גישה לא הוגנת לחלק הטוב של האוכלוסיה פה. זה שלאיש אין מושג מה נכון לעשות במלכוד הכללי – מציאות שגם עם הכוונותהטובות ביותר עדיין שום דבר קונקרטי לא באמת ברור – זה עדיין לא אומר שלהתנגד ללא- נכון זה לא חשוב כשלעצמו. המנעות מרשעות, גישה עם כוונות טובות, נאורות, פתיחות להצעות וכדומה – זה לפחות כיוון מבטיח. אף אם סופה של הדרך לא ברור בתחילתה.

נתניהו הוא אסונה הגדול של מדינת ישראל. אבל, במובן של 'הפוך על הפוך' הוא בסוף הביאה לפסגה חדשה. מה שקרה במהלך השנה האחרונה, בתגובה לפוטש שהוא ואנשים אחרים זממו לדמוקרטיה פה, הוכיח את חוסנה של החברה הישראלית. החבורה הפאשיסטית והדורסנית והמושחתת בעצם נהדפה. הם נאלצו להסתפק בביטול עילת הסבירות וגם זה היה מועמד לביטול.
הוא ואנשיו וממשלתו עומדים טרם כשלון קולוסאלי.

ניתוח מופרך.
א. ממשלת נתניהו הנוכחית היא לפני קריסה. איזשהו סוג של שינוי משמעותי יתרחש בקרוב.
ב. ישראל לא לבד. גם בארה"ב ואירופה יש חשד כבד מאיסלמיסטים. זה יתבטא בתמיכה רצינית בישראל של ממשלות אף שברחובות תהיינה הפגנות נגדה.
ג. לארה"ב אין עוד בעל ברית כמו ישראל באיזור םה והיא הבסיס הצבאי הגדול ביותר שלה באיזור החשוב הזה. דכבר גם הושקע הון רב בה.
ד. גם מדינות ערביות חוששות מאיראן ומאיסלמיסטים. לכן, אף אם בצנעה, ימשייכו קשריהם עם ישראל.

ה. מה שסביר הוא שבשנים הקרובות תתפתח דינמיקת עימות על בסיס ראיה גלובלית. ובתור שכזאת אין עתה דרך לחזות את התפתחותה.
הנצטצמתמות של הניתוח פה לישראל – תוך התעלמות מהדינמיקה הזו – עושה אותו לא ריאלי.

ניתוח מופרך.
א. ממשלת נתניהו הנוכחית היא לפני קריסה. איזשהו סוג של שינוי משמעותי יתרחש בקרוב.
ב. ישראל לא לבד. גם בארה"ב ואירופה יש חשד כבד מאיסלמיסטים. זה יתבטא בתמיכה רצינית בישראל של ממשלות אף שברחובות תהיינה הפגנות נגדה.
ג. לארה"ב אין עוד בעל ברית כמו ישראל באיזור םה והיא הבסיס הצבאי הגדול ביותר שלה באיזור החשוב הזה. דכבר גם הושקע הון רב בה.
ד. גם מדינות ערביות חוששות מאיראן ומאיסלמיסטים. לכן, אף אם בצנעה, ימשייכו קשריהם עם ישראל.

ה. מה שסביר הוא שבשנים הקרובות תתפתח דינמיקת עימות על בסיס ראיה גלובלית. ובתור שכזאת אין עתה דרך לחזות את התפתחותה.
הנצטצמתמות של הניתוח פה לישראל – תוך התעלמות מהדינמיקה הזו – עושה אותו לא ריאלי.

ניתוח מופרך.
א. ממשלת נתניהו הנוכחית היא לפני קריסה. איזשהו סוג של שינוי משמעותי יתרחש בקרוב.
ב. ישראל לא לבד. גם בארה"ב ואירופה יש חשד כבד מאיסלמיסטים. זה יתבטא בתמיכה רצינית בישראל של ממשלות אף שברחובות תהיינה הפגנות נגדה.
ג. לארה"ב אין עוד בעל ברית כמו ישראל באיזור םה והיא הבסיס הצבאי הגדול ביותר שלה באיזור החשוב הזה. דכבר גם הושקע הון רב בה.
ד. גם מדינות ערביות חוששות מאיראן ומאיסלמיסטים. לכן, אף אם בצנעה, ימשייכו קשריהם עם ישראל.

ה. מה שסביר הוא שבשנים הקרובות תתפתח דינמיקת עימות על בסיס ראיה גלובלית. ובתור שכזאת אין עתה דרך לחזות את התפתחותה.
הנצטצמתמות של הניתוח פה לישראל – תוך התעלמות מהדינמיקה הזו – עושה אותו לא ריאלי.

טוב נו, אלה, בקצרה, הנקודות העיקריות בענין הנדון:
א. התחלפו היוצרות. היו זמנים שהסעודים לא היו באמת שחקנים רמיתיים וגם השעפוט שלהם היה קיצוני (אנטי ישראלי בעיקר) ולא מתוחכם. זה לא רק נגמר אלא התהפך. הם עתה גורם מאוזן, נבון
ושקול. ועדיין בעל הממון.
זה ישראל עכשיו שכננסה לנעליים הלא טובות ונתניהו הוא סמל לכך.
ב. לאיש אין צל של מושג איך 'לפתור' את הענין הישראלי-פלסטיני. ספק אם בכלל קיימת 'חיה' כזו. המקסימום שאפשרלחשוב עליו זה יצירת מודוס ויונדי שסביל עבור שני הצדדים. בשביל זה צריך כמובן שבישראל לא יהיו בשליטה קיצונים לאומנים ואצל הפלסאינאים המושכות יעברו לגורמים כמו הרש"פ. אלה יעדים סבירים. ואז בחסות בינ"ל די שיהיה פה דו-קיום שמספיק טוב לשני הצדדים פלוס פתיחת לבבות וכבוד הדדי.
מכיוון שאצל שני הצדדים יש העדפה של הרוב ךמצב זה, אפשר יהיה לחיות איתו ולתת לזמן ולהפתעותיו לעשות את שארית המלאכה. נסיון ל'פתרון (סופי) עכשיו' הוא לא רק אשליה אלא גם מקור לבעיות ועם זאת החרפה של המציאות היומיומית.
גם בחיים הפרטיים שלנו אנחנו מגלים שלא פעם לחיות עם בעיות ולקוות שבנדרגה (וכן רצון טוב, סובלנות, התחשבות, פתיחות וכיו"ב) העניינים יתייצבו איכשהו. שזה עדיף על כל נסיון 'לחתוך עכשיו' – שאף שמפתה או לא ריאלי או מביא לפיצוץ

על התוכן אין ויכוח: נתניהו הוא אסטנה הגדול של ישראל. אלא שזה שכל כך הרבה כבר מבינים זאת היטב, זה חיב להכשילו. וזה לא עוד הרבה זמן – כך שיהיה מאוחר מידי – אלא או-טו-טו. הפעם האמקריקאים לא יהיו עדינים ורק 'ינסו לשכנעו' – הם ישתמשו בשפה שנתניהו מבין היטב. והוא עתה תלוי בהם לגמרי. מאספקת חימוש ועד הרתעת ריראן. גם בישראל עצמה המצב דומה. נתניהו כבר לא באמת בשליטה. עושה עוד תרגילים פה ושם אבל אלה הם האחרונים. עכשיו הוא ברגע של 'היטלר בבונקר': הנזק העצום כבר נגרם ועוד מעט זה המעבר להתחלה חדשה. וזו לא אשליה אלא ראיה מפוכחת. ימיו ספורים – השאלה היא רק מה בדיוק יביא לכך.

לביבי יש את ההפך מהmagic touch. כל מי שבא לסביבתו הוא מצליח להשחית. אני חר מאמין שיריב לוין או אמסלם ישראל כץ וכד' היו דטחים כאלה בהתחלה.
המפלגות שבולכות איתו לקואליציה יודעות בדיוק עם מי יש להן עסק אבל להן, כמו לו, אין שותפים פואנציאליים אחרים. והם יחד הקימו ממשלה וחורבן ישראל בשלבים ימשך. עוברים מאסון כבד אחד, שסיעת העם במהלך השנה האחרונה, לאסון כבד שני – מה שקרה וקורה עתה. וזה לא יגמר עד ששליח-השטן הזה, ביבי, יצליח להיות ר"מ פה. ואולי גם אחרי – כי ישאיר מאחוריו מצב נזקי בלתי הפיך