אילוסטרציה, תחפושת טראמפ ברחובות בני ברק, פורים 2017 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit

היהודים בארה"ב תומכים במעשי טראמפ, אך נחרדים מאישיותו

בבחירות שיוכרעו ככל הנראה על חודם של קולות בודדים, יהודים אורתודוקסים מודרניים עשויים להיות קבוצה דמוגרפית רבת השפעה ● הם מייצגים קבוצה נדירה ביהדות ארצות הברית, שאינה נוטה להצביע לשום מפלגה באופן גורף ● השתייכותם למדינות מתנדנדות עשויה להעניק להם כוח לא פרופורציונלי בנובמבר הקרוב

עשרות כיפות שחורות ניקדו את המדשאה הדרומית של הבית הלבן בטקס החתימה על הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין ב-15 בספטמבר. לאחר שהסכמי השלום ההיסטוריים נחתמו, העדים חובשי הכיפות עשו היסטוריה טרייה כאשר התאספו לתפילת מנחה משותפת.

למרות שבטקסים קודמים לחתימת הסכמי שלום במזרח התיכון, שאירחו ממשלים דמוקרטיים, נכח מספר דומה של יהודים, אותם אורתודוקסים מודרניים מהווים ייצוג הולם לתומכיו היהודים של הנשיא דונלד טראמפ, שנדבק בקורונה.

ליהודים האורתודוקסים המודרניים יש בולטות מספרית לא רק בקהלים פרו-ישראליים באירועים המתקיימים בבית הלבן, אלא גם בתוך הממשל עצמו.

חברי הקהילה, שהאוריינטציה הדתית שלהם נעה בין הזרם השמרני לבין העולם האורתודוקסי המסורתי המחמיר יותר, מונו למשרות כגון היועץ הבכיר לבית הלבן, השליח המיוחד למזרח התיכון ושגריר ארצות הברית בישראל.

אולם למרות מראית הדברים, מי שמתמצא בקבוצה הזאת, אשר מונה כ-300 אלף יהודים אמריקאים, מזהיר מפני הסקת מסקנות מזהותו של הקהל שנכח במדשאה הדרומית בבית הלבן לגבי דפוסי ההצבעה הרחבים יותר של התנועה. לדברי מומחים, המצביעים האורתודוקסים המודרניים למעשה הרבה יותר חלוקים ביניהם מאשר היהודים בהפגנות השמאל והימין.

ואם זה לא מספיק, רוב היהודים האלה מרוכזים במדינות מתנדנדות כמו פלורידה ואוהיו. כפועל יוצא מכך, יהודים אורתודוקסים מודרניים מהווים קבוצה דמוגרפית שכדאי להתייחס אליה לקראת הבחירות בנובמבר, היות ששתי המפלגות הגדולות בארה"ב מבקשות להרחיב את בסיס התמיכה שלהן מעבר לגבולות המסורתיים.

"האוהל הקטן הגדול ביותר ביהדות"

בחינת הקול היהודי האמריקאי ברמת המאקרו עשויה להוביל בקלות למסקנה שהקבוצה הדמוגרפית הזאת כבר נתונה בכיסה של המפלגה הדמוקרטית. טראמפ קבל על כך בשיחת טלפון עם מנהיגי יהדות ארצות הברית בחודש שעבר. "הדמוקרטים מקבלים 75% (מקולות היהודים), כמו סוג של הרגל. זה אוטומטי".

התנועה הרפורמית והתנועה והקונסרבטיבית – הגדולות בארצות הברית, וכן היהודים שאינם מזוהים עם אף אחד מהזרמים, תומכים באופן גורף בדמוקרטים. לעומת זאת, החרדים האמריקאים תומכים ברובם במדיניות הרפובליקנית.

