עיקר מאמר הזה הוא בסופו ועד אז זו רק הקדמה ארוכה. אכן השתנו היחסים בין ישראל לארצות ערביות וזו תוצאה לא בלתי שכיחה בהיסטוריה. הזמן תמיד עושה את שלו.
ספציפית, הערבים החלו לראות גם תועלת בישראל וגם התרגלו אליה. הפסיקו לחשוש ממנה. הבינו עם הזמן יותר טוב את "נשמתה".
עתה זה כבר אף תועלת ברורה ממנה: ישראל פוגעת במי שגם סכנה להם. גם וריאנט איסלמי, השיעי, שהסונים לא "מתים" עליו.
אבל הם לעולם לא באמת "יאהבו" את ישראל. ובאמת פרגמטיזם זו המילה הנכונה לתאר את יחסם.
אך אם ישראל תעלם הם לא יצטערו. בייחוד אם גם איראן תחלש גם בינתיים.
בניגוד למה שהיה בעבר הרחוק, הם כבר גם נראים בעולם כגורם השקול והמתון בשטח ואנחנו אלה שכבר לא ממש. עלו פה לשלטון גורמים לאומניים קיצוניים מבהילים.

7
הבעיה דניאל, שגם אם אם זה היה הימור מטורף – ובינתיים, אני מודה, קראתי רק את הכותרת של מאמרך ( והבנתי ממנו את כוונתך) – הרי עדיין הוא יכול להיות מוצדק. פשוט, כי האפשרות השניה – לא לפעול – היא הימור מסוכן גם כן.
כך שהבעיה היא לא עם ההחלטה הזו אלא עם המצב שישראל בו – מאלצה לקחת הימורים מסוכנים, מה שלא תחליט.
לפחות, הביצוע היה כה מרשים שאם כבר הוחלט לקחת את ההימור הזה דווקא, זה נעשה במיטב היכולת. ועם זאת גם מיטב הסיכוי להפוך את ההחלטה עלהפעולה כאקט הפחות גרוע בין השניים. The least evil

סקירה מעולה.
אבל יש בכל"ז נקודת אור שלא מופיעה פה.
אם אחרי כל המהומה העצומה פה – המלחמה ומה שהממשלה הזו בכלל עושה ועשתה – תקום ממשלה אחרת ויפתח דף חגש בישראל, אז יכולה להיות התאוששות מהירה. וזאת כי היכולות של אנשים והצשתיות שנבנו פה – כמו בעיקר בתחום ההי-טק – לא הולכים לאיבוד.
ועצם הכאוס עתה הוא ביבה לנפילת. הממשלה הזו.
כך שיש איזשהו תרחיש חיובי פוטנציאלי.

התיאור הקודר מאד שלך נכון ברמת הכוונות. כלומר מה השילוב בין קיצוניים לאומנים ומקדמי הפיכה משטרית מעונין לעשות. אבל האם הם יכולים? ממש לא. זה לא אומר כמובן שלא ימשיכו לנסות אלא שכשלונם מובטח.
את המדינה הזו נושאים על כתפיהם כאלה שאג'נדות קיצוניות, לא דמוקרטיות ופודמנטליסיות-דתית, היא בנחגוד לתפיסתם. בלעדיהם כל המבנה יקרוס. וראינו כבר אשתקד איך הרפורמה המשפטית הוציאה המונים להפגנות ובסוף היא קרסה.
וכמובן המלחמות החיצוניות לא מאפשרות התעלמות מגופים אלה. הם חלק נחכר מהבטחון פה.
לפיכך, יהיה פה מאבק פנחמי עז תמידי נגד המגמות הלא-דמוקרטיות והקיצוניות דתיות ובתנאים של משראל אין אפשרות שהוא יוכרע נגד הגופים שטתה שייך אליהם.
ועוד יש גם את התלות המוחלטת שלנו במערב – שבלעדיו אנו אבודים. רק לדמוקרטים-ליברלים-נארים פה יש קשרים איתם.
בקיצור, הפחדים מובנים, כי יש את הכוונות הרעות, טבל לא מבוססים. אין בהם קיימות עקב נתוני ישראל.

גישה לא הוגנת לחלק הטוב של האוכלוסיה פה. זה שלאיש אין מושג מה נכון לעשות במלכוד הכללי – מציאות שגם עם הכוונותהטובות ביותר עדיין שום דבר קונקרטי לא באמת ברור – זה עדיין לא אומר שלהתנגד ללא- נכון זה לא חשוב כשלעצמו. המנעות מרשעות, גישה עם כוונות טובות, נאורות, פתיחות להצעות וכדומה – זה לפחות כיוון מבטיח. אף אם סופה של הדרך לא ברור בתחילתה.