול לסגירת תיק המעונות ראש הממשלה? תיק בו נחשדה אז, בין השאר, גם שרה נתניהו. כל זאת, תמורת קידום מינויה של גרסטל ליועצת המשפטית לממשלה.

לעדותה של גרסטל, היא סירבה להצעה, ואף שיתפה בכך את עמיתתה וחברתה אסתר חיות, אז שופטת בית המשפט העליון ולימים נשיאתו, אך שתיהן לא דיווחו על כך לרשויות. חיות אף העידה כי אכן שמעה מפי גרסטל על ההצעה בדיעבד.

את תפקיד היועמ"שית, כידוע לכולנו, גרסטל לא קיבלה בסוף. למי כן ניתן התפקיד, זוכרים? לאביחי מנדלבליט.

ולמי ניתנה הסמכות לגנוז את תיק החקירה בפרשת השוחד לכאורה הזו? מינוי למשרת היועץ המשפטי לממשלה תמורת סגירת תיק המעונות? בידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט. הוא ולא שרף. והוא אכן הורה לגנוז את התיק. 

הצרה היחידה היא שמי שהורה לגנוז את התיק הוא אותו אדם שקיבל את המשרה שגרסטל לא קיבלה, אחרי שדחתה, על פי עדותה, את הצעת השוחד לכאורה. ואם מנדלבליט הוא זה שהתמודד על התפקיד מול גרסטל, ואכן זכה בו בסופו של דבר – איך נדע שלא קיבל בעצמו, חלילה, הצעת שוחד דומה, לכאורה? איך נדע אם אכן קיבל הצעה כזו, חלילה, אבל בניגוד לגרסטל דוקא נעתר לה?

רק שמי שהורה לגנוז את תיק החקירה בפרשה, הוא זה שקיבל את המשרה שגרסטל לא קיבלה, לעדותה, כשדחתה את הצעת השוחד לכאורה. אז איך נדע אם מנדלבליט לא קיבל בעצמו הצעה דומה? ובניגוד לגרסטל נעתר לה, חלילה?

הרי ההצעה היתה "משרה תמורת סגירה". משרת היועמ"ש תמורת סגירת תיק המעונות. והרי כולנו יודעים איך נגמר בסוף תיק המעונות הגדול, על שלל סעיפי האישום שלו, שכללו במקור גניבה (או במילים המכובסות: "נטלה וייחדה לעצמה") וקבלת דבר במרמה במאות אלפי שקלים.

זה נגמר במחיקה סיטונית ובלתי מוסברת של סעיפים מכתב האישום, ובסוף הרשעה של הגברת שרה נתניהו בהסדר טיעון תמוה, בסעיף פתלתל ואזוטרי של: "קבלת דבר בתחבולה או ניצול מכוון של טעות הזולת".

כל זאת ללא שום ענישה בפועל, ללא מאסר ואפילו ללא מאסר על תנאי או עבודות שירות, אלא רק תשלום קנס ופיצוי בסך 55 אלף שקל, סכום פעוט יחסית לגובה המלקוח. ואם אנחנו כבר פה, אני סקרנית, האם הסכום המקוצץ הזה שולם כבר?

רונית צח היא עורכת זירת הבלוגים של זמן ישראל. עיתונאית רוב חייה הבוגרים, עם חיבה מיוחדת לטריוויה אקטואלית. אמא לשתי בנות, חתול וחתולה

מספרים על אחד מגופי התקשורת, שהיה לו מנהל שניהל את ממלכתו ביד רמה ובזרוע נטויה. היה המוציא והמביא, השותל והעוקר, הבוחש והמשליך מטעמו, ומטעמם של שולחיו. אפילו עד חצרו של ראש הממשלה הגיע.

כמובן שפוזיציה שכזו דרשה כישורים ברמה גבוהה. בכל זאת, חצרו של ראש הממשלה, מוציא ומביא, שותל ועוקר וכיוצא בזה. לא ממש הבנתי לאיזה סוג של כישורים נדרשו, אך אין ספק שנדרש להיות מה שלימים כונה "ליגה אחרת".

בתכונה אחת, בה היה כרוך תפקידו, אין עוררין שניחן, על פי הפרסומים: סבלנות. סבלנות היתה לו בהחלט. לא פעם ולא פעמים נאלץ לגייס את חדוות העשיה והביצוע שלו ולהמתין למועד הנכון. גם אם סבר שעיכוב עלול לפגוע בטובת העניין, במערכת כולה, חלילה בראש הממשלה או משפחתו, גם כשגמלה בליבו ההחלטה שעל אדם זה או אחר לסיים את תפקידו לאלתר. גם אז התאזר בכל הסבלנות שהצליח לשים עליה את ידו וחיכה עד ליום ההולדת של אותו אדם, ורק אז זימן אותו למשרדו כעומד לשפותו במתנה או ברכה לבבית, רק כדי להודיע לו את שידע משכבר.

לעתים גייס את חדוות העשיה והביצוע והמתין למועד הנכון. גם כשגמלה בליבו ההחלטה לפטר אדם כזה או אחר. חיכה ליום הולדתו של האיש, ורק אז זימנו, כעומד לכבדו במתנה או ברכה לבבית, ובישר על פיטוריו

בימים אלה עוזב את חיינו מפטר גחמני ידוע. דונלד טראמפ הגיח לעולמנו בסדרת הריאליטי "המתמחה", מצויד במשפט שהפך מזוהה איתו, איתו נפרד מהמתחרים בלווית ניפנוף אצבע מבטל: "אתה מפוטר".

עדות מעניינת נוספת חושפת עוד טפח מהתנהלות ירון דקל בגל"צ, וגם את השיטה שבה פיטר שלושה עובדים: ביום ההולדת שלהם, עם שוקולד
https://t.co/uGsyu1hRp2

— Nati Tucker נתי טוקר (@nati_tucker) June 14, 2019

נדמה שהקריירה החדשה שלו לא סיפקה לו את הריגוש שחווה בטלוויזיה. עם כניסתו לתפקיד, שכר הנשיא ה-45 שחקן שחור כדי שיגלם את קודמו, הנשיא ברק אובמה. השחקן התיצב בחדר הסגלגל למשחק תפקידים שכלל טקס פיטורין שצולם לשימוש אישי.

!some weird shit indeed

מנהיגי העולם החופשי הם לא כל אחד. לא תמיד אנחנו יכולים להבין אותם.
אבל אנחנו עדיין יכולים לבחור. אמנם מלאכת היישום הופכת קשה מיום ליום. אך עדיין עומדת לנו הזכות לסלוד מן המפטרים ברינה, ולהנות מאנחה קטנה של הקלה כשמדי פעם הסדר הישן והטוב קורץ לנו מעל ראשיהם של רשעים ובועט להם בתחת.

מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב