דיכאון בתקופת קורונה. אילוסטרציה (צילום: Maria Voronovich/iStock)
מערך בריאות הנפש קורס, ולמטופלים אין מענה

"ההמתנה לפסיכיאטר זינקה לחצי שנה"

אפקט הקורונה

במערך בריאות הנפש מדווחים על עלייה דרמטית בפניות של מטופלים חדשים בעקבות הקורונה, ועל חוסר היכולת לסייע להם ● "עד עכשיו לא קיבלנו תקנים, אנשי מקצוע או תקציבים מתאימים", אומרים שם ● "אדם עם חרדה או דיכאון שלא מטפל בזה, לא יחזור לתפקד" ● מרבית הפניות החדשות עוסקות בקשיים שהתעוררו בעבודה ובאהבה (או בהיעדרן) ● משרד הבריאות כבר יצא בתכנית לסיוע נפשי לכל אזרח בחינם, אבל זה לא מספיק ● וגם הווירוס עצמו מעורר דאגה בקרב פסיכיאטרים: "הידבקות יכולה לגרום להפרעות כמו אובדן זיכרון, חרדה ודיכאון"

"בדיוק כפי שבתי החולים חששו כי לא יוכלו לקבל חולי קורונה נוספים, כך אנחנו חוששים עכשיו שהמערכת הפסיכיאטרית לא תוכל לקבל מטופלים חדשים ותשלח אותם הביתה". כך אמר השבוע ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרופאים, לזמן ישראל. "גם ככה מערכת בריאות הנפש שחוקה ועמוסה. עכשיו אנחנו עומדים בפני קריסה, שבה לא נוכל לתת מענה למטופלים".

בשיא המשבר, לפני כחודשיים, הזהיר ד"ר פישל  בראיון לזמן ישראל, מפני גל אובדנות ומצוקה בקרב ישראלים, שיגיע בחלוף ההסגר. נבואה זו מתממשת כעת, ובעמותת ער"ן, עזרה ראשונית נפשית, יש לה כבר שם: קורונה נפשית.

החל ממרץ השנה התקבלו יותר מ-120 אלף פניות מצוקה, 2,500 מתוכן היו בעלות אופי אובדני. כך עולה מנתונים של עמותת ער"ן שנאספו עבור זמן ישראל. לשם השוואה, בחודש רגיל מתקבלות בער"ן כ-500 פניות ביום ממוצע.

צבי פישל (צילום: אביטל צימט)
צבי פישל (צילום: אביטל צימט)

בתקופת ההסגר, בחודשים מרץ-אפריל (שמכונים בער"ן קורונה א'), הגיע מספר הפניות לשיא של 1,400 ביום. בחודשים מאי-יוני (קורונה ב'), ירד מספר הפניות היומי ל-1,000, אך הוא עדיין היה גבוה פי-שניים ממספר הפניות בימי שגרה, לפני פרוץ המגפה.

הנתון המדאיג ביותר הוא עלייה של 25% בשיחות עם תוכן אובדני בתקופת קורונה ב', לעומת תקופת קורונה א'. למעשה, החל מחודש מאי, "נוהל חירום מציל חיים" מופעל בכל יום שלוש פעמים בממוצע.

"ממחקרים אנו לומדים כי במצבי חירום, כפי שחווינו בהסגר, חלה לרוב ירידה באובדנות, שכן אנשים במצוקה עוסקים באיום החיצוני ופחות במצוקה פנימית", מסבירה לי ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית של עמותת ער"ן, את ההבדל בין אופי הפניות בתקופת "קורונה א'" בהשוואה לתקופת "קורונה ב'".

"אך בהמשך", היא מדגישה את מאפייני תקופה ב', "נמצאה עלייה משמעותית בשיעורי הדיכאון והאובדנות", ומזהירה כי העלייה הזו עלולה להמשיך לבוא לידי ביטוי "גם כעבור כמה שנים מחלוף מצב החירום".

"במצבי חירום חלה לרוב ירידה באובדנות, שכן אנשים במצוקה עוסקים באיום החיצוני ופחות במצוקתם הפנימית. אבל נמצאה עלייה משמעותית בשיעורי הדיכאון והאובדנות גם כעבור כמה שנים מחלוף מצב החירום"

לדבריה, "חוסר ודאות וחוסר שליטה, מצוקה כלכלית שהחריפה, היעדר תמיכה ותחושת בדידות, גורמים לעלייה מדאיגה הן במפלס המצוקה והן במצבי סיכון ואובדנות. כיום אנחנו בתוך משבר שהוא גם חריג בהיקפו, וגם קשה לחיזוי".

מרבית הפניות מצד בוגרים

מרבית הפניות לער"ן במרץ-אפריל (קורונה א') עסקו בעיקר בפחד ובחרדה – ממוות שלי או של היקרים ללבי, מהידבקות או מהדבקה, וכן מבידוד ומריחוק מאנשים ומבעלי תפקידים חברתיים שמשמשים בימים כמקור של תמיכה ונחמה. אלה ירדו מ-59% מהפניות בקורונה א׳ ל-24% מהפניות בקורונה ב'.

לעומת זאת, בחודשים מאי ויוני (קורונה ב') עלתה משמעותית הנוכחות של תכנים העוסקים בבדידות, ביחסים מתוחים ובקונפליקטים זוגיים ומשפחתיים, מ-26% ל-35% מהפניות. בתכנים על מצוקה נפשית חריפה נרשמה עלייה מ-15% ל-23% מהפניות בקורונה ב', והפניות בגין חוסר ודאות כלכלי עלו מ-4% ל-12%.

ער"ן משמש מוקד פניות לאנשים בכל גילאים. כחמישית (20%) מהפונים הם קשישים, וחמישית נוספת הם צעירים ובני נוער. מה שייחודי לתקופה זו הוא שמרבית הפניות הן מצד בוגרים בגילאים 35-55 שנתקלים בבעיות חיים יומיומיות, שקשורות לשני הצירים המשמעותיים בחיים – עבודה ואהבה.

"החיים נחלקים לשניים, לפני המגפה ואחריה. אירועי חירום ומשבר משבשים את תחושת ההמשכיות שלנו. קשה לנו להמשיך ולחיות בתוך אשליה של שליטה שבה מה שהיה הוא שיהיה, וזה מביא לבלבול וחוסר אונים", אומרת ד"ר דניאלס.

"המסרים המפחידים שבהם אנו מופצצים והמיקוד במספר המונשמים והמתים, כאמצעי וכשיטה להבטחת קיום ההנחיות, יוצרים מצוקה נפשית עזה בקרב אנשים שנמצאים ברמות גבוהות של חרדה, ולא מן הנמנע שזו בתורה תפגע בבריאות הפיזית והנפשית שלהם", היא מוסיפה.

שירי דניאלס. "המיקוד במספר המונשמים והמתים, כאמצעי וכשיטה להבטחת קיום ההנחיות, יוצרים מצוקה נפשית"
שירי דניאלס. "המיקוד במספר המונשמים והמתים, כאמצעי וכשיטה להבטחת קיום ההנחיות, יוצרים מצוקה נפשית"

קבלת החלטות לא הגיונית ולא מוסברת

גם פרופ' פישל מפנה אצבע מאשימה למערך ההסברה על מגפת הקורונה. "בני אדם הם ייצורים הגיוניים, שרוצים להבין את המציאות ואת ההנחיות בצורה הגיונית. העם מסוגל להכיל החלטות, אם הוא מבין מדוע הן התקבלו.

"כשאנשים קיבלו הנחיה לא ללכת לליל הסדר הם נשארו בבית, כי הם הבינו מדוע הם צריכים לשבת בבית. אבל היום, ההנחיות מונחתות על האזרחים מצד גורמים שונים בתהליך של כיפוף ידיים, כך שמי שלוחץ יותר חזק הוא גם זה שמנצח.

"כשאנשים קיבלו הנחיה לא ללכת לליל הסדר הם נשארו בבית, כי הם הבינו מדוע הם צריכים לשבת בבית. אבל היום, ההנחיות מונחתות על האזרחים מצד גורמים שונים בתהליך של כיפוף ידיים"

"תראי, למשל, איך מצד אחד משרד הבריאות דורש הגבלות, ומצד שני משרד התיירות דווקא מעודד את האזרחים לצאת לחופשה בישראל.

"או, למשל, את ההחלטה לאפשר לתלמידי בית הספר להוריד מסכות בימי השרב שהיו כאן בחודש שעבר, שכלל לא הוסברה. אנשים לא הבינו מה זה אומר שמותר להוריד מסיכות כשחם. האם זה אומר שמותר להידבק בקורונה כשחם?

"האם זה אומר שתלמידים פחות חשובים ממבוגרים, ולא כל כך נורא אם הם יידבקו? ומה בכלל הביא את המדינה לקבל את ההחלטה הזו?

"אין גורם אחד שמסביר לאזרחי ישראל בצורה ברורה את המצב. ראש הממשלה כבר לא מתייצב מול המצלמה, והתדירות של תדרוכי העיתונאים ירדה ממפגש יומי לאפס מוחלט. בדיוק כמו שכולנו זוכרים את נחמן שי כמסביר הלאומי בתקופת מלחמת המפרץ, אבל לא זוכרים מי היה הרמטכ"ל ומי היה ראש הממשלה באותה תקופה, כך גם היום צריכים דמות הסברה.

"אם בתוך מערכת השיקולים של ההנהגה – לצד שיעורי תמותה ותחלואה ושיקולים כלכליים – יהיה גם הרכיב הנפשי של האזרחים, והעם יוכל לתת אמון בהחלטות המערכת, אפשר יהיה להציג תוצאות הרבה יותר טובות", אומר פישל.

המערך הפסיכיאטרי עומד בפני קריסה

אזהרות איגוד הפסיכיאטרים אודות גל המצוקה הוצגו בכנסת בתחילת אפריל, בגיבוי נתונים ומחקרים שהציג קבינט אזרחי, שמאגד מומחים, סטודנטים ותובנות של הציבור. ההערכה הייתה כי כ-10% מהאזרחים יזדקקו לסיוע נפשי בעקבות הקורונה. תמונת מצב מדאיגה יותר עלתה מסקר של הלמ"ס שפורסם בתחילת מאי, ולפיו 22.5% מהישראלים העידו כי מצבם הנפשי החמיר במהלך המשבר.

 (מקור: סקר הלמ״ס מאי 2020)
(מקור: סקר הלמ"ס מאי 2020)

ארבעה חודשים אחרי תחילת משבר הקורונה, הציג השבוע (ב') משרד הבריאות תכנית לסיוע נפשי לכל אזרח. התכנית כוללת שלושה מפגשים טלפוניים, והיא תינתן בחינם על ידי קופות החולים. מקרים קשים יועברו למערך בריאות הנפש.

"המערכת הפסיכיאטרית צריכה להתרחב ולהיות מסוגלת לקלוט גם את האנשים החדשים שזקוקים לטיפול, בין אם שיחתי ובין אם תרופתי", אומר ד"ר פישל. "אבל עד עכשיו לא קיבלנו תקנים, לא אנשי מקצוע, וגם לא תקציבים לשעות נוספות או למשרות נוספות".

תקצוב מערך הבריאות הנפש בימי השגרה מסתכם ב-4% מתקציב הבריאות בכללותו, בהשוואה ל-6%-12% מתקציב הבריאות שמוקדש לבריאות הנפש במדינות העולם המערבי . ד"ר פישל סבור כי הסיבה לתקצוב החסר של בריאות הנפש היא הסטיגמה שיש לתחום, הן בקרב הציבור והן בקרב מקבלי ההחלטות.

"התרענו בפני מקבלי ההחלטות כבר באפריל, לא כדי להגיד אחר כך 'אמרנו לכם', אלא כדי שהם יבינו שצריך להיערך למצב הזה, ושצריך להביא בחשבון את הרכיב הנפשי בהתמודדות עם המגפה, כולל תהליכי קבלת ההחלטות וההסברה", אומר יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרופאים. "במקביל, צריך לתגבר את המערכת טיפולית, כדי שתוכל לעשות כל מה שצריך על מנת לסייע לישראלים".

טיפול קבוצתי (צילום: אילוסטרציה iStock)
טיפול קבוצתי (צילום: אילוסטרציה iStock)

תור של יותר מחצי שנה

את מה שתואר עד כה במספרים ובתיאוריה פוגש הפסיכיאטר ד"ר דניאל ארגו, מנהל חדר מיון פסיכיאטרי במרכז לבריאות הנפש איתנים, בעבודה יומיומית – הן בבית החולים והן מול מטופלים בקהילה.

"אני פוגש בתקופה הזו יותר ויותר אנשים שלא טופלו בעבר במערכת בריאות הנפש, ומגיעים אלינו בפעם הראשונה בחיים, כי הם אינם מסוגלים לחזור לתפקוד. יש המון מקרים של אנשים שמתלוננים כי הם לא מסוגלים ללכת לעבודה ומבקשים לקבל אישור מחלה. ביטויים כמו 'אני מפחד לצאת מהבית', או 'אני לא מסוגל לאפשר לאשתי ולילדים לחזור למסגרות הלימודים והעבודה, תעזור לי', שכיחים מאוד בימים אלה מצד אנשים שפיתחו חרדה סביב המצב.

"אני רואה אנשים שפיתחו דיכאון בעקבות שהייה ממושכת בבית, פיטורים מקום עבודה או יציאה לחל"ת, ושרויים בחוסר ודאות לגבי המשך העסקה שלהם. אם בימי השגרה, כדי להשיג תור לפסיכיאטר מומחה או לפסיכולוג דרך קופת חולים נדרשה המתנה של חודשיים-שלושה, היום זה יכול לקחת גם חצי שנה".

ד"ר ארגו, מה המשמעות של שישה חודשי המתנה לטיפול עבור אדם שפיתח חרדה ודיכאון? האם הוא יכול לצאת מהמצב הזה לבד בזמן הזה?

"לא. אדם עם הפרעת חרדה או דיכאון שלא מטפל בזה, לא יחזור לתפקד. הוא לא יחזור לעבודה בכוחות עצמו, הוא לא יקבל ימי מחלה מרופא משפחה כי הוא לא סובל מתסמינים, והוא לא יצליח להתפרנס. הוא ייפלט משוק העבודה ויהיה נטל על המדינה, על משפחתו ועל החברה. במקרים קיצוניים, אדם יכול גם להתאבד.

דניאל ארגו
ד"ר דניאל ארגו

"המשמעויות של העדר טיפול נפשי במקרים של חרדה ודיכאון הן הרבה יותר ארוכות טווח משבירת רגל שלא שמו עליה גבס. אבל לאנשי המקצוע יש כלים שמאפשרים להחזיר את האדם לתפקוד בתוך שבועות ספורים, אם רק היה יכול להגיע אלינו".

לדברי ד"ר ארגו, נוסף למטופלים החדשים ששייכים לאוכלוסייה הכללית, הוא נחשף עתה גם לתופעות פסיכיאטריות חמורות בקרב מחלימי קורונה: "ידוע שמדובר בווירוס שיכול לגרום להפרעות פסיכיאטריות, כמו קשיי תפקוד כתוצאה מעייפות קיצונית, לאובדן זיכרון, לקשיי נשימה כתוצאה מחרדה, לדיכאון, ועוד".

גם מצבם של המטופלים הפסיכיאטריים הוותיקים במערכת החמיר מאוד בתקופת המשבר, בהיעדר מענה במהלך נהסגר. "רוב המטופלים האלה יצאו לגמרי מהאיזון, וכולם מציפים את המערכת הן בקהילה והן בבתי החולים", אומר ארגו.

האם אתה מרגיש שקיימת סטיגמה לגבי הנושא של בריאות הנפש בקהילה?

"אני בטוח שיש הרבה שלא פונים לקבל עזרה בגלל הסטיגמה. האבסורד הוא שאין לנו את האמצעים לטפל גם באלו שלא מתביישים וכן פונים לקבל עזרה".

"אני בטוח שיש הרבה אנשים שלא פונים לקבל עזרה בגלל הסטיגמה. האבסורד הוא שאין לנו את האמצעים לטפל גם באלו שלא מתביישים וכן פונים לקבל עזרה"

מניעת התאבדות היא עסק של כולנו

ד"ר דניאלס, שמרכזת את הנתונים בעמותת ער"ן ומציגה אותם מדי חודש במועצה הלאומית למניעת אובדנות שבה היא חברה, מציינת כי אוכלוסיית הקשישים, שנדרשה לריחוק חברתי לפרק הזמן הארוך ביותר, היא גם קבוצת הסיכון הראשונה לאובדנות. לדבריה, לא נעשה מספיק כדי לספק לכל אדם את הזכות לקבל עזרה ראשונה נפשית ורצף טיפולי לאחר מכן.

"בדידות הורגת", אומרת דניאל. "בדיוק כמו שיש לאדם זכות להזעיק מד"א כשיש סיבה רפואית, כך המדינה צריכה לתקצב את ער"ן, שהוא מד"א של הנפש וחלק ממערך החירום בישראל, כדי שנוכל להכשיר יותר מתנדבים, ביותר שפות וביותר ערוצים. זה  יגביר את הזמינות והנגישות של כלל הציבור הישראלי לבריאות הנפש, כולל אוכלוסיות מוחלשות עם נגישות נמוכה לגורמי סיוע".

אילוסטרציה (צילום: iStock)
אילוסטרציה (צילום: iStock)

דניאל סבורה כי יש צורך להתוות תכנית לאומית מקיפה למניעת אובדנות ולצורך, כך ליצור מאגר מידע שמשקף מגמות בנוגע לאובדנות בזמן אמת, ולאפשר התערבות נכונה. "על המדינה לדאוג לחינוך ומתן מידע שיש בכוחו להציל חיים – מניעת התאבדות היא עסק של כולנו", היא אומרת.

לדבריה, "אנחנו יודעים, למשל, שחצי מבני הנוער שהתאבדו בארץ סיפרו על כוונתם לעשות זאת לחברים, אבל לא שיתפו מבוגרים במידע. אנו צריכים להשכיל להפוך את המתבגרים לשותפים, לחדד את ההבדל בין הלשנה לבין דיווח מציל חיים, וללמד אותם איך לזהות מצוקה, לתמוך ולהושיט יד ולהפנות לסיוע מיד.

"הגברת מודעות לנורות האדומות ולקבוצות סיכון, כמו גם הקניית כלים ומיומנויות למניעה ולהתערבות בשעת משבר, קריטיים לשומרי הסף, וגם להורים, לאנשי חינוך, למתבגרים ולכל אדם".

"מניעת התאבדות היא עסק של כולנו. יודעים למשל שחצי מבני הנוער שהתאבדו סיפרו על כוונתם לעשות זאת לחברים, אבל אלה הם לא שיתפו מבוגרים במידע. אנחנו צריכים להשכיל להפוך את המתבגרים לשותפים"

ד"ר דניאלס, שחיברה את הספר "עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר", מדגישה כי פסיכו-טראומה עלולה להתעורר אצל כל אדם נורמטיבי, בעקבות מלחמה, פיגוע, אסון טבע, אונס, שוד, תקיפה וכדומה.

יחד עם זאת, היא מציינת כי "במרבית המקרים, האדם יצליח להתמודד בכוחותיו ובסיוע גורמים תומכים בסביבתו ויחזור לשגרת חייו. ההשלכות הרגשיות של מגפת הקורונה אינן רק שליליות. חשוב להבין כי התגובה השכיחה לטראומה היא בסופו של תהליך רכישת חוסן, ולא פוסט-טראומה.

"בער"ן אנו עדים לכך שבעקבות הקשבה ואמפתיה ומתן הזדמנות לאדם לספר את סיפורו, ללא חשש מלעג או ביקורת, אנשים מספרים על הקלה במשא הכבד ועל נכונות מוגברת להתמודד עם המצב, כולל פנייה לטיפול בעת הצורך.

"על המדינה להקנות גם לציבור כלים לשיחה מסייעת ויכולת הקשבה. ביומיום, מי שעומד בחזית הכאב הנפשי הם בני משפחה וחברים, המעוניינים לסייע לאנשים הקרובים ללבם שחווים מצוקה רגשית, אך אינם יודעים כיצד לעשות זאת".

נושא בריאות הנפש יידון היום ( יום ב') בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, ובה יידרשו גורמים מטעם משרד הבריאות לתת דין וחשבון בנוגע למענה התקציבי שניתן למערך הטיפולי בתקופה זו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,830 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 11 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: נתניהו וגנץ מנהלים מגעים חשאיים לשינוי ההסכם הקואליציוני

לפי הפרסום בחדשות 12, ראש הממשלה דורש לשנות את אופן המינוי של בעלי תפקידים בכירים, בהם המפכ"ל והיועץ המשפטי לממשלה ● נתניהו למנדלבליט: אינך פועל מול הקריאות לרציחתי ולרצח משפחתי; היועץ המשפטי לממשלה: מערכת אכיפת החוק מטפלת באיומים כלפיך וכלפי משפחתך ● בג"ץ דחה, לבקשת הפרקליטות, את הדיון בעתירה נגד הסרת חסינותו של חיים כץ

עוד 44 עדכונים

מחאת בלפור בי נשבעתי שאמחה נגדו עד שייצא מחיינו

חברים – תגידו בעצמכם אם זה לא נראה לכם קצת מופרע. פעמיים בשבועיים האחרונים מצייץ לו ראש ממשלת ישראל, בעמוד הרשמי והייצוגי שלו, שכולנו משלמים עבורו מהמסים שלנו, ציוץ עם תמונתי וסרטון שבו אני מופיע.

לצד התמונה והסרטון, מה "מנהיג העם היהודי" כותב בציוץ? שבהפגנות של השמאל הישראלי קוראים לרצח ראש הממשלה.

חברים – תגידו בעצמכם אם זה לא נראה לכם קצת מופרע. פעמיים בשבועיים האחרונים מצייץ לו ראש ממשלת ישראל, בעמוד הרשמי והייצוגי שלו, שכולנו משלמים עבורו מהמסים שלנו, ציוץ עם סרטון שבו גם אני מופיע

אם זאת לא הסתה נגדי, אני לא יודע זאת הסתה – וממתי ראש ממשלה מסית נגד אזרחים בלי לבדוק? אם הוא מייחס לי דברים כאלה שבחיים לא אמרתי, הוא מוציא עלי דיבה, אבל אני לא יכול לתבוע אותו. אפילו כשהוא מצייץ בזדון וכדי להכפיש ולפגוע בכוונה.

אז כדי להרגיע את הנאשם בשוחד, מרמה, הפרת אמונים – נתחיל בזה שאני לא נאשם בכלום, כי בבמקרה שלי באמת לא היה כלום. אפילו כשנעצרתי יחד עם אמיר השכל וחברים אחרים והמשטרה ניסתה להדביק לי עבירה, בית המשפט קבע שהמשטרה בישלה סירטונים ושיקרה, בדיוק בשיטות של נתניהו.

יש עוד כמה הבדלים ביני לבין הנאשם, שאותו אתם מכירים. אספר קצת על עצמי. אני בן 56, גר בקיבוץ גת ,אבא לילד בן שמונה. סיימתי רק תשע שנות לימוד, ולפרנסתי אני עובד במשרה מלאה כמלגזן במפעל מתכת בקרית גת.

אני מתרגל מדיטציה כבר עשרים שנה, ועיקר עיסוקי בשנתיים האחרונות, בין משמרת למשמרת בעבודה והזמן שאני מקדיש לבני, הוא במחאה נגד נתניהו וחבורת משתפי הפעולה שלו ועושי דברו.

נולדתי בשדרות להורים שהגיעו ממרוקו. בגיל מאוד צעיר עברנו לבת ים. גדלתי בבית שבו לא עודדו אותי להמשיך ללמוד, וכנער, למרות שהמורים אמרו שיש לי פוטנציאל גדול, העדפתי לצאת לעבוד ולהרוויח כסף. חייתי בחו"ל כשבע שנים, וחזרתי לארץ בשנת 2001 לאסון שקוראים לו בנימין נתניהו, אחרי הכהונה הראשונה שלו ולפני השניה.

נולדתי בשדרות להורים שהגיעו ממרוקו. בגיל מאוד צעיר עברנו לבת ים. גדלתי בבית שבו לא עודדו אותי להמשיך ללמוד, וכנער, למרות שהמורים אמרו שיש לי פוטנציאל גדול, העדפתי לצאת לעבוד ולהרוויח כסף

ולמה אני אומר את זה? הרי כולם יודעים מי ומה הוא בנימין נתניהו. אני בטוח שאני לא מחדש שום דבר, אני רק לא מבין למה אנשים מוכנים לחיות עם זה ולא יוצאים לצעוק.

אני לא ישן טוב בשנתיים האחרונות. אני לא ישן טוב מפני שאני רואה לאיזו תהום מוביל אותנו המושחת, וזה לא נותן לי מנוח. בי נשבעתי שאמחה נגדו עד שייצא מחיינו.

בנימין נתניהו הוא שקרן פתולוגי, וסכנה מיידית וברורה למדינת ישראל. אם יחקרו את נושא הצוללות ומתווה הגז ויעמידו אותו לדין, כמו שצריך לדעתי, אני משוכנע שהוא יבלה את שארית ימיו בכלא.

והדבר שהכי מטמטם אותי זה כל מעריציו: חברים, הבן אדם מנהל את המדינה 12 שנים ברציפות. הוא האחראי הבלעדי לקטסטרופה, הוא האחראי לקריסת מערכת הבריאות בישראל, לקריסת מערכת החינוך, להרעבה של מערכת הרווחה ולפגיעה באנשים הכי מוחלשים במדינה: עניים, זקנים, נכים, נוער בסיכון, ילדים עם מוגבלויות.

ממנו מגיע חוסר המוסר שמתפשט בכל המערכות, בצבא, במשטרה, בטח בפוליטיקה. זה הוא שמקדם קריירות של שרים שהם אפסים, אבל מצייתים לו כמו פודלים קטנים. וזה הוא הוא שמינה מנהלים כושלים, אנשים חדלי אישים לתפקידים בכירים, רק על סמך הנאמנות לו – ולא למדינה.

זה הוא שמקדם קריירות של שרים שהם אפסים, אבל מצייתים לו כמו פודלים קטנים. וזה הוא הוא שמינה מנהלים כושלים, אנשים חדלי אישים לתפקידים בכירים, רק על סמך הנאמנות לו – ולא למדינה

אין הרבה נושאי תפקידים וקרובים אליו שלא הואשמו בפלילים או הסתבכו בשערוריה כלשהי לאורך השנים. המוסד והשב"כ הם משרדי משנה של הנאשם הזה – פחד אלוהים. ואחרי כל זה, אני לא מבין איך אף אחד בסביבה שלו לא אומר שהמלך הוא עירום. אז במקומם, אני אומר את זה. ואמשיך ואומר ואצעק כל עוד נשמה באפי, למען הבן שלי ולמען המדינה.

סדי בן שטרית, 56, הוא יליד שדרות ובן להורים שהגיעו ממרוקו. הוא גר בקיבוץ גת, אבא לילד בן שמונה, בוגר תשע שנות לימוד, ועובד לפרנסתו כמלגזן במפעל מתכת בקרית גת. הוא מתרגל מדיטציה כבר עשרים שנה, ועיקר עיסוקו בשנתיים האחרונות, בין משמרת למשמרת בעבודה והזמן שהוא מקדיש לבנו, הוא פעיל במחאה נגד נתניהו וחבורת עושי דברו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
9
כל מילה! מחרידה אותי המחשבה שהשב"כ בידיו בידיעה שמשנת 2000, עפ"י חוק, כל חברות הסלולר מחוייבות לשלוח לשבכ בזמן אמת את כלללל נתוני הגלישה של 100 אחוס מהאזרחים. קשה שלא לתהות האם כך הוא מ... המשך קריאה

כל מילה!
מחרידה אותי המחשבה שהשב"כ בידיו בידיעה שמשנת 2000, עפ"י חוק, כל חברות הסלולר מחוייבות לשלוח לשבכ בזמן אמת את כלללל נתוני הגלישה של 100 אחוס מהאזרחים.
קשה שלא לתהות האם כך הוא מצליח לסחוט את כולם..
ישר כח סדי

אתה נהדר, קול ייחודי שטוב יותר מכל הגנרלים שנדחפים לשורה הראשונה כי נדמה להם שהובלה חברתית היא כמו הובלת גדוד בצבא. תמשיך ותוביל, אתה אחד המנהיגים החשובים שנולדים ברגע זה במחאה הזו. ייש... המשך קריאה

אתה נהדר, קול ייחודי שטוב יותר מכל הגנרלים שנדחפים לשורה הראשונה כי נדמה להם שהובלה חברתית היא כמו הובלת גדוד בצבא. תמשיך ותוביל, אתה אחד המנהיגים החשובים שנולדים ברגע זה במחאה הזו. יישר כוח! יאללה ביבי ולישון!

כרגיל כל מילה שלך בסלע סדי. מנית את רשימת פשעיו אך יש עוד המון שלא ציינת, המדינה חווה לא רק נזק כלכלי אלא נזק ערכי, הילדים שלנו גדלים לתוך אווירה של אלימות ויאוש, החברה כאן ממש אלימה, א... המשך קריאה

כרגיל כל מילה שלך בסלע סדי. מנית את רשימת פשעיו אך יש עוד המון שלא ציינת, המדינה חווה לא רק נזק כלכלי אלא נזק ערכי, הילדים שלנו גדלים לתוך אווירה של אלימות ויאוש, החברה כאן ממש אלימה, אנשים נרצחים בשל חניות ועוד זוטות, מהיכן הכל מגיע? שנים של הפחדות, הפצת ייאוש ושקרים כאילו ניתן לחיות ללא שלום וללא תקוה הובילו לכך שטקענו לעצמנו גול עצמי.

עוד 592 מילים ו-9 תגובות

החלטתו של בית המשפט העליון למנוע את הריסת בית המחבל שהרג את סמ"ר עמית בן יגאל היא נקודת מפנה מבורכת ● אף מדינה מתוקנת לא מענישה פושעים, או מרתיעה פושעים פוטנציאליים, באמצעות פגיעה בבני משפחותיהם ● וגם המתלהמים מימין לא יסוו זאת ● דעה

עוד 1,027 מילים

אפקט הקורונה הישראלים שברחו לטורקיה בקורונה

ישראלים רבים מדירים את רגליהם מטורקיה מאז פרשת המרמרה, אחרים מניחים בטעות שהתפרצות הקורונה שם חמורה יותר מאשר אצלנו ● אבל יש גם כאלה שמצאו באיסטנבול מפלט שפוי מהמשבר הבריאותי והכלכלי החמור בארץ ● עם שיעור תחלואה נמוך, סדר ציבורי מופתי, פטור מבידוד ודוגמה אישית ממנהיגי המדינה, טורקיה מהווה את אחת מהמדינות היחידות שמקבלות אזרחים ישראלים בלי שאלות

עוד 1,381 מילים

משרד האנרגיה משנה כיוון: תבוטל הקמת 4 תחנות כוח גזיות חדשות

המטרה: להתמקד בקידום הפקת אנרגיה מהשמש ● להחלטה קדם מאבק תושבים המתגוררים בסמוך לחלק מהתחנות המבוטלות - שתיים קרובות לעפולה, אחת ליד בית שאן ואחת באזור בית שמש ● הקמת תחנות גזיות אחרות תימשך, אך משרד האנרגיה מתחייב שייעשה בהן שימוש רק אם יהיה צורך חיוני

בכמה אזורים בארץ תושבים יכולים היום לקפל את דגלי המאבק: משרד האנרגיה מודיע על ביטול התכניות להקים ארבע תחנות כוח גזיות בהיקף כולל של 4,680 מגה וואט שעד כה המשרד קידם, בחלק מהמקרים על אף התנגדות עזה של תושבים ושל ארגוני סביבה. התחנות המבוטלות: מבואות גלבוע (דרומית לעפולה, 1,160 מגה וואט), צבאים (ליד בית שאן, 1,740 מגה וואט), שגיא 2000 (מערבית לעפולה, 1,160 מגה וואט) והרטוב (סמוך לבית שמש, 800 מגה וואט).

את התפנית המשמעותית הזו מציג ברגעים אלה אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה, בפני חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

המחלוקת על הצורך בהקמת תחנות גזיות חדשות החריפה אחרי שמשרד האנרגיה הציב לאחרונה יעד מעודכן לאנרגיות מתחדשות לעשור הקרוב – 30% מסך החשמל בישראל עד 2030.

במשרד להגנת הסביבה ובארגוני סביבה טענו שאם הנתח של אנרגיית השמש יהיה כל כך משמעותי, אין סיבה להמשיך לקדם בכל הארץ הקמה של תחנות מבוססות גז בהספק כולל שמתקרב ל-10,000 מגה וואט.

החשש היה שלאחר שהתחנות כבר יוקמו – ייעשה בהן שימוש גם אם לא יהיה בכך צורך, וכך אנרגיית השמש תידחק מפני הגז.

ברחבי הארץ התארגנו תושבים לקבוצות מאבק נגד הקמת תחנות באזור מגוריהם בטענה שאלה יגרמו לזיהום אוויר, מפגעים נופיים ופגיעה בשטחים הפתוחים.

עכשיו מתברר שבמשרד האנרגיה ערכו חשיבה מחודשת וקיבלו לפחות חלק מהטענות. שר האנרגיה, יובל שטייניץ, אמר הבוקר ש"התכנית החדשה להכפלת השימוש באנרגיית שמש מאפשרת לנו לצמצם בצורה דרמטית את הקמתן של תחנות כוח חדשות ברחבי ישראל".

בהתאם לכך, התכנית לעשור הקרוב כוללת הוספת 12 אלף מגה וואט מאנרגיית שמש, ורק 4,000 מגה וואט מתחנות המבוססות על גז. יחד עם זה, הקמתן של כמה תחנות שנויות במחלוקת – למשל באזור מחלף קסם – תימשך גם לאחר הצמצום המתוכנן במכסת הגז. בהקשר זה, התחייב מנכ"ל המשרד אדירי שהתחנות המבוססות על גז יופעלו רק אם יהיה בכך צורך חיוני.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 280 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

מעשה בהריסה (לא של בית המשפט)

אחד הפגמים שהחדיר נתניהו (יחד עם חבורת עושי דברו בליכוד) למערכת הציבורית והפוליטית בישראל, ראוי לכינוי "הכול מטומטם". עיקרו: חוסר עניין מוחלט בעובדות ובידע מינימלי לפני הבעת דעה נחרצת. היום הדבר בא שוב לידי ביטוי בהחלטת הרוב של שופטי בית המשפט העליון מזוז וקרא, כנגד דעתה החולקת של השופטת וילנר – לבטל את הריסת ביתו של המפגע נזמי מחמוד יונס אבו בכר, אשר השליך לבנה והרג בכוונה תחילה (סעיף העבירה שחל לפי הדין הצבאי בשטחים) את החייל סמ"ר עמית בן יגאל ז"ל.

כמו בובות המופעלות עם מפתח באחוריהן, פצחו עדת הצווחנים ובראשם (נכון לשעת כתיבת שורות אלו) אוחנה, קרעי ואדלשטיין, במנטרות הקבועות, שאיני מבקש לחזור עליהן כאן, כלפי בית המשפט העליון. השורה התחתונה שלהן, אם מנסים "לתרגם" אותן ל"דיני הריסה" היא, שיש להרוס את בית המשפט העליון, כי הוא מונע מהמפקד הצבאי להרוס את ביתו של המפגע.

כמובן שלא העובדות מעניינות אותם. גם לא הנמקת השופטים. שכן כל אירוע המתרחש במדינת ישראל הוא מבחינת אותה חבורה רק זרז להוצאת דברי ההשמצה והבלע, הפעם וגם בהזדמנויות רבות אחרות,  כלפי בית המשפט, ובמקרים אחרים כלפי כל מי שאינו חושב כמותם.

אין ספק שניתן לחלוק על החלטת רוב השופטים, והרי השופטת וילנר חלקה עליה, אולם אין בהחלטת השופטים דבר חריג או יוצא דופן, הן מדעותיהם של שופטי הרוב במהלך השנים האחרונות, והן מהחלטות דומות שנתקבלו בקשר להריסת בתי מפגעים מכח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום).

אין ספק שניתן לחלוק על החלטת רוב השופטים, והרי השופטת וילנר חלקה, אולם אין בהחלטתם דבר יוצא דופן, הן מדעות שופטי הרוב בשנים האחרונות, והן מהחלטות דומות שנתקבלו בקשר להריסת בתי מפגעים

תקנה זו, יש לדעת, היא למעשה "חוק" בריטי שחוקק בישראל בתקופת המנדט בשנת 1945, והיא עדיין בתוקף מאז. המחוקק בישראל כבר 70 שנה לא חשב לבטל חיקוק זה או לחוקק דין אחר במקומו.

עוד ראוי לציין, במיוחד נוכח זה שבחברי מפלגתו של נתניהו עסקינן, כי היה זה מנחם בגין שקרא בדיון בכנסת הראשונה בחודש מאי 1951 לבטל את תקנות שעת החירום הללו, כאשר הוא אומר עליהן את הדברים הבאים:

"אם החוקים ­אלה, חוקי הטרור של שלטון דיכוי, יישארו במדינת ­ישראל, ­ ביום מן הימים לא יימצא חוג שלא ייפגע מהם […] קיום חוקי­ חירום אלה הוא חרפה, הפעלתם ­ פשע. ועל­ כן, לסיום הדיון, אני מציע שתי הצעות החלטה: (א) הכנסת מטילה על הממשלה לבטל ללא דיחוי את צווי המעצר שהיא הוציאה על­פי חוקי חירום; (ב) הכנסת מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להביא לפני הכנסת תוך שבוע ימים הצעת חוק לביטול תקנות ההגנה, 1945."

אחת הבעיות בהריסת בתים לפי תקנה 119 היא בדיוק זו שהצביע עליה מנחם בגין בדברים אלו ואחרים שאמר באותה ישיבה. מדובר בסמכות שניתנת לרשות המבצעת לפגוע ברכוש של אדם מבלי שכנגד אותו אדם הוגש ונוהל הליך משפטי שמצא אותו אשם בעבירה, ולמעשה במקרה נשוא פסק הדין של היום אפילו כלפי מי שלא חטא כלל אלא כלפי בני משפחתו.

אחת הבעיות בהריסת בתים לפי תקנה 119, היא שמדובר בסמכות לפגוע ברכוש אדם אשר לא הוגש ונוהל נגדו הליך משפטי שמצא אותו אשם בעבירה. במקרה נשוא פס"ד היום – לא מדובר אפילו בחוטא אלא בבני משפחתו

מהבחינה העקרונית שני מישורים של טענות עולים במקרה של השימוש בתקנה 119 להריסת ביתו של מפגע.

1

במישור אחד נטען שעצם השימוש בתקנה הוא לא חוקי וסותר שלל כללים של המשפט הבינלאומי, אשר מחייבים כמובן גם את השלטון של מדינת ישראל בשטח הכבוש. טענה עקרונית זו מבקשת למעשה לבטל באופן מוחלט את השימוש בכלי של הריסת בתים לצרכי הרתעה. הבסיס ההיסטורי והמוסרי של טענה זו נשען על ההלכה היהודית, האוסרת על הענשת הכלל בגין מעשה של היחיד, כפי שהסביר השופט רובינשטיין באחד מפסקי הדין שעסקו בהריסת בתים:

בהקשר זה מפנים העותרים לפרשת השמדתה של העיר סדום בספר בראשית, בה אומר אברהם לאל:

"חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט" (בראשית יח כה); וכן לפרשת קורח, בה טוענים משה ואהרן מול אלוהים: "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף" (במדבר טז כב), ורש"י מבאר שם: "אמר הקב"ה יפה אמרת, אני יודע ומודיע מי חטא ומי לא חטא".

באופן אירוני למדי, כמובן שדבר זה אינו מונע כלל מכל הצווחנים המתיימרים לדבר בשם מסורת ישראל להתעלם לנוחותם מהמקור היהודי הברור של כלל אוניברסלי זה.

2

המישור השני של הטענות עוסק במקרה הספציפי, ומתייחס לשאלת הקשר שבין בני המשפחה ובין הבית שאותו מבקשים להרוס לאותו מפגע. כך למשל קבע בג"צ כי במקרים שבהם בני המשפחה האחרים הביעו תמיכה במעשי המפגע (גם לאחר מעשה), או במקרים שבהם הבית עצמו שימש לאחסון אמצעי לחימה למטרות טרור, אזי בית המשפט מצא שיש קשר ישיר בין הבית לבין מעשי המפגע, ויש הצדקה להריסתו.

הבסיס ההסטורי והמוסרי לביטול השימוש בהריסת בתים להרתעה, נשען על ההלכה היהודית, האוסרת על הענשת הכלל בגין מעשה היחיד. זה לא מונע מהמדברים בשם מסורת ישראל להתעלם מהמקור היהודי

אם נחזור לפסק הדין שניתן בבג"צ, וננסה למקם אותו על הציר של טענות אלו, הדברים מתבהרים יותר. הן השופט מזוז והן השופט קרא נמצאים בקבוצת השופטים (שלמיטב הבנתי אינה מהווה רוב בבית המשפט) הסבורים שיש לשקול את עצם השימוש בתקנה 119, בהתאם לטענה העקרונית שציינתי לעיל.

אולם למרות שזו דעתם האישית, ככל הנראה, הם מקבלים כנתון כי השימוש בתקנה הוא חוקי, עד שלא יוכרע אחרת בהרכב מורחב של בית המשפט העליון ואשוב לזה עוד מעט. מבחינתם לא נמצאה מצד אחד זיקה מיוחדת של הבית למעשה של המפגע, הבית לא שימש לאחסון אמצעי לחימה, משפחתו של המפגע לא הביעה עידוד למעשיו. ומהצד השני הבית של המפגע משמש מקום מגורים לאישה ולשמונת ילדיו שהינם (כפי שנטען) משפחה קשת יום.

בנסיבות אלו דעתם הייתה שאין לבצע את ההריסה אלא לכל היתר אטימה של החדר שבו התגורר המפגע. אפשר כמובן להגיע למסקנה אחרת בנסיבות אלו (והרי כך החליטה השופטת וילנר), אולם אין דבר יוצא דופן ומיוחד בהחלטה של היום, אשר גורמת לעליית קצף מוגברת אצל כל המבקרים הלא ענייניים.

לאחר מתן פסק הדין נשמעה קריאה להגיש בקשה לדיון נוסף על פסק הדין. גם בקריאה זו יש מימד אירוני. מבחינה משפטית אין כל סיבה לקיום דיון נוסף על פסק הדין, שכן הוא נטוע בהלכה הנוכחית ולא קובע כל הלכה חדשה, דבר  שעשוי היה להצדיק דיון נוסף.

מצד שני דווקא שופטים כמו מזוז למשל, קראו עוד משנת 2015 לקיום דיון בהרכב מורחב של בית המשפט העליון על מנת לדון בסוגיה העקרונית של עצם השימוש בתקנה 119, ואולם הנשיאה נאור דחתה בזמנו בקשה לדיון נוסף באחד המקרים של הריסת בתים.

אם אכן תיענה הקריאה הזו בחיוב, אני מתאר לעצמי שהשופט מזוז ואחרים המתנגדים לשימוש בתקנה 119, ישמחו לקראת דיון כאמור. כמובן שלא ניתן לדעת מראש בוודאות מה יחליט בית המשפט ביחס לשאלה העקרונית שטרם עמדה לבחינה בהרכב מורחב מזה שנים רבות. ישנה אפשרות שההרכב המורחב יבטל כליל את השימוש בתקנה 119 כאמצעי להרתעה של מפגעים.

לא נמצאה זיקה מיוחדת של הבית למעשה המפגע, הבית לא שימש לאחסון אמצעי לחימה, משפחתו לא הביעה עידוד למעשיו. ומצד שני, בית המפגע משמש למגורי אשתו ושמונת ילדיו שהם משפחה קשת יום

לסיכום אני מעדיף לחזור למנחם בגין של 1951 ולמקורות היהודים, מאשר לאדונים אוחנה ושות' של הליכוד נוסח 2020. הן מנחם בגין והן המקורות היהודים אמורים ללמד אותנו דבר בסיסי אחד – במדינה יהודית ודמוקרטית, עם דגש על היהודית, לא מענישים אדם (וילד) שלא חטא ולא הואשם והורשע במשפט, על חטאו של האחר.

עורך דין המתמחה בתביעות ייצוגיות ובעתירות חוקתיות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,134 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"משרד הביטחון לא הפיק לקחים מפרשת הצוללות"

פרסום ראשון "איך ייתכן שמשרד הביטחון וצה"ל לא קיימו אפילו דיון אחד או תחקיר פנימי בעקבות פרשת הצוללות?" ● "נוכח כל תהליך קבלת ההחלטות, תמוה בעיני שמבקר המדינה לא נכנס לזה" ● "גוף הרכש במשרד הביטחון ממשיך לקנות, והדורשים המבצעיים ממשיכים לדרוש, ופה הצליחו לכופף את המשרד" ● בכיר לשעבר במשרד הביטחון חושף את המנגנון שאפשר את עסקת כלי השיט המושחתת, ומזהיר: דבר לא השתנה

עוד 2,265 מילים ו-1 תגובות

נתניהו תומך בפשרה של כ"ץ, אך עבור גנץ זה עלול להיות מאוחר מדי

נתניהו החליט לתמוך בהצעה של של האוצר, לפיה תקציב 2020 יעבור בממשלה ובקריאה ראשונה - ובמקביל יעבור גם דחיית מועד הגשת התקציב בשלוש קריאות בכנסת ● אבל ספק אם גנץ יסכים לכך: זה ייראה לו כמו עוד קומבינה של נתניהו ● בינתיים, עמיר פרץ הודיע כי לא יתנגד להצעת החוק של לפיד למנוע מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה, וכולם מחכים לראות מה יחליט ליברמן ● פרשנות

עוד 541 מילים
יריב לוין במועד חתימת ההסכם בין בנימין נתניהו ובני גנץ, ב-20 באפריל 2020

אם נתניהו לא יקבל את הצעת הפשרה של האוזר והנדל לדחות את מועד אישור התקציב, מדינת ישראל עשויה להתדרדר בתוך שבועיים לדרמה פוליטית-משפטית, שבמרכזה יו"ר הכנסת יריב לוין ● כל זה, אחרי שלוין כבר הבהיר לפני 5 חודשים, בפרשת אלדשטיין, בדיוק מה הוא חושב שצריך לעשות עם צווים של בג"ץ ● פרשנות

עוד 630 מילים

לזה יש תקציב השרים הוציאו 42 מיליון שקל על תשדירי שירות

מרבית ההוצאות: של שרי הליכוד ● ההשקעה העיקרית: בפרסום בערוץ 12, המושמץ על ידי בלפור ● לפי התשדירים שהופקו עבור האוצר, נראה כי קיים יקום מקביל שבו נתניהו וכ"ץ מגבים אותנו כלכלית שנה קדימה ● כך מהנדסים את התודעה כדי לעמעם את כישלון ניהול המשבר

עוד 1,422 מילים

"איבדנו שליטה על המגפה"

הגל השני הפלסטינים ממזרח ירושלים עברו את הגל הראשון של הקורונה ללא פגע, ברובם ● בתחילת מאי דווחו רק כ-150 מקרים של הידבקות בנגיף באזורים הפלסטיניים של העיר ● ירושלים שחררה אנחת רווחה והתחילה להיפתח מחדש ● אבל זאת הייתה הנקודה שבה דברים התחילו להשתבש ● מנגנוני התיאום הרפואיים בין ישראל לרשות הפלסטינית קרסו בזה אחר זה, והתושבים נדבקו בהמוניהם בנגיף ● כרוניקה של אסון ידוע מראש

עוד 1,857 מילים

מיקי זוהר: אם כחול-לבן יתמכו בחוק של יש עתיד נלך לבחירות

נתניהו ביקר בסופר ברמת השרון, תושבים קראו לעברו ״תתפטר״ ו״עבריין״ ● לפיד: דחיית התקציב עקומה ומזיקה כמו הממשלה כולה ● בג״ץ ביטל הריסת בית של פלסטיני שהרג חייל צה״ל ● הנדל: לא ניתן יד לממשלה צרה ● עמיר פרץ: לא אצביע נגד החוק שימנע מנאשם בפלילים לכהן ● גלנט: שנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר

עוד 43 עדכונים

נתניהו הסכים לפשרת התקציב כדי למנוע תמיכה בחוק של לפיד

הצעת החוק של האוזר והנדל, הדוחה את העברת התקציב ב-100 ימים, תעלה למליאה ביום ברביעי ● באותו יום יעלה לפיד את הצעת החוק שלו המונעת מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה ● בליכוד הסכימו אמש לתמוך בפשרת התקציב רק בקריאה טרומית ● זה קונה לנתניהו זמן, ובעיקר מבטל את האפשרות שכחול-לבן תתמוך בחוק של לפיד ● איום הבחירות טרם הוסר ● פרשנות

מעולם, כנראה, לא התקבלה הצעת פשרה כלשהי בסקפטיות רבה כל כך.

בנימין נתניהו מוכן להצעת החוק של סיעת דרך ארץ לדחות לנובמבר את מועד האישור על תקציב המדינה – אבל שרים בליכוד וגורמים בימין מזהירים מפני תרגיל נוסף של ראש הממשלה, שבא להרדים את המערכת במהלך השבוע ולטרפד את החוק ברגע האחרון.

פוליטיקאי בכיר בימין נותן לאפשרות הזו סיכוי גבוה של 70 אחוזים. עד כדי כך הפכה המערכת הפוליטית לכר מרעה של גנבי סוסים.

שרים בליכוד וגורמים בימין מזהירים מפני תרגיל נוסף של ראש הממשלה, שבא להרדים את המערכת במהלך השבוע ולטרפד את החוק ברגע האחרון. פוליטיקאי בכיר נותן לאפשרות הזו סיכוי גבוה של 70 אחוזים

כדי שהחוק של צבי האוזר ויועז הנדל יעבור, צריך רוב בקריאה טרומית, דיון בוועדות, חזרה למליאה לצורך קריאה שנייה ושלישית ודיון ארוך בכנסת לפני האישור הסופי. הכול צריך להיעשות תוך שבועיים, בלוח הזמנים המקוטע של הכנסת. לא בלתי אפשרי, אם נתניהו לא יטרפד את הכול ברגע האחרון.

בשלב זה נתניהו והליכוד תומכים בחוק שיעלה למליאה ביום רביעי, אבל רק בשלב הקריאה הטרומית. באותו יום יעלה יו"ר האופוזיצה יאיר לפיד את הצעת החוק שלו, שמונעת מראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום.

לפי ההערכה, נתניהו רוצה למנוע את התמיכה של כחול-לבן בחוק הזה, ולכן הסכים לדחות את אישור התקציב. אחרי שהחוק הזה ייפול, הוא ימצא דרך להפיל גם את חוק התקציב של האוזר.

שאלתי אתמול את האוזר אם הוא לא נופל למלכודת שטומן לו נתניהו. "הכל יכול להיות", הוא ענה.

בגדול, נתניהו לא שינה את האינטרס שלו. הוא רוצה לטלטל את המערכת הפוליטית לפני המשפט שלו, שמתחיל את שלב ההוכחות שלו בינואר 2021. הוא עדיין רוצה בחירות וממשלת 61 כדי שיוכל להעביר באמצעותה את החוקים שנוחים לו נגד המשך המשפט. זו הייתה תכנית הפעולה שלו בשנתיים האחרונות. נתניהו עדיין רוצה לעשות את הכל לפני הרוטציה עם גנץ בנובמבר 2021.

בקיצור, נתניהו לא מצמץ, כפי שצייצו אמש עמיתיי עמית סגל ורביב דרוקר. פיזור הכנסת לא בוטל לפי שעה. הוא לכל היותר נדחה ב-100 ימים, אם החוק של האוזר אכן יעבור, וזה בכלל לא בטוח.

יוזם החוק צבי האוזר אמר הלילה כי המטרה שלו היא ליצור יציבות פוליטית וכלכלית לקראת החורף. הוא טען כי מטאור הקורונה והשפעת המשולבים זה בזה מתקרב לכדור הארץ, עומד להתפוצץ ואנחנו לא מוכנים. הוא עצמו יצביע נגד ההצעה של לפיד כדי לא להסיט את תשומת הלב מהדבר העיקרי.

"כל מה שלא מייצב את המערכת, לא צריך להתעסק בו", אמר האוזר, אבל הוא רק שכח שבינתיים המדינה תתנהל עוד שלושה חודשים בלי תקציב. איזו יציבות מרשימה.

עוד 391 מילים

מנהלי בתי ספר מאיימים: נפסיק את התנדבות תלמידינו במגן דוד אדום

מעקב מנהלי בתי ספר באזור השפלה יוצאים למאבק נגד ההתעמרות בתלמידים במד"א, שנחשפה בזמן ישראל ● במכתב חריף הם דורשים את פיטוריו של אחראי המתנדבים בתחנת רחובות, ציון בוארון ● "כל עוד בוארון יוותר בתפקידו, נפעל להעברת התלמידים המתנדבים מתחנת רחובות"

עוד 630 מילים ו-6 תגובות

שתי אצבעות מביירות כאן זה לא שווייץ, אבל גם ממש לא לבנון

בעקבות הפיצוץ הענק בביירות, ריכוז המפעלים הפטרוכימיים בחיפה מושך את עיקר תשומת הלב ● המפרץ בהחלט דורש מעקב צמוד, אך כמו תמיד במלחמות, צריך לקחת בחשבון שההפתעה עלולה לבוא דווקא מכיוון אחר ● למשל, מהרכבות והמשאיות שמובילות חומרים מסוכנים בסמוך לבתי מגורים ● ויש גם את המפעל בדימונה, שעליו איש לא מדבר

עוד 806 מילים

השופט התחנן: הגנו על הציבור

תחקיר זוג יהודי-אמריקאי מבוגר נעקץ ברבע מיליון דולר על ידי נוכלים ישראלים בענף המסחר במטבע חוץ - וזהו רק קצה הקרחון ● ישראלים רבים פועלים בזירה הפרוצה הזו, ששבה לפרוח לאחר שחשיפות בזמן ישראל הביאו לדעיכת היקף ההונאות באופציות הבינאריות ● השופט מגן אלטוביה, שדן בתיק, הפציר במדינה לטפל בתופעה ● אך קריאתו לא זכתה למענה עד היום

עוד 1,868 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה