מתיחות גוברת במזרח הים התיכון - האם ניתן להכילה?

מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיטסוטקיס (צילום: Aris Messinis/Pool viaAP)
Aris Messinis/Pool viaAP
מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיטסוטקיס

בחודשים האחרונים גברה המתיחות באגן הים התיכון ובעיקר בין טורקיה ויוון. מתיחות זו באה לידי ביטוי במכלול צעדים:

  • רטוריקה חריפה משני הצדדים.
  • תמרונים ימיים.
  • שיגור ספינות קידוח תורכיות למים הכלכליים של יוון וקפריסין (ביחס לזו האחרונה מדובר בפעילות מתמשכת).

החשש מפני התדרדרות האיץ ניסיונות לבלום את ההסלמה ולהושיב את שני הצדדים לשולחן המשא ומתן. גרמניה, המשמשת כעת כנשיאת האיחוד האירופי, מובילה את המאמץ לייצר הרגעה. ארה"ב פועלת גם היא, ומזכיר המדינה פומפאו ביקר באזור, וצפוי לשוב השבוע לאתונה.

בחודשים האחרונים גברה המתיחות באגן הים התיכון ובעיקר בין טורקיה ויוון. החשש מפני התדרדרות האיץ ניסיונות לבלום את ההסלמה ולהושיב את שני הצדדים לשולחן המשא ומתן

מתיחות זו הינה שלב נוסף במאבק המתנהל באזור לנוכח השינויים האסטרטגיים והבריתות האזוריות, כמו גם לנוכח גילויי הגז הטבעי במימי הים התיכון בשנים האחרונות. להלן נבחן את האינטרסים והמהלכים של השחקנים המרכזיים, בניסיון להעריך לאן פני הדברים.

1

טורקיה איננה מרוצה, בלשון המעטה, מהידוק שיתוף הפעולה האזורי במזרח אגן הים התיכון וחשה מבודדת מולו. פורום הגז האזורי, שהוקם בינואר 2019 ושהחוקה שלו נחתמה החודש, ממחיש אולי יותר מכל את הקואליציה האנטי-תורכית שמתייצבת מולה. פורום זה נתמך על ידי ארה"ב והאיחוד האירופי, וצרפת אף ביקשה להצטרף אליו כחברה מלאה.

המהלכים התורכיים בחודשים האחרונים – המעורבות האסרטיבית בלוב והחתימה איתה על הסכם המים הכלכליים, שיגור ספינות קידוח והאיום לעשות כן במים הכלכליים היווניים ליד כרתים וכאמור המשך הפעילות במים הכלכליים הקפריסאיים – נועדו לייצר לחץ ולהעביר מסר בוטה וברור כי לא ניתן להתעלם מהאינטרסים התורכיים.

אנקרה מבהירה אמנם כי היא מוכנה לדיאלוג עם יוון, אולם להבנתה יש ללוות את המסר המדיני בצעדים תקיפים בשטח. חשוב לקחת בחשבון גם את המצב הכלכלי הקשה בטורקיה לנוכח משבר הקורונה, שמגביר את הלחץ על הנשיא ארדואן.

2

יוון מנהלת בחודשים האחרונים מדיניות-חוץ פרו-אקטיבית ואסרטיבית יותר, שלא אפיינה ממשלים קודמים. ניכר, כי היא חשה בטחון עצמי רב יותר לנוכח מערכת היחסים שהשכילה לטוות עם שורה של שחקני מפתח באזור (בדגש על ישראל ומצרים), ועל רקע השיח המתהדק בינה לבין וושינגטון.

יוון מנהלת בחודשים האחרונים מדיניות-חוץ פרו-אקטיבית ואסרטיבית, שלא אפיינה ממשלים קודמים. ניכר, כי היא חשה בטחון עצמי גובר לנוכח מערכת היחסים שהשכילה לטוות עם שורה של שחקני מפתח באזור

הסכם המים הכלכליים שחתמה לא מכבר עם מצרים (אף כי מדובר בהסכם חלקי) נועד לאותת לאנקרה שיש בידיה אמצעים אפקטיביים מולה, ולמעשה מוסיף קלף נוסף לארגז הכלים היווני, אם וכאשר יתקיים משא ומתן ממשי בין השתיים.

אתונה, חשוב להדגיש, מבהירה כי היא מעוניינת בדיאלוג עם טורקיה, שמבוסס על החוק הבינלאומי, ואם זה לא יצלח – היא מוכנה ללכת לבית הדין הבינלאומי בהאג.

3

ארה"ב מגלה פעילות משמעותית במזרח אגן הים התיכון, למרות הפחת במעמדה ובהשפעתה בשנים האחרונות. מדובר באזור רגיש, בו פועלות גם חברות אנרגיה אמריקניות גדולות (כניסתה של שברון לישראל היא משתנה "משנה משחק"), בשתי חברות נאט"ו המתקוטטות האחת עם השנייה, ובחשש מפני ניצול המצב על ידי רוסיה. מערכת היחסים שלה עם יוון וטורקיה היא מורכבת, אולם ניכר כי ארה"ב מנסה להותיר את העימות במישור המדיני-דיפלומטי.

4

רוסיה נוקטת, לפי שעה, איפוק בקשר למתיחות בים התיכון, במקביל לביסוס מעורבותה הגוברת באזור, כולל בזירה הלובית. סביר, כי היא שבעת רצון מן המחלוקת בתוך נאט"ו, בין השאר לנוכח מערכת היחסים שלה עם אנקרה. בביקורו האחרון של שר החוץ הרוסי לברוב בניקוסיה, הוא הביע נכונות לתווך בין הצדדים, אולם סביר שהרוסים מבינים שהצדדים מתמקדים במתווכים אחרים, מה שמותיר להם אפשרות להמשיך בחיזוק מעמדם באזור.

5

גרמניה הפשילה שרוולים בניסיון לתווך בין יוון וטורקיה, הצליחה לייצר מספר מפגשי בכירים בהשתתפות שני הצדדים, ומנסה להביא לפתיחתו של משא ומתן, שלכל הפחות יוביל לרגיעה. ניכר שטורקיה חשה נינוחות מול התיווך הגרמני, ויוון קצת פחות.

גרמניה הפשילה שרוולים בניסיון לתווך בין יוון וטורקיה, והצליחה לייצר מפגשי בכירים בהשתתפות 2 הצדדים, ומנסה להביא לפתיחת מו"מ, שלפחות יוביל לרגיעה. ניכר שטורקיה נינוחה מול התיווך הגרמני, ויוון קצת פחות

6

צרפת, בראשות הנשיא מקרון, חשה כי ניקרתה בפניה הזדמנות לבסס תפקיד צרפתי באזור, ובעיקר לנוכח הוואקום האמריקני. הפעילות האינטנסיבית בלבנון בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות, המעורבות האסרטיבית בלוב, והעמדה האנטי-תורכית החריפה בה נוקט מקרון מסייעים למצב את פריז בעמדה אקטיבית, ומחזקים את הבטחון העצמי היווני. לאחרונה נעשה ניסיון לצנן במעט את האווירה בין פריז ואנקרה, כששני המנהיגים שוחחו בטלפון והחליפו ציוצים רגועים יותר בטוויטר.

7

קפריסין שבעת רצון כמובן מהידוק שיתוף הפעולה האזורי, ומהתפקיד המרכזי שהיא ממלאת במסגרתו. אולם, בין השורות ניכר חשש מסוים בניקוסיה שדיאלוג תורכי-יווני עלול לבוא, במידה זו או אחרת, על חשבונם. על כן, קפריסין מנסה להבטיח תאום מוחלט עם יוון, ופועלת במרץ מול ארה"ב (וביקורו של פומפאו באי היה חשוב), האיחוד האירופי ורוסיה.

8

נאט"ו נמצאת כעת אל מול עימות בין שתי מדינות שחברות בברית, והדבר מעלה את השאלה האם היא יכולה למלא תפקיד מסייע או מפשר. דומה כי בנסיבות הנתונות התפקיד האפשרי של נאט"ו הוא מוגבל למדי, וטכני בעיקרו. הנציגים הצבאיים של יוון וטורקיה נפגשו בבריסל כבר מספר פעמים, ויש בכך חשיבות, לפחות במניעת אי-הבנות בשטח שעלולות להוביל להסלמה.

9

ישראל מרוצה מפירות מערכות היחסים המוצלחות שטוותה בשנים האחרונות עם שורה של שחקנים באזור, ובדגש על מצרים, יוון וקפריסין, וכמובן מהתבססותו של פורום הגז האזורי. ישראל הבהירה את תמיכתה בבעלות בריתה המרכזיות במזרח אגן הים התיכון, אולם ברור שעימות מחריף באזור בינן לבין טורקיה איננו משרת את האינטרסים שלה. שיח בילטרלי או אזורי עם אנקרה רצוי מבחינת ישראל, אולם יש קושי לקיים אותו לנוכח חילוקי הדעות העמוקים עם ממשל ארדואן בשורה של סוגיות מרכזיות.

ישראל מרוצה מפירות היחסים שטוותה עם שורת שחקנים באזור, והבהירה את תמיכתה בבעלות בריתה המרכזיות במזרח אגן הים התיכון, אך עימות מחריף באזור בינן לבין טורקיה אינו משרת את האינטרסים שלה

ובכן, האם פנינו להסלמה באגן הים התיכון? שני הצדדים הניצים – יוון וטורקיה – מאותתים כי הם מעוניינים בשיח מדיני, אף אם אין ציפיות גבוהות שהוא יוביל לפריצת דרך מיידית. ניכר, כי כל אחת מן המדינות מנסה לצבור קלפי מיקוח למשא ומתן עתידי – טורקיה באמצעות ההסכם הימי עם לוב והפעילות הפרו-אקטיבית (או הפרובוקטיבית) באזור, ויוון בעזרת ההסכם הימי עם מצרים ומערך שיתוף הפעולה האזורי הנרחב בו היא משולבת. נראה על כן, כי יש לצפות לתחילתו של דיאלוג בין שתי המדינות, שידחה לפי שעה, אם לא יחול שינוי בלתי צפוי, את "קולות המלחמה", עד לסיבוב הבא.

ומה ביחס לישראל? נראה שהנסיבות הנתונות, ומערך היחסים שנבנו בשנים האחרונות הן במזרח אגן הים התיכון והן מול מדינות במפרץ ומצרים, נוחים ומשרתים היטב את האינטרסים שלה. נסיבות אלו מגבילות את מרחב התמרון של ישראל  ביצירת דיאלוג עם טורקיה, ויש להודות כי זו האחרונה איננה מקלה על ניסיון לייצר דו שיח ממשי בינה לבין ישראל. מומלץ שישראל תוסיף להדק את יחסיה עם מדינות האזור ככל שניתן, באופן שיעלה את ערכה בהמשך הדרך, ויאפשר לה למלא תפקיד מרכזי בהרחבת שיתוף הפעולה האזורי.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,034 מילים
סגירה