המשטר האמריקאי הוא נשיאותי, אבל מחוץ לארה"ב כיהנו כמה ראשי ממשלה אותם ניתן לכנות "אמריקאיים". האם בנימין נתניהו הוא אחד מהם? בשתי מילים: הוא לא. הוא מדיף אומנם ניחוח אמריקאי מסוים כמו מין אפטר-שייב, אבל לא יותר מזה.

המשטר האמריקאי נשיאותי, אבל מחוץ לארה"ב כיהנו כמה רה"מים שניתן לכנות "אמריקאיים". האם נתניהו אחד מהם? בשתי מילים: הוא לא. הוא מדיף ניחוח אמריקאי מסוים כמו מין אפטר-שייב, אבל לא יותר

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ראש וראשון לראשי הממשלה "האמריקאיים" היה ווינסטון צ'רצ'יל, אביה-מולידה וגם מנסחה של התופעה האסטרטגית החשובה ביותר במאה העשרים – ברית העמים דוברי האנגלית, שנודעה בשם "יחסים מיוחדים".

אימו של צ'רצ'יל הייתה אמריקאית, ובנאום בפני שני בתי הקונגרס בוושינגטון התבדח באמרו שלוּ נסיבות לידתו היו הפוכות, כלומר אבא אמריקאי ואמא בריטית, היה מגיע לקונגרס בכוחות עצמו. נטייתו הפרו-אמריקאית הייתה כה מודגשת, עד שכשתכנן את פקודת המבצע של הלווייתו שלו (תחת שם הקוד "מבצע לעולם-לא") בחר בהמנון אמריקאי. וכך ראשי הממלכה והמנהיגים הזרים שבאו לחלוק לו כבוד אחרון בכנסיית ווסטמינסטר, שרו את "המנון הקרב של הרפובליקה" (שיר ממלחמת האזרחים האמריקאית), אותה רפובליקה שמרדה בכתר הבריטי.

צ'רצ'יל היטיב להבין כי בסיטואציה ההיסטורית החדשה השתנתה מקבילית הכוחות, וכי הובלת המערב עוברת מלונדון לוושינגטון. כך, בנאומו המפורסם התחייב כי בריטניה תוסיף להילחם "בגבעות ועל חופי הנחיתה" עד שבעזרת האל יקום העולם החדש להציל ולשחרר את העולם הישן.

היחסים המיוחדים בין בריטניה לארה"ב היו בתחילה שוויוניים למדי. עיקר הכוח הצבאי היה ברובו בריטי, עד שארה"ב התגייסה, התחמשה, נטלה את הפיקוד והובילה לניצחון על גרמניה. צ'רצ'יל השכיל לקיים מערכת יחסים הדוקה הן עם נשיא ארה"ב רוזוולט והן עם אגפיה השונים של המערכת הפוליטית בארה"ב, והצליח לשמר את מעמדה המעצמתי של בריטניה לצד ארה"ב ובריה"מ.

נטייתו הפרו-אמריקאית של ווינסטון צ'רצ'יל הייתה כה מודגשת, עד שכשתכנן את פקודת המבצע של הלווייתו שלו (תחת שם הקוד "מבצע לעולם-לא") בחר בהמנון אמריקאי

ראש הממשלה "האמריקאי" השני כיהן  גם הוא בבריטניה. היה זה  הרולד מקמילן, אשר בא ממשפחה שהקימה הוצאת ספרים ענקית, אשר התפשטה במרחב האנגלו-אמריקאי.

כמו ווינסטון צ'רצ'יל, גם אימו של מקמילן הייתה אמריקאית (ממדינת אינדיאנה) והיא השפיעה רבות על חינוכו וראיית העולם שלו. מקמילן קיים יחסים מצוינים עם נשיא ארה"ב אייזנהאואר, עמו התיידד עוד בתקופת המערכה באיטליה (כאשר אייזנהאואר כיהן כמפקד העליון של כוחות הברית), ובעיקר עם הנשיא קנדי שכיהן אחריו.

הוא קיבל את ראשות הממשלה בתקופה של מתיחות אנגלו-אמריקאית קשה שסיכנה את "היחסים המיוחדים" עם ארה"ב לאחר משבר סואץ, אשר בעקבותיו חסמה ארה"ב הזועמת את נתיבי העברת הנפט של בעלות בריתה. אך מקמילן הצליח לשקם את הברית ובמידת-מה גם לשמר את מעמדה המעצמתי של בריטניה ולהביאה למצב בו הייתה אחת משלוש מייסדות האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני, יחד עם ארה"ב ועם בריה"מ. זאת, למרות שלאיש לא היו עוד אשליות ביחס למשקלה האמיתי.

יחסים מיוחדים אלה נשמרו בעשורים שלאחר מכן, כפי שראינו בימי נשיא ארה"ב רייגן וראש ממשלת בריטניה ת'אצ'ר, ובעמידתה של בריטניה לצידה של ארה"ב במלחמות בעיראק ובאפגניסטן.

*  *  *

לכאורה, ראש הממשלה "האמריקאי" השלישי אינו בריטי, אלא ישראלי ושמו בנימין נתניהו. אבל, רק לכאורה. גילוי נאות: כותב שורות אלה שירת תחת הנהגתו של נתניהו והיה מלא הערצה ליכולותיו כשגריר.

נתניהו, אשר לא נולד לאם אמריקאית, בילה חלקים ניכרים מבחרותו בארה"ב (בעיר פילדלפיה) ואף סיים בהצלחה אוניברסיטת עלית אמריקאית (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס). הוא גם אימץ לעצמו בזמנו שֵם שעבר אמריקניזציה, בן ניתאי. האנגלית שבפיו טובה מאוד והוא יודע כיצד להשתמש בה. רעייתו אף טוענת, לפי המדווח, שאם היה נולד באמריקה היה נעשה שם לנשיא.

לכאורה, ראש הממשלה "האמריקאי" השלישי אינו בריטי, אלא ישראלי ושמו בנימין נתניהו. אבל, רק לכאורה. גילוי נאות: כותב שורות אלה שירת תחת הנהגתו של נתניהו והיה מלא הערצה ליכולותיו כשגריר

נראה שנתניהו חש הזדהות עמוקה עם צ'רצ'יל, שהציל את העולם החופשי במלחמת העולם השנייה. בוויכוח בין המועמדים לסגנות הנשיא ב-1988 השווה המועמד הרפובליקני קווייל את עצמו לנשיא קנדי. יריבו הדמוקרטי בנטסן סנט בו באמרו:

"סנטור, אני צעדתי עם ג'ק קנדי, ואתה אינך ג'ק קנדי".

אמירה זו הפכה למטבע לשון בפוליטיקה האמריקאית, ובפרפרזה ניתן להשאילה לנתניהו ולומר לו שאינו צ'רצ'יל.

כשנשאל איך הוא רוצה שיזכרו אותו, ענה נתניהו שהוא מבקש להיזכר בתור המגן (protector) של ישראל. בהיותו איש משכיל בעל מודעות היסטורית גבוהה, אפשר שנתניהו מתכתב כאן עם דמותו של אוליבר קרומוול, ה-Lord Protector היחיד של אנגליה.

כמו קרומוול, שהציף את אירלנד הכבושה (והקתולית) במתנחלים פרוטסטנטים רבים מסקוטלנד ובכך הוביל לסכסוך דמים שאנגליה לא נחלצה ממנו במשך למעלה מ-250 שנה (ואולי עדיין לא סיימה אותו סופית), גם נתניהו מקדם את ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון ותורם בכך לקיבועו של סכסוך דמים בין ישראל לבין הפלסטינים.

כמו קרומוול, נתניהו מגמד את הפרלמנט שלו. נתניהו  ערף מטאפורית את ראשה של כל אופוזיציה שקמה מולו ופירק אותה לגורמים חסרי משקל, אולי כשם שקרומוול ערף (ולא באופן מטאפורי) את ראשו של המשטר המלוכני שקדם לו.

כמו קרומוול, נתניהו מגמד את הפרלמנט שלו. נתניהו  ערף מטאפורית את ראש כל אופוזיציה שקמה מולו ופירק אותה לגורמים, אולי כשם שקרומוול ערף (ולא באופן מטאפורי) את ראשו של המשטר המלוכני שקדם לו

אני נזכר כיצד אחד מנספחי ההגנה של ישראל בוושינגטון אמר פעם שעלינו להעביר את מערכת היחסים שלנו עם ארה"ב תהליך של "בריטניזציה" ולהגיע לאותה מידה של אינטימיות שיש לבריטניה עם מעצמת העל של דורנו. זהו רעיון מעולה, אבל ישראל היא מדינה קטנה שאינה ולא תהיה בריטניה (זו אשר תוך כדי מלחמת העולם השנייה או מיד אחריה הקימה יחד עם ארה"ב מוסדות כגון הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית ונאט"ו).

וכאמור לעיל, על אף רקעו האמריקאי, נתניהו אינו צ'רצ'יל או מקמילן. שלא כמותם,  הוא נעדר הומור ואירוניה עצמית; הוא בחר צדדים בפוליטיקה האמריקאית והימר על הסוס הרפובליקני ואף על הסייח הכי פרוע והכי קיצוני בימין האמריקאי (האוונגליסטים).

שלא כמו צ'רצ'יל ומקמילן, שעשו כל שהיה לאל ידם לשמר את מעמדה המעצמתי של בריטניה ואת "היחסים המיוחדים" שלה עם ארה"ב, נתניהו בהתנהלותו הפוליטית חסרת האחריות כיום פוגע במעמדה של ישראל כנושא דו-מפלגתי ועל-מפלגתי בארה"ב. תשאלו את ג'ו ביידן.

שלא כצ'רצ'יל ומקמילן, שעשו הכל כדי לשמר את מעמדה המעצמתי של בריטניה ואת "יחסיה המיוחדים" עם ארה"ב, נתניהו בהתנהלותו הפוליטית חסרת האחריות פוגע במעמדה של ישראל כעל-מפלגתית בארה"ב

נתניהו אינו באמת ראש ממשלה "אמריקאי". רקעו האמריקאי היה לו לעזר רב בייצוג ישראל ועשה אותו לשגריר מוצלח, אך כיום הוא משתמש ביכולות הפוליטיות-מכניות שרכש שם כדי לפרום בפועל את הקשר הכל-כך חיוני של מדינת ישראל עם ארה"ב. חבל.

ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.