בנימין נתניהו היה מנהל שיווק בכיר, ערני ואגרסיבי ברים, קונצרן רהיטים ענק, חברה שהפסידה בהמשך את ההובלה בשוק לחברה מתחרה, ולטענות יורשיו בתפקיד היתה לו תרומה להרס תדמיתה. איכשהו משם הוא התקדם למנהל המדינה כולה.

נתניהו כראש הממשלה התחיל למעלה עם מדינה דמוקרטית, עם מערכת משפטית ששמה הולך לפניה, עם מערכת בריאות מעולה ועם משק במצב טוב מבחינה כלכלית ואבטלה נמוכה, ואיכשהו העניינים הדרדרו למטה, לסף החרבתם.

נתניהו כרה"מ התחיל למעלה עם מדינה דמוקרטית, עם מערכת משפטית ששמה הולך לפניה, מערכת בריאות מעולה, כלכלת משק במצב טוב ואבטלה נמוכה, ואיכשהו העניינים התגלגלו למטה, לסף החרבתם

וזה לא היה עניין פשוט. זה לקח חודשים ושנים. נתניהו השקיע לילות כימים בהסתה וזריעת שנאה, תכנון גרוע, הצבת אנשים לא מתאימים לתפקידם, שיסוי אנשי השמירה שלו באנשים הטובים במערכת, חישובים מוטעים, בלגן מאורגן, התעלמות מהזדמנויות ופתיחת כל פרצה לכישלונות.

לא היה קו מוסרי שנתניהו לא שבר ופרץ, לא היה שבר בחברה הישראלית שהוא לא הרחיב, ולא היה סדק בחברה שהוא לא ניצל כדי לפצל אותה עוד יותר.

לאחרונה נראה שישראל קוטפת את הפירות הבאושים. פוליטיקאים ציניים, קצרי רואי וחסרי אחריות שדואגים רק לסקטור שלהם, הפקרה כלכלית של עצמאים ובעלי עסקים שבקושי שרדו את הסגר הראשון ועדיין לא התאוששו ממנו, ממשלה מסוכסכת קשות בתוכה, שאינה מתפקדת כלל כממשלה, החלטות שמשתנות מרגע לרגע בהתאם ללחצים, ראש ממשלה שמסובך בענייניו המשפטיים והאישיים ונמצא במצב הלחיץ ביותר שניתן לתאר, היעדר מוחלט של דוגמא אישית וחוסר אמון מוחלט בשלטון.

לאחרונה הגיעה ישראל הגיעה למצב של עלייה חדה במספר הנדבקים ובהם גם קבוצות הגיל שיתדרדרו בסבירות גבוהה יותר למחלה קשה ואשפוז. למצב בו ברמת התחלואה הנוכחית מתקשים מאד להגן על בתי האבות – מלכודת המוות של הגל הראשון – מחדירה של הנגיף לתוכם על ידי אנשי צוות. למצב בו בתי החולים פועלים קרוב מדי לשיא יכולתם.

לאחרונה הגיעה ישראל למצב בו היא צריכה לבחור בין דבר וכולירה, בין כניעה לקורונה לבין הרס המשק. מצב בו ישראל נכנסת לסגר השני במצב הכי גרוע שאפשר לדמיין ואזרחיה סובלים מאי אמון במקצועיות ההחלטות. מצב בו כל החלטה מצטיירת כפוליטית, צינית או אינטרסנטית. מכל עבר נשמעות קריאות והכרזות על אי ציות אישי וקבוצתי להחלטות הממשלה בפרשת הקורונה, הנובעות, בין השאר, מחוסר אמון בנתונים הבסיסיים ביותר.

לאחרונה הגיעה ישראל למצב בו היא צריכה לבחור בין דבר וכולירה, בין כניעה לקורונה לבין הרס המשק. מצב בו ישראל נכנסת לסגר השני במצב הכי גרוע שאפשר לדמיין ואזרחיה סובלים מאי אמון במקצועיות ההחלטות

תכנית הסגר הנוכחית, שהוא האחראי לה, מלאה בבעיות קשות. סגירת מקומות עבודה ומסחר שעוצמת ההדבקה בהן לא מהגבוהות אבל הנזק של סגירתן למשק אדיר, והחרגה מהמגבלות של תפילות בבתי כנסת סגורים ואירועים אחרים, שדוקא ידועים כבעלי פוטנציאל הדבקה.

ובדיוק כאשר ההרס כמעט נשלם והפך גלוי לכל, העניק טראמפ לנתניהו הסכמי נורמליזציה עם מדינות המפרץ במטרה להסוות את כל המחדלים והכשלונות.

אבל חרף הקלות והסחות אלה, המדינה בהנהגתו של נתניהו טובעת בים של אסונות. הגדלת מספר החולים והמתים מקורונה, הרס העסקים הקטנים והבינוניים במשק והגדלת האבטלה לרמות בלתי נתפסות.

נתניהו היה איש שבנה את עצמו לבד, שחב את חוסר ההצלחה שלו לאף אחד. מילכוד 22.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.