השיחה השערורייתית שהודלפה לתקשורת בין השר לביטחון פנים, אוחנה, לבין מפקד מחוז ירושלים של המשטרה, דורון ידיד, לא היתה אפשרית ללא ההנחה המשותפת לשניהם כי מטרת המשטרה היא להיאבק בציבור ולא  להגן עליו. לתושבי ירושלים זו לא היתה הפתעה גדולה. בעקבות האירועים בבלפור נחשפו אזרחי ישראל למציאות שהיא נחלת אוכלוסיות גדולות בירושלים מאז התמנה ידיד למפקד המחוז לפני כשנה וחצי.

השיחה השערורייתית שהודלפה בין שר הבט"פ אוחנה, לבין מפקד מחוז ירושלים של המשטרה, דורון ידיד, לא היתה אפשרית ללא ההנחה המשותפת לשניהם כי מטרת המשטרה היא להיאבק בציבור ולא  להגן עליו

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ידיד נכנס לתפקידו בעידן שללא מפכ"ל, ומהרגע הראשון התנהג כשריף שאין מעליו לא דין ולא דיין. חודשים ספורים לאחר מינויו החל ידיד להתעמר בשכונת עיסאוויה שבמזרח ירושלים. כבר למעלה משנה הוא שולח את שוטרי המחוז ומשמר הגבול מדי ערב לעיסאוויה ללא כל סיבה מנומקת.

השוטרים נכנסים בכוח רב לשכונה, מקימים מחסומים מאולתרים, מבצעים פעולות אכיפה מיותרות ולא מידתיות, מתגרים באוכלוסייה ומגיבים בכוח רב על כל ניסיון מחאה של התושבים. ילדים בשכונה הולכים לישון עם קולות הפיצוצים והצעקות ומתעוררים באמצע הלילה לשמע חיפושים ליליים בביתם או בבית שכניהם. גם ההליכה בשכונה בשעות היום נעשתה מסוכנת, צעיר אחד נהרג, ילד איבד את עינו מכדור ספוג, וילדים נוספים נפצעו מפגיעות המשטרה בעת שחזרו לביתם מבית הספר. לו היתה מטרה ליחס הזה, המשטרה היתה אמורה להצביע  על  הישג כלשהו לאחר תקופה כה ארוכה. אך דבר מזה לא קרה, וגם מספר המעצרים שהסתיימו בכתבי אישום מזערי.

גם בקרב החרדים בירושלים רבים מציינים את תקופתו של ידיד כתקופה של החמרה ניכרת באלימות המשטרתית נגדם. עם כניסתו לתפקיד החליט ידיד לשלוח כוחות משטרה גדולים לכל הפגנה, גם כאלה שלא חסמו צירי תנועה ולא התפתחו להפגנות סוערות.

גרירת מפגינים, זרנוקי מים מותזים בעוצמה פוגעת וקשה, דהירה על סוסים לתוך קבוצות מפגינים הפכו למחזות שכיחים ולרוב גם קשים בהרבה מאלה שנראו בבלפור. בחודשים האחרונים נראו שוטרים מטיחים עובר אורח חרדי לכביש ומטילים רימון הלם אל עבר ילדה במאה שערים. היו מפקדים שעוד ניסו מדי פעם להגיע להדברות והבנות לפני שימוש בכוח, בבית ספרו של ידיד יש רק שיטה אחת: כוח ועוד כוח.

ילדי עיסאוויה הולכים לישון עם קולות הפיצוצים והצעקות ומתעוררים באמצע הלילה לחיפושים בבית. גם בשעות היום מסוכן. צעיר נהרג, ילד איבד עין מכדור ספוג, ואחרים נפצעו מפגיעות המשטרה כשחזרו מביה"ס

המתרחש היום בבלפור ואולי גם בתל אביב ובמקומות אחרים בארץ אינו מנותק מן הקמפיין לבחירתו של המפכ"ל הבא. היה קשה שלא להבחין בכך גם מבין השורות של השיחה המדוברת בין אוחנה לידיד. למעשה ידיד מנהל כבר קמפיין של שנה וחצי בירושלים, ומי יודע כמה זמן עוד ימשך הקמפיין, שכן אין לדעת מתי יחליטו אוחנה ונתניהו על מינוי מפכ"ל חדש.

אולי בכלל הם מעדיפים את המצב הנוכחי של  מפכ"ל בפוטנציה המצוי במאמץ תמידי להבעיר את השטח ולרצות את הבוסים? אך לא יתכן שירושלים והאוכלוסיות הכי פגיעות שלה ישלמו את המחיר.

מה שטעמו מפגיני בלפור הוא מעט ממה שעברו וממשיכים לעבור תושבי עיסאוויה או החרדים בירושלים. העובדה שמדובר הפעם בקבוצה חזקה יחסית שזוכה לסיקור תקשורתי רחב והתמלילים שהודלפו מכוונים את הזרקור אל השיטה. עכשיו נוכח גם הציבור הרחב כי צריך לשלוח את דורון ידיד הביתה. יותר מכל, ירושלים, העיר הגדולה והמורכבת בארץ, זקוקה למפקד מחוז אחר.

יהודית אופנהיימר היא תושבת ירושלים ומכהנת כמנכ"לית עמותת עיר עמים. את עבודת הדוקטורט כתבה על כיכר ציון.

אימת המלחמה עשויה להשפיע על העמדות, התחושות וההתנהגות של בני האדם. אנשים שחווים מלחמה עלולים לחוש פחד וטראומה ולאבד את הרגשת הביטחון שלהם. לעתים, ניסיון המלחמה גורם להם לזוז בדעותיהם הפוליטיות או לשנות את תפיסותיהם הערכיות. אך האם המלחמה משפיעה גם על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים?

מספר מחקרים אקדמיים עונים על שאלה זו בחיוב ומצביעים על כך שאנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

שתי התפתחויות דרמטיות מתרחשות לנגד עינינו – הקריסה המהירה של משטר אסד בסוריה, והידיעות על עסקת חטופים, שאולי הפעם הזאת בכל זאת נרקמת לקראת מימוש. על אף שאין קשר ישיר בין שתי ההתפתחויות, הרי ששתיהן קשורות ליום שאחרי כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן. אם לחדד: הן מתייחסות לשאלה אם מדיניות ארצות הברית תישען על קטאר או על סעודיה.

בשורה התחתונה קטאר וטורקיה עומדות מאחורי הקבוצה שהשתלטה על סוריה, בעוד שסעודיה והאמירויות מנסות ליצור קשר עם קבוצות אחרות המתנגדות לאותה קבוצה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.