הדרישה לאוכל אורגני נמצאת בעלייה מתמדת. באירופה ובארה"ב היא מוכפלת בכל כמה שנים. ב-2017 נאמד גודלו של השוק האורגני האמריקאי ב-47 מיליארד דולר, ולפי ההערכות הוא צפוי להגיע ל-70 מיליארד ב-2025. תוצרת השוק האורגני העולמי צפויה להגיע כבר ב-2024 להיקף כספי של 220 מיליארד דולר.
בארץ, הנישה הזו קצת פחות פופולרית, ותופסת רק כ-2% מענף החקלאות המקומית, וכ-13% מהיצוא החקלאי, עם קרוב ל-60 אלף דונם של גידולים אורגניים. אך הדרישה הגוברת למזון אורגני הביאה לחקיקת "החוק להסדרת תוצרת אורגנית" ב-2005, שבעקבותיו הקים משרד החקלאות ענף אכיפה ורישוי מתאים, לאכיפת התקנים שמאפשרים למשווק להכריז על תוצרתו כ"אורגנית".
אחד התחומים הצומחים בשוק המקומי הוא ענף הביצים, שהפך מנישה זניחה, לתעשייה גדולה של ביצים מתרנגולות מטילות, הגדלות בתנאי VIP, הכוללים לול מרווח, חופש תנועה, אפשרות לקרקר בחצר להנאתן וצריכת מזון שאינו מהונדס.
בשוק הזה פועלים כיום כ-30 מגדלים של ביצים אורגניות, והם משווקים לשוק המקומי קרוב ל-20 מיליון ביצים בשנה. יחד עם "ביצי חופש" (שאינן אורגניות) וביצים עם "אומגה 3", מהווה שוק הביצים "המיוחדות" 8% משוק הביצים בארץ.
עבור הביצים האלה מוכן הצרכן הישראלי להוסיף פרמיה, ולשלם לעתים מחיר כפול ממחירן של ביצים רגילות. במונחים שנתיים, מדובר בתוספת של לפחות 500 שקל לסל הקניות של משפחה ממוצעת בת 5 נפשות.
עבור הביצים האלה מוכן הצרכן הישראלי להוסיף פרמיה, ולשלם לעתים מחיר כפול ממחירן של ביצים רגילות. במונחים שנתיים, מדובר בתוספת של לפחות 500 שקל לסל הקניות של משפחה ממוצעת בת 5 נפשות
אז יש קהל צרכנים לביצים אורגניות שמוכנים לשלם יותר, ויש גם חוק שאמור לספק להם את הביטחון שהתוצרת שהם מקבלים אורגנית. ואולם לפי בדיקת זמן ישראל, כלל לא בטוח שהמדינה הצליחה לייצר מנגנון שמפקח על ייצור ביצים אורגניות, ומבטיח שביצים פשוטות לא נמכרות במלבושי מלכות, ובמחיר מופקע.
למעשה, נראה שמנגנון הפיקוח הזה משרת יותר את היצרנים מאשר את הצרכנים. למרבה הפליאה, תגובותיו של משרד החקלאות מאשרות זאת.
מחנק בלול ומזון מהונדס
גורמים בענף מתלוננים זה תקופה ארוכה כי אגף השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, המופקד על הפיקוח על הגידולים האורגניים, אינו מפעיל אמות מידה שוות בפיקוח. לטענתם, הוא מאפשר "מסחרה" בין הגורם המפקח לגורם המפוקח, ומונע הטלת סנקציות מרתיעות על מגדלי הביצים.
"המדינה היא העבריין המושבע פה. אתה יכול לצטט אותי: המדינה היא העבריין המושבע", אומר אברי רן, אחד ממגדלי הביצים האורגניות. "ישראל היא המדינה היחידה שמאפשרת למכור תוצרת אורגנית, אבל לא כופה את הפיקוח ולא מתקצבת אותו. אין למפקחים כלים לפקח, ויש תחרות בתחום הפיקוח. המדינה יוצרת מצב שאם מפקח אחד מאיים על מפוקח בשלילת רישיון, המפוקח מאיים עליו חזרה: 'אם לא תיתן לי אישור, אלך למפקח השני, למתחרה שלך'. חד וחלק".
מגדל ביצים: "המדינה היא העבריין המושבע פה. אתה יכול לצטט אותי: המדינה היא העבריין המושבע. ישראל היא המדינה היחידה שמאפשרת למכור תוצרת אורגנית, אבל לא כופה את הפיקוח ולא מתקצבת אותו"
תחקיר זמן ישראל, שבחן את תהליך הפיקוח על אחד המגדלים הגדולים והחשובים בשוק האורגני, "גליקסמן שיווק ביצים", מעלה תהיות דומות. מדובר באחד הספקים המשמעותיים בענף, המשווק כ-30 מיליון ביצים רגילות בחודש.
בשנת 2018 הקימה גליקסמן אגף אורגני, במשק גליקסמן-יואלס שבכפר מרדכי, מה שחייב אותה לעמוד בשורת הנחיות מחמירות, שמבדלות את הלול האורגני מלול ביצים רגיל. ההנחיות העיקריות מתייחסות לצפיפות גידול התרנגולות המטילות, אוורור וגישה לפתחי יציאה, סוג הריפוד של משטחי הגידול ואופיו האורגני של המזון שניתן לתרנגולות. עוד לפני שאוכלס בתרנגולות, נבדק המשק החדש על ידי אחד מארבעת הגופים בעלי רישיון לפיקוח מטעם משרד החקלאות, וקיבל מעין "היתר על-תנאי" שכלל הנחיות לתיקון פגמים באוקטובר 2018.
בין השאר נדרש המשק לבדוק את פרטי להקת התרנגולות המטילות, תאריך אכלוסן ומספרן בעת האכלוס; לייצר שיטת הפרדה בין המשק אורגני לזה המעורב; להציג מפה ותרשים מסודר של מבנה המשק; לוודא כי תכולת המזון שהתרנגולות מקבלות הינה אורגנית ועוד. בעיקר נדרש המשק לוודא שכאשר התרנגולות ימלאו את הלול בהמייתם הקולנית, הן לא יאוכלסו בצפיפות, ומספרן לא יעבור את הסף של "שש מטילות למטר מרובע". אם מצופפים את התרנגולות המטילות עוד קצת מתקבל לול רגיל, לא אורגני.
שנה חלפה, ודרישות להסברים והצגת נתונים מתקנים שהתבקשו ממשק גליקסמן-יואלס נענו בלך ושוב. המתחרים מצדם, החלו להתלונן על כך שאחד המגדלים המרכזיים בשוק הביצים האורגני מוכר לצרכן ביצה עממית במלבושי זהב, ולפיכך הוא גם היחיד שיכול להוריד מחירים.
המתחרים של משק גליקסמן-יואלס מצדם, החלו להתלונן על כך שאחד המגדלים המרכזיים בשוק הביצים האורגני מוכר לצרכן ביצה עממית במלבושי זהב, ולפיכך הוא גם היחיד שיכול להוריד מחירים
התחושה שמישהו מתחמן הניעה בדיקה חוזרת, לצורך חידוש הרישיון. הבדיקה החדשה, בוצעה בפברואר האחרון וסיפקה תוצאות חד משמעיות: התרנגולות במשק גליקסמן-יואלס אינן גדלות בתנאים התואמים את התקנות הנוגעות לגידול ביצים אורגניות, ואינן עומדות ברף הנדרש ברוב הפרמטרים המרכזיים.
בין השאר, התברר כי מפת המשק – שנדרשה עוד במבדק הקודם – אינה קיימת, כך שלא ניתן לבדוק את פתחי היציאה והכניסה הנדרשים בתקנות, והדוח ציין כי אין לעופות גישה חופשית למרעה, כך שבפועל לא מתקיימת כלל יציאה כזאת.
עוד נמצא, כי בניגוד לתקנות, נבנו בלול מפלסים עליונים ללא ריפוד מתאים. הבודק גם ציין בדוח שהיעדר חשיפת המטילות לאור שמש, וסגירה הרמטית של הלול בווילון שחור, מנוגדים לעקרונות הבסיסיים של גידול אורגני.
בעיקר העלתה הבדיקה ממצאים מדאיגים לגבי צפיפות התרנגולות, ונמצאה חריגה משמעותית היחס שנקבע: 1:6, מקסימום 6 תרנגולות על כל מטר רבוע.
סיכום הבדיקה לא הותיר מקום לספק: הלול הזה, שמנפיק יותר מעשרה מיליון ביצים אורגניות בשנה, פשוט אינו אורגני. מהדוח, שעיקריו נודעו לזמן ישראל, עולה כי המגדל חורג בכ-5,000 תרנגולות לפחות מהמותר בתקנה.
עוד נאמר שם, כי בהיעדר ריפוד מתאים על המדפים, יעדיפו העופות במשק – שממילא נמצאים כאמור בחריגה של אלפים מהמותר – לשהות בצפיפות בלתי נסבלת על רצפת הלול. כך גם עולה מתמונות שצורפו לדוח.
לאור ממצאים אלו, מסכם הדוח, החברה המפקחת משהה את האישור האורגני, ופוסלת את הלהקה מלהיות אורגנית. לפי הדוח, חל איסור מוחלט לשווק מלול זה ביצים אורגניות עד לתיקון כל הליקויים המוזכרים ובחינתם.
הגורם המפקח הוציא למגדל כרטיס צהוב, וביקש לשלול ממנו את ההיתר עד לתיקון הליקויים. במקביל, שלח המפקח את תערובת המזון של התרנגולות לדגימה במעבדה, והתוצאות הצביעו על כך שעל אף הצהרת היצרן והיבואן, נמצאו סימנים להימצאות מזון מהונדס גנטית, GMO, אף שתרנגולות המטילות ביצים אורגניות אמורות לקבל תערובת מזון אורגנית בלבד.
לפי החשד שהעלה המפקח, לא רק שהתרנגולות אינן גדלות בתנאי משק אורגני, אלא שגם המזון שהזין אלפי מטילות במשק מאז הקמתו אינו אורגני בעליל.
המגדל החליף את המפקח
אם ניתן היה לחשוב שמשרד החקלאות יגבה את הממצאים, ויפעל לתיקון המחדלים, הרי שהסנקציות שהוטלו על מגדל הביצים הסורר לא ארכו זמן. קצת אחרי שהחברה המפקחת שלחה את מסקנותיה, שלח המשק מכתב איום מעורך דין לחברה המפקחת, ובמקביל דרש ממשרד החקלאות להחליף את המפקח.
מאחר שבשוק קיימים ארבעה גופי פיקוח, משרד החקלאות מאפשר מעבר חופשי של מפוקחים בין ארבעת הגופים המפקחים עליהם. מה שפחות סביר זה שהמעבר בין גופי הפיקוח יכול להתקיים גם תוך כדי תהליך הפיקוח והטלת סנקציות. כלומר, אם המשק אינו מרוצה מחוות הדעת של הפיקוח מותר לו להחליף מפקח.
משרד החקלאות מאפשר מעבר חופשי של מפוקחים בין ארבעת הגופים המפקחים עליהם. מה שפחות סביר זה שהמעבר בין גופי הפיקוח יכול להתקיים גם תוך כדי תהליך הפיקוח והטלת סנקציות
גורמים בענף מסבירים שמהלך כזה אבסורדי. לדבריהם זה כמו לאפשר לקבוצה להחליף שופט במשחק כדורגל, לאחר שהוציא כרטיס אדום לשחקן, או כמו לאפשר לחשוד להחליף חוקר באמצע חקירת משטרה, כי היא קשוחה מדי עבורו.
יו"ר ארגון המגדלים האורגניים, בני שמולוביץ', מצהיר כי מגדלים לא יכולים להחליף מפקח בעיצומו של תהליך הבדיקה. לדבריו, "מגדל יכול להחליט שהוא מבקש להחליף מפקח אחד בשני מסיבות כלכליות, למשל. אם משה לוקח יותר מיעקב – אפשר לבקש לעבור ליעקב. אבל תפקידו של הרגולטור – שהוא אגף השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות – היא לוודא שהסיבה שהחלטת לעזוב מפקח כלשהו תקינה. אם הסיבה היא 'המפקח לא מוצא חן בעיניי ועושה לי חיים קשים ובלגאן בבדיקה', הרגולטור לא יכול לתת לזה יד".
גם בארגון המגדלים מודעים לפוטנציאל השחיתות של מעבר כזה בין המפקחים: "עד היום הוכיח הרגולטור שהוא יודע לטפל במקרים חריגים כאלה, ולא מאשר מעבר באמצע בדיקה. שמעתי את השמועה שבמקרה של גליקסמן-יואלס אישרו מעבר בין גופי פיקוח תוך כדי בדיקה, ולמיטב ידיעתי זה לא נכון. או בוא נגיד אחרת: חד וחלק משרד החקלאות אמר לנו שאין דבר כזה".
ואולם, מצאנו כי לא מדובר בשמועה, ולמעשה משרד החקלאות אישר את הפרטים, וטען שמותר לעבור בין מפקחים בכל עת, ובהתאם להוראות החוק: "עוסק רשאי לעבור בכל עת שיחפוץ ולהתקשר עם גוף אישור ובקרה אחר".
במשרד גם הבהירו כי הם מסתמכים על תקנה 14 לתקנות להסדרת תוצרת אורגנית (גוף אישור ובקרה), אף שהתקנה כלל לא מתייחסת לסיטואציה שבה מגדל נמצא באמצע בדיקה, בדומה למקרה שלפנינו.
כל הגורמים עימם שוחחנו בענף מודים כי מעבר כזה, באמצע הבדיקה, משמעותו "מקצה שיפורים" באמצע הליך פיקוח, שמעקר את השוט המרכזי שנתון בידי הפיקוח ומאפשר למגדל לאיים בסנקציה פשוטה: החלפת המפקח. מהלך כזה לא רק שגורם למפקח המאוים לאבד מיוקרתו, אלא גם גורם לו להפסיד לקוח משלם לעתיד. במובן הזה, התמריץ שיש למפקח לדקדק עם המפוקח קטן מאוד.
במשרד החקלאות, לעומת זאת, מחזיקים בעמדה שונה, וטוענים שהמעבר בין גורמים מפקחים דווקא טוב, כי "האפשרות לעבור בין גופי האישור והבקרה דווקא שומרת על הסדר הטוב באמצעות תחרות בריאה בין הגופים".
לא ברור מדוע במשרד הבריאות מעדיפים "תחרות" בין גופי האכיפה, על פני חיזוק היכולת לאכוף את הכללים לגידולים אורגניים שהוא עצמו קבע.
במקביל, במשרד החקלאות התגייסו כדי להגן על המגדל גם בסוגיית המזון שנחשד כלא אורגני, וכחלק מכך גם הפעם ננזף המפקח, ולא המגדל. המשרד מצא כי המעבדה שאליה נשלחה הבדיקה לא קיבלה הרשאה לבצע בדיקות GMO, וקבע כי ממצאי הבדיקה אינם יכולים לשמש עילה לפסילת ההיתר.
במשרד החקלאות התגייסו כדי להגן על המגדל גם בסוגיית המזון שנחשד כלא אורגני, וכחלק מכך גם הפעם ננזף המפקח, ולא המגדל. המשרד קבע כי ממצאי הבדיקה אינם יכולים לשמש עילה לפסילת ההיתר
אף שמדובר במעבדה המוכרת על ידי משרד החקלאות לביצוע בדיקות אחרות, אין היא מאושרת לבצע בדיקת GMO, מהסיבה הפשוטה שאף מעבדה בארץ לא קיבלה אישור לבצע בדיקה כזו. מתברר שהמשרד והגופים המפקחים מסתמכים אך ורק על הצהרות היצרן והיבואן באשר לטיב המזון של התרנגולות כ-NON GMO, או עומדים בהגדרת המשרד שמחייבת "הצגת מסמכים של יצרן רכיבי המזון, המעידים כי אינם מכילים חומרים מהונדסים גנטית". במילים פשוטות: אין בדיקה, וגם לא צריכה להיות בדיקה לפי אגף השירותים לצומח ולביקורת.
אבל מה קורה כשהמפקח בכל זאת חושד שלמרות הצהרת היצרן, יש בעיה עם המזון? במקרה המדובר, שלל ההפרות אכן עוררו את חשד המפקח, ששלח את המזון לבדיקת מעבדה שאיש לא מכחיש את ממצאיה, כולל המגדל עצמו ומשרד החקלאות. למרות זאת, המדינה מסרבת לבדוק את ממצאי בדיקת המזון, ולמעשה הורידה את הנושא מסדר היום. מתברר שגם בשאלה האם המזון שצרכו התרנגולות אורגני או מהונדס, גובר אינטרס המגדל על זה של צרכני הביצים.
בתגובתם הראשונה לזמן ישראל, התעקשו במשרד החקלאות שהמקרה של מזון מהונדס במשק גליקסמן-יואלס אינו מוכר להם כלל: "לא מוכרת לנו הטענה כי לעופות (במקרה המדובר, א"ה) ניתן מזון עם GMO".
רק לאחר שהוצגו בפניהם המסמכים, נזכרו במשרד החקלאות במקרה והגיבו: "'הממצאים' אליהם אתה מכוון בהחלט הועברו לידיעתנו, ומהווים דוגמה הממחישה את החשיבות והצורך בבקרה ובתחרות, וגם את הצורך בשמירה על העוסק האורגני מפני גוף אישור ובקרה העושה דין לעצמו".
בתגובתם הראשונה לזמן ישראל, התעקשו במשרד החקלאות שהמקרה של מזון מהונדס במשק גליקסמן-יואלס אינו מוכר להם כלל: "לא מוכרת לנו הטענה". רק לאחר שהוצגו בפניהם המסמכים, נזכרו במקרה והגיבו
נראה כי במקום לדאוג לחשיפת הממצאים, במשרד עסוקים בהגנה על מגדל שעבר על תקנות הגידול האורגני מפני המפקח שמצא את החריגה. הם אינם מכחישים שהמזון שניתן לתרנגולות מהונדס, אלא פשוט מסרבים לבדוק זאת, ובכך מגלגלים את הבעיה לפתחם של הצרכנים, ושאלה יאמינו למי שהם רוצים.
בירוקרטיה זה לחלשים
עצירת השיווק לביצים הלא-אורגניות של גליקסמן-יואלס לא נמשכה זמן רב. ב-20 בפברואר השנה עוד נמשכה התכתובת בין הצדדים, אבל שבוע לאחר מכן, ב-27 בפברואר, כבר היה למגדל אישור תקין לאחר שפשוט החליף את המפקח.
כך קרה שאחרי הפרת הכללים במשך קרוב לשנה וחצי בגליקסמן-יואלס, וגידול תרנגולות בתנאים לא-אורגניים, הספיקו שם להחליף מפקח וגם לקבל אישור להפעיל לול אורגני בתוך שבוע. מי שטען שיש בישראל בירוקרטיה, שירים את ידו.
כמעט מיותר לציין שהתוצרת לא הוסרה מהמדפים, המזון לא נשלח לבדיקה רשמית, משום שכאמור אין כזאת, והודעה לא נמסרה לציבור הצרכנים.
אחרי הפרת הכללים במשך קרוב לשנה וחצי בגליקסמן-יואלס, וגידול תרנגולות בתנאים לא-אורגניים, הספיקו שם להחליף מפקח וגם לקבל אישור להפעיל לול אורגני בתוך שבוע. מי שטען שיש בישראל בירוקרטיה, שירים את ידו
במשרד החקלאות טוענים שהליקויים הנוגעים לאופי גידול התרנגולות תוקנו: "כיוון שמדובר בלול פעיל, תיקון הליקוי בוצע באופן מידי על ידי העוסק, כדי שיוכלו להמשיך לשווק ביצים אורגניות ללא עיכוב, וכך התאפשר חידוש ההיתר", נמסר מהמשרד. "הציפייה ממגדל אורגני היא לתקן ליקויים בפרק זמן אפס".
האם באמת תוקנו הליקויים? גורמים בענף מפקפקים בכך. "צריך להבין שקודם כל, ולפני הכל, התרנגולות הללו גדלו בתנאים לא אורגניים", מסביר אחד מהבקיאים בנושא. "ולא מדובר על תקופה של שבועות, אלא על חלק נכבד מחייהן כבוגרות. הן גדלו במרעה לא אורגני, בצפיפות, וכנראה צרכו מזון מהונדס. זה אומר שאין תיקון רטרואקטיבי. גם אם עכשיו שופרו התנאים שלהן – כדי לתקן את הליקויים היה צריך להחליף את הלהקה כולה.
"שנית, בשלושה או חמישה ימים קשה מאוד לתקן ליקויים בסדר גודל כזה. מדובר, על פניו, בשינוי מבנה הלול, יצירת פתחים, הקטנה של מספר התרנגולות, התקנת ריפוד נוסף ועוד. יש לשער שהמגדל ביקש להחליף את גורם פיקוח כי גורם הפיקוח היה קשוח איתו. אז הוא החליף את השופט באמצע המשחק".
תגובות
משרד החקלאות מסר: "ב-17 בפברואר קיבל העוסק המדובר מכתב השעיה מגוף האישור והבקרה עקב ליקוי הקשור לכמות העופות בלול, שאינו עומד בדרישות לקבלת היתר. כמות שאושרה שלא כדין לאכלוס בתחילת גידול הלהקה על ידי גוף אישור ובקרה. כפי שהסברנו כבר, עוסק רשאי לעבור בכל עת שיחפוץ ולהתקשר עם גוף אישור ובקרה אחר, אך כאמור הוא גורר עמו את הסנקציות שניתנו לו על ידי הגוף הראשון. כך קרה גם במקרה הזה. כיוון שמדובר בלול פעיל, תיקון הליקוי בוצע מידית על ידי העוסק כדי שיוכל להמשיך ולשווק ביצים אורגניות ללא עיכוב, וכך התאפשר חידוש ההיתר. הציפייה ממגדל אורגני היא לתקן ליקויים באפס זמן.
"האפשרות לעבור בין גופי האישור והבקרה דווקא שומרת על הסדר הטוב באמצעות תחרות בריאה. כל גוף אישור ובקרה יודע שעליו לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, מכיוון שבנוסף על העין המפקחת של המשרד ייתכן שהתנהלותו כגוף פיקוח תיבחן גם ע"י גוף אחר שיקבל אליו עוסק שפוקח על ידו.
"נדגיש שוב כי המעבר נדרש להיות בהתאם לכללים הקבועים בתקנות וכן בהנחיות שמוציא מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת, וכל זה על מנת לשמור על התנהלות תקינה ושוויונית, תוך שמירה על האינטרס של הצרכן האורגני, העוסק האורגני וכן של גופי האישור והבקרה.
"ליקוי אינו מתוקן רטרואקטיבית. ליקוי מתוקן מאותה נקודת זמן והלאה. יש ליקויים שמעצם היותם פוגעים בסטטוס האורגני של התוצרת ותיקונם "לא יתקן" את הפגיעה בסטטוס האורגני. לדוגמה ריסוס בחומרים כימיים האסורים בחקלאות האורגנית לא יאפשרו מכירת התוצרת כאורגנית. לעומת זאת יש ליקויים שניתנים לתיקון, כך שבעת תיקון הליקוי הסטטוס האורגני יכול להישמר. המקרה המדובר מתאים לאפשרות השנייה. אם הצהרות יצרן מתבררות כלא נכונות, אנו מטפלים בנושא מול גוף האישור והבקרה של היצרן.
"'הממצאים' אליהם אתה מכוון בהחלט הועברה לידיעתנו, והם דוגמה הממחישה את החשיבות והצורך בבקרה ובתחרות, וגם את הצורך בשמירה על העוסק האורגני מפני גוף אישור ובקרה העושה דין לעצמו. הבדיקה במקרה הזה לא נעשתה בהתאם לכללי הדיגום הנדרשים, ולא בוצעה במעבדה המוכרת על ידינו לתחום הבדיקות הזה. על כן אין בסמכותו של גוף האישור והבקרה ואין בסמכותנו לפגוע בחופש העיסוק של עוסק באמצעות בדיקות שלא נעשו כדין. חשוב לציין שגוף האישור והבקרה בסופו של דבר השעה את העוסק בגין ליקויים שאינם קשורים לבדיקת המעבדה הזו, שכאמור בוצעה שלא כדין".
גליקסמן שיווק ביצים: שאלנו את ארז גליקסמן, הבעלים של גליקסמן שיווק ביצים, האחראית גם לול הביצים של גליקסמן-יואלס שאלות מפורשות לגבי ההפרות, התקלות שנמצאו והמזון שסופק לתרנגולות, וכן על המעבר למפקח אחר באמצע הבדיקה. התגובה שקיבלנו הייתה כדלקמן:
"חברת גליקסמן פעלה ותמשיך לפעול בהתאם לכל ההנחיות, התקנות, הכללים והוראות הדין השונות, מתוך רצון ומחויבות למתן שירות ללא דופי ללקוחותיה. בכלל זה, חברת גליקסמן תמשיך לפעול בהתאם להוראות משרד החקלאות, משרד הבריאות וגופי הפיקוח (אשר בדקו ואשרו את כל פעולותיה של החברה, לרבות בהקשר למשק המדובר), כפי שעשתה עד כה במסירות ובאדיקות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מהיכרות ארוכת שנים עם אברי רן מדובר באדם נעים הליכות ובודאי לא אלים וקיצוני. אי הסכמה לדעותיו אינו צריך לחייג אותו כאיש אלים וקיצוני. אברי הוא ציוני אמיתי שאת כל האדמות שלו רכש בכספו הוא ללא תמיכה ממשלתית כלשהיא. כולי תיקוה שיהיו עוד רבים כמוהו והעולם יראה טוב יותר.
שלום, בתור נערה שגדלה לעולם הזה בו בעלי החיים נמצאים בתנאים מחפירים בגידול שלהם, ובתור נערה שרוצה לעשות שינוי אני יכולה להגיד שהכתבה לא הפתיעה אותי. ידעתי כבר תקופה על חוסר האכיפה שקיימת בנושא של ביצים אורגניות אך לא ידעתי איך לנסות להבדיל בין החברות שמשווקות תחת כותרת שגוייה בשביל להשיג כסף רב יותר לבין חברות שהגידול של התרנגולות בצורה הנכונה חשוב להם. אני שמחה שהכתבה פורסמה ואני בטוחה שהיא מראה לאנשים רבים חלק מן האמת שקיימת מאחורי התעשייה. אני יודעת שחלק מן הבעייה היא חוסר הידע של אנשים לגבי הנושא הכללי של תרנגולות מטילות. תודה רבה על המידע החדש! מקווה שיגיע לכמה שיותר אנשים.
בהקשר לביצים האורגניות של 'גבעות עולם' ובעליה, אברי רן שמתראיין לכתבה:
הביצים מגבעות עולם אולי אורגניות, אבל מוסר זה לא הצד החזק של החוה הזו.
גבעות עולם ממוקמת ליד איתמר, בשכנות לכפר יאנון, שתושביו סובלים מאלימות והצקות קשות חוזרות ונשנות של אנשי איתמר, גבעות עולם ועוד מאחזים בלתי חוקיים שנמצאים באזור. אברי רן, מייסד החווה הוא ימני קיצוני, שהורשע כמה פעמים בעבירות אלימות ומרמה.
הוא אולי מייצר ביצים אורגניות, אבל לחיות בצורה אורגנית והרמונית עם העולם זה לא מהחוזקות שלו.
מוזר שבכתבה על רווחת תרנגולות שכחתם לציין שהמרואיין "האורגני" אברי רן הוא אדם אלים, מראשי נערי הגבעות, שמתעלל ומטיל טרור אמיתי על שכניו הערבים.
שם ה"חווה" שלו: גבעות עולם – מותג של גזל, התעללות ושנאה (בבני אדם)