אבל איפה זה משאיר את האורתודוקסים המודרניים? סקר שערך מכון Nishma Research בינואר 2020 על השקפותיהם הפוליטיות של יהודים אורתודוקסים מצא כי 53% מהיהודים האורתודוקסים המודרניים מזדהים כדמוקרטים, ליברלים, מתקדמים או בעלי נטיות שמאליות, בהשוואה ל-37% שמתארים את עצמם כרפובליקנים, שמרנים, בעלי נטיות ימניות או ליברטריאנים.

המספרים היו שונים באופן בוטה עבור האמריקאים החרדים, ש-65% מהם הזדהו כבעלי נטיות ימניות, לעומת 20% שהזדהו כבעלי נטיות שמאליות.

53% מהיהודים האורתודוקסים המודרניים מזדהים כדמוקרטים, ליברלים, מתקדמים או בעלי נטיות שמאליות, בהשוואה ל-37% שמתארים את עצמם כרפובליקנים, שמרנים, בעלי נטיות ימניות או ליברטריאנים

חצי שנה לאחר מכן, ביוני 2020, סקר שערך אותו מכון העלה כי היהודים האורתודוקסים מעדיפים את המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ו ביידן, ביחס של 70 ל-30. עם זאת, הסקר נערך לפני חתימת הסכמי הנורמליזציה שהושגו בתיווכה של ארצות הברית, שלהשערתו של נשיא מכון המחקר, מארק טרנצ'ר, עשויים לגרום לתזוזה מסוימת בקולות הבוחרים לטובת טראמפ.

כהסבר אפשרי לנטייה הכוללת שמאלה בקרב האורתודוקסים המודרניים, טרנצ'ר מצביע על נתונים נוספים מסקר שערך מכון המחקר פיו (Pew Research Institute) ב-2015, ולפיהם כ-40% מחברי אותה קבוצה הם חוזרים בתשובה: "כאשר אותם חוזרים בתשובה נשאלים אם יש משהו שהם עדיין מחזיקים בו לאחר שהחלו לקיים אורח חיים דתי יותר, הם עונים 'דעות פוליטיות ליברליות'".

אבל עורך הסקרים מזהיר מפני הכללות בנוגע לנטיות הפוליטיות של האורתודוקסים המודרניים. "זהו האוהל הקטן הגדול ביותר ביהדות. מבחינה אידיאולוגית הוא רחב מאוד, אבל מבחינת גודל הוא קטן למדי", אומר טרנצ'ר.

מי שנמצאים בקצה הליברלי יותר של התנועה חולקים השקפות דומות עם אחיהם הלא אורתודוקסים, בעוד שמי שמשתייכים לאגף היותר שמרני של התנועה חולקים יותר השקפות פוליטיות משותפות עם היהודים החרדים, לדבריו. אולם מי שמשתייך לקבוצה האחרונה הזאת של אורתודוקסים מודרניים "סביר יותר שיעזוב" את הקבוצה "המודרנית" וינוע ימינה, הוא מוסיף, מה שעשוי להסביר את הנטייה השמאלית בקבוצה ככלל.

טרנצ'ר, המשתייך בעצמו לזרם האורתודוקסי המודרני, אומר כי בעוד שהתנועה אולי מגוונת יותר ככלל, "בתי הכנסת עצמם נוטים להיות הומוגניים למדי", ולא יפתיע אותי לראות בית כנסת שלם תומך במועמד הרפובליקני גם אם זה מנוגד לנתונים הכלליים, מפני שאנחנו נוטים להימשך לאנשים בעלי השקפות דומות".

מהר"ת רות בלינסקי פרידמן (צילום: courtesy)
מהר"ת רות בלינסקי פרידמן (צילום: courtesy)

הרעיון של בתי כנסת שמצביעים לאותה מפלגה נתקל בהתנגדות ממקור אחר. לדבריה של מהר"ת רות בלינסקי, מבית הכנסת האורתודוקסי המודרני "אוהב שלום" בוושינגטון, "אתה לא יכול להניח שבית כנסת הוא דמוקרטי לחלוטין או רפובליקני לחלוטין. הדבר מעיד על הזהות הכללית של הזרם האורתודוקסי המודרני, שחבריו נמצאים הן בעולם הדתי והן בעולם החילוני".

המנהיגה האורתודוקסית מכירה בכך שהשילוב הזה בין העולמות מוביל לעתים לדיונים מורכבים בבית הכנסת. "זה הופך את הדיונים הפוליטיים שם לקשים מאוד", אומרת בלינסקי. לדבריה, בערב שבת הראשון בבית הכנסת שלה אחרי הבחירות של 2016, היא החליטה פשוט להתייחס לחששותיהם של רבים מחברי הקהילה שלה בעקבות ניצחונו של טראמפ. "היו אנשים שהרגישו שאני בוחרת צד", היא מוסיפה. "אבל קשה מאוד לדעת שיש כל כך הרבה אנשים בקהילה שלך שחשים הלם וכאב ולא להתייחס לזה. מצד שני, יש גם כאלה שמרגישים אחרת".

הרב אפרם גולדברג מבית הכנסת האורתודוקסי המודרני בבוקה רטון, פלורידה, הדהד את דבריה של בלינסקי באשר לתפקיד הרגיש שהפוליטיקה עשויה למלא בקהילה. "גם אם נדמה שאנחנו אומרים זאת בכל מערכת בחירות, נראה שהסבב הנוכחי הוא מקטב יותר מתמיד. אנשים כל כך נוקשים בעמדותיהם שקשה להם לקיים קשרים עם אנשים שחושבים או מצביעים אחרת מהם", הוא קובל.

"גם אם נדמה שאנחנו אומרים זאת בכל מערכת בחירות, נראה שהסבב הנוכחי הוא מקטב יותר מתמיד. אנשים כל כך נוקשים בעמדותיהם שקשה להם לקיים קשרים עם אנשים שחושבים או מצביעים אחרת מהם"

ועדיין, הרב מפלורידה לא חשב להתעלם מהנושא לחלוטין. "אירחנו כמה מועמדים לנשיאות בבית הכנסת שלנו בעבר, וגם אם יש מי שמפקפק בתבונה או בשיקול הדעת שבהכנסת פוליטיקה לבית הכנסת, אני מאמין שאם אנחנו רוצים שקולנו יישמע ואנחנו רוצים שתהיה לנו השפעה פוליטית, אין דרך טובה יותר מאשר להזמין את הדיון אל תוך הקהילה עצמה", אומר גולדברג.

סגן הנשיא ג'ו ביידן ורעייתו מבקרים בישראל, ארכיון, 2016 (צילום: Debbie Hill, Pool via AP)
סגן הנשיא ג'ו ביידן ורעייתו מבקרים בישראל, ארכיון, 2016 (צילום: Debbie Hill, Pool via AP)

מהמאקרו למיקרו

בנוגע להנחה הרווחת כי היהודים מצביעים באופן גורף לדמוקרטים, פרופ' ג'ונתן סרנה, חוקר היסטוריה יהודית אמריקאית מאוניברסיטת ברנדייס, אומר כי מי שמאמין בכך מחמיץ מגמות רחבות יותר בקרב היהודים, ובעיקר האורתודוקסים.

"בחצי המאה האחרונה חל שינוי חשוב מאוד", הוא אומר, ומשווה את בחירות 1964, שבהן המועמד הרפובליקני בארי גולדווטר קיבל כ-10% מקולות היהודים, לבחירות מאוחרות יותר, בהן המועמדים הרפובליקנים קיבלו בין 25% ל-35%. "פירוש הדבר שבסיס התמיכה ברפובליקנים שולש ב-60-50 השנים האחרונות", הוא מוסיף, ותולה את השינוי בעיקר בחרדים ובאורתודוקסים המודרניים.

או ראש קואליציית היהודים הרפובליקנים, מאט ברוקס, אומר כי הארגון שלו הוא ריאליסטי, ומכיר בכך שטראמפ לא יצליח לקבל רוב של קולות היהודים בנובמבר. אבל הוא משוכנע כי טראמפ יכול לסמוך על אותם 24% מקולות היהודים שקיבל ב-2016, וטוען כי חציית ה-30% עשויה להיות המפתח לניצחון בסיבוב הקרוב.

"אנחנו לא זקוקים לרוב. מושל פלורידה רון דה-סנטיס ניצח ב-2018 בהפרש של פחות מ-40 אלף קולות, לא מעט בזכות הקהילה היהודית", אומר ברוקס. "היות שאנו רואים מתאם ברור בין רמת הדתיות של אדם לסיכוי שיצביע לרפובליקנים, יהודים אורתודוקסים בהחלט נמנים עם קהל היעד שלנו לקראת הבחירות".

מבלי לערוך הבחנה בין זרמים שונים ביהדות האורתודוקסית, ברוקס אומר כי הנטייה של חברי התנועה להתגורר במדינות מתנדנדות כמו פלורידה, יחד עם נטייתם להצביע במספרים גבוהים יותר לעומת קבוצות אחרות, מעניקות להם השפעה רבה באופן לא פרופורציונלי ביום הבחירות.

על סמך נתונים אלה, נתן דיאמנט, מנהל מרכז ההגנה של הקהילות היהודיות האורתודוקסיות באמריקה, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי הבחירות הקרובות הן "על חודו של קול, והן על חודו של קול במדינות מפתח מתנדנדות".

דיאמנט, שבתי הכנסת הקשורים לאיגוד שלו מזדהים באופן גורף כאורתודוקסיים מודרניים, אומר כי חברי הזרם הזה הם המועדים ביותר לשנות את תמיכתם.

סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והנשיא שמעון פרס, ארכיון, 2010 (צילום: AP Photo/Yin Bogu, Pool)
סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והנשיא שמעון פרס, ארכיון, 2010 (צילום: AP Photo/Yin Bogu, Pool)

מצביעים על פי נושא אחד?

דיאמנט אומר כי השקפותיו של ביידן נוטות להתקבל בצורה חיובית יותר בסקרים בקרב היהודים האורתודוקסים מאשר אלה של הילרי קלינטון ב-2016. אולם "מצד שני, לטראמפ יש רשימת הישגים להתפאר בהם" בנושאים המדברים למצביעים היהודים. בראש רשימת הנושאים האלה עומדת ישראל.

בכירים משתי המפלגות אמרו לזמן ישראל כי קולות האורתודוקסים אינם עשויים מקשה אחת, וכי מגוון נושאים יכולים להשפיע על בחירתם של חברי הזרם בקלפי. אלה כוללים את הכלכלה, האפשרות לבחירת בית ספר, עליית האנטישמיות וההפגנות שפרצו לאחרונה נגד אי צדק גזעי. אולם לדברי מנהיגי הקהילות האורתודוקסיות המודרניות, לעניינים הקשורים בישראל יש עדיין משקל עצום.

"בעולם האורתודוקסי המודרני, ישראל היא הנושא העיקרי שאנשים מצביעים על פיו, יותר מכל דבר אחר, אז אנשים לרוב למי שהם חושבים שיתמוך בה יותר", אומר הרב מנחם גנק, מנכ"ל מערך הכשרות של איגוד הקהילות האורתודוקסיות.

זאת, ככל הנראה, בשל העובדה שהציונות נתפסת כחלק מרכזי של אמונתם. 79% מהאורתודוקסים המודרניים רואים בדאגה לישראל חלק מהותי של יהודתם, כך על פי סקר שערך מכון פיו ב-2015. הקשר הזה חזק יותר באופן מובהק מזה שהביעו יהודים שמרנים (58%), יהודים חרדים (45%) ויהודים רפורמים (32%).

אולם גנק מבהיר כי הדאגה לישראל אינה גורמת לאורתודוקסים המודרניים להצביע לרפובליקנים באופן אוטומטי. "רבים מאמינים שישראל זקוקה לאמריקה חזקה, שזוכה לכבוד בעולם, ואם הם חושבים שהנשיא הנוכחי גורם נזק לבריתות בסיסיות, הם עשויים להחליט להצביע למועמד הדמוקרטי", הוא אומר.

"רבים מאמינים שישראל זקוקה לאמריקה חזקה, שזוכה לכבוד בעולם, ואם הם חושבים שהנשיא הנוכחי גורם נזק לבריתות בסיסיות, הם עשויים להחליט להצביע למועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן"

גם ביידן יכול לטעון להישגים בנושא, בכלל זאת יחסיו האישיים עם כל ראש ממשלה ישראלי מאז גולדה מאיר. ביידן נמנע מאמירות ביקורתיות כלפי ישראל כמו אלה שהשמיעו יריביו בפריימריז. אבל גם עבור אלה שעדיין רואים בישראל נושא מרכזי, היא לא תהיה בהכרח הגורם ה"קובע" בקלפי, "אם שני המועמדים ייתפסו כבעלי עבר של הישגים חזקים יחסית" בנוגע לישראל, טוען גנק.

היילי סויפר, עומדת בראש המועצה היהודית הדמוקרטית של אמריקה (צילום: באדיבות המועצה היהודית הדמוקרטית של אמריקה)
היילי סויפר, (צילום: באדיבות המועצה)

לדברי ראש המועצה היהודית הדמוקרטית של אמריקה, היילי סויפר, ייתכן שזה בדיוק המצב. לטענתה, "אין הבדל גדול בין המתמודדים בנוגע לישראל". "היהודים בוטחים בביידן בנוגע לישראל, אז הם מצביעים לפי נושאים אחרים, שביחס אליהם יש הבדלים גדולים בין המתמודדים". היא מציינת את התמודדות טראמפ עם הקורונה ואת עליית האנטישמיות כנושאים מכריעים אחרים.

בעיני ראש קואליציית היהודים הרפובליקנים ברוקס, אין כל דמיון בין שני המועמדים ביחס לישראל. הוא טוען כי רשימת ההישגים של טראמפ בנוגע לישראל – הכרה בירושלים כבירתה, העברת השגרירות לשם, הכרה בריבונות על רמת הגולן וחשיפת תכנית השלום הישראלי-פלסטיני שנחשבת לאוהדת יותר כלפי ישראל מכל הצעה קודמת – מציבה אותו בליגה גבוהה יותר מביידן. יתר על כן, טוען ברוקס, תיווכו בהסכמים בין ישראל לבין שתיים ממדינות המפרץ "מכרסם בנרטיב הדמוקרטי הרחב יותר שמצייר את טראמפ כחסר יכולת".

אף על פי שהוא אינו מפחית בחשיבותה של ישראל עבור המצביעים האורתודוקסים הדמוקרטים, הרב גולדברג מבוקה רטון אומר שעבור חברי הקהילה שלו ואחרות כמוה, החשבון עשוי להיות מעט שונה. "עבור אלה שהתורה היא מורת הדרך והסמכות העליונות שלהם, זה מאתגר מאוד לנסות ליישב בין מדיניות שנראה כי היא תואמת את ערכי התורה לבין אישיות שההתנהגויות שלה מנוגדות לדרך התורה", הוא אומר מבלי לנקוב בשמו המפורש של אף מועמד.

"עבור חלק מהאנשים, הבחירות מסתכמות בשאלה מי לדעתם תואם יותר את רוח התורה. במובנים מסוימים זו פשטנות יתר, היות שהאישיות משפיעה על המדיניות, אבל אני מאמין שהמתח והקונפליקטים קיימים, גם אצל מי שמוכן לסתום את האף ולהצביע בכיוון זה או אחר בבחירות האלה", הוא מוסיף.

"עבור אלה שהתורה היא מורת הדרך והסמכות העליונות שלהם, זה מאתגר מאוד לנסות ליישב בין מדיניות שנראה כי היא תואמת את ערכי התורה לבין אישיות שההתנהגויות שלה מנוגדות לדרך התורה"

עוד 1,698 מילים ו-1 תגובות
סגירה