כל מי שמכיר את מפת אתרי הגרעין של איראן לא מתפלא. ברצף הפיצוצים המסתוריים של השבועות האחרונים, מישהו מנסה לשגר מסר. האיראנים – אשר בפיצוץ הראשון, סמוך למתקן בפרצ'ין, עוד ניסו להסוות את הדברים – עלו בסוף השבוע האחרון מדרגה, ומפנים אצבע מאשימה לישראל.
ירושלים, כתמיד בעניין האיראני, שותקת. הכי רחוק הגיע הבוקר שר הביטחון, בני גנץ, כשחזר בראיון לגלצ על המנטרה: "איראן גרעינית לא תהיה". ולמרות השתיקה הרועמת, בחינה מעמיקה של מפת הפיצוצים מצביעה על מודיעין מדויק מאוד, ועל יכולת חדירה עמוקה למערכים סודיים של משטר האייתולות.
כך, למשל, הפגיעה בפרצ'ין. את האתר הזה חשף לעולם ארגון ביון ב-2007. מדובר במתקן תת-קרקעי המכיל אלפי צנטריפוגות, ושם מחזיקה איראן את הצנטריפוגות המתקדמות ביותר. את המחקר והפיתוח של צנטריפוגות חדשות עושה איראן בנתאנז, שם נרשמה כנראה הפגיעה הכי גדולה בסדרת הפיצוצים.
פיתוח צנטריפוגות באיראן
בישראל, כמו במדינות מערביות נוספות, סימנו את פיתוח הצנטריפוגות כאחד הממדים שאותם חייב העולם לרסן. המתמטיקה פשוטה: מה שעושות עשר צנטריפוגות ישנות, עושה אחת חדשה. כלומר, כאשר תתקבל ההחלטה לפרוץ לפצצה, איראן יכולה להעשיר אורניום בקצב המהיר פי 10 מזה המוכר כיום.
עכשיו גם מובן יותר מה קורה לפרויקט הזה, כאשר פיצוץ מסתורי במתקן חסוי משבית את קו הייצור או את מעבדת המחקר האיראניים. ההיגיון הזה נכון לכל אחד מארבעת הפיצוצים שאירעו על אדמת איראן החל מה-26 ביוני ועד הלילה.
איראן, כאמור, מאשימה את ישראל במתקפת סייבר מתוחכמת. זו לא הפעם הראשונה שמיוחסת יכולת כזו למודיעין הישראלי.
ב-2010, מתקפת סייבר מתוחכמת – הידועה כתולעת סטקסנט – גרמה לשורה של פיצוצים בצנטריפוגות שהעשירו אורניום במתקן העל-קרקעי בנתאנז.
לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על ניסיון איראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בארץ, ולהרעיל אזרחים.
השאלה עתה היא מדוע בחר מי שבחר לתקוף את אתרי הגרעין. אם ישראל אכן עומדת מאחורי התקיפות הללו, יכולות לכך שתי סיבות, ושתיהן לא מבשרות טוב:
הראשונה, גורמים ביטחוניים בישראל עדיין מרגישים שהמסר בהשבתת הנמל לא עבר, ומצריך "שימור הרתעה" ע"י פגיעה בנכסים רגישים יותר לשלטון בטהראן.
האפשרות השנייה, היא פריצת דרך משמעותית בפרויקט הגרעין האיראני, שהצריכה פעולה מיידית להאטת התהליך, מבלי להיגרר לעימות צבאי.
בשני המקרים, אם אכן הייתה זו ישראל, סביר להניח שהשותפים האמריקנים עודכנו, ואולי בחלק מהמקרים אף שותפו. בדיוק כמו ב-2010, אז הגדירו מומחי סייבר את התולעת "מוצר שרק מעצמה יכולה לפתח".
לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב ביותר של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על הניסיון האיראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בישראל
בסוף השבוע האחרון דיווחה התקשורת בארץ על רמת כוננות גבוהה מפני נקמה איראנית. עיקר תשומת הלב הוקדש לממד הסייבר. כמו ישראל, גם איראן מיפתה היטב את המטרות ברשת, אבל עד כה לא ממש הצליחה לחדור למערכת קריטית.
זה לא אומר שהניסיונות לא יימשכו. להפך, הם צפויים אפילו לעלות מדרגה. השאלה היא האם איראן תסתפק במגרש הקיברנטי, או שמא הכישלון ברשת יאלץ אותה לבצע פיגוע דרך שליח. את זה היא כבר עשתה פעמים רבות בעבר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם