באוגוסט 1982 פרסם יעקוב טימרמן, עיתונאי יהודי ארגנטינאי, ספר ביקורתי ביותר על מלחמת לבנון הראשונה.

ישראל, שרק שלוש שנים קודם לכן הרעישה שמיים וארץ במאמצים לשחרר את טימרמן מן הכלא בארגנטינה, שם היה עצור שלא כדין בידי החונטה הצבאית השלטת, לא אהבה את הביקורת של העולה החדש, וזאת בלשון המעטה.

"הוצאנו אותו מארגנטינה. עכשיו הוא תוקף ומשמיץ את ישראל", אמר סגן שר החוץ יהודה בן מאיר בראיון לטלוויזיה האמריקאית.

"[טימרמן] נהפך למהדורת–כיס לאטינו–פולנית של ברונו קרייסקי" התפייט יואל מרקוס במאמר בהארץ. "[…] אחרי שגמר את חשבונותיו הנוקבים עם ארגנטינה, מצא את היעד החדש שלו במלחמה נגד משטר העריצות בישראל".

אפילו יצחק שמיר, כראש ממשלה, הגדיר את טימרמן באוזני מראיין אמריקני מופתע כאיש 'כפוי טובה'.

"הוצאנו אותו מארגנטינה. עכשיו הוא תוקף ומשמיץ את ישראל", אמר סגן שר החוץ יהודה בן מאיר בראיון לטלוויזיה האמריקאית

העיתונאי עמוס אילון תיאר באופן הבא את 'הפרק הישראלי' בחייו של טימרמן:

"ישראלים בכלל, לא קיבלו ברוח טובה את ביקורתו על אותה מלחמה, אף כי אחרים מתחו עליה ביקורת נוקבת יותר. טימרמן שינה במפתיע את הדימוי המקובל של אסיר ציון — שלא בטובתו. הוא הפך מושמץ ומבודד מבחינה חברתית — נהג מונית אלמוני ירק פעם בפניו. הייתכן שעובדת היותו עולה חדש שיחקה פה תפקיד, אולי בלתי–מודע?"

ארבעים שנה כמעט אחרי הכעס על כפיות הטובה של טימרמן, תת אלוף אמיר השכל כועס על כפיות הטובה של שוטרת אתיופית שהתיחסה אליו לא יפה, למרות שהוא "הביא את המשפחה שלה מאתיופיה".

הרשת הגועשת מאשימה אותו בגזענות, אבל אם זו לא היתה גזענות כלפי טימרמן למה אנחנו מתעקשים שזו גזענות כלפי השוטרת?

"את לא מתביישת, אני הבאתי את ההורים שלך מאתיופיה"

אמר אמיר השכל לשוטרת אתיופית שדחקה אותו מן המקום בו הפגין בסמוך לבית ראש הממשלה ב 20.8.2020

היום, יום כתיבת הפוסט, כחודש וחצי אחרי האירוע, הרשת עודנה כמרקחה. עוד ספין מתוצרת ממלכת הספינים שנועד להסיט את הדיון ממה שחשוב באמת, ומצליח לגרור את כולנו (גם אותי) לבוץ של האשמות בגזענות, פריבילגיות אשכנזית פטרנליסטית מצד אחד, וכפיות טובה כלפי פטריוטים ערכיים וישרי דרך מצד שני.

עוד ספין מתוצרת ממלכת הספינים שנועד להסיט את הדיון ממה שחשוב, ומצליח לגרור אותנו לבוץ של האשמות בגזענות, פריבילגיות אשכנזית פטרנליסטית מצד אחד, וכפיות טובה כלפי פטריוטים ערכיים וישרי דרך מצד שני

בבלפור ללא ספק מחככים את הידיים בהנאה. אמיר השכל, סמל מחאת היחידים, דמות ללא רבב, נגרר בבוץ, מואשם בגזענות, ולהגנתו יוצאים (איך לא) כל אנשי השמאל – ישראל הראשונה, שכל כך נחמד לשנוא ולהכפיש.

אודה ולא אבוש, לא אהבתי את ההתבטאות של אמיר השכל. אודה וקצת אבוש, יצא לי להתבטא באופן דומה בעבר. גם אני בעוונותי השתתפתי במבצעים להבאת יהדות אתיופיה, יתכן אף שטסתי במטוס אותו הטיס תת אלוף השכל, אינני יודע – הוא היה מפקד הבסיס ואני חייל במודיעין חיל האוויר, בקושי שותף סוד למבצע האדיר הזה.

במהלך וויכוח לוהט בפייסבוק, לאחר שכוניתי בכל כינויי הגנאי המקובלים בשל שמאלנותי האשכנזית על ידי אלמוני בן העדה האתיופית, הרגשתי צורך בלתי נשלט ליידע אותו בהשתתפותי במבצע. למותר לציין שהוא לא התרגש, ולא נפל לרגלי במילות שבח והודיה, ואני הרגשתי די מטומטם בשלב ההוא.

