ציוץ אחד של יו"ר הקואליציה מיקי זוהר הטיח את הליכוד שלושים שנה לאחור. "אוי לה להתנשאות האשכנזית", כתב זוהר על הזלזול שנוקט בו לדעתו שר האוצר, ישראל כ"ץ. "עצוב לראות איך כ"ץ יורד נמוך. זה לא סוד שאני חלוק עליו במגוון של נושאים כלכליים, אך זה מעולם לא גרם לי לזלזל בו. אין לי ספק שדרכו תוביל אותו לכישלון פוליטי ומקצועי".
זוהר חלץ את הפקק והשד העדתי יצא מהבקבוק שבו הוא כלוא מאז ימי דוד לוי ומשטר המחנות והשביעיות בליכוד בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. מחנה לוי נחשב לאחד החזקים בליכוד ורוב חבריו היו בני עדות המזרח. מחנה יצחק שמיר-משה ארנס היה הדומיננטי, עם רוב אשכנזי מובהק. המתח העדתי ריחף בכל הקרבות על עמדות השליטה במפלגה.
לימים עשה לוי חשבון בלתי נשכח עם שמיר, ארנס והנסיכים בליכוד. "בעיניהם אני הייתי קוף שירד מהעצים", הוא הודיע בנאום במלון דניאל בהרצליה, פברואר 1992, בנאום שנכנס לפנתיאון הימין בישראל.
מאז אותם ימים לא זכורה לי בליכוד התבטאות פומבית עדתית כל כך ועוד מיו"ר הקואליציה, נגד שר בכיר בממשלה. בליכוד ישנן אמירות והערות על רקע עדתי, ואתה שומע אותן בשיחות רקע, אבל כאן זה מדובר בציוץ המעורר סערה גדולה ומאיים לחדש מלחמות עתיקות.
צריך להבהיר, כ"ץ אינו גזען. אני מכיר ומסקר אותו קרוב ל- 40 שנה, ומעולם לא נתקלתי באמירה עדתית שלו. ההיפך המוחלט. את המאבקים בליכוד בימים ההם של שנות ה-90 הוא ניהל כעוזרו של אריאל שרון, שכם אל שכם עם מחנה דוד לוי. הניסיון להדביק לו התנשאות אשכנזית נחשב שימוש בנשק לא קונבנציונאלי בליכוד, שכל כך רגיש לעימותים פנימיים על רקע אתני. עימותים כאלה משמשים את הליכוד נגד היריבים משמאל, וגם זה הולך ופוחת, אבל חלילה בתוך הבית.
את המאבקים בליכוד בימים ההם של שנות ה-90 כ"ץ ניהל כעוזרו של אריאל שרון, שכם אל שכם עם מחנה דוד לוי. הניסיון להדביק לו התנשאות אשכנזית נחשב שימוש בנשק לא קונבנציונאלי בליכוד
מיקי זוהר הדגיש תמיד את המוצא המרוקאי שלו. כאשר נבחר לכנסת הקפיד להוסיף לכינוי שלו, מיקי, את שמו המקורי מכלוף, בדיוק כפי שעשה אריה דרעי. בכלל, זוהר יודע להצית מהומות ולעורר פרובוקציות מתי שהוא רוצה.
בימים אלה יש לו סיבה נוספת למשוך תשומת לב בליכוד. זוהר מתמודד על תפקיד יו"ר הליכוד העולמי, ג'וב לא מוכר כל כך, אבל טומן בחובו מינויים, צ'ופרים ונסיעות אינספור לחו"ל בימים של פוסט קורונה.
ובכל זאת, בסביבה של כ"ץ יש מי שמשוכנע שראש הממשלה בנימין נתניהו מפעיל את זוהר נגד שר האוצר שלו.
נתניהו יודע להעניק לבכירים בליכוד תפקידי מפתח, קרוב לכס המלכותי, ומכאן ואילך לפרק להם את הברגים, כדי שלא יטפסו גבוה מדי. הרשימה היא אינסופית – מתחילה בדן מרידור, שר האוצר שנתניהו מינה ופיטר באכזריות בקדנציה הראשונה, ואולי מגיעה עכשיו לשר האוצר הנוכחי שנתניהו אורב לו, עובד נגדו ולוקח לו קרדיטים.
שלשום, למשל, יזם כ"ץ את הארכת תשלום דמי האבטלה לחל"תניקים עד אמצע אוגוסט. נתניהו היה זה שמיהר לבשר על המהלך הפופולרי בפייסבוק.
המלחמה בין כ"ץ ובין החייל מספר אחת של נתניהו – כך מיקי זוהר קורא לעצמו; נתניהו מצדו קורא לו מיקי לוי – לא תסתיים כל כך מהר. זה החל בניסיון של זוהר להעביר הצעת חוק שתאסור על חברות אשראי להיכנס לשוק הביטוח. תחקירים קשרו את היוזמה הזו של זוהר עם אינטרסים במרכז הליכוד. זוהר הכחיש. כ"ץ התגאה אתמול שהשליך את ההצעה לפח, והיא אפילו לא עלתה להצבעה וזוהר כמובן רתח.
המלחמה בין ישראל כ"ץ ובין החייל מספר אחת של נתניהו – כך מיקי זוהר קורא לעצמו; נתניהו מצדו קורא לו מיקי לוי – לא תסתיים כל כך מהר
העימותים המשיכו גם בוועדת הכספים, על רקע חוקי הקורונה שביקש כ"ץ להעביר. שר האוצר אוהב את הכאסח שהתפתח בינתיים. אתמול בראיון לגלי צה"ל, כ"ץ חזר וסנט בזוהר.
"נבחרתי במקום השני ברשימה, הצמוד לראשון, וחלק מהמבקרים רואים את המקום ה-30 מלמטה", אמר כ"ץ – והתכוון כמובן לזוהר, שנמצא רק במקום ה-28 ברשימת הליכוד.
זוהר טען כי מדובר בהתנשאות אשכנזית. האנשים של כ"ץ תובעים ממנו להתנצל. נתניהו ישמח דווקא אם הם ימשיכו לריב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהענין הוא כמובן שה"נושא העדתי" הוא סוס שמעשית בעצם כמעט מת. האינטגרציה הבין-עדתית בישראל באמת הצליחה. לכן לשחזר את ימי דוד לוי זה בעצם בלתי אפשרי. אין כבר קהל אמיתי לזה.
מה שכן נשאר זה הזכרונות והמרירות על מה שהיה – שזה לא עובר כל כך מהר – ונתניהו אכן הבין זאת ומצליח לנצל זאת. כך שלמרות שכבר אין בעצם בעיה הוא עדין מצליח לחלוב את הלשעבר-פרה זו שמנחם בגין בזמנו הפיל באמצעותה את מפא"י המיתולוגית.
גם דרעי, שותפו העיקרי של נתניהו היום, בעצם בהצגה דומה. "להחזיר עטרה ליושנה" זה לא רק ביחס למסורת הדתית המזרחית אלא גם ביוקרה המזרחית הכללית בחברה הישראלית.