הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, התפטר שלשום ברעש גדול – זמן קצר לאחר התפטרות החשב הכללי, רוני חזקיהו. התפטרותם באה כחודש לאחר שהשר החדש, ישראל כ"ץ, החליף את מנכ"ל המשרד, שי באב"ד, איש שלומו של השר הקודם, משה כחלון, בקרן טרנר אייל. וכל זה מתרחש בשיאו של אחד המשברים הכלכליים הקשים בתולדות המדינה, וכאשר אין לה עדיין תקציב שנתי.

האם העזיבות המתוקשרות של שני בכירי האוצר מהוות ניסיון להתריע מפני מדיניות הממשלה, בריחה מ"ספינה טובעת" לפני שהציבור יעכל את עומק המשבר במשק, עדות ליחסים העכורים השוררים בין הדרג המקצועי במשרד לבין כ"ץ ונתניהו, או ניסיון להתרחק מטעויות שהם עצמם היו שותפים להן בעבר?

בניגוד לחזקיהו, שסירב לפרסם את הסיבה להתפטרותו, מרידור שלח לשר כ"ץ מכתב חריף, שפורסם גם בתקשורת, ובו מחה על שורת כשלים, ביצוע תרגילים פיננסיים והתנהלות לא תקינה של הממשלה. המכתב לכ"ץ כלל שורה מטרידה במיוחד, שמשתמע ממנה כי באוצר התבצע, לכאורה, זיוף נתונים על התקציב:

"תפקידך הוא להוביל מדיניות. אך אינך יכול לעשות זאת תוך רמיסת כללים, התעלמות מנתוני המאקרו וניסיונות לשנות אומדנים תקציביים על מנת לייצר מקורות פיקטיביים לצורך חלוקת תקציבים נוספים".

באופן כמעט אוטומטי, האש התקשורתית והציבורית כוונה לעבר שר האוצר הנוכחי, ישראל כ"ץ, אך כלל לא בטוח שהוא האשם במעשים הנטענים.

שר האוצר ישראל כ"ץ במסיבת עיתונאים במשרדו בירושלים, 1 ביולי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

1

ישראל כ"ץ

הסברה המידית שהועלתה בתקשורת הייתה, כי מרידור תקף במכתבו את ניהול תקציב המדינה כיום. התקציב מתנהל כרגע בשיטת ה"קופסאות", מעין תרגיל פיננסי בפני עצמו, שכן למדינה אין תקציב מאושר דווקא בעת כה קשה. במסגרת השיטה, הממשלה מחליטה על הוצאות תקציביות חד-פעמיות, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, על חשבון תקציב שאמור להיות מאושר רטרואקטיבית בדצמבר.

ל"קופסת" הסיוע לעסקים ולמובטלים הוקצו יותר מ-100 מיליארד שקל, אך רק כמחצית מהסכום נוצל בינתיים. מיליארדים רבים הוקצו למנגנוני סיוע נוספים שלא ברור אם ינוצלו ומתי, לנוכח העובדה שהיקף הביצוע תלוי במספר המובטלים והעסקים המפסידים, ומשך הזמן שבו יהיה צורך בכספים.

בנוסף, סעיפים אחדים בתכנית הסיוע נכתבו פעמיים באופן שמעלה חשד לניפוח של היקף סכום הסיוע כולל, כפי שפורסם בזמן ישראל.

בינתיים, כל זמן שסעיפים שונים בתכנית מתעכבים, משתמש האוצר בתוספות התקציב שכבר אושרו לצרכים שלא נצפו, כמו גיוס מורים ענק שנועד לאפשר את פתיחת שנת הלימודים בקפסולות, או הגדלת הסיוע של מס הכנסה שלילי.

כ"ץ מעביר, אפוא, תקציבים מ"קופסת קורונה" אחת שכבר אושרה וטרם נוצלה לקופסה אחרת, דחופה יותר, שטרם אושרה. האם זה המשחק עליו רמז מרידור?

גורמים באוצר טענו אתמול כי כ"ץ סירב לדרישת טרנר אייל לצרף את היועץ המשפטי של משרדו, אסי מסינג, לישיבה שבה הוחלט על הזזת הכספים, וכי עובדה זו מחזקת את הטענה שמדובר במשחק תקציבי לא לגיטימי.

גורמים באוצר טענו כי כ"ץ סירב לדרישת טרנר אייל לצרף את היועץ המשפטי של משרדו, אסי מסינג, לישיבה שבה הוחלט על הזזת הכספים, וכי עובדה זו מחזקת את הטענה לכך שמדובר במשחק תקציבי לא לגיטימי

בלשכת כ"ץ הכחישו את הטענה הזאת מכל וכל, ומסרו בתגובה: "מדובר בשקר גס. השר מקיים ישיבות תכופות בהשתתפות כלל גורמי המקצוע במשרד האוצר, כולל היועץ המשפטי, ולעתים יחד עם הגורמים הרלוונטיים במשרד רה"מ, בבנק ישראל ובביטוח הלאומי, כדי לבחון אם קיימים מקורות תקציבים שלא נוצלו מתוך תכניות הסיוע, מתוך רצון לבחון כיצד ניתן להקצות אותם לסיוע למשק".

קרן טרנר אייל (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

כ"ץ אומר עוד כי מרידור התנגד להעברות הכספים הללו לא בטענה שאינן תקינות, אלא בטענה שאין מקור תקציבי שיממן אותן. למעשה, עולה מטענותיהם של כ"ץ ומרידור, כי לשיטתו של מרידור, אם למדינה אין תקציב מאושר, היא צריכה למנוע את סיוע החירום מהמובטלים וממערכת הבריאות והחינוך.

לפי התגובה של כ"ץ, "עמדת אגף התקציבים שאין מקורות פנויים התקבלה כעובדה, ומשכך סוכם כי יש צורך לייצר מקור של קופסאות קורונה נוספות לצרכים נוספים". במילים אחרות, לפי גרסתו של כ"ץ, מאחר שמרידור לא הסכים להזיז כספים מקופסה לקופסה, כ"ץ היצירתי המציא תרגיל חדש שבו נוצרו ואושרו קופסאות חדשות, מבלי לקחת תקציבים לא מנוצלים מקופסאות הישנות.

מרידור עצמו סירב להסביר למה התכוון, אך גורם בכיר באוצר אמר לזמן ישראל: "מהניסוח נשמע כאילו כ"ץ שיחק בנתונים, אבל כ"ץ לא עשה זאת. "כ"ץ לא הסתיר את העובדה שהגירעון הגיע לממדי ענק, שהתוצר מתכווץ וההכנסות ממס נחתכות. הוא לא צריך לשחק בנתונים, הוא יכול להאשים את הקורונה".

בכתבות שפורסמו אתמול והבוקר בעיתונים הכלכליים, נטען כי מרידור התייחס דווקא לתרגילים פיננסיים ששר האוצר ביצע ממש לאחרונה, אך הבכיר מסביר: "הוא ניסה ולא הצליח, ובסופו של דבר לא ביצע אותם. לדעתי זאת העברת כספים (לגיטימית), ולא המשחק בנתונים שמרידור התייחס אליו במכתב".

משה כחלון (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

2

משה כחלון

אז למה התכוון המשורר? בכיר באוצר המליץ לנו להסתכל לאחור, לקדנציה של השר משה כחלון. לטענתו, "מי ששיחק בנתונים שוב ושוב היה כחלון. דבריו של מרידור על 'שינוי אומדנים' לא מתייחסים לדברים שעשה כ"ץ, אלא לכחלון, שניסה כמה פעמים לשחק עם הנתונים על הגירעון בתקציב המדינה התופח".

לפי פרסומים בעבר, כחלון אכן ביצע תרגילים כאלה בתחילת 2018 ובתחילת 2019.  בינואר 2019 הודיע כחלון בטקס לעובדים מצטיינים כי "הגירעון לשנת 2018 צפוי להסתיים בשיעור של 2.9%". הדברים נאמרו שלושה חודשים לפני מערכת הבחירות לכנסת ה-22, שבה כחלון נמדד בעיקר על הישגיו השנויים במחלוקת, בעוד שמפלגת כחול-לבן מדגישה את הגירעון התופח בקמפיין שלה.

לטענת בכיר באוצר, "מי ששיחק בנתונים שוב ושוב היה כחלון. דבריו של מרידור על 'שינוי אומדנים' לא מתייחסים לדברים שעשה כ"ץ, אלא לכחלון, שניסה כמה פעמים לשחק עם הנתונים על הגירעון בתקציב המדינה התופח"

"לאורך כל התקופה האשימו אותנו במדיניות לא אחראית. עבורם מי שלא מעלה מסים הוא לא אחראי", הוסיף אז כחלון. אמנם גם גירעון של 2.9% גבוה מיעד ההוצאה המסורתי (1.8%) וממה שניתן היה לצפות בתקופה שלפני הקורונה, אבל הוא לפחות עמד ביעד ההוצאה הרשמי. עם זאת, בפרסומים מאותה העת נטען כי הגירעון בפועל היה גבוה בהרבה, 3.5%, וכי הוא הוקטן בעזרת תרגילים פיננסיים.

באותם פרסומים נטען כי האוצר ביצע הרחבה מסיבית של גביית מסים בחודשיים האחרונים של 2017 ושל 2018, וגבייה מוקדמת של מסים שיועדו להיגבות במשך השנה שאחריהם. התרגיל הזה, שנעשה על גבם של בעלי עסקים שנאלצו לשלם מוקדם יותר, דחה את הגירעון משנה לשנה ואיפשר לאוצר לסיים את השנתיים האחרונות בגירעון נמוך יותר, ואף להצהיר על "ירידה חדה בגירעון".

התרגיל שביצע לכאורה כחלון נחשף ועורר מהומה תקשורתית, ואף כיכב בקמפיינים נגדו, עד שבהמשך השתנו הנתונים: חודשיים לאחר מכן, פורסם באופן מוצנע, בשעת לילה, כי גירעון 2019 צמח בחזרה במהירות שיא ל-3.5%.

כחלון, שסירב להגיב לכתבה הזאת, אמר בזמנו בתגובה לטענות על משחק במספרי הגירעון: "שלא יספרו לכם סיפורים, אין מושג כזה לשחק במספרים, זה קשקוש, כל המספרים מפוקחים על ידי חברות בינלאומיות. בחיים הכלכליים, כשאתה הולך להנפיק חוב, או לגייס כספים אי אפשר לשחק במשחקים".

מקורביו של כחלון אמרו השבוע לזמן ישראל כי, "מבקר המדינה בדק בזמנו את הטענות על שינוי במספרים, וקבע שלא היה דבר כזה".

שאול מרידור (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

3

שאול מרידור

יש גם מי שטוענים כי מרידור ניסה להרחיק את עצמו ממעשים שהוא היה בין האחראים להם. לדבריהם, לממונה על התקציבים יש סמכויות נרחבות מאוד, וכל תוספת או שינוי תקציבי נזקקים לאישורו. במשרדי הממשלה יש רפרנטים של האוצר שכפופים לממונה, ובפועל, גם השרים כפופים לו בניהול תקציבי משרדם, ו"קשה לחשוב כיצד ניתן לבצע מניפולציות בתקציב בלא תיאום איתו". למעשה, הם אומרים, מרידור עצמו ביצע מניפולציות באופן הצגת התקציב.

ואכן, דוח מבקר המדינה מתחילת 2018 מתח ביקורת חריפה על מהלכים פיננסיים נרחבים שביצע אגף התקציבים בראשותו של מרידור, והטיל ספק בתקינות שלהם ובסמכות של משרד האוצר לבצע אותם.

מדובר היה במהלכים שהאוצר ביצע כדי למנוע משרים ומנהלי משרדים ממשלתיים להשתמש בתקציבים שאושרו. האוצר, בהוראתו של מרידור, הגדיר כספים אלה כ"רזרבות" וכך יצר מצב שבו השרים ופקידי הממשלה לא יכלו להשתמש בהם, וזאת לכאורה בניגוד להחלטות התקציב של הכנסת.

משרד האוצר, בהוראתו של הממונה על התקציבים שאול מרידור, הגדיר כספים כ"רזרבות" וכך יצר מצב שבו השרים ופקידי הממשלה לא יכלו להשתמש בהם, וזאת לכאורה בניגוד להחלטות התקציב של הכנסת

"שיעורים גבוהים של רזרבות מלמדים על ריכוזיות של אגף התקציבים בשלב ביצוע התקציב", נכתב בדוח של המבקר המדינה דאז, יוסף שפירא, "ליקויים בניהול הרזרבות פוגעים באפקטיביות של הממשלה, יוצרים חוסר שקיפות מול הכנסת והציבור, ומעניקים כוח עודף לאגף התקציבים על פני משרדי הממשלה.

"היקף סכומי הרזרבות מצביע על תכנון לקוי ולא יעיל של הכנת התקציב", כתב המבקר בדוח, "תכנון זה מציג לממשלה, לכנסת ולכלל הציבור תמונה שגויה וחסרה של המקורות הכספיים במשרדי הממשלה ואף של יעדיהם האמיתיים.

"הימצאות תכניות רבות המשמשות בפועל כרזרבה בשל תקצוב יתר בשלב אישור תקציב המדינה תורמת להשפעת שר האוצר ואגף התקציבים על קביעת סדר העדיפויות של הממשלה בשלב ביצוע התקציב, ופוגעת בשקיפות אישור תקציב המדינה בכנסת. קיום רזרבה שאינה גלויה לכנסת בשלב אישור התקציב פוגע בשקיפות אישורו, ומעיד על ריכוזיות בתקצוב רזרבות בשלב החקיקה".

סתיו שפיר (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

הדוח התייחס גם לבג"ץ שהגישה חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר נגד השימוש של משרד האוצר באותן רזרבות סמויות ונגד חוסר השקיפות שבניהול התקציב – עתירה שהאוצר קיבל והבטיח לתקן, אך לפי דוח המבקר לא ביצע. "ראוי שהתחייבותו לבג"ץ בעתירת שפיר תבוצע על כל סעיפי התקציב, ובכלל זה בסעיפים 'הוצאות שונות' ו'הוצאות פיתוח אחרות'. הדבר אינו מייתר הסבר מלא והולם. הצעה לתקצוב סכומים במיליארדי שקלים בסעיפים שמנהל אגף התקציבים, בלי כל שקיפות, פוגעת ביכולת הכנסת והציבור ללמוד על השימושים והמטרות אשר להם מיועדים הכספים ולפקח על השימוש בהם".

לסיכום, קבע המבקר, כי "על הממשלה, שר האוצר והממונה על התקציבים לעשות בדק בית יסודי ולפעול ללא דיחוי לתיקון הליקויים. על הממונה על התקציבים לצמצם ככל הניתן את היקף הרזרבות הנתונות לשליטתו, ובכלל זה גם את הרזרבות הקיימות בסעיפים שבניהולו ולמעשה מיועדות לתחומי פעולה השייכים למשרדי הממשלה, ולהגביר משמעותית את השקיפות ויכולת הבקרה עליהן".

ממשרד האוצר נמסר בזמנו בתגובה לדוח: "שימוש ברזרבות תקציביות הנו כלי ניהולי מקובל לצורך ניהול סיכונים ושמירה על מרחב גמישות בניהול תקציב. עם זאת, משרד האוצר שואף לשפר משנה לשנה את דיוק תחזיות התקציב וזאת, תחת מגבלות לוחות הזמנים להכנת ואישור התקציב. כלל נתוני התקציב שעל בסיסם נכתב דוח המבקר, זמינים לעיון הציבור בחוברות התקציב שמוגשות לכנסת, באתר האינטרנט של משרד האוצר ברוח זו אנו גם נלמד לעומקו את דוח המבקר מתוך שאיפה להפיק ממנו מסקנות שיסייעו בהנגשת נתוני התקציב".

מרידור, טוענים בכירים באוצר, היה שותף מלא גם לתרגילים הפיננסיים שביצע לכאורה כחלון . "כחלון לא יכל לשחק ככה בגובה הגירעון בלי שיתוף פעולה של הממונה על התקציבים", טוען בכיר במשרד האוצר, "הוא לא יכל לבוא לרשות המסים ולהגיד להם 'תגבו יותר מסים בסוף השנה ואז הגירעון יקטן' בלי שיתוף פעולה של מי שאחראי על כל תנועה של כסף במשרד ממשלתי בישראל".

"כחלון לא יכל לשחק ככה בגובה הגירעון לבדו. הוא לא יכל לבוא לרשות המסים ולהגיד להם 'תגבו יותר מסים בסוף השנה ואז הגירעון יקטן' בלי שיתוף פעולה של מי שאחראי על כל תנועה של כסף במשרד ממשלתי בישראל".

מרידור, כאמור, סירב להגיב לכתבה.

בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

4

בנימין נתניהו

האם ייתכן כי מרידור כיוון בכלל את דבריו ל"משחקים" בתקציב שהגיעו הרבה יותר מגבוה?  מרידור עבד באגף התקציבים משנת 2002 ועד עזיבתו הזמנית את האוצר ב-2013 וצמח שם בתקופה שבה בנימין נתניהו שימש כשר. אביו, השר לשעבר דן מרידור, היה בעבר ממקורבי נתניהו, לפני שהפכו ליריבים מרים.

מרידור הבן הרבה לחלוק שבחים לנתניהו כשר אוצר. "ב-15 שנים האחרונות קרה דבר די מדהים", אמר למשל בכנס ב-2018, "ההוצאה הציבורית שהייתה סביב ה-50% ירדה לסביבות ה-40%. החוב צומצם בהיקפים משמעותיים, בניגוד למגמה הבינ"ל, וזה לא קורה לבד, אלא תוצר של מדיניות פיסקלית אחראית".

אלא שמאז עברו שנים, מדיניותו של נתניהו השתנתה, ובשנים האחרונות הוא מנסה דווקא להגדיל את תקציבי המדינה שפקידי האוצר, במיוחד שאול מרידור, מנסים לצמצם. מגמת הגדלת התקציב הואצה בחודשים האחרונים, כמובן, עקב המשבר, מצב המשק הידרדר וכעת לנתניהו נוח לטפול את האשמה על הפקידים.

דן מרידור (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בשנה האחרונה שררה בין נתניהו למרידור מתיחות גוברת והולכת, שהפכה לעימות גלוי לאחר שנתניהו הכריז על חלוקת "מענק הקורונה" – 6 מיליארד שקל שחולקו ללא אבחנה לכל אזרחי ישראל.

סמוך להכרזה על המענק, הכריז מרידור בהרצאה פומבית שנשא במרכז הבינתחומי הרצליה: "לא נפסיק להשמיע את עמדתנו גם אם לא אוהבים לשמוע אותה. אמינות זה דבר שנבנה לאורך זמן ונהרס די מהר. אי אפשר להעביר בשעה 12 חוק במסגרת מסוימת ובשעה 19 להודיע על מסגרת נוספת".

בתגובה, תקפו כמה שרים, ח"כים ופעילים בולטים בליכוד את מרידור, ונתניהו עצמו כתב בטוויטר: "בלתי נתפס שפקידים מתדרכים נגד החלטות שהתקבלו בממשלה ומנסים לסכל אותן. לא נקבל זאת". במסיבת העיתונאים שבה בישר נתניהו על המענקים הוא נשאל אם דרש להדיח את מרידור, ולא הכחיש זאת.

מדיניותו של נתניהו השתנתה, ובשנים האחרונות הוא מנסה דווקא להגדיל את תקציבי המדינה שפקידי האוצר מנסים לצמצם. לאחר שמצב המשק הידרדר, לנתניהו נוח לטפול את האשמה על הפקידים

גם  כץ החרה-החזיק אחרי דברי נתניהו ואמר: "עובדי המדינה נדרשים למלא אחר החלטות הדרג המדיני. אם יוצגו בפניי הוכחות למעשים מסוג זה (התנגדות של הפקידים להחלטות הפוליטיקאים, ת.ג), הדברים יטופלו במסגרת משמעתית".

לכן לא מפתיע שיש באוצר מי שסבור כי ההתפטרות המתוקשרת של מרידור, ומכתב "אני מאשים" שלו, עשויים להיות מעין חלק "בליים גיים" שהוא מנהל ראש בראש עם נתניהו עצמו, ולא רק עם שריו המתחלפים.

"מרידור היה שותף לכל מהלכי כחלון ונתניהו, ניהל וביצע אותם, כולל המשחקים בתקציב", אומר בכיר באוצר, "עכשיו, כשהמשק מתמוטט והכישלונות יוצאים לאור, נוח לנתניהו להתנער מאחריות, להאשים את הפקידים ולהעלות אותם על הגיליוטינה; ולהם נוח ללכת הביתה ולכתוב על שחיתות ומינהל לא תקין".