אני לא הבאתי את האתיופים לארץ, ועם כל הכבוד לאמיר השכל, גם הוא לא הביא אותם – מדינת ישראל היא שהביאה אותם, ולאחר שהביאה אותם, זרקה אותם לכלבים.

מאז שהובאו, מופלים האתיופים על ידי מוסדות המדינה ועל ידי החברה הישראלית. הם סובלים מגילויי גזענות בוטים, ספק מוטל ביהדותם, חלקם השאירו משפחה באתיופיה שהמדינה מסרבת לעסוק בהסדרת העלתם, והם הסובלים העיקריים מאלימות משטרתית.

יש אפילו עדויות על כך שבקודש הקודשים, בבית אשר ברחוב בלפור, מנועות העובדות האתיופיות מלהכנס לקומת המגורים מפאת גזענותה (לכאורה) של בעלת הבית.

אני לא הבאתי את האתיופים לארץ, ועם כל הכבוד לאמיר השכל, גם הוא לא הביא אותם – מדינת ישראל היא שהביאה אותם, ולאחר שהביאה אותם, זרקה אותם לכלבים

האם האתיופים חייבים הכרת טובה למדינת ישראל על שהצילה אותם ממות כמעט וודאי והביאה אותם להיות אזרחים סוג ג' במדינת ישראל? לא זה המקום להתעמק בשאלה הזו.

מה שברור הוא שהקהילה אינה חייבת תודה באופן אישי לי, לאמיר השכל או למישהו אחר שהשתתף במבצעי החילוץ. המבצעים האלה נערכו כחלק מהשירות הצבאי שלנו עבור המדינה ובפקודתה. לא אנחנו בחרנו את המטרות, לא הגדרנו את היעדים, ואם היו מורים לנו לחדול – היינו חודלים.

יעקוב טימרמן בהחלט היה אסיר תודה למדינת ישראל על שחילצה אותו מן הכלא. הוא תמיד הגדיר את עצמו כציוני. למרות שישראל עשתה כל שהיה ביכולתה כדי לא לפגוע בקשרים הכלכליים הכדאיים שלה עם הדיקטטורה הארגנטינאית, ובין היתר היא הורתה לו שלא לפרסם סדרת כתבות על זוועות המשטר ממנו סבל.

האם היה על טימרמן לעשות שקר לנפשו ולא להעביר ביקורת על המלחמה לה התנגד, בגלל אותה הכרת טובה? קשה להתכחש לעובדה שיש משהו מרגיז בביקורת שמעביר עליך מישהו שרק אתמול עשית מאמצים לשחרר אותו מהכלא ולהציל אותו.

עצתי כחפ"ש למפקד – תתרגז ותשתוק. להגיב בנוסח "תתבייש, איך אתה מעיז אחרי כל מה שעשיתי בשבילך" זו קטנוניות שמאיימת לגמד את כל מה שעשית.

אמיר השכל לא היה גזען כלפי השוטרת האתיופית, הוא היה קטנוני ומתנשא, וזה לא קשור לצבע העור. טימרמן היה אשכנזי שמאלן ואינטלקטואל וגם הוא תויג ככפוי טובה על ידי אלה שהרגישו שהוא חייב להם.

יואל מרקוס לא היה מעורב למיטב ידיעתי באופן אישי בשחרורו של טימרמן מהכלא, מה שלא מנע מבעדו להתבטא באמירות קשות הרבה יותר מאשר "תתבישי לך". למען האמת, "מהדורת כיס לאטינו-פולנית של ברונו קרייסקי" זו אמירה גזענית מפורשת הרבה יותר, מאשר ציון העובדה של הבאת משפחתה של השוטרת על ידי תא"ל השכל.

אני מניח שהשכל היה מתבטא באותה דרך, אם היה משתתף במבצע להצלת יהדות דנמרק, ושוטר סקנדינבי בלונדיני היה דוחף אותו בגסות על מדרכות רחוב בלפור, באותה מידה שיואל מרקוס היה מוצא דימוי אחר כדי להשחיר את פניו של טימרמן אם הוא היה ממוצא שונה.

הגזענות כאן היא לא העניין, היא רק הספין שמשחק לידיו של אדם אחד בלבד.

טימרמן היה אסיר תודה לישראל שחילצה אותו מהכלא. למרות שעשתה כל שביכולתה כדי לא לפגוע בקשריה הכלכליים עם הדיקטטורה הארגנטינאית, והורתה לו שלא לפרסם סדרת כתבות על זוועות המשטר ממנו סבל

טוב עשה אמיר השכל שהתנצל התנצלות מלאה ולא משתמעת לשני פנים, וטוב יעשו כל מגיניו שיחדלו מלתבוע את עלבונו. גם אם לא חטא בגזענות, אמירתו היתה שגויה ומוטב היה שלא היתה נאמרת.

את הדרגות והמדליות אמיר השכל צריך לקבל ממדינת ישראל, לא מהאתיופים.

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.