מאז אמצע מרץ, אז עזב קונסטנטין צ'סטה את דירתו באילת, שם ניהל פאב אירי ומסעדה, אין לו בית קבוע. בחודשים האלה, שבהם הפך לאקטיביסט במשרה מלאה, הוא מתגלגל בין ספות של חברים, וברביעי האחרון התנחל סופית בגן העצמאות בירושלים, סמוך למעון ראש הממשלה. צ'סטה, המוכר לאנשי המחאה ולאלפי עוקביו בפייסבוק כקוסטה בלאק, מכין את עצמו לחודשים ארוכים של מאבק.
את שם המשפחה האלטרנטיבי קיבל לפני תשע שנים, כשירד לאילת מיד לאחר שירות צבאי בחיל החימוש, כדי לעבוד בעבודה מועדפת והחל למלצר בפאדיס. "בעל הבית שלי קנה יותר מדי ג'וני ווקר בלאק לייבל, אז הוא ביקש ממני למכור 60 מנות מהמשקה. הייתי מלצר תותח כזה, ועל היום הראשון נכנסו בסגירה שני תיירים שרצו לשתות בלנטיין, אבל מכרתי להם 28 מנות של בלאק.
"יום אחרי זה הם הגיעו עם חברים והגעתי ל-60 מנות ביומיים. אחר כך נסעתי לצפון ליום הולדת, והמנהלת שלחה לי הודעה וקראה לי קוסטה בלאק. מאז זה נדבק", הוא מספר בראיון לזמן ישראל. בשנותיו באילת הספיק לנהל גם סניפים של ארומה וקפה גרג, ולאחרונה החל ללמוד תקשורת, דוברות ויחסי ציבור.
בלאק, בן 30, יליד אוקראינה, הגיע עם משפחתו לקריית אתא בגיל 11, שנה לאחר שאביו נפטר. "רוב חייו הוא היה באשפוזים. היה לו סרטן ריאות, ובגלל המחלה אני כמעט ולא זוכר אותו כדמות אבהית. גם בארץ המצב בבית היה טעון.
"אחותי הגדולה נולדה נכה, ואמא שלי אישה מבוגרת, ילדה אותי בגיל 41, ורוב חייה גם היא בהתמודדות עם מחלות. היה לה קשה לגדל אותנו לבד, אז הייתי בשתי פנימיות, בעפולה ובקציני ים בעכו", הוא אומר.
הוא תמך בליכוד רוב השנים. החל ב-2009, הפעם הראשונה שבה היה בעל זכות הצבעה, ועד 2015, הצביע למפלגה שבראשה עומד האיש שבו הוא רואה עכשיו כאחראי הראשי למצב הקשה של מאות אלפי ישראלים, ושאת סילוקו הוא דורש. ההתנערות שלו מנתניהו ומהליכוד התרחשה בהדרגה, והיא מלווה במיאוס עמוק מהפוליטיקה.
"המודעות הפוליטית שלי צמחה בגלל התחושה הפנימית שמה שקורה פה עגום מאוד, ואני חושב שבשנה האחרונה דברים התחילו להידרדר בצורה דרסטית", הוא אומר. "בזמן האחרון קראתי כל ספר אפשרי על מחאת 2011, אבל הידע שלי מגיע לרוב מחוכמת הרחוב. אני כמעט ולא צורך תקשורת ממסדית, לא צופה בחדשות, כמעט ולא קורא עיתונים. אני נמצא עם אנשים, חי את החיים".
"בזמן האחרון קראתי כל ספר אפשרי על מחאת 2011, אבל הידע שלי מגיע לרוב מחוכמת הרחוב. אני כמעט ולא צורך תקשורת ממסדית, לא צופה בחדשות, כמעט ולא קורא עיתונים. אני נמצא עם אנשים, חי את החיים"
עמוד הפייסבוק שלו עבר בשנה האחרונה מעיסוק בסגנון חיים לעיסוק אינטנסיבי בפוליטיקה – ומאז יצא לחל"ת ולרחוב, הפך לאושיית רשת של ממש.
"זה הדבר המדויק והנכון לעשות לאור הנסיבות", הוא אומר על המעבר מחיים שגרתיים לאקטיביזם סביב השעון. "כשאתה מרגיש שהכל מסביב מתפורר לך, ושהמדינה נשרפת לך מול העיניים, איזו ברירה יש? את הפרנסה הרגו לנו, את החופש מגבילים לנו, ואת הדמוקרטיה הורסים. הרגו לנו גם את העתיד וגם את התקווה. אני פעיל כי הבנתי שחשוב להיות מעורב ולנסות לשנות את מה שקורה.
https://www.facebook.com/chestavi/posts/10222755103849262
"אנחנו רואים שהמחאה תופסת תאוצה ועוד ועוד אנשים מצטרפים, וזה לא רק בבלפור, אלא גם בתל אביב, בקיסריה, וכרגע מתארגנות קבוצות גם בחיפה ובבאר שבע. ההפגנות מתקיימות על בסיס קבוע, יומיומי, אבל אני חושב שהכי משמעותי והכי חשוב מכל האירועים זה מה שקורה במוצאי שבת. יש משהו מאוד קסום ואותנטי ועממי וצעיר ותוסס ויצירתי, שלא ראינו בשנים עברו, אם בכלל.
"מוצ"ש הוא היום של הרחוב. אין לנו ליינאפים, לא במות ולא נאומים, ואנשים מביעים את עצמם בצורה אותנטית. הם כותבים את המסרים שלהם בכתב יד מהלב, ועושים מיצגים מדהימים ויצירתיים. זה נותן להרבה אנשים להזדהות.
"מוצ"ש הוא היום של הרחוב. אין לנו ליינאפים, במות ונאומים, ואנשים מביעים את עצמם באותנטיות. הם כותבים את המסרים שלהם בכתב יד מהלב, ועושים מיצגים מדהימים ויצירתיים. זה נותן להרבה אנשים להזדהות"
"אני באופן אישי אדם עצמאי, לא שייך לשום גוף, מייצג את עצמי בלבד, אחראי לעצמי בלבד, מדבר בשם עצמי. אני מדבר מתחושות בטן שלי, מה שיש לי בלב. אני נמצא ארבעה חודשים ברחובות. אני מובטל, גם אני נפגעתי מהמשבר הזה, ואני מנסה להעביר לך את התחושות שלי מהסביבה ומהאנשים שאני פוגש ברחוב.
"קח את זה בפרופורציה הנכונה, אני רק עוד חייל של המחאה, והקסם שלה הוא שאין לה מנהיגים, אין לה הנהגה, כולם חלק מזה".
המשפטים האחרונים הם ביטוי לאחד הלקחים המרכזיים ממחאת 2011: אם אין למחאה הנהגה, אין לשלטון יכולת לבצע עליה מניפולציות באמצעות פיתוי קבוצה קטנה של מוחים, המדברת לכאורה בשם כולם.
אתה לא חושש מהניסיונות לצבוע את המחאה כמחאת שמאל? גם בהפגנות עצמן הרושם הוא שזאת הקבוצה הסוציולוגית השלטת.
"למה אתה משתתף בספין הזה? אני אגיד לך מה התחושה שלי וההיכרות שלי. הצעירים היום, לא מעניין אותם החלוקות האלה. מבחינתנו זה איזה כלי בידי הטייקונים כדי לפלג אותנו. אז אנו מתאחדים, ומצטרפים אלינו חבר'ה אתיופים, חבר'ה מהפריפריה, מפגיני ימין. כל ההגדרות האלה הן פטנט מיושן ששייך לעבר.
"בסופו של יום כולנו נפגעים ממחדל ניהול המשבר, וחשוב לציין שזה לא קרה בגלל הקורונה. הקורונה רק הציפה את כל הבעיות שהיו כאן בעבר. כל הקשקושים האלה של שמאלנים, אנרכיסטים, ביביסטים, זה לא מעניין. זה האנשים שסובלים הכי הרבה, האוכלוסיות המוחלשות, שאין להם את האפשרות לחזור להורים או לקבל סיוע מההורים.
"כל הקשקושים האלה של שמאלנים, אנרכיסטים, ביביסטים, זה לא מעניין. זה האנשים שסובלים הכי הרבה, האוכלוסיות המוחלשות, שאין להם את האפשרות לחזור להורים או לקבל סיוע מההורים"
"ולמה בכלל צריך לגור אצל ההורים או לקבל סיוע מההורים? למה אנחנו לא יכולים לחיות בכבוד? הם קוראים לנו אנרכיסטים? הם האנרכיסטים. אם אנרכיסט זה מי שרוצה לעבוד ולחיות בכבוד, אז אני אנרכיסט ואני לא מתנצל על זה".
מה צריך לקרות כדי שתומכי נתניהו יצטרפו למחאות?
"אנחנו הולכים לדבר איתם. אנחנו מדברים איתם ואנחנו מסכימים על 90% מהדברים. רוב הסביבה שלי והחברים שלי במקומות שגדלתי בהם, באר שבע, קרית אתא, אילת, הם מצביעי ליכוד. אני בעברי, גם אני הצבעתי ליכוד. וגם אני באתי מהמקום זה. אנחנו מדברים את אותה שפה.
"אני עומד לצאת למסע בדרכים וללכת לאנשים, לבתים שלהם. לפגוש אותם ולדבר פנים אל פנים. לא יכול להיות שאני מדבר עם מאה חברים שמסכימים איתי על 90% מהדברים וכלום לא יקרה. אני מקבל טלפונים כל יום מאנשים שרואים מה קורה, בהתרגשות ובדאגה, ואומרים 'קוסטה, אתם עושים את הדבר הנכון'.
"בימים האחרונים קיבלתי 5 שיחות כאלה מחברים מהעבודה ומהצבא, שבסוף אמרו, אבל יש את השלט הזה והשלט הזה (שמפריעים להם לבוא להפגין, נ"י). ואמרתי אח יקר, תביא את השלט שלך ואעמוד לצדך. והם יבואו. יש לנו אותן מצוקות, אותם חלומות, יש בינינו כל כך הרבה משותף, הרבה יותר מהמפריד.
"לא ניתן לפוליטיקאים ציניים שמסיתים נגדנו ואז אנחנו חוטפים מכות כתוצאה מההסתה שלהם, ובראשם ראש ממשלה נאשם בפלילים; אנחנו לא ניתן להם להפריד בינינו. אני רואה אנשים לפני הפוליטיקה, ולכן אני גם לא אוהב את הביטוי ביביסטים. אני חושב שהוא מעליב, לא הולם.
"המחאה היא פוליטית והיא של כולם", הוא מוסיף כדי לוודא שדבריו לא יובנו אחרת. "האמירה הפוליטית מאוד ברורה וחד-משמעית, וכל מי שאומר שהמחאה לא יכולה להיות פוליטית לא מבין על מה הוא מדבר. גם מחיר הלחם הוא פוליטי".
"המחאה היא פוליטית והיא של כולם. האמירה הפוליטית שלנו מאוד ברורה וחד-משמעית, וכל מי שאומר שהמחאה לא יכולה להיות פוליטית לא מבין על מה הוא מדבר. גם מחיר הלחם הוא פוליטי"
מה לדעתך האופק של המחאה?
"אני לא נביא, אז אנסה להיות זהיר. ההערכה של הסביבה שלי ומה שאני מרגיש זה שאנחנו הולכים למערכה של כמה חודשים. אנו בהתחלה, והמסר הוא שיכול להיות פה יותר טוב. שאנחנו בכלל לא צריכים להילחם בשביל לחיות, ושאנו אוהבים את המדינה ומתכוונים לתבוע אותה בחזרה מהאנשים שהשתלטו עליה.
"המסר הוא לא לאנשים האטומים הללו עם העניבות שלא מבינים את המצוקות שלנו. המסר הוא מאוד פשוט והוא מופנה לצעירים ולצעירות שמרגישים בדיוק כמונו. מרגישים שרומסים אותנו, שלא סופרים אותנו, שלא רואים אותנו".
מה צריך לקרות כדי שזה ישתנה?
"מה שיכול להיות התחלה שתוביל לשינוי, הוא שקודם כל, מי שמנהל את המשבר הכושל הזה והוביל אותנו למצב העגום הזה, פשוט ישים את המפתחות על השולחן ויעוף לנו מהעיניים. רק אז יתחיל המאבק האמיתי שלנו בתור דור צעיר.
"המאבק הוא לא מאבק בפרסונה כזאת או אחרת, אלא בשיטה הרקובה כולה. זה שיש אחראים למחדל הזה זה דבר אחד, ואנחנו צריכים להילחם בהם כאילו אין שיטה רקובה, אבל גם להילחם בשיטה הרקובה כאילו אין את האחראים למחדל.
"לא מעניין אותי האירועים הפוליטיים, מעניין אותי האזרחים, אבל אנחנו כמובן לא שוכחים שיש שותפים למחדל הכושל הזה, שנושאים באחריות לא פחות מבנימין נתניהו. הם לוקחים חלק בשתיקה ובעצימת עיניים, כשהם רואים את כל המחדלים. מבחינתנו הם משת"פים לכל דבר ועניין, הם בדיוק אותו זבל".
אתה משתמש במילה הזאת בכוונה?
"אני בכוונה אומר את המילה הזאת, המדויקת כמו שאני רואה אותה".
והכוונה לכחול-לבן?
"אני מתכוון לכל השותפות בממשלה, ואם אתה שואל ספציפית, אז אני מתכוון לראש הממשלה החליפי. במקום לעזור לאזרחים הם משתפים פעולה עם אדם כושל, שמנסה לגזול את הדמוקרטיה. הם משתפים פעולה, הם מכשירים חוקים של תקופות ומשטרים אפלים, אז הם חלק מזה. יש להם את אותה האחריות".
"אני מתכוון לכל השותפות בממשלה, ואם אתה שואל ספציפית, אז אני מתכוון לראש הממשלה החליפי. במקום לעזור לאזרחים הם משתפים פעולה עם שמנסה לגזול את הדמוקרטיה. יש להם את אותה האחריות"
בשבוע שעבר עשתה המשטרה כמה ניסיונות לסלק את עשרות הצעירים שהפכו את גן העצמאות לביתם בתקופת המחאה. עד לרגע כתיבת שורות אלה – ללא הצלחה. זאת, בהמשך לדיווחים על ניסיונות נמרצים של השר לביטחון פנים אמיר אוחנה לגרום למשטרה להתנכל למפגינים ולהרחיק אותם מבלפור.
בעמוד הפייסבוק שלו התייחס בלאק אל ניסיונות הפינוי מגן העצמאות כרדיפה פוליטית. "אני רוצה לחדד ולהדגיש משהו: שיהיה ברור שזה לא יעבוד לאף אחד. אנחנו נמצאים במחאה ונימצא ברחובות האלה, ולא רק בירושלים, ובעקבותינו יבואו עוד הרבה אנשים אחרים, כדי להחזיר את הכוח לידי האזרחים והאזרחיות".
מה בעיניך אסטרטגיית השינוי של המחאה, איך היא תתורגם לשינוי במציאות?
"זה לא השלב הזה. אנחנו עוד בהתחלה, ומוקדם לדבר על אסטרטגיות. אנחנו לא מתכוונים לשחק לפי חוקי המשחק. זה מה שמצפים מאיתנו כדי למסמס את המחאה. הם באים אלינו ואומרים זה הפורמט: אלה החוקים, אלה הדמויות, אלה הדרישות. ואז באים ותוקפים את הדמויות, את הדרישות, ומנסים למסמס.
"אנחנו נמצאים היום במקום אחר לגמרי. כל החוקים של המערכת הם חוקים ישנים, ומה שחשוב הוא לדבר על הבעיות הקיומיות של אזרחי מדינת ישראל. יהודים, ערבים, אתיופים, חרדים – לא משנה לאיזה מחנה פוליטי אתה שייך. יש פה איזה כשל מערכתי ושיטה רקובה שלא סופרת אותנו".
ובכל זאת, צריך להציע אלטרנטיבה.
"אני לא איש מקצוע, זה לא מתפקידי. יש כל כך הרבה מודלים ואנשי מקצוע, נכתבו על זה מאות ספרים. זה לא מתפקידה של המחאה. הרחוב כן צריך לגייס בבוא היום את אנשי המקצוע הנכונים כדי שיבצעו את התיקון הזה".
יש קבוצות אוכלוסיה שלא מרגישות שהשיטה רקובה ואפילו נהנות ממנה.
"הצגת עכשיו בדיוק את הבעיה שאנחנו מדברים עליה כבר שנים ארוכות, וגם היא חלק מהמחאה הזאת. אתה מדבר איתי על קבוצות כוח שמשמרות את הכוח אצלן. אני לא כלכלן, אבל אני חי ברחוב ואני פוגש אלפי אנשים בחודשים האחרונים. אני מכיר את המצוקות שלהם וגם את שלי אישית. כל ההפרדה והחלוקה לשבטים נועדה לפלג ולשמר את הכוח אצל מעטים.
"כל החלוקות הפוליטיות האלה… אם מעמד הביניים קיבל סטירה מטורפת, ואם 80% מהצעירים חזרו להורים כי אין להם עבודה ואין להם כסף לשכר דירה, יש לנו בעיה. כל חיי גדלתי בפריפריה, וכולם סובלים מזה, אם זה חבר'ה חרדים ואם זה ערבים. בסופו של דבר זה האזרחים והאזרחיות, ונגדם הממשלה המנותקת.
"הכסף לא מגיע לאזרח הפשוט, אין לו היום השפעה. יש פה משבר אמון עמוק וטוטלי במערכת. אנחנו לא מאמינים לאף אחד. אני בכלל לא מעוניין לדבר עם פוליטיקאים. הפטנט הזה מיושן. אנחנו מכירים את המערכת הזאת טוב מאוד, עברנו את 2011 וראינו מה שקרה, ואנחנו לא מתכוונים לתת לזה לקרות שוב".
"אנחנו לא מאמינים לאף אחד. אני בכלל לא מעוניין לדבר עם פוליטיקאים. הפטנט הזה מיושן. אנחנו מכירים את המערכת הזאת טוב מאוד, עברנו את 2011 וראינו מה שקרה, ואנחנו לא מתכוונים לתת לזה לקרות שוב"
יש המון בעיות קיומיות, ומחאת 2011 לימדה שאם אין מיקוד, לשלטון קל לומר בלגלוג ש"העם דורש כל מיני דברים" בחוסר אחריות ולמסמס את הדרישות. אולי הדבר הנכון הוא להתמקד רק בהחלפת נתניהו כמו שהמצרים עשו עם מובארק, ורק אחר כך להיאבק על השאר?
"סיכמתי לך את האני מאמין שלי – להיאבק באנשים שאחראים למחדלים האלה, וזה לא רק נתניהו, שברור שמנהל את הכל והוא אחראי עיקרי. הוא מנהל גרוע שהביא אותנו למחדל הזה, ועוד לא הגענו לפרוטוקולים של הקורונה שסגורים 30 שנה (מישיבות הממשלה, נ"י). מה מסתירים מאיתנו? מה זה, יום כיפור? יש פה מחדל חמור ואם יש הסתרה, המחדל הוא כנראה לא פחות חמור מהמחדל ההוא.
"המחירים שאנו משלמים הם לא רק כלכליים אלא גם פיזיים, בחיי אדם. ואנחנו אפילו לא בתחילת המשבר. למשבר יהיו השלכות חמורות בעוד חודש, חודשיים, שלושה, ארבעה, וזה רק מעמיק. המצב לא הופך טוב יותר, הוא הולך ונהיה גרוע. זה הבית שלנו, איזו ברירה יש לנו חוץ מלצאת לרחובות ולהילחם על העתיד?".
בלאק פונה למנהיגי המדינה ושואל רטורית: "מה עשיתם שגרם לאנשים שבחיים שלהם לא יצאו למחאות, חבר'ה צעירים בני 20-25 שלא השאירו להם ברירה, ובשיא החוצפה אתם קוראים להם אנרכיסטים? אדם מואשם בפלילים, שעומד לשבת 3 פעמים בשבוע בביהמ"ש, אין לו זכות לקרוא לצעירים שאוהבים את הארץ הזו בשום שם, חוץ מלומר שהם אמיצים. זה הדבר היחיד שאפשר לומר".
אתה חושב שאפשר לשמר את האנרגיה של המחאה במשך חודשים?
"התשובה היא כן. משבוע לשבוע אנחנו מכפילים את ההפגנות. זה מאבק קיומי, אמיתי, מאבק על העתיד שלנו, זאת נקודת זמן קריטית, עכשיו זה הזמן שלנו. כי הכל הולך לקראת נקודת אל-חזור שלא יהיה ממנה חזרה. היום אנשים נמצאים לא על הקצה, הם כבר אחרי הקצה.
"אני לא מדבר איתך על פנסיה, על בית. ב-2011 דיברנו על מחירי הדיור. היום זה לא מעניין. אנחנו רוצים את החופש שלנו, לחיות במדינה דמוקרטית. במדינה שפויה. רוצים לחיות במדינה שסופרת את האזרח. שנבחרי הציבור עובדים אצלנו. אנחנו משלמים להם משכורת, אנחנו משלמים מסים.
"איפה הכסף הזה? לאן הולכים המסים? למה עצמאי צריך לשלם כל חייו ביטוח לאומי, לקרוס ולפשוט רגל כי המדינה הובילה אותו לזה, והוא לא מקבל תמיכה? זה סימפטום של שיטה חולה שלא רואה אותנו ממטר".
"איפה הכסף הזה? לאן הולכים המסים? למה עצמאי צריך לשלם כל חייו ביטוח לאומי, לקרוס ולפשוט רגל כי המדינה הובילה אותו לזה, והוא לא מקבל תמיכה? זה סימפטום של שיטה חולה שלא רואה אותנו ממטר"
אבל אתה אומר שהמחאה לא מופנית לאנשים בחליפות בכנסת. אז איך היא תתורגם לשינוי?
"בכל המפה הפוליטית אין לי אלטרנטיבה או פוליטיקאים שמייצגים אותי, ויש הרבה אנשים שמרגישים כמוני. יש נתק בין המערכת שעוסקת בשימור הכוח של מיליארדים ואחרים שחיים על חשבוננו. אני לא מתכוון להצביע בבחירות הקרובות, הן בכלל לא מעניינות אותי. אני פה כדי לעשות מחאה.
"אני לא חושב שהכוח נמצא בכנסת, יש הרבה אפיקים אחרים להשפיע על המערכת גם מבחוץ. אני לא מתעסק בזה, זה לא מעניין אותי".
אבל אתה עצמך עומד להשתתף אחרי השיחה שלנו בדיון של ועדת הפנים על התנהלות המשטרה בהפגנות. נראה שאתה כן מכיר בכוחה של הכנסת.
"אולי באיזה שלב יהיה צורך לתרגם את המחאה לכוח פוליטי מלוכד, אבל לא בהתפקדות למפלגות, הן כולם אותו דבר. אין מה לדבר על להתפקד למפלגות או להשתריין במפלגות".
מדף הפייסבוק שלך נראה שאתה אוחז בעמדות דומות לשל מרצ – נגד גזענות, נגד אפליית להט"בים, נגד הממסד הדתי והשחיתות. גם הם לא מייצגים אותך?
"היחס של מרצ לכל מי שהוא לא חלק מהקליקה הוא יחס גזעני. אתיופים, מזרחים, יוצאי ברית המועצות, וגם כלפי הערבים. אז באיזו גזענות היא נלחמת בדיוק? אם אתה לא חבר מועדון אתה לא מוזמן. אני מזועזע שבשנת 2020 יש עוד אנשים שמצביעים לה. הגיע הזמן להחליף את הדיסק הזה ולשלוח אותה לפח הזבל של ההיסטוריה לצדה של מפא"י.
"היחס של מרצ לכל מי שהוא לא חלק מהקליקה הוא יחס גזעני. אתיופים, מזרחים, יוצאי ברית המועצות, וגם כלפי הערבים. אז באיזו גזענות היא נלחמת בדיוק? אם אתה לא חבר מועדון אתה לא מוזמן"
"השיטה הפוליטית כולה מיושנת ולא עובדת בצורה שמשרתת את האזרח, ומרצ היא חלק מהבעיה, לא הפתרון. לאזרח היום אין השפעה – לא פוליטית, לא חברתית, ולא כלכלית. צריך, חד-משמעית, לשנות את השיטה".
ואם זה נשמע רדיקלי מדי ובעיקר לא תכליתי, הנה ציטוט קצר של ואצלב האוול שבלאק שיתף זמן קצר לאחר שיצא לרחובות, ומסביר על רגל אחת את גישתו:
"אפילו מעשה מוסרי שאין שום תקווה שיביא לשינוי פוליטי מיידי ונראה לעין, יכול עם הזמן, באיטיות ובעקיפין, להפוך לבעל משמעות פוליטית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם