ביצים אורגניות עוברות לאורך קו המיון (תצלום ארכיון) (צילום: AP Photo/Toby Talbot)

ביצים רגילות משווקות כ"אורגניות", והצרכנים משלמים את המחיר

תחקיר

משלמים פי 2 עבור ביצה אורגנית, ולכאורה בריאה יותר? ייתכן שאתם מקבלים ביצה רגילה באריזה ממותגת ● תחקיר זמן ישראל חושף את הפרצה שהשאיר משרד החקלאות בפיקוח על תוצרת אורגנית, וכיצד איפשר לאחד המגדלים המרכזיים לקבל הכרה כמשק אורגני, שבוע בלבד לאחר שלול הביצים ה"אורגניות" שלו נפסל בבדיקה מקצועית ● כך מבלבלים לכם את הביצים

הדרישה לאוכל אורגני נמצאת בעלייה מתמדת. באירופה ובארה"ב היא מוכפלת בכל כמה שנים. ב-2017 נאמד גודלו של השוק האורגני האמריקאי ב-47 מיליארד דולר, ולפי ההערכות הוא צפוי להגיע ל-70 מיליארד ב-2025. תוצרת השוק האורגני העולמי צפויה להגיע כבר ב-2024 להיקף כספי של 220 מיליארד דולר.

בארץ, הנישה הזו קצת פחות פופולרית, ותופסת רק כ-2% מענף החקלאות המקומית, וכ-13% מהיצוא החקלאי, עם קרוב ל-60 אלף דונם של גידולים אורגניים. אך הדרישה הגוברת למזון אורגני הביאה לחקיקת "החוק להסדרת תוצרת אורגנית" ב-2005, שבעקבותיו הקים משרד החקלאות ענף אכיפה ורישוי מתאים, לאכיפת התקנים שמאפשרים למשווק להכריז על תוצרתו כ"אורגנית".

אחד התחומים הצומחים בשוק המקומי הוא ענף הביצים, שהפך מנישה זניחה, לתעשייה גדולה של ביצים מתרנגולות מטילות, הגדלות בתנאי VIP, הכוללים לול מרווח, חופש תנועה, אפשרות לקרקר בחצר להנאתן וצריכת מזון שאינו מהונדס.

בשוק הזה פועלים כיום כ-30 מגדלים של ביצים אורגניות, והם משווקים לשוק המקומי קרוב ל-20 מיליון ביצים בשנה. יחד עם "ביצי חופש" (שאינן אורגניות) וביצים עם "אומגה 3", מהווה שוק הביצים "המיוחדות" 8% משוק הביצים בארץ.

עבור הביצים האלה מוכן הצרכן הישראלי להוסיף פרמיה, ולשלם לעתים מחיר כפול ממחירן של ביצים רגילות. במונחים שנתיים, מדובר בתוספת של לפחות 500 שקל לסל הקניות של משפחה ממוצעת בת 5 נפשות.

עבור הביצים האלה מוכן הצרכן הישראלי להוסיף פרמיה, ולשלם לעתים מחיר כפול ממחירן של ביצים רגילות. במונחים שנתיים, מדובר בתוספת של לפחות 500 שקל לסל הקניות של משפחה ממוצעת בת 5 נפשות

אז יש קהל צרכנים לביצים אורגניות שמוכנים לשלם יותר, ויש גם חוק שאמור לספק להם את הביטחון שהתוצרת שהם מקבלים אורגנית. ואולם לפי בדיקת זמן ישראל, כלל לא בטוח שהמדינה הצליחה לייצר מנגנון שמפקח על ייצור ביצים אורגניות, ומבטיח שביצים פשוטות לא נמכרות במלבושי מלכות, ובמחיר מופקע.

למעשה, נראה שמנגנון הפיקוח הזה משרת יותר את היצרנים מאשר את הצרכנים. למרבה הפליאה, תגובותיו של משרד החקלאות מאשרות זאת.

חווה לגידולים אורגנים (תצלום ארכיון) (צילום: (AP Photo/Elise Amendola, File))
חווה לגידולים אורגנים (תצלום ארכיון) (צילום: (AP Photo/Elise Amendola, File))

מחנק בלול ומזון מהונדס

גורמים בענף מתלוננים זה תקופה ארוכה כי אגף השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, המופקד על הפיקוח על הגידולים האורגניים, אינו מפעיל אמות מידה שוות בפיקוח. לטענתם, הוא מאפשר "מסחרה" בין הגורם המפקח לגורם המפוקח, ומונע הטלת סנקציות מרתיעות על מגדלי הביצים.

"המדינה היא העבריין המושבע פה. אתה יכול לצטט אותי: המדינה היא העבריין המושבע", אומר אברי רן, אחד ממגדלי הביצים האורגניות. "ישראל היא המדינה היחידה שמאפשרת למכור תוצרת אורגנית, אבל לא כופה את הפיקוח ולא מתקצבת אותו. אין למפקחים כלים לפקח, ויש תחרות בתחום הפיקוח. המדינה יוצרת מצב שאם מפקח אחד מאיים על מפוקח בשלילת רישיון, המפוקח מאיים עליו חזרה: 'אם לא תיתן לי אישור, אלך למפקח השני, למתחרה שלך'. חד וחלק".

מגדל ביצים: "המדינה היא העבריין המושבע פה. אתה יכול לצטט אותי: המדינה היא העבריין המושבע. ישראל היא המדינה היחידה שמאפשרת למכור תוצרת אורגנית, אבל לא כופה את הפיקוח ולא מתקצבת אותו"

תחקיר זמן ישראל, שבחן את תהליך הפיקוח על אחד המגדלים הגדולים והחשובים בשוק האורגני, "גליקסמן שיווק ביצים", מעלה תהיות דומות. מדובר באחד הספקים המשמעותיים בענף, המשווק כ-30 מיליון ביצים רגילות בחודש.

בשנת 2018 הקימה גליקסמן אגף אורגני, במשק גליקסמן-יואלס שבכפר מרדכי, מה שחייב אותה לעמוד בשורת הנחיות מחמירות, שמבדלות את הלול האורגני מלול ביצים רגיל. ההנחיות העיקריות מתייחסות לצפיפות גידול התרנגולות המטילות, אוורור וגישה לפתחי יציאה, סוג הריפוד של משטחי הגידול ואופיו האורגני של המזון שניתן לתרנגולות. עוד לפני שאוכלס בתרנגולות, נבדק המשק החדש על ידי אחד מארבעת הגופים בעלי רישיון לפיקוח מטעם משרד החקלאות, וקיבל מעין "היתר על-תנאי" שכלל הנחיות לתיקון פגמים באוקטובר 2018.

אריזת ביצים אורגניות של גליקסמן
אריזת ביצים אורגניות של גליקסמן

בין השאר נדרש המשק לבדוק את פרטי להקת התרנגולות המטילות, תאריך אכלוסן ומספרן בעת האכלוס; לייצר שיטת הפרדה בין המשק אורגני לזה המעורב; להציג מפה ותרשים מסודר של מבנה המשק; לוודא כי תכולת המזון שהתרנגולות מקבלות הינה אורגנית ועוד. בעיקר נדרש המשק לוודא שכאשר התרנגולות ימלאו את הלול בהמייתם הקולנית, הן לא יאוכלסו בצפיפות, ומספרן לא יעבור את הסף של "שש מטילות למטר מרובע". אם מצופפים את התרנגולות המטילות עוד קצת מתקבל לול רגיל, לא אורגני.

שנה חלפה, ודרישות להסברים והצגת נתונים מתקנים שהתבקשו ממשק גליקסמן-יואלס נענו בלך ושוב. המתחרים מצדם, החלו להתלונן על כך שאחד המגדלים המרכזיים בשוק הביצים האורגני מוכר לצרכן ביצה עממית במלבושי זהב, ולפיכך הוא גם היחיד שיכול להוריד מחירים.

המתחרים של משק גליקסמן-יואלס מצדם, החלו להתלונן על כך שאחד המגדלים המרכזיים בשוק הביצים האורגני מוכר לצרכן ביצה עממית במלבושי זהב, ולפיכך הוא גם היחיד שיכול להוריד מחירים

התחושה שמישהו מתחמן הניעה בדיקה חוזרת, לצורך חידוש הרישיון. הבדיקה החדשה, בוצעה בפברואר האחרון וסיפקה תוצאות חד משמעיות: התרנגולות במשק גליקסמן-יואלס אינן גדלות בתנאים התואמים את התקנות הנוגעות לגידול ביצים אורגניות, ואינן עומדות ברף הנדרש ברוב הפרמטרים המרכזיים.

בין השאר, התברר כי מפת המשק – שנדרשה עוד במבדק הקודם – אינה קיימת, כך שלא ניתן לבדוק את פתחי היציאה והכניסה הנדרשים בתקנות, והדוח ציין כי אין לעופות גישה חופשית למרעה, כך שבפועל לא מתקיימת כלל יציאה כזאת.

עוד נמצא, כי בניגוד לתקנות, נבנו בלול מפלסים עליונים ללא ריפוד מתאים. הבודק גם ציין בדוח שהיעדר חשיפת המטילות לאור שמש, וסגירה הרמטית של הלול בווילון שחור, מנוגדים לעקרונות הבסיסיים של גידול אורגני.

בעיקר העלתה הבדיקה ממצאים מדאיגים לגבי צפיפות התרנגולות, ונמצאה חריגה משמעותית היחס שנקבע: 1:6, מקסימום 6 תרנגולות על כל מטר רבוע.

סיכום הבדיקה לא הותיר מקום לספק: הלול הזה, שמנפיק יותר מעשרה מיליון ביצים אורגניות בשנה, פשוט אינו אורגני. מהדוח, שעיקריו נודעו לזמן ישראל, עולה כי המגדל חורג בכ-5,000 תרנגולות לפחות מהמותר בתקנה.

עוד נאמר שם, כי בהיעדר ריפוד מתאים על המדפים, יעדיפו העופות במשק –  שממילא נמצאים כאמור בחריגה של אלפים מהמותר – לשהות בצפיפות בלתי נסבלת על רצפת הלול. כך גם עולה מתמונות שצורפו לדוח.

לאור ממצאים אלו, מסכם הדוח, החברה המפקחת משהה את האישור האורגני, ופוסלת את הלהקה מלהיות אורגנית. לפי הדוח, חל איסור מוחלט לשווק מלול זה ביצים אורגניות עד לתיקון כל הליקויים המוזכרים ובחינתם.

הגורם המפקח הוציא למגדל כרטיס צהוב, וביקש לשלול ממנו את ההיתר עד לתיקון הליקויים. במקביל, שלח המפקח את תערובת המזון של התרנגולות לדגימה במעבדה, והתוצאות הצביעו על כך שעל אף הצהרת היצרן והיבואן, נמצאו סימנים להימצאות מזון מהונדס גנטית, GMO, אף שתרנגולות המטילות ביצים אורגניות אמורות לקבל תערובת מזון אורגנית בלבד.

לפי החשד שהעלה המפקח, לא רק שהתרנגולות אינן גדלות בתנאי משק אורגני, אלא שגם המזון שהזין אלפי מטילות במשק מאז הקמתו אינו אורגני בעליל.

דוכן למכירת ביצים בשוק מחנה יהודה (צילום: Liba Farkash/ Flash 90)
אילוסטרציה, דוכן למכירת ביצים בשוק מחנה יהודה (צילום: Liba Farkash/ Flash 90)

המגדל החליף את המפקח

אם ניתן היה לחשוב שמשרד החקלאות יגבה את הממצאים, ויפעל לתיקון המחדלים, הרי שהסנקציות שהוטלו על מגדל הביצים הסורר לא ארכו זמן. קצת אחרי שהחברה המפקחת שלחה את מסקנותיה, שלח המשק מכתב איום מעורך דין לחברה המפקחת, ובמקביל דרש ממשרד החקלאות להחליף את המפקח.

מאחר שבשוק קיימים ארבעה גופי פיקוח, משרד החקלאות מאפשר מעבר חופשי של מפוקחים בין ארבעת הגופים המפקחים עליהם. מה שפחות סביר זה שהמעבר בין גופי הפיקוח יכול להתקיים גם תוך כדי תהליך הפיקוח והטלת סנקציות. כלומר, אם המשק אינו מרוצה מחוות הדעת של הפיקוח מותר לו להחליף מפקח.

משרד החקלאות מאפשר מעבר חופשי של מפוקחים בין ארבעת הגופים המפקחים עליהם. מה שפחות סביר זה שהמעבר בין גופי הפיקוח יכול להתקיים גם תוך כדי תהליך הפיקוח והטלת סנקציות

גורמים בענף מסבירים שמהלך כזה אבסורדי. לדבריהם זה כמו לאפשר לקבוצה להחליף שופט במשחק כדורגל, לאחר שהוציא כרטיס אדום לשחקן, או כמו לאפשר לחשוד להחליף חוקר באמצע חקירת משטרה, כי היא קשוחה מדי עבורו.

יו"ר ארגון המגדלים האורגניים, בני שמולוביץ', מצהיר כי מגדלים לא יכולים להחליף מפקח בעיצומו של תהליך הבדיקה. לדבריו, "מגדל יכול להחליט שהוא מבקש להחליף מפקח אחד בשני מסיבות כלכליות, למשל. אם משה לוקח יותר מיעקב – אפשר לבקש לעבור ליעקב. אבל תפקידו של הרגולטור – שהוא אגף השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות – היא לוודא שהסיבה שהחלטת לעזוב מפקח כלשהו תקינה. אם הסיבה היא 'המפקח לא מוצא חן בעיניי ועושה לי חיים קשים ובלגאן בבדיקה', הרגולטור לא יכול לתת לזה יד".

גם בארגון המגדלים מודעים לפוטנציאל השחיתות של מעבר כזה בין המפקחים: "עד היום הוכיח הרגולטור שהוא יודע לטפל במקרים חריגים כאלה, ולא מאשר מעבר באמצע בדיקה. שמעתי את השמועה שבמקרה של גליקסמן-יואלס אישרו מעבר בין גופי פיקוח תוך כדי בדיקה, ולמיטב ידיעתי זה לא נכון. או בוא נגיד אחרת: חד וחלק משרד החקלאות אמר לנו שאין דבר כזה".

ואולם, מצאנו כי לא מדובר בשמועה, ולמעשה משרד החקלאות אישר את הפרטים, וטען שמותר לעבור בין מפקחים בכל עת, ובהתאם להוראות החוק: "עוסק רשאי לעבור בכל עת שיחפוץ ולהתקשר עם גוף אישור ובקרה אחר".

במשרד גם הבהירו כי הם מסתמכים על תקנה 14 לתקנות להסדרת תוצרת אורגנית (גוף אישור ובקרה), אף שהתקנה כלל לא מתייחסת לסיטואציה שבה מגדל נמצא באמצע בדיקה, בדומה למקרה שלפנינו.

כל הגורמים עימם שוחחנו בענף מודים כי מעבר כזה, באמצע הבדיקה, משמעותו "מקצה שיפורים" באמצע הליך פיקוח, שמעקר את השוט המרכזי שנתון בידי הפיקוח ומאפשר למגדל לאיים בסנקציה פשוטה: החלפת המפקח. מהלך כזה לא רק שגורם למפקח המאוים לאבד מיוקרתו, אלא גם גורם לו להפסיד לקוח משלם לעתיד. במובן הזה, התמריץ שיש למפקח לדקדק עם המפוקח קטן מאוד.

במשרד החקלאות, לעומת זאת, מחזיקים בעמדה שונה, וטוענים שהמעבר בין גורמים מפקחים דווקא טוב, כי "האפשרות לעבור בין גופי האישור והבקרה דווקא שומרת על הסדר הטוב באמצעות תחרות בריאה בין הגופים".

לא ברור מדוע במשרד הבריאות מעדיפים "תחרות" בין גופי האכיפה, על פני חיזוק היכולת לאכוף את הכללים לגידולים אורגניים שהוא עצמו קבע.

במקביל, במשרד החקלאות התגייסו כדי להגן על המגדל גם בסוגיית המזון שנחשד כלא אורגני, וכחלק מכך גם הפעם ננזף המפקח, ולא המגדל. המשרד מצא כי המעבדה שאליה נשלחה הבדיקה לא קיבלה הרשאה לבצע בדיקות GMO, וקבע כי ממצאי הבדיקה אינם יכולים לשמש עילה לפסילת ההיתר.

במשרד החקלאות התגייסו כדי להגן על המגדל גם בסוגיית המזון שנחשד כלא אורגני, וכחלק מכך גם הפעם ננזף המפקח, ולא המגדל. המשרד קבע כי ממצאי הבדיקה אינם יכולים לשמש עילה לפסילת ההיתר

אף שמדובר במעבדה המוכרת על ידי משרד החקלאות לביצוע בדיקות אחרות, אין היא מאושרת לבצע בדיקת GMO, מהסיבה הפשוטה שאף מעבדה בארץ לא קיבלה אישור לבצע בדיקה כזו. מתברר שהמשרד והגופים המפקחים מסתמכים אך ורק על הצהרות היצרן והיבואן באשר לטיב המזון של התרנגולות כ-NON GMO, או עומדים בהגדרת המשרד שמחייבת "הצגת מסמכים של יצרן רכיבי המזון, המעידים כי אינם מכילים חומרים מהונדסים גנטית". במילים פשוטות: אין בדיקה, וגם לא צריכה להיות בדיקה לפי אגף השירותים לצומח ולביקורת.

אבל מה קורה כשהמפקח בכל זאת חושד שלמרות הצהרת היצרן, יש בעיה עם המזון? במקרה המדובר, שלל ההפרות אכן עוררו את חשד המפקח, ששלח את המזון לבדיקת מעבדה שאיש לא מכחיש את ממצאיה, כולל המגדל עצמו ומשרד החקלאות. למרות זאת, המדינה מסרבת לבדוק את ממצאי בדיקת המזון, ולמעשה הורידה את הנושא מסדר היום. מתברר שגם בשאלה האם המזון שצרכו התרנגולות אורגני או מהונדס, גובר אינטרס המגדל על זה של צרכני הביצים.

בתגובתם הראשונה לזמן ישראל, התעקשו במשרד החקלאות שהמקרה של מזון מהונדס במשק גליקסמן-יואלס אינו מוכר להם כלל: "לא מוכרת לנו הטענה כי לעופות (במקרה המדובר, א"ה) ניתן מזון עם GMO".

רק לאחר שהוצגו בפניהם המסמכים, נזכרו במשרד החקלאות במקרה והגיבו: "'הממצאים' אליהם אתה מכוון בהחלט הועברו לידיעתנו, ומהווים דוגמה הממחישה את החשיבות והצורך בבקרה ובתחרות, וגם את הצורך בשמירה על העוסק האורגני מפני גוף אישור ובקרה העושה דין לעצמו".

בתגובתם הראשונה לזמן ישראל, התעקשו במשרד החקלאות שהמקרה של מזון מהונדס במשק גליקסמן-יואלס אינו מוכר להם כלל: "לא מוכרת לנו הטענה". רק לאחר שהוצגו בפניהם המסמכים, נזכרו במקרה והגיבו

נראה כי במקום לדאוג לחשיפת הממצאים, במשרד עסוקים בהגנה על מגדל שעבר על תקנות הגידול האורגני מפני המפקח שמצא את החריגה. הם אינם מכחישים שהמזון שניתן לתרנגולות מהונדס, אלא פשוט מסרבים לבדוק זאת, ובכך מגלגלים את הבעיה לפתחם של הצרכנים, ושאלה יאמינו למי שהם רוצים.

תרנגולת חופשית שניזונה ממזון אורגני (אילוסטרציה) (צילום: AP Photo/Dean Fosdick)
תרנגולת חופשית שניזונה ממזון אורגני (צילום: AP Photo/Dean Fosdick)

בירוקרטיה זה לחלשים

עצירת השיווק לביצים הלא-אורגניות של גליקסמן-יואלס לא נמשכה זמן רב. ב-20 בפברואר השנה עוד נמשכה התכתובת בין הצדדים, אבל שבוע לאחר מכן, ב-27 בפברואר, כבר היה למגדל אישור תקין לאחר שפשוט החליף את המפקח.

כך קרה שאחרי הפרת הכללים במשך קרוב לשנה וחצי בגליקסמן-יואלס, וגידול תרנגולות בתנאים לא-אורגניים, הספיקו שם להחליף מפקח וגם לקבל אישור להפעיל לול אורגני בתוך שבוע. מי שטען שיש בישראל בירוקרטיה, שירים את ידו.

כמעט מיותר לציין שהתוצרת לא הוסרה מהמדפים, המזון לא נשלח לבדיקה רשמית, משום שכאמור אין כזאת, והודעה לא נמסרה לציבור הצרכנים.

אחרי הפרת הכללים במשך קרוב לשנה וחצי בגליקסמן-יואלס, וגידול תרנגולות בתנאים לא-אורגניים, הספיקו שם להחליף מפקח וגם לקבל אישור להפעיל לול אורגני בתוך שבוע. מי שטען שיש בישראל בירוקרטיה, שירים את ידו

במשרד החקלאות טוענים שהליקויים הנוגעים לאופי גידול התרנגולות תוקנו: "כיוון שמדובר בלול פעיל, תיקון הליקוי בוצע באופן מידי על ידי העוסק, כדי שיוכלו להמשיך לשווק ביצים אורגניות ללא עיכוב, וכך התאפשר חידוש ההיתר", נמסר מהמשרד. "הציפייה ממגדל אורגני היא לתקן ליקויים בפרק זמן אפס".

האם באמת תוקנו הליקויים? גורמים בענף מפקפקים בכך. "צריך להבין שקודם כל, ולפני הכל, התרנגולות הללו גדלו בתנאים לא אורגניים", מסביר אחד מהבקיאים בנושא. "ולא מדובר על תקופה של שבועות, אלא על חלק נכבד מחייהן כבוגרות. הן גדלו במרעה לא אורגני, בצפיפות, וכנראה צרכו מזון מהונדס. זה אומר שאין תיקון רטרואקטיבי. גם אם עכשיו שופרו התנאים שלהן – כדי לתקן את הליקויים היה צריך להחליף את הלהקה כולה.

"שנית, בשלושה או חמישה ימים קשה מאוד לתקן ליקויים בסדר גודל כזה. מדובר, על פניו, בשינוי מבנה הלול, יצירת פתחים, הקטנה של מספר התרנגולות, התקנת ריפוד נוסף ועוד. יש לשער שהמגדל ביקש להחליף את גורם פיקוח כי גורם הפיקוח היה קשוח איתו. אז הוא החליף את השופט באמצע המשחק".

איסוף ביצים בלול תרנגולות (צילום: Rachael Cerrotti/Flash90)
אילוסטרציה, איסוף ביצים בלול תרנגולות (צילום: Rachael Cerrotti/Flash90)

תגובות

משרד החקלאות מסר: "ב-17 בפברואר קיבל העוסק המדובר מכתב השעיה מגוף האישור והבקרה עקב ליקוי הקשור לכמות העופות בלול, שאינו עומד בדרישות לקבלת היתר. כמות שאושרה שלא כדין לאכלוס בתחילת גידול הלהקה על ידי גוף אישור ובקרה. כפי שהסברנו כבר, עוסק רשאי לעבור בכל עת שיחפוץ ולהתקשר עם גוף אישור ובקרה אחר, אך כאמור הוא גורר עמו את הסנקציות שניתנו לו על ידי הגוף הראשון. כך קרה גם במקרה הזה. כיוון שמדובר בלול פעיל, תיקון הליקוי בוצע מידית על ידי העוסק כדי שיוכל להמשיך ולשווק ביצים אורגניות ללא עיכוב, וכך התאפשר חידוש ההיתר. הציפייה ממגדל אורגני היא לתקן ליקויים באפס זמן.

"האפשרות לעבור בין גופי האישור והבקרה דווקא שומרת על הסדר הטוב באמצעות תחרות בריאה. כל גוף אישור ובקרה יודע שעליו לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, מכיוון שבנוסף על העין המפקחת של המשרד ייתכן שהתנהלותו כגוף פיקוח תיבחן גם ע"י גוף אחר שיקבל אליו עוסק שפוקח על ידו.

"נדגיש שוב כי המעבר נדרש להיות בהתאם לכללים הקבועים בתקנות וכן בהנחיות שמוציא מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת, וכל זה על מנת לשמור על התנהלות תקינה ושוויונית, תוך שמירה על האינטרס של הצרכן האורגני, העוסק האורגני וכן של גופי האישור והבקרה.

"ליקוי אינו מתוקן רטרואקטיבית. ליקוי מתוקן מאותה נקודת זמן והלאה. יש ליקויים שמעצם היותם פוגעים בסטטוס האורגני של התוצרת ותיקונם "לא יתקן" את הפגיעה בסטטוס האורגני. לדוגמה ריסוס בחומרים כימיים האסורים בחקלאות האורגנית לא יאפשרו מכירת התוצרת כאורגנית. לעומת זאת יש ליקויים שניתנים לתיקון, כך שבעת תיקון הליקוי הסטטוס האורגני יכול להישמר. המקרה המדובר מתאים לאפשרות השנייה. אם הצהרות יצרן מתבררות כלא נכונות, אנו מטפלים בנושא מול גוף האישור והבקרה של היצרן.

"'הממצאים' אליהם אתה מכוון בהחלט הועברה לידיעתנו, והם דוגמה הממחישה את החשיבות והצורך בבקרה ובתחרות, וגם את הצורך בשמירה על העוסק האורגני מפני גוף אישור ובקרה העושה דין לעצמו. הבדיקה במקרה הזה לא נעשתה בהתאם לכללי הדיגום הנדרשים, ולא בוצעה במעבדה המוכרת על ידינו לתחום הבדיקות הזה. על כן אין בסמכותו של גוף האישור והבקרה ואין בסמכותנו לפגוע בחופש העיסוק של עוסק באמצעות בדיקות שלא נעשו כדין. חשוב לציין שגוף האישור והבקרה בסופו של דבר השעה את העוסק בגין ליקויים שאינם קשורים לבדיקת המעבדה הזו, שכאמור בוצעה שלא כדין".

גליקסמן שיווק ביצים: שאלנו את ארז גליקסמן, הבעלים של גליקסמן שיווק ביצים, האחראית גם לול הביצים של גליקסמן-יואלס שאלות מפורשות לגבי ההפרות, התקלות שנמצאו והמזון שסופק לתרנגולות, וכן על המעבר למפקח אחר באמצע הבדיקה. התגובה שקיבלנו הייתה כדלקמן:

"חברת גליקסמן פעלה ותמשיך לפעול בהתאם לכל ההנחיות, התקנות, הכללים והוראות הדין השונות, מתוך רצון ומחויבות למתן שירות ללא דופי ללקוחותיה. בכלל זה, חברת גליקסמן תמשיך לפעול בהתאם להוראות משרד החקלאות, משרד הבריאות וגופי הפיקוח (אשר בדקו ואשרו את כל פעולותיה של החברה, לרבות בהקשר למשק המדובר), כפי שעשתה עד כה במסירות ובאדיקות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
מהיכרות ארוכת שנים עם אברי רן מדובר באדם נעים הליכות ובודאי לא אלים וקיצוני. אי הסכמה לדעותיו אינו צריך לחייג אותו כאיש אלים וקיצוני. אברי הוא ציוני אמיתי שאת כל האדמות שלו רכש בכספו ... המשך קריאה

מהיכרות ארוכת שנים עם אברי רן מדובר באדם נעים הליכות ובודאי לא אלים וקיצוני. אי הסכמה לדעותיו אינו צריך לחייג אותו כאיש אלים וקיצוני. אברי הוא ציוני אמיתי שאת כל האדמות שלו רכש בכספו הוא ללא תמיכה ממשלתית כלשהיא. כולי תיקוה שיהיו עוד רבים כמוהו והעולם יראה טוב יותר.

שלום, בתור נערה שגדלה לעולם הזה בו בעלי החיים נמצאים בתנאים מחפירים בגידול שלהם, ובתור נערה שרוצה לעשות שינוי אני יכולה להגיד שהכתבה לא הפתיעה אותי. ידעתי כבר תקופה על חוסר האכיפה שקיימ... המשך קריאה

שלום, בתור נערה שגדלה לעולם הזה בו בעלי החיים נמצאים בתנאים מחפירים בגידול שלהם, ובתור נערה שרוצה לעשות שינוי אני יכולה להגיד שהכתבה לא הפתיעה אותי. ידעתי כבר תקופה על חוסר האכיפה שקיימת בנושא של ביצים אורגניות אך לא ידעתי איך לנסות להבדיל בין החברות שמשווקות תחת כותרת שגוייה בשביל להשיג כסף רב יותר לבין חברות שהגידול של התרנגולות בצורה הנכונה חשוב להם. אני שמחה שהכתבה פורסמה ואני בטוחה שהיא מראה לאנשים רבים חלק מן האמת שקיימת מאחורי התעשייה. אני יודעת שחלק מן הבעייה היא חוסר הידע של אנשים לגבי הנושא הכללי של תרנגולות מטילות. תודה רבה על המידע החדש! מקווה שיגיע לכמה שיותר אנשים.

בהקשר לביצים האורגניות של 'גבעות עולם' ובעליה, אברי רן שמתראיין לכתבה: הביצים מגבעות עולם אולי אורגניות, אבל מוסר זה לא הצד החזק של החוה הזו. גבעות עולם ממוקמת ליד איתמר, בשכנות לכפר יא... המשך קריאה

בהקשר לביצים האורגניות של 'גבעות עולם' ובעליה, אברי רן שמתראיין לכתבה:
הביצים מגבעות עולם אולי אורגניות, אבל מוסר זה לא הצד החזק של החוה הזו.
גבעות עולם ממוקמת ליד איתמר, בשכנות לכפר יאנון, שתושביו סובלים מאלימות והצקות קשות חוזרות ונשנות של אנשי איתמר, גבעות עולם ועוד מאחזים בלתי חוקיים שנמצאים באזור. אברי רן, מייסד החווה הוא ימני קיצוני, שהורשע כמה פעמים בעבירות אלימות ומרמה.
הוא אולי מייצר ביצים אורגניות, אבל לחיות בצורה אורגנית והרמונית עם העולם זה לא מהחוזקות שלו.

מוזר שבכתבה על רווחת תרנגולות שכחתם לציין שהמרואיין ״האורגני״ אברי רן הוא אדם אלים, מראשי נערי הגבעות, שמתעלל ומטיל טרור אמיתי על שכניו הערבים. שם ה״חווה״ שלו: גבעות עולם - מותג של גזל,... המשך קריאה

מוזר שבכתבה על רווחת תרנגולות שכחתם לציין שהמרואיין ״האורגני״ אברי רן הוא אדם אלים, מראשי נערי הגבעות, שמתעלל ומטיל טרור אמיתי על שכניו הערבים.
שם ה״חווה״ שלו: גבעות עולם – מותג של גזל, התעללות ושנאה (בבני אדם)

תודה על התחקיר החשוב, מעורר השתאות (או שאולי כבר לא וצריך לפתח אדישות כדי לא לחטוף ייאוש) שעל כל צעד ושעל מתחמנים אותנו. הבריאות שלנו היא בתחתית סדרי העדיפויות. להחרים את גליקסמן.
עוד 2,504 מילים ו-5 תגובות
כל הזמן // שבת, 5 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו
Meryl Streep

מריל סטריפ היא ככל הנראה השחקנית עטורת השבחים ביותר של דורה ● ועדיין, הכוכבת בת ה-71 מגדירה את עצמה כ"לא יותר מאשר שחקנית עובדת" ● כעת היא מככבת בסרטו החדש של ריאן מרפי, "הנשף", שיעלה בשבוע הבא בנטפליקס ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על המסר של הסרט, על המורה למוזיקה שהפך לאישה והשפיע עליה עמוקות - ועל תקוותיה לימים שאחרי עידן טראמפ

עוד 1,870 מילים

זמן לפזר את מסך העשן שיצרה ועדת אגרנט

ועדת אגרנט הסתירה את הטעות של המודיעין האמריקאי, את חילוקי הדעות, ואת הפער המודיעיני שנוצר בין ההערכות של המודיעין הישראלי והאמריקאי ערב מלחמת יום כיפור.

מסך העשן שיצרה הוועדה מנע פגיעה ביחסי החוץ של ישראל בשנים הראשונות אחרי המלחמה אך לאחר 47 שנים הגיע הזמן לפזרו. הקונספציה השגויה של אמ"ן הסיחה את דעת הציבור ואיפשרה להסתיר את הטעות של המודיעין האמריקאי, שהרעיף על ישראל הערכות מרגיעות ושגויות ב-24 השעות לפני פרוץ המלחמה, כפי שמסר דיין בעדותו לוועדה.

מסך העשן שיצרה הוועדה מנע פגיעה ביחסי החוץ של ישראל בשנים הראשונות אחרי המלחמה, אך לאחר 47 שנים הגיע הזמן לפזרו. העיסוק בקונספציה השגויה של אמ"ן איפשר להסתיר את טעות המודיעין האמריקאי

דו"ח הפוסטמורטם הראשוני של סוכנות הביון האמריקאית מדצמבר 1973 קובע שהיה כישלון של המודיעין האמריקאי שלא התריע על מלחמה. בדומה למסקנות של ועדת אגרנט שפורסמו מספר חודשים לאחר הדו"ח האמריקאי באפריל 1974, הדו"ח קובע שהיה לאמריקאים מודיעין בשפע, מספק ומדוייק, ושהבעיה היתה באנליזה המודיעינית שנכשלה בשל הפרה-קונספציה, שהערבים בחרו בפתרון מדיני ולא צבאי. דו"ח הפוסטמורטם האמריקאי מציין גם שהמודיעין האמריקאי הושפע יתר על המידה מההערכות השגויות של המודיעין הישראלי.

דיין העריך כבר ביום שישי ה-5 באוקטובר בבוקר שמלחמה תפרוץ וביקש מזעירא להתיישר מודיעינית עם האמריקאים. המודיעין האמריקאי השיב שהערבים אינם מתכוונים לתקוף ולא תהיה מלחמה. הטעות של המודיעין האמריקאי שיתקה את מנהיגי ישראל שחששו שהאמריקאים יאמרו שישראל שוב פתחה במלחמה.

ועדת אגרנט קיבלה את הטענה של דיין שישראל היתה חייבת להיות מתואמת, מיושרת ומהודקת עם האמריקאים עד הסוף, כדי שנקבל סיוע אמריקאי במהלך המלחמה. קיסינג'ר איים על מנהיגי ישראל בחודשים שלפני המלחמה שאם ישראל תפתח במלחמה האמריקאים לא יסייעו לה ותהיה שואה גמורה.

דיין, בעזרת היועץ המשפטי של משרד הבטחון, עו"ד אליקים רובינשטיין, שיכנע את הועדה שהיה מחוייב להיות מיושר עד הסוף עם האמריקאים. ועדת אגרנט קיבלה את דעתו והתעלמה מהטעות בהערכת הכוחות של דיין, שאמר שעשה רק את המינימום כי חשש שישראל תשאר לבדה במלחמה.

דיין העריך כבר ב-5 באוקטובר בבוקר שמלחמה תפרוץ וביקש מזעירא להתיישר מודיעינית עם האמריקאים. המודיעין האמריקאי השיב שהערבים אינם מתכוונים לתקוף ולא תהיה מלחמה. הטעות שיתקה את מנהיגי ישראל

מסך העשן שיצרה הועדה מסתיר כבר 47 שנים את הטעות הקשה של המודיעין האמריקאי ערב המלחמה. היו שם חילוקי דעות ופער בין ההערכות של המודיעין האמריקאי והישראלי שנוצר ערב המלחמה. היה זיכוי של הדרג המדיני בשל הצורך להיות מיושר ומהודק עד הסוף עם האמריקאים, כדי שיהיו מחוייבים לסייע לנו במלחמה. לטענת דיין ויועצו המשפטי אליקים רובינשטיין, אחרי שהאמריקאים אמרו לנו כי לא תהיה מלחמה, לדרג המדיני לא היתה ברירה לכאורה, והוא פעל מתוך אילוץ מדיני שהיה בחזקת כורח עליון.

האם חילוקי הדיעות והפער בהערכות המודיעיניות היו אמיתיים?

הרולד פורד, היסטוריון של סוכנות הביון האמריקאית שכתב את הביוגרפיה של ראש הסוכנות בזמן המלחמה, וויליאם קולבי, כתב שקיסינג'ר הסתיר מידע קריטי שהיה בידיו על המלחמה – מראש הסוכנות קולבי ומשאר קהילת המודיעין האמריקאית.

פורד כותב כי גורם נוסף אשר פגע בהערכה של קהילת המודיעין האמריקאית – היה מצבו של הנשיא ניקסון. דעתו של ניקסון היתה מוסחת עקב פרשת ווטרגייט שהייתה בשיאה בזמן המלחמה, ולכן לא התקיימו פגישות עבודה סדירות בבית הלבן עם הנשיא. לדוגמה, קיסינג'ר קיבל מידע בהול על המלחמה ב-5 באוקטובר בערב מריי קליין, ראש מחלקת המודיעין והמחקר במחלקת המדינה האמריקאית, אבל לא שיתף את ישראל ואת הסי. איי. אי. במידע שקיבל.

חילוקי הדיעות והפער המודיעיני בין ישראל וארה"ב היו למעשה מלאכותיים. קיסינג'ר היה צריך להעביר מיידית ובאופן בהול את המידע הקריטי שקיבל על המלחמה מריי קליין ביום שישי בערב. איתו היה צריך לקבל גם את המידע הקודם שקיבל מברנז'נייב על הכוונות הרציניות של הערבים לפתוח במלחמה, ולהגיד לדיין ולגולדה: 'אתם צודקים, הערבים מתכוננים לתקוף את ישראל מחר, תגייסו מילואים, אתם רשאים להתחיל עם מכה מונעת, אנחנו אתכם, מתואמים ומהודקים עד הסוף'.

קיסינג'ר לא עשה זאת והטעה את כולם. את האמריקאים, הישראלים, הרוסים, וגם את המצרים לכל אורך שנת 1973. לקיסינג'ר היתה מדיניות חשאית, דו-פרצופית, מקיאווליסטית, שלא היתה המדיניות האמריקאית הפורמלית ולא אושרה על ידי הממשל האמריקאי.

קיסינג'ר הטעה את כולם. את האמריקאים, הישראלים, הרוסים, וגם את המצרים לאורך שנת 1973. לקיסינג'ר היתה מדיניות חשאית, דו-פרצופית, מקיאווליסטית, שלא אושרה על ידי הממשל האמריקאי

המדיניות של קיסינג'ר במלחמה היתה הפוכה ממדיניותו של הנשיא ניקסון, ונגדה את האינטרס האמריקאי הגלובלי להביס את הרוסים במלחמה, ולבסס את מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון ובעולם כמעצמת העל המובילה. יתכן שקיסינג'ר פעל בחשאי עבור האינטרסים של חברות הנפט האמריקאיות.

ניקסון ושלזינגר התערבו ברגע האחרון ומנעו את נפילת ישראל לתהום, בניגוד לדעתו של קיסינג'ר, והפעילו את הרכבת האוירית המסיבית לישראל שאיפשרה לישראל להפוך את הקערה על פיה במבצע אבירי הלב. גולדה מאיר הודתה לנשיא ניקסון מקרב לב על כך ובצדק בסיום המלחמה. הנשיא ניקסון היה ידיד ישראל ולא רצה להפסיד מלחמה שנייה לסובייטים בשנת 73, בניגוד למזכירו המקיאווליסטי, קיסינג'ר, שפעל בחשאי מאחורי גבו וגב המודיעין האמריקאי.

קיסינג'ר, מזכירו של "הנסיך" הנשיא ניקסון, נקרא "המקיאוולי האמריקאי" על ידי מעריצים ומבקרים. קיסינג'ר:

"מקיאוולי היה התיאורטיקן הפוליטי הראשון בעידן הנצרות שבאופן שיטתי ניתח את הדרישות של כוח והישרדות".

בריאליזם המיליטריסטי של מקיאוולי, התוצאה מצדיקה את האמצעים ומדינאות מופרדת ממוסר:

"יש מצבים מסויימים שבהם ככל שהשרידות יותר מאויימת, אפשרות הבחירה נעשית מוגבלת יותר, אלא אם כן אתה מעדיף להיהרס מאשר להשתמש באמצאים קיצוניים".

דיין לוקח אחריות אך ועדת אגרנט מתעלמת

דיין טעה בהערכת הכוחות, וחשב שישראל יכולה להרשות לעצמה מדיניות של לעשות רק את המינימום, ושגם כך ישראל תכה את האוייב שוק על ירך. השופט לנדוי כינה את החשש של דיין תסביך דה-גול, אך כפי שהתברר במלחמה, החשש של דיין היה לגמרי מוצדק. קיסינג'ר עצר את הסיוע הצבאי לישראל למרות צייתנותם העיוורת של מנהיגי ישראל.

אם הדבר היה תלוי בקיסינג'ר, ישראל היתה מקבלת את הסיוע החליפי שהובטח לה רק בסיום המלחמה כשהיא על סף כניעה בשל חוסר קריטי בציוד צבאי חליפי שהוא עיכב.

קיסינג'ר עצר את הסיוע הצבאי לישראל למרות צייתנותם העיוורת של מנהיגי ישראל. אם הדבר היה תלוי בו, ישראל היתה מקבלת את הסיוע החליפי שהובטח רק בסיום המלחמה, על סף כניעה בשל חוסר קריטי בציוד שעיכב

למזלה של ישראל, בסוף השבוע הראשון למלחמה סאדאת דחה את הצעת הפסקת האש במקום של רוסיה, ארה"ב ובריטניה. ישראל הצליחה לשכנע את מזכיר ההגנה שלזינגר ואת הנשיא ניקסון שרק רכבת אוירית מסיבית של מטוסי הצבא האמריקאי תאפשר לישראל לנצח במלחמה, והם התניעו את הרכבת האוירית האמריקאית בניגוד לדעתו של קיסינג'ר, שהמשיך להתנגד ולנסות למזער את הנזק, שגרמה לדעתו החלטת נשיא ארה"ב לסייע לישראל.

דיין לקח אחריות על הטעות המרכזית של מלחמת יום כיפור, הטעות בהערכת הכוחות, ביום השני של המלחמה, ב-7 באוקטובר 1973. שהובילה לטעויותיו האחרות.

הוידוי של דיין מה-7 באוקטובר 1973 נאמר בישיבה פורמלית ומתועדת של קבינט המלחמה של גולדה מאיר, בו השתתפו מלבד ראש הממשלה ושר הבטחון גם השרים הבכירים ישראל גלילי ויגאל אלון ומנכ"לי משרד החוץ, משרד ראש הממלה ומזכיריהם הצבאיים. לכן יש להודעה\וידוי של דיין תוקף היסטורי.

לא ברור איך יכלה ועדת אגרנט להתעלם מההודעה של דיין מה-7 באוקטובר 1973 שנאמרה בשלושת הימים הראשונים של מלחמת יום כיפור, אותם חקרה ועדת אגרנט בפירוט רב. לא יתכן שהפרוטוקול הדרמטי של קבינט המלחמה מה-7 באוקטובר שבו דיין אמר:

"לא הערכתי די את כח האויב, את המשקל הלוחמתי שלו, והגזמתי בהערכת הכוחות שלנו וביכולתם לעמוד",

לא היה על שולחן הועדה. אחרי המלחמה, דיין אימץ את סיפור ההפתעה שלא היתה, את הקונספציה השגויה של אמ"ן שאותה דחה לפני המלחמה, האשים את הדרג הצבאי בטעות בהערכת הכוחות ויישר קו עם מסקנות דוח הפוסטמורטם האמריקאי של קולבי ושל ועדת אגרנט.

אין עוד צורך לחפות על מעשי קיסינג'ר והטעויות של דיין

קיסינג'ר לא היה ידיד ישראל ב1973. משה דיין וגולדה מאיר כשלו בהבנת המדיניות של קיסינג'ר וחשבו שהוא הטוב בידידי ישראל בוושינגטון, ושכל חברי הקבינט האמריקאי של הנשיא ניקסון "ללא יוצא מהכלל" הם מימינו, בחזית אחידה נגד ישראל. כך אמר קיסינג'ר לדיפלומטים הישראלים שהאמינו בו אמון עיוור. לעומת זאת, לחברי הקבינט האמריקאי, קיסינג'ר הורה להתנהג מול ראש הממשלה גולדה מאיר בברוטליות ואגרסיביות גדולה אף יותר ממנו, כדי שיוכל לשחק את האיש הטוב.

קיסינג'ר לא היה ידיד ישראל ב-1973. דיין וגולדה מאיר כשלו בהבנת מדיניותו. חשבו שהוא הטוב בידידי ישראל בוושינגטון ושכל חברי הקבינט האמריקאי של ניקסון "ללא יוצא מהכלל" בחזית אחידה נגד ישראל

גולדה מאיר אמרה למנכ"ל משרדה מרדכי גזית שקיסינג'ר עשה "מעל ומעבר" למען ישראל ואל להם להטיל בו דופי באפריל 1973. היא לא שינתה את דעתה עד סוף המלחמה כשהתעמתה איתו בוושינגטון ב1 בנובמבר. דיין אמר לועדת אגרנט גם לאחר המלחמה, ב-11 בפברואר 1974, שהתרשם כי קיסינג'ר אמר אמת. אך יצירת חילוקי הדעות והפער המלאכותי בהערכות המודיעיניות של ישראל וארה"ב ערב המלחמה על ידי אי שיתוף מידע קריטי על המלחמה עם קהילת המודיעין האמריקאית ועם ישראל, מצטרפים לשורת מעשים של קיסינג'ר שפגעו קשה בישראל במלחמה.

ועדת אגרנט סיפקה לקיסינג'ר ולדיין מסך עשן שאיפשר להם להתחמק מאחריותם והגיע זמן לפזרו. יחסי ישראל ארה"ב טובים וחזקים ואינם תלויים יותר ביועץ לבטחון לאומי ומזכיר המדינה האמריקאי המקיאווליסטי, הנרי קיסינג'ר, שאיים אין ספור פעמים על ישראל בעצירת אספקת מטוסי הפנטום, בהתנתקות מישראל ובהערכה מחדש של יחסי ישראל ארה"ב – ביודעו שזו נקודת החולשה של משה דיין וגולדה מאיר.

אין צורך יותר לחפות על מעשיו ועל מדיניותו הדו פרצופית והעוינת של קיסינג'ר לישראל בשנת 1973. קיסינג'ר היה היוצא מהכלל שפעל בחשאי מאחורי הקלעים בוושינגטון ופגע בישראל וביחסי ישראל-ארה"ב יותר מכל חבר קבינט או יועץ לבטחון לאומי אחר בממשל האמריקאי אי פעם.

אין צורך יותר לחפות גם על הטעויות של דיין, מחשש שיתחיל "פרשה" חדשה כפי שאמרה אחרי המלחמה גולדה מאיר. דיין היה האיש שנתן את ההוראה להפעיל את רשת הסוכנים  במצרים בשנות החמישים, ודיין נתן את ההוראה לא להזיז כוחות ולהתחיל "צנוע" במלחמת יום כיפור כי טעה בהערכת הכוחות וחשב שגם כך נכה את המצרים שוק על ירך. ועדת אגרנט טעתה כשזיכתה את הדרג המדיני ויצרה את מסך העשן עבורם.

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
תמלול פגישת הפורום המיוחד של וושינגטון לניהול משברים WSAG בראשות קיסינג'ר ב2 בנובמבר 1973 לגבי העימות של ... המשך קריאה

תמלול פגישת הפורום המיוחד של וושינגטון לניהול משברים WSAG בראשות קיסינג'ר ב2 בנובמבר 1973 לגבי העימות של קיסינג'ר עם גולדה מאיר יום קודם

עוד 1,506 מילים ו-2 תגובות

חשד שאחד המומחים שקראו להסיר את סודן מרשימת המדינות התומכות בטרור - הופעל על ידי איש עסקים רב עוצמה ● אחרי שדבריה עוררו סערה, מחוקקת במצרים חזרה בה מהקביעה שאין בקוראן איסור על נשים מוסלמיות להינשא ליהודים או לנוצרים ● ואיחוד האמירויות חוגגת 49 שנות הצלחה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,046 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
צֶדֶק

כשפרקליטי ראש הממשלה מבקשים מבית המשפט "הגנה מן הצדק" הם לא מהססים לצטט פסק דין של בג"ץ שאסר את השימוש ב"טלטולים" בחקירות שב"כ - החלטה שנתניהו עצמו התנגד לה נחרצות ● הם גם לא מתביישים לגייס את חנוך לוין, שבלי ספק היה בז להם ● לא הגנה על הצדק דרושה כאן, אלא הגנה על הצדק הפואטי

עוד 1,695 מילים

למקרה שפיספסת

מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 47 ימים להשבעה

בלי דרמות ובאופן מסודר, ג'ו ביידן מתחיל לעבוד

צוות המעבר של ביידן עובד במלוא הקצב, והנשיא הנבחר הציג עד כה סדרת מנויים שנותנת אינדיקציה לגבי הכיוון שהוא מנסה להתוות בצורת הממשל שלו ● במקביל, בג'ורגי'ה נערכים לסיבוב השני על שני הכיסאות שיקבעו איזו מפגלה תשלוט בבית הנבחרים ● ופסק הדין הראשון של איימי קוני בארט רחוק מלהיות שמרן ● אור רפל-קרויזר מסכם את אירועי השבוע בדרך לבית הלבן

עוד 1,980 מילים

להוציא לחל״ת את מודל החל״ת

הויכוח על הצורך בסגר חוצה מגזרים וקבוצות בישראל. לכל אחד מאתנו דעה רפואית  מנומקת בעד או נגד הסגר וכמה ישפיע, אם בכלל, על מצב התחלואה. אבל רובנו מפספסים נקודה קריטית לא פחות – המגפה הכלכלית והחל"ת המחודש שבא בעקבותיה יישארו כאן גם אחרי שהקורונה תלך, והם עלולים לפגוע ביותר ישראלים.

ערב חנוכה תשפ"א, מדינת ישראל והעולם כולו מציינים שנה בדיוק להופעת נגיף הקורונה בחיינו. אך אם ציפינו שבשלב זה הממשלה תיעזר בניסיון שצברה בחודשים שחלפו כדי לנהל את המשבר הבריאותי והכלכלי באופן שונה מהדרך בה התנהלו הדברים עד עכשיו ותבצע הפקת לקחים – אנו (שוב) צפויים להתאכזב.

ערב חנוכה תשפ"א, ישראל והעולם יציינו שנה לקורונה. אך אם ציפינו שהניסיון שנצבר יסייע לממשלה לנהל בשלב זה את המשבר הבריאותי והכלכלי אחרת מכפי שהדברים נוהלו עד כה, אני שוב צפויים להתאכזב

אנחנו מצויים בפתחו של גל שלישי שלא באמת מפתיע אף אחד, רק שהפעם אנו מצויים גם בתחילת עונת החורף, והגל העולה יצטרף לנגיף השפעת המבקר קבוע באזורנו בין החודשים דצמבר ומרץ ומעמיס בכל שנה מחדש על מערכת הבריאות הרזה והרעבה גם ככה.

יותר מכל, הגל השלישי בפרט וההיערכות לקראתו בכלל מצד קבינט הקורונה והממשלה, מעיד יותר מכל על כישלונם של אלה בטיפול בכל הקשור למגיפה. מערך החקירות האפידמיולוגיות לא עשה את ההבדל כמצופה, והיחס כלפי תוכנית הרמזור ידוע. לכל זה תוסיפו את העובדה שממשלת ישראל, על שני ראשי הממשלה שלה, לא השכילה בחצי שנה האחרונה ליצור רשת ביטחון כלכלית יציבה ומתפקדת, שתגן עלינו ותעניק לנו – השכירים והעצמאים כאחד – חומת הגנה כלכלית. ועכשיו, כאילו כל זה לא הספיק לנו – אנחנו בדרך, כאמור, לסוג של סגר נוסף.

על מקבלי ההחלטות להבין כי הסגרים הקודמים המיטו חורבן כלכלי על אלפי עסקים, גדולים בינוניים וקטנים, וגרמה לסגירת רבים מהם. קברניטי המדינה חייבים להבין ששימוש חוזר במודל החל"ת הבעייתי, עד לבואם של החיסונים בעוד ארבעה חודשים במקרה הטוב, יכניס בכל כורחם מאות אלפי ישראלים נוספים למעגל האבטלה.

כדי לצאת ממנו יידרש פרק זמן ארוך ומייאש. עליהם להבין גם כי סגר בכל צורה שהיא, ללא טיפול כירורגי ומקיף במערכת הבריאות הגוססת, לא יועיל כנראה אלא עלול לעשות את הפעולה ההפוכה – להביא הלכה למעשה את המערכת למצב של אי ספיקה ואי יכולת להאבק במגיפה

קחו את כל אלה, ערבבו יחד, והנה לכם מתכון בטוח לוועדת חקירה ממלכתית.

עד כה רשת הביטחון הכלכלית שפרסה ממשלת ישראל מתחת לרגלי האזרחים הייתה קמצנית ודלה במיוחד, בניגוד למדיניות בה נהגו מרבית הממשלות בעולם. המסקנה מהסגר הראשון (והשני) ברורה – אין יציאה מהמשבר הבריאותי בלי שינוי כיוון במדיניות הכלכלית. לקראת הבחירות המסתמנות בקרוב עלינו לדרוש מכל מפלגה ומתמודד: מה שהיה לא יהיה.

רשת הביטחון הכלכלית שפרסה ממשלת ישראל לרגלי האזרחים הייתה קמצנית ודלה במיוחד ביחס למרבית ממשלות העולם. המסקנה מהסגרים ברורה – אין יציאה מהמשבר הבריאותי בלי שינוי כיוון במדיניות הכלכלית

מודל החל"ת out מודל השתתפות בשכר – in

כפי שראינו כבר בגלים הקודמים, רעיון החל"ת לא הוכיח את עצמו ורק חיזק את חוסר הוודאות של המעסיקים  והעובדים, שלמעלה מחצי מיליון מהם עדיין מצויים בחל"ת של למלעלה משמונה חודשים. מה שמכעיס יותר מכל הוא שהממשלה ("ממשלת קורונה" להזכירכם) עודדה את המעסיקים להוציא עובדים לחל"ת במקום למצוא פתרון הוגן והגיוני יותר ולמנוע ממאות אלפי אזרחים להגיע למצב בו הם בעצם מפוטרים באופן מעשי, ואין להם לאן לחזור. 

את המצב האבסורדי הזה צריך להפסיק, ועכשיו. במקום להוציא שוב עובדות ועובדים לחל"ת, על המדינה ליצור שיתופי פעולה עם ארגוני העסקים ולעודד עסקים להנהיג מדיניות של השתתפות בשכר. המשוואה פשוטה: המעסיקים מתאימים את היקף משרות העובדים לשעות ולתפוקה הנדרשת מהם בתקופה זאת, גם אם זה מצריך התאמה של העסק לעבודה מהבית. בתמורה, המדינה תיקח על עצמה לשלם את הפרש השכר שהעובדים הפסידו.

במצב כזה גם נרוויח את המשך פעילות המשק ללא פגיעה בעובדים מחד, ומאידך המדינה תחסוך תשלומי דמי אבטלה (מביכים ולא מספיקים) למאות אלפי אנשים, כשבתווך אותם עובדים ירוויחו שכר גבוה יותר מאותם דמי חל"ת. וכל זה מבלי לפגוע בבעלי העסקים, ועם מתן תנופה אדירה לגלגלי המשק הישראלי המקרטע ומתן מוטיבציה אדירה לציבור העובדים בישראל.

מאיר מישאל-שמואלי, פעיל חברתי, עוסק בדוברות וייעוץ תקשורתי לגופים חברתיים. דתי וסוציאל-דמוקרט שמאמין בערכי שלום שיוויון וצדק וביהדות מקרבת. נשוי למלי ויחד מגדלים ארבעה ילדים מתוקים. פועל בכל דרך להציג את היהדות האמיתית והמתונה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ונלחם להרחיק כל כפייה וסיאוב המגיעים מעסקני דת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 619 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

סרט גרמני מצליח לטפל בטראמפ והיטלר מבלי ליפול למלכודות

בסרטם החדש, "המשמעות של היטלר", בוחנים צמד הקולנוענים פטרה אפרליין ומייקל טאקר את האידאולוגיה הנאצית ומשרטטים קווים מקבילים בין שנות ה-40 לימינו ● בין האתגרים שאיתם מתמודדים שני הבמאים - איך ליצור סרט מעניין ומלהיב על הנאצים מבלי להפוך את האידאולוגיה הנאצית עצמה למלהיבה

עוד 1,879 מילים

בעוד כשלושה שבועות יתכנס הרכב של 11 שופטי בג"ץ לדון בשלל עתירות נגד חוק הלאום ● כשנחקק חוק היסוד, נאמר כי מדובר בחוק הצהרתי שאינו צפוי לייצר שינוי במארג הזכויות האזרחיות ● אבל המציאות טפחה על פניהם של המחוקקים התמימים ● השבוע קבע רשם בית המשפט בקריות כי "כרמיאל היא עיר יהודית" תוך שהוא מצטט את חוק הלאום ● ההחלטה הזו עשויה לשחק לידי העותרים ● פרשנות

עוד 915 מילים

דיווח: ניסיון להקים "מפלגת מקצוענים" חדשה

עמוס ידלין עשוי לחבור ליעלון, שאומר שאם אייזנקוט יתמודד, זה יהיה כמספר 2 ● גנץ: "תקציב מיד או בחירות" ● ישראל שילשה את כמות החיסונים שהוזמנו ממודרנה ● דיווח: ממונה הקורונה חושב שפתיחת הקניונים הייתה החלטה פוליטית ● דיווח: גורמים חרד"ליים מתכננים להריץ מפלגת ימין ● חולדאי מגייס כסף לקמפיין לראשות הממשלה

עוד 31 עדכונים

כ"ץ קבע פגישה עם גנץ, שלא מבין שהוא הולך לקנוסה

אתמול הודיעה כחול-לבן כי שר האוצר פנה אל גנץ וקבע עמו פגישה ביום ראשון על תקציב 2020/2021 ● לא בכדי יצאה ההודעה מהצד של גנץ ● שר הביטחון שם את מבטחו עכשיו בכ"ץ ומקווה שיוכל לצאת מהפגישה ביום ראשון עם בשורה שתשאיר אותו במסלול לרוטציה ● כ"ץ יקבל את גנץ בלבביות, אבל האכזבה שמחכה לו במשרד האוצר רק תצטרף לשאר מפחי הנפש ● פרשנות

אתמול בערב (חמישי) הפיצה הדוברות הרשמית של כחול-לבן הודעה לתקשורת. "שר האוצר ישראל כ"ץ פנה כעת לשר הביטחון בני גנץ בבקשה לקיים פגישה להצגת תקציב המדינה לשנים 2021/2020. השניים צפויים להיפגש ביום ראשון הקרוב. טרם נקבעה שעה".

לא בכדי ההודעה יצאה מבני גנץ. שר הביטחון מסרב לאבד תקווה. הוא קורע את החבל אבל משאיר חוט מחבר אחד. הוא עדיין מתחנן לאיזה נס, שישאיר את הרוטציה בחיים.

גנץ הרי כל כך קרוב למעון הרשמי ברחוב בלפור. יש לו אפילו משרד של ראש הממשלה החליפי עם מנכ"ל שאישרה הממשלה. ההסכם הקואליציוני מעגן כיאות את התנאים המופלגים שלו, אחד לאחד. איך אפשר לוותר על כל זה?

גנץ שם את מבטחו עכשיו בכ"ץ. הוא מקווה שיוכל לצאת מהפגישה ביום ראשון עם בשורה. הוא לא מבין שהוא הולך לקנוסה. האכזבה שמחכה לו במשרד האוצר מצטרפת לשורה של מפחי נפש, שהובילו אותו לנאום הממורמר שנשא ביום שלישי בכנסת. בפגישה באוצר, גנץ לא יצליח לעצור את "הפיגוע הכלכלי שנתניהו עושה באזרחי ישראל", כלשונו.

בנימין נתניהו ובני גנץ בדיון על ההסכם עם בחריין, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן)
בנימין נתניהו ובני גנץ בכנסת, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת – שמוליק גרוסמן)

כ"ץ יקבל את גנץ בלבביות, כדרכו. סביר להניח שהשניים יחליפו כמה מלים על מושב כפר אחים שבו גדלו. כ"ץ מתגורר שם עד היום. בהמשך יציג שר האוצר לגנץ את לוח הזמנים שלו להעברות התקציב וחוקי ההסדרים. ביום שני האחרון הוא הציג את הלו"ז הזה לנתניהו:

  • 9 בדצמבר 2020: אישרור תקציב 2020 בממשלה.
  • 17 בדצמבר 2020: אישור תקציב 2021 וחוקי ההסדרים בממשלה.
  • 23 בדצמבר 2020: אישרור תקציב 2020 בכנסת.
  • פברואר 2020: אישור תקציב 2021 וחוקי ההסדרים בכנסת.

גנץ לא מבין הרבה בתקציב, כמו שהוא לא בקיא בסעיפים נסתרים בהסכמים פוליטיים, כפי שראינו. הוא יודע בגדול שהוא חתם על הסכם קואליציוני עם נתניהו באפריל האחרון, ושם מתחייב ראש הממשלה להעביר תקציב דו-שנתי. ההסכם הזה הפך לתיקון בחוק יסוד הממשלה, אבל התקציב  המובטח לא עבר באוגוסט וקיבלנו את הדחייה שרקמו יועז הנדל וצבי האוזר, עד ה-23 בדצמבר.

הנדל והאוזר רוצים עכשיו לפוצץ את התקציב וללכת לבחירות כי מקומם מובטח ברשימה של נפתלי בנט. גנץ מנהל מלחמת מאסף שנראית אבודה. הוא יתבע משר האוצר להעביר את תקציב 2021 מיד, בשלוש קריאות, עד סוף החודש. כ"ץ יגחך. הוא יגיד לו שגלגלי הממשלה והכנסת לא עובדים כל כך מהר. יש תהליכים, יש הצבעות, יש עבודת משרדים, יש ועדות בכנסת. "בוא נעביר את תקציב 2020 ב-23 בדצמבר ונמנע בחירות", יאמר כץ לגנץ. לאט, לאט. אחר כך נראה.

גנץ מנהל מלחמת מאסף שנראית אבודה. הוא יתבע משר האוצר להעביר את תקציב 2021 מיד, בשלוש קריאות, עד סוף החודש. "בוא נעביר את תקציב 2020 ב-23 בדצמבר ונמנע בחירות", יאמר כץ לגנץ. אחר כך נראה

כ"ץ יודע שנתניהו לא רוצה תקציב לא בדצמבר ולא בפברואר. אם יש תקציב, יש ממשלה, ואם יש ממשלה, יש רוטציה. נתניהו רוצה בחירות, אבל במועד שנוח לו, ורק אחרי פיצוץ תקציב. "אם לא היה משפט – היה תקציב", אמר גנץ השבוע בנאומו, וכל כך צדק.

למה בכל זאת הוא הולך לפגוש ביום ראשון את שר האוצר? למה הוא מוציא הודעה ועושה בושות לעצמו? הפתרונים הם לא מתחום ההיגיון הפוליטי והמעשי.

עוד 462 מילים

"ההדבקה ירדה כי החרדים הגיעו לעומק חיסוני גבוה"

מגפת הקורונה ההדבקה בקורונה במגזר החרדי הפכה מהגבוהה ביותר לנמוכה ביותר בישראל ויש כבר מי שמדבר על חסינות עדר ● פרופ׳ אודי קימרון: "כשחלקים גדולים מהאוכלוסייה נדבקים, ההדבקה יורדת" ● פרופ׳ גבי ברבש מודה שאין הסבר טוב יותר לתופעה אבל מזהיר: "השיח על חסינות העדר מסוכן ביותר" ● החדשות הרעות: התפתחות דומה במגזר החילוני תעלה בחיי אלפי בני אדם

עוד 2,189 מילים

הפתרון של משרד התחבורה לסכנה בבתי הספר: תמרורים חמודים

משרד התחבורה חשף השבוע שלושה תמרורים חדשים הנמצאים בתהליך אישור אשר יוצבו בקרבת בתי הספר ● המדובר בתמרורים כחולים, לא אפקטיביים וחסרי כל סיכוי להשפיע על מצב הבטיחות בדרכים הרעוע בסביבת מוסדות החינוך ● "אור ירוק" לזמן ישראל: "תמרור לבדו לא יכול לאלץ את הנהג להוריד את המהירות ליד בתי ספר, והפחתת המהירות זה הדבר העיקרי שיציל את הילד הבא"

עוד 983 מילים

לגליזציה 20 שנה בכלא על כמה עציצים ומנורה צמודה

תזכיר החוק לאסדרת שוק הקנאביס אמור להיות ציון דרך משמעותי בדרך ללגליזציה ● אלא שהמרוויחים העיקריים עומדים להיות החברות המסחריות, שיזכו לבלעדיות על שוק שמגלגל כ-7 מיליארד שקל בשנה, בעוד שמיליון וחצי הישראלים שצורכים כיום את החומר באופן לא חוקי יעמדו מול מגבלות דרקוניות ועונשים חסרי פרופורציה ● גם מטופלי הקנאביס הרפואי חוששים שיידחקו לסוף התור

עוד 1,895 מילים ו-1 תגובות

הממשלה לא תדון ביום א' בתקציב ובמינוי מפכ"ל

בג"צ הודיע למדינה כי עליה "לפעול במהירות למינוי מפכ"ל", אבל הנושא לא מופיע בלו"ז ישיבת הממשלה הקרובה ● כ"ץ הבטיח לגנץ לזרז את תקציב המדינה - אבל גם התקציב לא נמצא בלו"ז ● מנדלבליט לבג"צ: מתנגד להתערבות שיפוטית בחוק הלאום ● משרד הבריאות הפתיע את קופות החולים: תוך חודשיים יגיעו חיסונים לשני מיליון ישראלים ● ירדן מודיעה בעקבות בחירתו של ביידן: נחדש את השיחות ושיתוף הפעולה עם ישראל

עוד 67 עדכונים

מה שהיה עד כה זה כלום לעומת מה שיהיה בממשלת המעבר

נתניהו עצמו הרי לא מאמין לאף מילה שהוציא מפיו אתמול במסיבת העיתונאים בכנסת ● הוא יודע שההסכם הקואליציוני שחתם עם כחול-לבן היה מעשה רמייה אחד גדול ● הממשלה הנוכחית תכהן עד הבחירות, וכבר לא משנה מתי הן יתקיימו ● וכל מה שראינו עד היום, ייראה כמו אידיליה לעומת מה שצפוי לנו בממשלת מעבר לפני בחירות סוערות בימים של משבר הקורונה ● פרשנות

עוד 449 מילים ו-1 תגובות

אוסף היוזמות האחרונות של נתניהו וחבורתו מערער את המצב האזורי ההפכפך ממילא, ומתעלם מהערכים המשותפים של ישראל וארה"ב ● התרברבות בכוחו של צה״ל עלולה לגרור בסופו של דבר לתגובות קטלניות ולאיים על יחסיה ארוכי השנים של ישראל עם ארה"ב ● אם לא תהיה הבנה כי שותפות מתמשכת בין ישראל לארה״ב היא דרך דו-סטרית, יכולת הקיום של ישראל נתונה בסכנה ● דעה

עוד 1,233 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה