התכנית הכלכלית של הממשל האמריקאי לשיפור הכלכלה הפלסטינית, שהיא החלק הראשון של "תכנית המאה", עשירה בניסוחים מרשימים שלא אומרים כלום: "העצמת אנשים", "שחרור פוטנציאל", "שיפור השלטון", "תכניות לבניית יכולת ייצור", ו"מסגרת מדיניות ממוסדת למטרת-צמיחה".
המסמך בן 40 העמודים שפורסם בשבת, ומבטיח 50 מיליארד דולר לכלכלה הפלסטינית (בכפוף לחתימת הסכם שלום עם ישראל), הוא המוצר הממשי הראשון מיוזמות השלום של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. זאת, לאחר לאחר שנתיים של פגישות, הבטחות ועיכובים.
למרבה הצער, כל מי שרוצה לדעת כיצד ממשל טראמפ רואה את הסכם השלום, ימצא עצמו מותסכל מאוד. מצד שני, הפלסטינים, שהיו מתוסכלים מאוד מהמדיניות של טראמפ, עשויים למצוא סיוע נדיר במסמך: הוא כולל ביקורת מרומזת על ישראל, והמלצות שעשויות לרמוז על ויתורים מהותיים בירושלים.
תכנית "שלום לשגשוג" מתמקדת בשלושה "עמודי תווך מובחנים של החברה הפלסטינית: הכלכלה, העם, והממשלה", כוללות יותר מ-50 מיליארד דולר בהשקעות בינלאומיות, ומחזיקה בפוטנציאל "לפתוח פרק חדש בהיסטוריה הפלסטינית – פרק מוגדר, לא על ידי התנגדות ואבדן, אלא חופש וכבוד".
נציגים רשמיים ברמאללה מיהרו לדחות את התכנית, בטענה כי הכלכלה הפלסטינית תשגשג רק כאשר הכיבוש יסתיים. או כפי שחוסאם זולמוט, השגריר הפלסטיני בלונדון, ניסח זאת: "הבסיס של הכלכלה הוא שאין ערך כספי שיכול לבסס או להחליף ריבונות כלכלית, שהיא הדרישה הראשונה לשגשוג".
אך היועץ הבכיר וחתנו של הנשיא טראמפ, ג'ראד קושנר, שמוביל את יוזמות הממשל לתווך בתהליך השלום, אמר לאורך כל הדרך כי החלק הכלכלי של עסקת המאה נבנה כדי להימנע מהסתבכות בהיבטים הפוליטיים של הסכסוך.
מה אין ומה יש בתכנית
וכך, התכנית נמנעת באופן בולט ממונחים כמו "פלסטין", "מדינה", "פתרון שתי המדינות", "מדינה יהודית", "התנחלויות", "כיבוש" או "סיפוח". היא מזכירה את ישראל רק שש פעמים, ורק בהקשר של מדינות שכנות ל"גדה המערבית ועזה".
הטקסט נמנע משימוש במונח "השטחים הפלסטיניים" וכלל לא מזכיר את שטחי A, B ו-C על פי החלוקה הנוכחית של הגדה המערבית, בהתאם להסכמי אוסלו.
הטקסט נמנע משימוש במונח "השטחים הפלסטיניים" וכלל לא מזכיר את שטחי A, B ו-C על פי החלוקה הנוכחית של הגדה המערבית, בהתאם להסכמי אוסלו
חלקה השני של התכנית, שיעסוק בנושאי הליבה של העימות, כמו גבולות וביטחון, אמור להיחשף מאוחר יותר (לאחר שהממשלה החדשה תקום בישראל).
עם זאת, התכנית – שתידון השבוע בבחריין – כוללת ביקורת מרומזת על ישראל, ומרמזת על המלצות מדיניות שעשויות שלא לרצות את כולם בירושלים. למשל, "צעדים לשיפור שיתוף הפעולה הפלסטיני עם מצרים, ישראל, וירדן, עם היעד של הפחתת המחסומים הרגולטוריים לתנועה של מוצרים ואנשים פלסטיניים".
המשמעות של המשפט עשויה לעורר את הצורך בהסרת המצור הימי על עזה, והיפטרות מהמחסומים והמגבלות האחרות של חופש התנועה. במסמך נכתב גם כי "הפלסטינים נתקלים באתגרים לוגיסטיים בגדה ובעזה, המגבילים נסיעות, מעכבים צמיחה כלכלית, מפחיתים את הייבוא, ומעכבים השקעה זרה ישירה".
על פי אחד מראשי מפלגת כחול לבן, יאיר לפיד, חלק זה של תכנית הוא "מסר ישיר לממשלת ישראל, שתצטרך לבצע ויתורים משמעותיים גם היא", לפיד כתב בפייסבוק: "אנחנו צריכים להבהיר מראש שכל ויתור מותנה בהשארת חופש הפעולה של צה"ל בגדה המערבית ללא שינוי".
כדי להסיר את המגבלות הפוגעות בצמיחה, התכנית מתכוונת לא רק לבנות כבישים נוספים בגדה המערבית ובעזה, אלא גם "מסדרון תחבורה חדש המחבר ישירות את הגדה ועזה דרך כביש ראשי, ובאופן פוטנציאלי, פסי רכבת מודרנית".
הפרויקט "יפחית את המורכבות של נסיעת פלסטינים ויסיר מגבלות על מעבר סחורות אל שווקי קצה, ע"י חיבור של מרכזי אוכלוסייה והקלת מחסומי התנועה".
שפע סוכריות לפלסטינים
המסדרון שיחזר בין עזה לגדה המערבית הוא אחד מהפרויקטים הממשיים ביותר של התכנית. פרויקט נוסף הוא הבנייה המתוכננת של "אוניברסיטת דגל לאומניות ומדעים בגדה המערבית ועזה", אשר הקמתה תעלה עד 500 מיליון דולר.
עוד ביקורת מרומזת אך משמעותית על ישראל היא ההצעה להרחיב את החקלאות הפלסטינית. נכון לעכשיו, חקלאות מהווה פחות מ-10% מהתעסוקה הפלסטינית, והסקטור הזה עדיין לא מממש את הפוטנציאל שלו "בעקבות גישה מוגבלת של החקלאים הפלסטינים לקרקע, מים וטכנולוגיה", כך לפי המסמך.
מבלי להגיד מילים רבות, נראה כי התכנית של קושנר מהדהדת את המבקרים המאשימים את ישראל במניעה מחקלאים פלסטינים את ניצול משאבי הטבע הנדירים גם כך, העומדים לרשותם. כדי לתקן את המצב, התכנית מציעה "שיפור סביבה עסקית בגדה המערבית ועזה וגישה ליותר קרקעות".
התכנית גם מתחייבת לתמוך בסטארט-אפים פלסטיניים העומדים מול "מגבלות של צמיחה בעקבות מגבלות על משאבים". התכנית מעודדת תמיכה באמנים פלסטינים, נתון מעניין כשמדובר בממשל שקיצץ בתמיכה באמנות בארה"ב.
התכנית גם מתחייבת לתמוך בסטארט-אפים פלסטיניים העומדים מול "מגבלות של צמיחה בעקבות מגבלות על משאבים". בנוסף, התכנית מעודדת תמיכה באמנים פלסטינים
הגדה ועזה הן "בית לרבים מהאמנים והמשוררים הידועים באזור", כך נכתב במסמך, המדגיש כי "יש לחגוג את מורשת התרבותית של הפלסטינים ולתת לה תמיכה". המסמך גם משבח את הפוטנציאל התיירותי של המטבח הפלסטיני.
אך בעוד שעשויים להיות חלקים במסמך שהפלסטינים ימצאו לא-פוגעניים, גם אם לא שווים את הזמן שלהם, חלקם (וגם ישראלים, לצורך העניין) עשויים להתקשות לתת לו בחינה עמוקה ורבת ניואנסים.
הסיבה לכך היא שעד כה, התכנית, וכל הניסוחים היומרניים שלה, זמינה רק באנגלית, ולא ברור האם ומתי הבית הלבן יתפרסם בגרסה ערבית או בעברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו