70 שנה שנה לאחר שהסובייטים ירו בו, המוניטין של יונאס נורייקה עומד למשפט בליטא. נורייקה, שנחשב גיבור במדינה בשל התנגדותו לפלישת הקומוניסטים, הואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים ולקיחת חלק בשואה.
בתיק שהוצג בתחילת 2019 בפני בית המשפט המנהלי האזורי של וילנה, נתבע מכון המחקר הליטאי לחקר רצח עם ופעולות מחתרת, הפועל במימון ממשלתי, על כך שסילף את תפקידו של נורייקה ברצח של יהודים. התובע היה גרנט גוצ'ין, אזרח ליטא המתגורר בארצות הברית, שקרובי משפחתו היו בין קרבנותיו של נורייקה.
בטוויסט יוצא מן הכלל, גוצ'ין זכה לתמיכה מצד נכדתו של נורייקה. סילביה פוטי השקיעה יותר משני עשורים בחקירת סיפורו של "גנרל סוּפה", כך ידוע סבה בקרב רבים במולדתו לשעבר. מסקנתה אכזרית: "נורייקה מילא תפקיד מודע בטיהור ליטא מיהודים. הוא ניצל את סמכויותיו לסייע לנאצים, ודבר לא עצר אותו".
פוטי, מורה בבית ספר תיכון בשיקגו, גישה לבית המשפט מכתב המצהיר כי המחקר שלה מאשר את החומרים שאסף גוצ'ין. חוקרים אקדמיים מליטא השקיעו לשם כך 850 שעות בסקירת 20 אלף עמודים של מסמכים היסטוריים.
גוצ'ין שיבח את פוטי כ"אישה בעלת אומץ ויושרה יוצאי דופן, המבינה כי חובה לומר את האמת. לתמיכה שלה יש משמעות עצומה עבורי, משום שהמחקר שלה מאשר את המחקר שלי. הוא אמר. "היושרה שלה משקמת את האמון שלי באנושות. אני מקווה שיום אחד, ליטא תכיר בה כגיבורה ליטאית אמיתית", הוסיף.
המדינה עם שיעור ההשמדה הגבוה ביותר
ליטא נכבשה על ידי הסובייטים ב-1940, נפלשה על ידי הגרמנים ב-1941, ומאוחר יותר סופחה על ידי יוזף סטלין, לאחר שהצבא האדום עבר שם ב-1944 בדרכו מערבה. עצמאותה לא הוחזרה לה עד נפילת בריה"מ, כמעט 50 שנה לאחר מכן.
המעמד של "גנרל סופה" מבוסס על התנגדותו לסובייטים אחרי המלחמה, במקביל לעבודתו כעורך דין. לאחר שנעצר ועונה על ידי הקג"ב, הוא הצליח בכל זאת להגן על 11 מורדים שפעלו איתו. הוא הוצא להורג ב-1947, בגיל 37.
אך הנרטיב הזה מסתיר צד אפל יותר בסיפור של נורייקה, שהיה חבר המחתרת הלאומנית של ליטא, ארגון שראה בתחילה את הגרמנים כמשחררים.
למעשה, אפילו לפני הנאצים, מיליציות ליטאיות יזמו פוגרומים נגד יהודים. רוב היהודים שגרו בליטא נרצחו עד דצמבר 1941 – חודש לפני שוועידת ואנזה החלה בפתרון הסופי – כאשר כוחות העזר הליטאיים ממלאים בכך תפקיד משמעותי.
יותר מ-200 אלף יהודים, כ-96% מאוכלוסיית היהודים בליטא, מתו בשואה – האחוז הגבוה ביותר מכל מדינה אחרת באירופה.
נורייקה הוביל את ההתקוממות הלאומנית בזאמוט, ואז הפך למנהל מחוז בחלק הצפון-מערבי של המדינה לאחר הפלישה הגרמנית. לפי ההערכות, במהלך כהונתו נרצחו כ-14,500 יהודים בעיר פלונגה אשר בשטלז וברחבי סיאוליאיי.
אמנם הוא לא הרג יהודים באופן אישי, כנראה, אך בקיץ 1941 הוא חתם על צווים שהורו לשלוח יהודים לגטאות ופירטו כיצד יש לחלק את נכסיהם. משפחתו נהנתה ישירות מהשלל, כשעברה לבית בפלונגה שהוחרם מבעליו היהודים.
פוטי: "המסקנה שסבי היה רוצח מכאיבה לי מאוד, כך שאני מבינה כמה קשה לליטאים לקבל זאת. כל מה ששמענו הוא שהיינו קרבנות, שנלכדנו בין הקומוניסטים לנאצים"
גוצ'ין טוען כי מכון המחקר הממשלתי, שנוסד ב-1992 במטרה לחקור את ההתרחשויות בליטא תחת הנאצים והסובייטים, סילף בכוונה את דמותו. לפי הטענות האלה, מעשיו שקולים להכחשת שואה, אשר מוגדרת בליטא כפשע.
זכרו של נורייקה מונצח בשמות רחובות ובאנדרטאות, ושמו חרוט על לוח אבן ברחוב ראשי בווילנה. בית ספר בעיר הולדתו נושא גם הוא את שמו.
ב-2015, עצומה בחתימת פוליטיקאים, היסטוריונים וסופרים ליטאים בולטים קראה לממשלה להסיר לוחית לזכרו מספריית האקדמיה למדעים בווילנה.
המכון לחקר רצח עם ופעולות מחתרת ביטל את המהלך בהשראה רוסית, והוסיף כי הוא נעשה "בסיוע יהודים מסוימים". המבקרים טענו בתגובה כי המכון הוא "מבצר של קיצוניות ימנית, אשר מזיק לתדמיתה של ליטא כדמוקרטיה מודרנית".
בשנה שעברה חברו מנהיגי הקהילה היהודית הליטאית לקריאה להסרת הלוחית. "העם הליטאי, החוגג כעת 100 שנות מדינה, בוגר מספיק כדי לקבל את העובדות ההיסטוריות, והמדינה מסוגלת לקבל אחריות לחוסר הכבוד לאמת", כתבו.
אובססיה ששורשיה באילן יוחסין
העניין של גוצ'ין בנורייקה התעורר כשהחל להתעניין בסיפור המשפחתי שלו. "כמעט כל משפחתי נרצחה ב-1941 בליטא. המשפחה שלי מגיעה מאזור אחד בליטא, אז חקרתי מי רצח אותה, וכל הדרכים הובילו לנורייקה", הוא משחזר.
בתחילה, הוא חשב שנורייקה זכה להוקרה בטעות. "נדרש לי זמן להבין שההוקרה למשתפי פעולה בשואה הייתה ניסיון מכוון להפוך את ההיסטוריה", הוא אומר. על ממצאיו כתב גם בסדרת בלוגים שפורסמו באתר "Times of Israel".
בשנה שעברה, גוצ'ין הפקיד את החוקרים הליטאים המומחים לשואה אנדריוס קוליקאוסקס ואלוודס בלצ'ונאס על חקירת פשעיו של נורייקה.
הדוח בן 40 העמודים שלהם נדחה ע"י המכון לחקר רצח עם ופעולות מחתרת, שהאשים את גוצ'ין ב"הפרה אפשרית של חוקת ליטא ושל המשפט הפלילי".
גוצ'ין: "בתי המשפט בליטא חסרי עצמאות, וכמה שופטים שם נעצרו לאחר ש'מכרו' החלטות שיפוטיות. אני מקווה שהעליון לא יבחן את התביעה על בסיס לחץ פוליטי"
אף על פי שהוא בטוח בעובדות ההיסטוריות, גוצ'ין מטיל ספק באשר לעצמאות של בתי המשפט בליטא, אשר לדעתו נוטים לטובת עמדת המדינה.
"הגשתי את התביעה משום שהניסיון לקבל מממשלת ליטא תגובה כנה בנוגע לשואה התברר כצעד חסר תוחלת", אומר גוצ'ין. "ברור לי שהאמצעי היחיד להשגת האמת הוא תהליך משפטי עצמאי, הוגן וחסר פניות, ללא השפעת הממשלה – תהליך שיוכל להתרחש רק בבתי הדין האירופאיים. התיק הזה הוא קרש קפיצה בדרך אל בית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג".
תפנית לא צפויה בכתיבת הביוגרפיה
גם המעורבות של פוטי בפרשה החלה בעקבות ניסיון לחקור את שורשיה. לפני 20 שנה היא הבטיחה להשלים את הביוגרפיה של נורייקה, שאמה החלה לכתוב. "חשבתי שאכתוב על גיבור, משום שזה כל מה ששמעתי עליו", היא אומרת היום.
אולם כשביקרה בבית הספר על שמו של נורייקה בעיר הולדתו, היא עומתה עם הסימן הראשון לסוד המשפחתי האפל. מנהל המוסד אמר לה כי "יש בו צער רב" על ההחלטה לקרוא לבית הספר שלו על שם מי שמואשם כ"רוצח יהודים".
"התגובה הראשונה שלי הייתה חוסר אמון והכחשה", היא מודה. "שזו רק תעמולה קומוניסטית. נדרשו לי שנים להתכונן פסיכולוגית לעימות עם הנושא. הייתי חרדה מגילוי המעורבות שלו ברצח יהודים, אז עיכבתי את המחקר שלי".
בסופו של דבר, פוטי החלה לחשוף עדויות ברורות לאנטישמיות של סבה. במהלך השנים, היא גם ביקרה במוזיאון הליטאי לרצח עם, ששמו שונה לאחרונה ל"מוזיאון הכיבוש והמאבק לחופש". "נראה לי מוזר שהמוזיאון לרצח עם ביסס את הדעה שלו על סבי אך ורק על סמך מסמכים של הקג"ב, שלא נגעו לכהונה שלו כמנהל מחוז סיאוליאיי, אלא למרד שלו נגד הקומוניסטים", היא מספרת. "המוזיאון לא התייחס למסמכים שסבי חתם עליהם במהלך הכיבוש הנאצי".
פוטי גילתה כיצד סבה, כקצין בכיר, לימד את חייליו "איך להכחיד יהודים בצורה אפקטיבית: איך לבודד אותם, להצעיד אותם אל היער, להכריח אותם לחפור את קבריהם ולדחוף אותם לבורות לאחר שנורו. סבי היה מאסטר של הוצאה להורג".
"בתור נכדתו, המסקנה הזו מכאיבה לי", היא אומרת, "כך שמהבחינה הזאת, אני מבינה כמה קשה לליטאים לקבל זאת. כל מה ששמענו הוא שהיינו קרבנות, שנלכדנו בין הקומוניסטים לנאצים. שינוי הנרטיב שינה את הזהות העצמית שלי".
"מכונה ממשלתית של הונאה חסרת ביסוס"
אבל לפני כשלושה חודשים, במארס 2019, פוטי התאכזבה לגלות שבית משפט הליטאי ביטל את התביעה של גוצ'ין, תוך כדי רמיזות שהיא חסרת בסיס.
"זה מה שקורה לאמת, כאשר היא עומדת נגד מכונה ממשלתית של הונאה חסרת ביסוס. אין להם עניין באמת, וכל מי שמדבר בשם האמת מקבל תווית של 'אויב המדינה'", אמר לנו גוצ'ין המאוכזב זמן קצר אחרי ביטול התביעה.
אבל גוצ'ין לא מוותר, והוא כבר הגיש ערעור שיעלה בפני בית המשפט העליון בשנה הבאה. "בתי המשפט בליטא חסרי עצמאות, וכמה שופטים שם אף נעצרו לאחרונה לאחר ש'מכרו' החלטות שיפוטיות", הוא אומר, "אבל אני מקווה שבית המשפט העליון יבחן את התביעה על בסיס עובדות – ולא על בסיס לחץ פוליטי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו