כאיש יחסי ציבור ותיק הקפדתי תמיד לעסוק בצד הנקי של המקצוע, לפי תפיסתי אותו – תיווך בין לקוח לבין אמצעי התקשורת, במטרה להביא בפניהם את מיטב המידע, בזמן, במקום ובאמצעים הנכונים. טיפלתי אך ורק ביוצרים, אמנים, מוסדות תרבות וארגונים חברתיים, וכול אימת שנתקלתי בעבודה עם פוליטיקאי זה היה רק דרך עבודה עבור לקוחות מתחומי התרבות והחברה. וגם אז עשיתי זאת בזהירות מופלגת.
תמיד נמנעתי מעבודה עם חברות המשווקות תוצרתן (יחסי ציבור לצרכנות), מפלגות או אישים פוליטיים. זאת, משום שצרכנות משעממת אותי עד מוות, ופוליטיקה מושכת אותי כמו אש. אבל ידעתי להיזהר מפניה. שכן, קמפיינים פוליטיים הם רוויי יצרים, ובהם אין שום ערך לאמת, אלא אם היא משרתת את דובריה. ועל פי רוב, בעיקר בעשור האחרון, קמפיינים כאלה גם רווי הסחות דעת, סחרירים ושקרים.
אילן שיינפלד הוא סופר ומשורר, מראשי מחאת הסופרות/ים והמשוררות/ים. הוא בן למשפחה מנובוסליץ אוקראינה ומשדלץ פולין. סבו וסבתו מצד אמו חיו בשיכון ד' בבני ברק וקבורים בבית העלמין "חזון איש". עיקר יצירתו עוסקת בפרשות מן ההיסטוריה היהודית, עליה זכה בפרסים רבים ובהם פרס ברנר לספרות ופעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים. אילן הוא אב גאה יחידני לתאומים בני אחד עשר, ומתגורר בתובל בגליל המערבי.
קידום קצינים במשטרה ובמערך הכליאה הלאומי בהתאם לחנופה ונכונות לפעול בניגוד לשלטון החוק ולפגוע בזכויות אדם למען שר פשיסט, אינו המצאה ישראלית. מדובר בדפוס מוכר מהפיכות משטרים לדיקטטורות – ומהדיקטטורות עצמן.
התוצאה היא כמובן דחיקת קצינים מקצועיים, הגונים, ישרים ומחויבים לשלטון החוק, פריחת פשע מאורגן, השתלטות עבריינית על שלטון מקומי, התפרצות אלימות חמורה וגיהינום חברתי-כלכלי בעיקר למוחלשים.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
מדוע בלבנון נראה שהמכות הצבאיות הביאו את חזבאללה להסכים להפסקת אש ואילו ברצועת עזה, שחטפה מכה הרבה יותר קשה, חמאס כמעט שלא זז מעמדותיו?
יש לכך הרבה סיבות, אך המעניינת שבהן היא הצורך של ארגוני טרור, כמו חזבאללה וחמאס, לשמור על מינימום לגיטימציה ציבורית שמתחתיה לא יוכל עוד הארגון להתקיים, ולא משנה עד כמה דכאני ומפחיד הוא. הלגיטימציה הציבורית של ארגוני טרור תלויה בין היתר בברירות העומדות בפני האוכלוסייה שבקרבה הם פועלים ובאופן בו נתפס הצד השני – כמרושע או רק קשוח.
ד"ר יריב מוהר הינו סוציולוג שעוסק בפעולה קולקטיבית, אלימות פוליטית וטרור, ומשמש כמנהל היוזמה לביטחון וזכויות האדם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אפשר לחסוך הרבה כשקונים רק את החיצים, ואת המטרה כבר מציירים סביבם.
הדעות השמאלניות של כותב המאמר הן שמניבות את המסקנות המעשיות, ולא להיפך.
האם לאחר פשעיהם של העזתים, טרנספר הוא אפשרות כל-כך בלתי מתקבלת על הדעת, במיוחד שרבים מהם גם היו רוצים בכך?
"העם הפלסטיני" הומצא כדי למנוע פיתוח וקיום ישות יהודית-ישראלית משגשגת ועצמאית, שתפריע לתכניות הגלובליסטים.
שימור מעמד הפליטות והעברתו מדור לדור ללא כל בסיס בחוק הבינלאומי, בעזרת כנופיית UNRWA, נועדו לאותה מטרה (הדבר האחרון שמעניין אותם הוא טובתם של ה"פלסטינים").
אבל נראה שלכותב המאמר אין מה לחשוש. יותר סביר שהכוונה היא לא להגלותם, אלא לרכז אותם (ולא רק אותם) ב"ערי 15 דקות"; וזה רק שלב בתכנית המפיה הגלובליסטית, שמובלת כרגע ע"י הפורום הכלכלי העולמי – WEF בראשות הנאצי קלאוס שוואב, ל"סדר עולמי חדש".
המלחמה היא רק אמצעי, והונאת ה-Covid-19 וחארטת "משבר האקלים" נועדו לתרץ ולפתח אמצעים להגבלת חירויות והדרת אנשים מהשטחים הפתוחים.
הנשיא יצחק הרצוג אמנם נבחר בתמיכת בנימין נתניהו, אך אין בכך חובה פוליטית או מוסרית לכסות על מעשיו. הנשיא, המייצג את טובה הציבור כולו, חייב לפעול ולגשר בין רבדי האוכלוסייה השונים.
עם תחילת המחאה נגד ההפיכה המשפטית של הקואליציה הקיצונית ביותר שקמה אי פעם בישראל, הנשיא הרצוג נרתם למשימה העליונה מכל, אחדות העם ושמירה על אופייה הדמוקרטי של המדינה וערכי מגילת העצמאות. אך מאז הוא נרדם ומסתפק בהכרזות חסרות נחישות.
דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם