דניאל בר
הזמן של
דניאל בר
אמנם היה פה פעם שמח, ועוד במרכז הלב התרבותי של תל אביב . סיפור מבהיל ומרתק. עכשיו אפשר לעבור לסיפור ידוע אחר , גם הוא עמוס בתשוקה ובמוות - זה של אסיה גוטמן, טד יוז המאהב וכל השאר
להבדיל ממקרים רבים ודומים, התגובה המובאת כאן של פרץ עניינית ואמפתית, ונותר לקוות שאמנם תהיה זו היא שתשנה את עצמה לטובת מימוש הכישרון והניסיון הענקיים שלה, שבהם איש אינו מטיל ספק. אווירת... המשך קריאה

להבדיל ממקרים רבים ודומים, התגובה המובאת כאן של פרץ עניינית ואמפתית, ונותר לקוות שאמנם תהיה זו היא שתשנה את עצמה לטובת מימוש הכישרון והניסיון הענקיים שלה, שבהם איש אינו מטיל ספק. אווירת העבודה בעיתון הארץ דומה לכל כך הרבה ארגונים ומוסדות בחברה הישראלית שהיא כוחנית, תחרותית ולא אחת מתנשאת וגסת רוח. אגב, עובדה חביבה ומרשימה: יחסי העבודה הטובים ביותר קיימים כבר המון שנים בעיתון הוותיק של המדינה שממש לא זוכה למעמד המתנשא של עיתון הארץ: עיתון "לאישה" , כן, כן

אמיר השכל, ששכל רב כבר אין בו, ועל כלל פועלו ותאריו הפך בעיני לצערי לסמל של "השמאל החדש", שהוא עלבון מוחלט לשמאל הגדול, המפואר, האידיאולוגי והערכי של פעם. זוהי מחאה צעקנית וריקה, כולל ... המשך קריאה

אמיר השכל, ששכל רב כבר אין בו, ועל כלל פועלו ותאריו הפך בעיני לצערי לסמל של "השמאל החדש", שהוא עלבון מוחלט לשמאל הגדול, המפואר, האידיאולוגי והערכי של פעם. זוהי מחאה צעקנית וריקה, כולל הנפנוף באצבעו הפצועה (אצבע שלימה, כן !) של אותו השכל, שבאה להדגים את "הברוטאליות" של המשטרה וכוחות הרשע של "הרודן הנאשם בפלילים" … ואגב, אני האחרון באוהדי נתניהו

קשה שלא לקרוא ולהיזכר במדינה זעירה ושחצנית במזרח התיכון שבמשך שנים ניהלה מדיניות כלכלית מבוהלת ואידיאולוגית ,לכאורה ,ודומה מאוד לזו המתוארת בארגנטינה עכשיו. התוצאות המצטברות היו שוק שחו... המשך קריאה

קשה שלא לקרוא ולהיזכר במדינה זעירה ושחצנית במזרח התיכון שבמשך שנים ניהלה מדיניות כלכלית מבוהלת ואידיאולוגית ,לכאורה ,ודומה מאוד לזו המתוארת בארגנטינה עכשיו. התוצאות המצטברות היו שוק שחור, טיפוח חשיבה ואורח חיים שיקרי ומעוות וכלכלה צולעת ומנמנמת לאורך שנים.
מדהים כל פעם מחדש לראות כיצד כלכלות בעלות נתוני פתיחה אדירים מוצאות עצמן מידרדרות למשברים כלכליים וחברתיים, המוליכים במקביל גם למהפכים פוליטיים. לדעתי, יש משהו בחברות הללו שמחייב לימוד והבנה בהיסטוריה של המדינות הללו, במסורות החברתיות, בדפוסי החשיבה של העם והמדינה ולא רק בצעדים כלכליים ופוליטיים גרידא

גיא יקירי, אהבתי הנאמר, גם אם אמירה שכזו בין גבר לגבר הייתה פעם מעלה סומק הדדי ומבויש. אתה מעלה מה שאני אגדיר כפרשנות מעניינת, אבל בהחלט אחת מרבות. לידיעתי, המהפכה כבר רחשה בתחילת ובווד... המשך קריאה

גיא יקירי, אהבתי הנאמר, גם אם אמירה שכזו בין גבר לגבר הייתה פעם מעלה סומק הדדי ומבויש. אתה מעלה מה שאני אגדיר כפרשנות מעניינת, אבל בהחלט אחת מרבות. לידיעתי, המהפכה כבר רחשה בתחילת ובוודאי באמצע שנות השמונים, ועוד לפני "התפוצצות "האינטרנט והתרכזה באמירה :"אינפורמציה רוצה להיות חופשית" של סטיוארט בראנד. זו הייתה הנחת היסוד והציפייה שהעולם החדש והאמיץ יהווה את העגלה אליה יוכל העולם המערבי ,סוף סוף, לרתום את אידיאל הידע והרעיונות הפטור מכל שלטון ושעבוד של זכויות יוצרים, מקור,סמכות ופרשנות. השאיפה אל אלו ממשיכה לדעתי לרחוש ולהילחם ,גם אם היא מזמן נתונה מרצונה החופשי לאפליקצית טינדר, לחדש של נעה קירל, או לאפשרות המדליקה לשלם בתשלומים על המוצר שמעולם לא רציתי. דווקא בעולם המסחרר הזה שעל פניו איבדנו בו מזמן כל זכות בחירה וחופש ראוי ומעניין בעיני לבדיקה חוזרת של מושג החופש ולהשתנות הבלתי פוסקת שלו. אז, תביא עיפרון ומחברת ותתחיל לעבוד.

אני מבקש לזעוק את זעקתו של אלכס, איש המכירות שב"צומת ספרים" , שהוצג כאן על ידי הכותב גס הרוח בכתבה "בין הפטיש לסדן" כאדם שתקן ,תאב בצע ובעל מבטא זר. אני מכיר היטב את אלכס זה ויודע היטב... המשך קריאה

אני מבקש לזעוק את זעקתו של אלכס, איש המכירות שב"צומת ספרים" , שהוצג כאן על ידי הכותב גס הרוח בכתבה "בין הפטיש לסדן" כאדם שתקן ,תאב בצע ובעל מבטא זר. אני מכיר היטב את אלכס זה ויודע היטב שנפשו של האיש כמהה תדירות אל האמת, אל היפה אל הקימור המעודן, עגון זה החבוי באותו קליבאג' נשי מיסתורי ונועז כאחד, והנישא בגאווה על ידי סיגלית בן לולו ושאר נכבדות רבות שכמותה ברחבי קניון אשדוד ובמבצעי השלוש בעשר המחממים כל לב.
ואהו…שכחתי מה רציתי להגיד, סליחה אח שלי

סגירה
בחזרה לכתבה