JavaScript is required for our website accessibility to work properly. היהודים בארה"ב תומכים במעשי טראמפ, אך נחרדים מאישיותו | זמן ישראל
אילוסטרציה, תחפושת טראמפ ברחובות בני ברק, פורים 2017 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit
ביידן וטראמפ מחזרים אחר הקול האורתודוקסי

היהודים בארה"ב תומכים במעשי טראמפ, אך נחרדים מאישיותו

בבחירות שיוכרעו ככל הנראה על חודם של קולות בודדים, יהודים אורתודוקסים מודרניים עשויים להיות קבוצה דמוגרפית רבת השפעה ● הם מייצגים קבוצה נדירה ביהדות ארצות הברית, שאינה נוטה להצביע לשום מפלגה באופן גורף ● השתייכותם למדינות מתנדנדות עשויה להעניק להם כוח לא פרופורציונלי בנובמבר הקרוב

עשרות כיפות שחורות ניקדו את המדשאה הדרומית של הבית הלבן בטקס החתימה על הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין ב-15 בספטמבר. לאחר שהסכמי השלום ההיסטוריים נחתמו, העדים חובשי הכיפות עשו היסטוריה טרייה כאשר התאספו לתפילת מנחה משותפת.

למרות שבטקסים קודמים לחתימת הסכמי שלום במזרח התיכון, שאירחו ממשלים דמוקרטיים, נכח מספר דומה של יהודים, אותם אורתודוקסים מודרניים מהווים ייצוג הולם לתומכיו היהודים של הנשיא דונלד טראמפ, שנדבק בקורונה.

ליהודים האורתודוקסים המודרניים יש בולטות מספרית לא רק בקהלים פרו-ישראליים באירועים המתקיימים בבית הלבן, אלא גם בתוך הממשל עצמו.

חברי הקהילה, שהאוריינטציה הדתית שלהם נעה בין הזרם השמרני לבין העולם האורתודוקסי המסורתי המחמיר יותר, מונו למשרות כגון היועץ הבכיר לבית הלבן, השליח המיוחד למזרח התיכון ושגריר ארצות הברית בישראל.

אולם למרות מראית הדברים, מי שמתמצא בקבוצה הזאת, אשר מונה כ-300 אלף יהודים אמריקאים, מזהיר מפני הסקת מסקנות מזהותו של הקהל שנכח במדשאה הדרומית בבית הלבן לגבי דפוסי ההצבעה הרחבים יותר של התנועה. לדברי מומחים, המצביעים האורתודוקסים המודרניים למעשה הרבה יותר חלוקים ביניהם מאשר היהודים בהפגנות השמאל והימין.

ואם זה לא מספיק, רוב היהודים האלה מרוכזים במדינות מתנדנדות כמו פלורידה ואוהיו. כפועל יוצא מכך, יהודים אורתודוקסים מודרניים מהווים קבוצה דמוגרפית שכדאי להתייחס אליה לקראת הבחירות בנובמבר, היות ששתי המפלגות הגדולות בארה"ב מבקשות להרחיב את בסיס התמיכה שלהן מעבר לגבולות המסורתיים.

"האוהל הקטן הגדול ביותר ביהדות"

בחינת הקול היהודי האמריקאי ברמת המאקרו עשויה להוביל בקלות למסקנה שהקבוצה הדמוגרפית הזאת כבר נתונה בכיסה של המפלגה הדמוקרטית. טראמפ קבל על כך בשיחת טלפון עם מנהיגי יהדות ארצות הברית בחודש שעבר. "הדמוקרטים מקבלים 75% (מקולות היהודים), כמו סוג של הרגל. זה אוטומטי".

התנועה הרפורמית והתנועה והקונסרבטיבית – הגדולות בארצות הברית, וכן היהודים שאינם מזוהים עם אף אחד מהזרמים, תומכים באופן גורף בדמוקרטים. לעומת זאת, החרדים האמריקאים תומכים ברובם במדיניות הרפובליקנית.

אבל איפה זה משאיר את האורתודוקסים המודרניים? סקר שערך מכון Nishma Research בינואר 2020 על השקפותיהם הפוליטיות של יהודים אורתודוקסים מצא כי 53% מהיהודים האורתודוקסים המודרניים מזדהים כדמוקרטים, ליברלים, מתקדמים או בעלי נטיות שמאליות, בהשוואה ל-37% שמתארים את עצמם כרפובליקנים, שמרנים, בעלי נטיות ימניות או ליברטריאנים.

המספרים היו שונים באופן בוטה עבור האמריקאים החרדים, ש-65% מהם הזדהו כבעלי נטיות ימניות, לעומת 20% שהזדהו כבעלי נטיות שמאליות.

53% מהיהודים האורתודוקסים המודרניים מזדהים כדמוקרטים, ליברלים, מתקדמים או בעלי נטיות שמאליות, בהשוואה ל-37% שמתארים את עצמם כרפובליקנים, שמרנים, בעלי נטיות ימניות או ליברטריאנים

חצי שנה לאחר מכן, ביוני 2020, סקר שערך אותו מכון העלה כי היהודים האורתודוקסים מעדיפים את המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ו ביידן, ביחס של 70 ל-30. עם זאת, הסקר נערך לפני חתימת הסכמי הנורמליזציה שהושגו בתיווכה של ארצות הברית, שלהשערתו של נשיא מכון המחקר, מארק טרנצ'ר, עשויים לגרום לתזוזה מסוימת בקולות הבוחרים לטובת טראמפ.

כהסבר אפשרי לנטייה הכוללת שמאלה בקרב האורתודוקסים המודרניים, טרנצ'ר מצביע על נתונים נוספים מסקר שערך מכון המחקר פיו (Pew Research Institute) ב-2015, ולפיהם כ-40% מחברי אותה קבוצה הם חוזרים בתשובה: "כאשר אותם חוזרים בתשובה נשאלים אם יש משהו שהם עדיין מחזיקים בו לאחר שהחלו לקיים אורח חיים דתי יותר, הם עונים 'דעות פוליטיות ליברליות'".

אבל עורך הסקרים מזהיר מפני הכללות בנוגע לנטיות הפוליטיות של האורתודוקסים המודרניים. "זהו האוהל הקטן הגדול ביותר ביהדות. מבחינה אידיאולוגית הוא רחב מאוד, אבל מבחינת גודל הוא קטן למדי", אומר טרנצ'ר.

מי שנמצאים בקצה הליברלי יותר של התנועה חולקים השקפות דומות עם אחיהם הלא אורתודוקסים, בעוד שמי שמשתייכים לאגף היותר שמרני של התנועה חולקים יותר השקפות פוליטיות משותפות עם היהודים החרדים, לדבריו. אולם מי שמשתייך לקבוצה האחרונה הזאת של אורתודוקסים מודרניים "סביר יותר שיעזוב" את הקבוצה "המודרנית" וינוע ימינה, הוא מוסיף, מה שעשוי להסביר את הנטייה השמאלית בקבוצה ככלל.

טרנצ'ר, המשתייך בעצמו לזרם האורתודוקסי המודרני, אומר כי בעוד שהתנועה אולי מגוונת יותר ככלל, "בתי הכנסת עצמם נוטים להיות הומוגניים למדי", ולא יפתיע אותי לראות בית כנסת שלם תומך במועמד הרפובליקני גם אם זה מנוגד לנתונים הכלליים, מפני שאנחנו נוטים להימשך לאנשים בעלי השקפות דומות".

מהר"ת רות בלינסקי פרידמן (צילום: courtesy)
מהר"ת רות בלינסקי פרידמן (צילום: courtesy)

הרעיון של בתי כנסת שמצביעים לאותה מפלגה נתקל בהתנגדות ממקור אחר. לדבריה של מהר"ת רות בלינסקי, מבית הכנסת האורתודוקסי המודרני "אוהב שלום" בוושינגטון, "אתה לא יכול להניח שבית כנסת הוא דמוקרטי לחלוטין או רפובליקני לחלוטין. הדבר מעיד על הזהות הכללית של הזרם האורתודוקסי המודרני, שחבריו נמצאים הן בעולם הדתי והן בעולם החילוני".

המנהיגה האורתודוקסית מכירה בכך שהשילוב הזה בין העולמות מוביל לעתים לדיונים מורכבים בבית הכנסת. "זה הופך את הדיונים הפוליטיים שם לקשים מאוד", אומרת בלינסקי. לדבריה, בערב שבת הראשון בבית הכנסת שלה אחרי הבחירות של 2016, היא החליטה פשוט להתייחס לחששותיהם של רבים מחברי הקהילה שלה בעקבות ניצחונו של טראמפ. "היו אנשים שהרגישו שאני בוחרת צד", היא מוסיפה. "אבל קשה מאוד לדעת שיש כל כך הרבה אנשים בקהילה שלך שחשים הלם וכאב ולא להתייחס לזה. מצד שני, יש גם כאלה שמרגישים אחרת".

הרב אפרם גולדברג מבית הכנסת האורתודוקסי המודרני בבוקה רטון, פלורידה, הדהד את דבריה של בלינסקי באשר לתפקיד הרגיש שהפוליטיקה עשויה למלא בקהילה. "גם אם נדמה שאנחנו אומרים זאת בכל מערכת בחירות, נראה שהסבב הנוכחי הוא מקטב יותר מתמיד. אנשים כל כך נוקשים בעמדותיהם שקשה להם לקיים קשרים עם אנשים שחושבים או מצביעים אחרת מהם", הוא קובל.

"גם אם נדמה שאנחנו אומרים זאת בכל מערכת בחירות, נראה שהסבב הנוכחי הוא מקטב יותר מתמיד. אנשים כל כך נוקשים בעמדותיהם שקשה להם לקיים קשרים עם אנשים שחושבים או מצביעים אחרת מהם"

ועדיין, הרב מפלורידה לא חשב להתעלם מהנושא לחלוטין. "אירחנו כמה מועמדים לנשיאות בבית הכנסת שלנו בעבר, וגם אם יש מי שמפקפק בתבונה או בשיקול הדעת שבהכנסת פוליטיקה לבית הכנסת, אני מאמין שאם אנחנו רוצים שקולנו יישמע ואנחנו רוצים שתהיה לנו השפעה פוליטית, אין דרך טובה יותר מאשר להזמין את הדיון אל תוך הקהילה עצמה", אומר גולדברג.

סגן הנשיא ג'ו ביידן ורעייתו מבקרים בישראל, ארכיון, 2016 (צילום: Debbie Hill, Pool via AP)
סגן הנשיא ג'ו ביידן ורעייתו מבקרים בישראל, ארכיון, 2016 (צילום: Debbie Hill, Pool via AP)

מהמאקרו למיקרו

בנוגע להנחה הרווחת כי היהודים מצביעים באופן גורף לדמוקרטים, פרופ' ג'ונתן סרנה, חוקר היסטוריה יהודית אמריקאית מאוניברסיטת ברנדייס, אומר כי מי שמאמין בכך מחמיץ מגמות רחבות יותר בקרב היהודים, ובעיקר האורתודוקסים.

"בחצי המאה האחרונה חל שינוי חשוב מאוד", הוא אומר, ומשווה את בחירות 1964, שבהן המועמד הרפובליקני בארי גולדווטר קיבל כ-10% מקולות היהודים, לבחירות מאוחרות יותר, בהן המועמדים הרפובליקנים קיבלו בין 25% ל-35%. "פירוש הדבר שבסיס התמיכה ברפובליקנים שולש ב-60-50 השנים האחרונות", הוא מוסיף, ותולה את השינוי בעיקר בחרדים ובאורתודוקסים המודרניים.

או ראש קואליציית היהודים הרפובליקנים, מאט ברוקס, אומר כי הארגון שלו הוא ריאליסטי, ומכיר בכך שטראמפ לא יצליח לקבל רוב של קולות היהודים בנובמבר. אבל הוא משוכנע כי טראמפ יכול לסמוך על אותם 24% מקולות היהודים שקיבל ב-2016, וטוען כי חציית ה-30% עשויה להיות המפתח לניצחון בסיבוב הקרוב.

"אנחנו לא זקוקים לרוב. מושל פלורידה רון דה-סנטיס ניצח ב-2018 בהפרש של פחות מ-40 אלף קולות, לא מעט בזכות הקהילה היהודית", אומר ברוקס. "היות שאנו רואים מתאם ברור בין רמת הדתיות של אדם לסיכוי שיצביע לרפובליקנים, יהודים אורתודוקסים בהחלט נמנים עם קהל היעד שלנו לקראת הבחירות".

מבלי לערוך הבחנה בין זרמים שונים ביהדות האורתודוקסית, ברוקס אומר כי הנטייה של חברי התנועה להתגורר במדינות מתנדנדות כמו פלורידה, יחד עם נטייתם להצביע במספרים גבוהים יותר לעומת קבוצות אחרות, מעניקות להם השפעה רבה באופן לא פרופורציונלי ביום הבחירות.

על סמך נתונים אלה, נתן דיאמנט, מנהל מרכז ההגנה של הקהילות היהודיות האורתודוקסיות באמריקה, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי הבחירות הקרובות הן "על חודו של קול, והן על חודו של קול במדינות מפתח מתנדנדות".

דיאמנט, שבתי הכנסת הקשורים לאיגוד שלו מזדהים באופן גורף כאורתודוקסיים מודרניים, אומר כי חברי הזרם הזה הם המועדים ביותר לשנות את תמיכתם.

סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והנשיא שמעון פרס, ארכיון, 2010 (צילום: AP Photo/Yin Bogu, Pool)
סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והנשיא שמעון פרס, ארכיון, 2010 (צילום: AP Photo/Yin Bogu, Pool)

מצביעים על פי נושא אחד?

דיאמנט אומר כי השקפותיו של ביידן נוטות להתקבל בצורה חיובית יותר בסקרים בקרב היהודים האורתודוקסים מאשר אלה של הילרי קלינטון ב-2016. אולם "מצד שני, לטראמפ יש רשימת הישגים להתפאר בהם" בנושאים המדברים למצביעים היהודים. בראש רשימת הנושאים האלה עומדת ישראל.

בכירים משתי המפלגות אמרו לזמן ישראל כי קולות האורתודוקסים אינם עשויים מקשה אחת, וכי מגוון נושאים יכולים להשפיע על בחירתם של חברי הזרם בקלפי. אלה כוללים את הכלכלה, האפשרות לבחירת בית ספר, עליית האנטישמיות וההפגנות שפרצו לאחרונה נגד אי צדק גזעי. אולם לדברי מנהיגי הקהילות האורתודוקסיות המודרניות, לעניינים הקשורים בישראל יש עדיין משקל עצום.

"בעולם האורתודוקסי המודרני, ישראל היא הנושא העיקרי שאנשים מצביעים על פיו, יותר מכל דבר אחר, אז אנשים לרוב למי שהם חושבים שיתמוך בה יותר", אומר הרב מנחם גנק, מנכ"ל מערך הכשרות של איגוד הקהילות האורתודוקסיות.

זאת, ככל הנראה, בשל העובדה שהציונות נתפסת כחלק מרכזי של אמונתם. 79% מהאורתודוקסים המודרניים רואים בדאגה לישראל חלק מהותי של יהודתם, כך על פי סקר שערך מכון פיו ב-2015. הקשר הזה חזק יותר באופן מובהק מזה שהביעו יהודים שמרנים (58%), יהודים חרדים (45%) ויהודים רפורמים (32%).

אולם גנק מבהיר כי הדאגה לישראל אינה גורמת לאורתודוקסים המודרניים להצביע לרפובליקנים באופן אוטומטי. "רבים מאמינים שישראל זקוקה לאמריקה חזקה, שזוכה לכבוד בעולם, ואם הם חושבים שהנשיא הנוכחי גורם נזק לבריתות בסיסיות, הם עשויים להחליט להצביע למועמד הדמוקרטי", הוא אומר.

"רבים מאמינים שישראל זקוקה לאמריקה חזקה, שזוכה לכבוד בעולם, ואם הם חושבים שהנשיא הנוכחי גורם נזק לבריתות בסיסיות, הם עשויים להחליט להצביע למועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן"

גם ביידן יכול לטעון להישגים בנושא, בכלל זאת יחסיו האישיים עם כל ראש ממשלה ישראלי מאז גולדה מאיר. ביידן נמנע מאמירות ביקורתיות כלפי ישראל כמו אלה שהשמיעו יריביו בפריימריז. אבל גם עבור אלה שעדיין רואים בישראל נושא מרכזי, היא לא תהיה בהכרח הגורם ה"קובע" בקלפי, "אם שני המועמדים ייתפסו כבעלי עבר של הישגים חזקים יחסית" בנוגע לישראל, טוען גנק.

היילי סויפר, עומדת בראש המועצה היהודית הדמוקרטית של אמריקה (צילום: באדיבות המועצה היהודית הדמוקרטית של אמריקה)
היילי סויפר, (צילום: באדיבות המועצה)

לדברי ראש המועצה היהודית הדמוקרטית של אמריקה, היילי סויפר, ייתכן שזה בדיוק המצב. לטענתה, "אין הבדל גדול בין המתמודדים בנוגע לישראל". "היהודים בוטחים בביידן בנוגע לישראל, אז הם מצביעים לפי נושאים אחרים, שביחס אליהם יש הבדלים גדולים בין המתמודדים". היא מציינת את התמודדות טראמפ עם הקורונה ואת עליית האנטישמיות כנושאים מכריעים אחרים.

בעיני ראש קואליציית היהודים הרפובליקנים ברוקס, אין כל דמיון בין שני המועמדים ביחס לישראל. הוא טוען כי רשימת ההישגים של טראמפ בנוגע לישראל – הכרה בירושלים כבירתה, העברת השגרירות לשם, הכרה בריבונות על רמת הגולן וחשיפת תכנית השלום הישראלי-פלסטיני שנחשבת לאוהדת יותר כלפי ישראל מכל הצעה קודמת – מציבה אותו בליגה גבוהה יותר מביידן. יתר על כן, טוען ברוקס, תיווכו בהסכמים בין ישראל לבין שתיים ממדינות המפרץ "מכרסם בנרטיב הדמוקרטי הרחב יותר שמצייר את טראמפ כחסר יכולת".

אף על פי שהוא אינו מפחית בחשיבותה של ישראל עבור המצביעים האורתודוקסים הדמוקרטים, הרב גולדברג מבוקה רטון אומר שעבור חברי הקהילה שלו ואחרות כמוה, החשבון עשוי להיות מעט שונה. "עבור אלה שהתורה היא מורת הדרך והסמכות העליונות שלהם, זה מאתגר מאוד לנסות ליישב בין מדיניות שנראה כי היא תואמת את ערכי התורה לבין אישיות שההתנהגויות שלה מנוגדות לדרך התורה", הוא אומר מבלי לנקוב בשמו המפורש של אף מועמד.

"עבור חלק מהאנשים, הבחירות מסתכמות בשאלה מי לדעתם תואם יותר את רוח התורה. במובנים מסוימים זו פשטנות יתר, היות שהאישיות משפיעה על המדיניות, אבל אני מאמין שהמתח והקונפליקטים קיימים, גם אצל מי שמוכן לסתום את האף ולהצביע בכיוון זה או אחר בבחירות האלה", הוא מוסיף.

"עבור אלה שהתורה היא מורת הדרך והסמכות העליונות שלהם, זה מאתגר מאוד לנסות ליישב בין מדיניות שנראה כי היא תואמת את ערכי התורה לבין אישיות שההתנהגויות שלה מנוגדות לדרך התורה"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,698 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 19 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

קצין בשירות מילואים, רב סרן איתמר ספיר, נהרג בהיתקלות בדרום לבנון

פרסום ראשון: נתניהו הודיע לגורמים ביהדות התורה שהשיג את הרוב הדרוש לחקיקת חוק הפטור ● בג"ץ: עבודתה של ועדת גרוניס "לקתה בחסר", לכן יש מקום לכך שתתכנס שוב כדי לשמוע את אורי אלמקייס ואת הקצין שחקר את הפעלתו ● חברים בקואליציה הסירו את תמיכתם ממועמדות יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה; מנגד הודיעה יש עתיד על תמיכתה במועמדותו

לכל העדכונים עוד 34 עדכונים

"הגוף בכיתה, הראש עדיין בעזה" - החיים הכפולים של המילואימניקים

"אתמול עוד הייתי באירוע בו התפוצץ לידנו אר.פי.ג'י בעזה והיום אני נדרש להכין מטלה בקורס בכתיבה אקדמית – הראש שלי עוד לא מסתנכרן בין שני המקומות".

משפט זה אמר לי סטודנט במכללת ספיר, תוך שהוא מנסה לתאר את החוויה הבלתי אפשרית של המעברים בין שדה הקרב לחדרי הכיתה בקמפוס.

ד"ר אלה בן-עטר היא מרצה בכירה וראשת מסלול רדיו ופודקסטים במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת תקשורת, מצבי חירום וחוסן קהילתי. קצינת הסברה במילואים בפיקוד העורף, נשואה, אם לשלושה ילדים ומאמינה גדולה בחינוך.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 956 מילים

הצ'אטבוט לא ישלם מס הכנסה

מס ההכנסה של עובדים אנושיים מממן את תקציבי המדינות, והבינה המלאכותית מאיימת לחתוך את צינור החמצן הזה ● הרעיון להטיל "מס רובוטים" כבר התברר כגול עצמי שרק חונק חדשנות, והמומחים דורשים להגיש את החשבון לבעלי ההון ● כך או אחרת, הממשלות חייבות להתעורר לפני שגל הפיטורים ישאיר אותן עם קופה ריקה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,022 מילים
אמיר בן-דוד

מפלגות שוויתרו על "הקול הרוסי"

סקרים שמתפרסמים לאחרונה מראים, כי אילו הבחירות התקיימו היום, נפתלי בנט או גדי איזנקוט היו ככל הנראה מצליחים להקים ממשלה. אך כידוע סקרים  לא תמיד מנבאים את תוצאות האמת: עתידה הפוליטי של ישראל לוט בערפל, בין היתר בגלל המגזר הרוסי.

כיום, המגזר הרוסי שווה כ-18 מנדטים ורק כ-25% מהם תומכים בקואליציה הנוכחית.

אלכס טנצר הוא פעיל חברתי, לשעבר יו"ר ועדת מעקב אחרי ביצוע הבטחות לעולים. יו"ר מטה למען עובדי הקבלן. 7 דו"חות מבקר המדינה התפרסמו בגלל תלונותיו. נבחר בעבר על ידי עיתון כל העיר בירושלים כאיש השנה. 6 פעמים נבחר על ידי המגזר הרוסי כאיש השנה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 571 מילים

תרמית "היום שאחרי"

עזה קורסת תחת ביוב, עכברושים וייאוש, בזמן שחמאס וישראל קונים זמן ● למרות תוכנית השלום של טראמפ והקמת הוועדה הטכנוקרטית, שיקום הרצועה רחוק מתמיד ● ישראל מעכבת כניסת פקידים ושוטרים, חמאס נאחז בנשקו, והסיוע ההומניטרי מנוצל להברחות ● הסטטוס קוו לא רק שאינו מקרב הכרעה – הוא מרחיק אותה

לכתבה המלאה עוד 2,107 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

האם יש לדוקו הישראלי עתיד - או אפילו הווה?

תקציר הפרקים הקודמים: בסוף 2025 סער עולם התרבות בעקבות החלטת שר התרבות מיקי זוהר לעצור את המימון לטקס פרסי אופיר ולקדם תחתיו טקס חלופי, "ציוני".

כאשר יוצרים שנבחרו להשתתף בטקס הודיעו שלא יגיעו, השר העלה את גובה האיום: ביטול חוק הקולנוע, עצירת תקציבי הקרנות, ופגיעה בתקציבים שכבר הובטחו.

אלון לוי הוא יוצר ובמאי תיעודי, מנהל קריאטיב, ולעתים במאי אנימציה. הוא בוגר בית הספר "סם שפיגל" בירושלים ובעל תואר שני בVisual Media Anthropology מ-Freie Universität Berlin. הוא יליד טבריה, נשוי, אב לשניים, ומאמין בכוחה של יצירה תיעודית לשנות את העולם (או לפחות את מי שיצר אותה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 984 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הפאזל הפוליטי מתחיל להתבהר לקראת הבחירות

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, המפה הפוליטית מתחילה להתבהר, אך מספר שאלות מפתח נותרו פתוחות ● מה יעלה בגורל בוחרי סמוטריץ', האם איזנקוט באמת מסוגל למשוך מנדטים מהליכוד, ולאן נעלמו הנשים בפריימריז של חד"ש? ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 811 מילים ו-1 תגובות

בעוד שחוק הגיוס של נתניהו וביסמוט יגיע רק בעוד חמש שנים למקסימום 10,000 מתגייסים חרדים, צה"ל מבהיר כי הוא זקוק ל-12,000 חיילים באופן מיידי ● הנתונים חושפים את הפער העצום בין הצרכים המבצעיים של הצבא שנשחק בשלוש שנות מלחמה לבין הפוליטיקה של הכנסת המתפזרת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 844 מילים ו-1 תגובות

גם בים הרחפנים עושים צרות

אופנת הדיג באמצעות רחפנים ממלאת את הים בקרסים ובמאות מטרים של חוטי דיג, שגולשים, שחיינים וצבים מסתבכים בהם ● הפתרון המפתיע מגיע מהאוויר: בחברה להגנת הטבע גילו שתקנות הטיס המעודכנות אוסרות על השלכת חפצים מרחפן, וכך נסללה הדרך לאיסור גורף על דיג באמצעות רחפנים ● טל רז, שהצילה שתי צבות שנלכדו בסבך החוטים: "אפשר לנשום לרווחה"

לכתבה המלאה עוד 1,175 מילים

"המחבלים יצרו כאוס והזירות זוהמו. צריך להתאים את דיני הראיות למציאות"

בעוד כשנה יקום בית הדין המיוחד למחבלים שהשתתפו בשבעה באוקטובר ● עו"ד יעל ויאס גבירצמן תייצג שם מאות משפחות נפגעים ● בשיחה עם זמן ישראל, היא מדברת על חשיבות החוק שדן בפשעים חסרי תקדים, הקושי הראייתי, החשיבות לשמירה על זכויות הקורבנות ועל החשיפה לחומרים ● "כשאני בתפקיד יש לי משימה, אבל כשאני אלך לתערוכה - שם אני אבכה"

לכתבה המלאה עוד 1,417 מילים

תחת מסך עשן של נוסחים מתחלפים, שמחה רוטמן דוהר לאישור הצעת החוק שתנתק את המחלקה מהפרקליטות ● החוק נועד לייצר גוף חקירות פרטי של שר המשפטים, כזה שיוכל להפקיע תיקים מהיועמ"שית ולהטיל אימה על המערכת ● התעקשות הקואליציה להעביר את החוק לפני פיזור הכנסת מוכיחה שהם שכחו כלל בסיסי בדמוקרטיה: הכוח הזה יכול ליפול בקרוב לידי האופוזיציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 903 מילים ו-1 תגובות

הפתק של הרב לנדו מפחיד את נתניהו הרבה יותר מאזהרות הרמטכ"ל

האזהרות על צבא שקורס תחת הנטל לא מרשימות את ראש הממשלה כמו האיום של המנהיג הליטאי לפרק את גוש הימין ● מבועת מהאפשרות לאבד את החרדים רגע לפני אישור חוקי ההפיכה המשטרית, נתניהו פותח במסע לחצים על מורדי הליכוד כדי להעביר את חוק ההשתמטות בדקה התשעים ● התפטרות משה ארבל מוכיחה שגם בש"ס מתחילים להבין לאן נושבת הרוח ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 682 מילים

שוק האג"ח מבהיר כי המלחמה כבר חלחלה עמוק לתוך כלכלות העולם

התרסקות שוק האג"ח העולמי בסוף השבוע היא לא עוד "יום אדום" טכני בבורסה – זו כבר אזהרה חמורה שהמשקיעים משגרים אל טראמפ ● בעוד הבורסות שוברות שיאים בזכות כמה חברות AI, משקיעי האג"חים רואים עננים שמתקדרים על הכלכלה העולמית – בהנחה שלא יימצא פתרון עם איראן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 666 מילים ו-1 תגובות

מסיבות, חתונות, חופשות ופגישות עם ראשי הליכוד

יומן ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, החשוד בפלילים, עמוס בלו"ז "אישי", חופשות, חצאי ימי עבודה, מפגשים פוליטיים ומאות בריתות וחתונות ● מה חסר בו? עבודה למען תושבי אשקלון, שזקוקים למיגון, נאנקים תחת קשיי המלחמה וקוראים בעיתונות כיצד העירייה והעומד בראשה מסתבכים בפרשיות שחיתות ● עיריית אשקלון: "ראש העיר פועל לילות כימים למען התושבים"

לכתבה המלאה עוד 1,221 מילים ו-2 תגובות

קרב התאריכים

מאחורי "משבר חוק הגיוס" מסתתר תרגיל פוליטי שקוף של המפלגות החרדיות, והוויכוח האמיתי בקואליציה נסוב כעת על מועד הבחירות ● לנתניהו יש שלל סיבות להתעקש על קיום הבחירות בסוף אוקטובר: מאולם בית המשפט, דרך עצרת האו"ם ועד חופשות הקיץ ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 979 מילים ו-2 תגובות

איומי איראן על זינוק בהעשרת האורניום חושפים בעיקר את הלחץ של המשטר ● בעוד מומחים מעריכים כי התקיפות באספהאן ובנתנז הרחיקו את הפצצה, במערכת הביטחון מזהירים מפני שאננות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 875 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.