"הרשות דואגת לעריקאת, ומשאירה אלפי חולים אחרים למות בשטחים"

בעבר טופלו בארץ אלפי פלסטינים מהשטחים בכל שנה, אבל הרשות הפלסטינית הפסיקה לממן את הטיפול ברובם, בשל הידרדרות היחסים עם ישראל ● מנהלת עמותה שמסייעת לחולים: "במקום 50 חולים, אנחנו מכניסים לארץ חולה אחד ביום - אלה שיכולים לממן טיפול של מאות אלפי שקלים מכיסם" ● גורם ביטחוני: מספר האישורים לחולים לא הופחת ע"י ישראל ● חולי קורונה פלסטינים אחרים, פרט לעריקאת, אינם מטופלים בארץ

סאיב עריקאת, ארכיון, 2011 (צילום: AP Photo/Amr Nabil, File)
AP Photo/Amr Nabil, File
סאיב עריקאת, ארכיון, 2011

מזכ"ל אש"ף, סאיב עריקאת, אושפז שלשום (ראשון) בבית החולים הדסה עין כרם, לאחר שנדבק בקורונה ומצבו החמיר. עריקאת, 65, שעבר השתלת ריאה בעבר, ולכן נחשב בקבוצת סיכון, נשלח להדסה בשל בקשה מיוחדת של הרשות הפלסטינית, ופונה מביתו ביריחו באמבולנס ישראלי. מצבו של עריקאת הידרדר אתמול עקב זיהום בריאה, ומשפחתו נקראה להגיע כדי לראות אותו לפני מותו.

עריקאת, שבניגוד לבכירים פלסטינים אחרים מעולם לא היה מעורב בטרור בעצמו, שימש במשך שנים רבות כשר בממשלת הרשות הפלסטינית, ברוב השנים כשר הממונה על השיחות עם ישראל. הוא היה מעורב במשאים-ומתנים עם ישראל מוועידת מדריד והסכמי אוסלו, ועד לוועידת אנאפוליס ב-2007.

כצפוי, אשפוזו עורר תגובות פוליטיות נזעמות בישראל, ופעילי "אם תרצו" הפגינו נגד אשפוזו. ח"כים כמו בצלאל סמוטריץ' ומיכל קוטלר-וונש מכחול-לבן מחו על "העובדה שאנחנו מספקים טיפול רפואי לאויבים בלי לדרוש ולקבל החזרת גופות וחטופים"; ח"כ ד"ר אחמד טיבי, השיב להם בזעם: "טיפלתי בלי תנאים באנשים ששנאו אותי, שלא רצו שערבי יטפל בהם. ועריקאת מנהיג שמאמין בשלום".

אלא שלמעשה, עריקאת הוא יוצא דופן בולט, שזכה לטיפול בגלל מעמדו הבכיר. עד לפני כשנה הגיעו אלפי חולים פלסטינים במחלות קשות – בעיקר סרטן – מיהודה, שומרון ועזה, לטיפולים בישראל, שבמקרים רבים הצילו את חייהם

דווקא בשנה האחרונה, הרשות הפלסטינית – אותה רשות שהגישה לישראל את הבקשה מיוחדת לטפל בעריקאת – הפסיקה לממן את הטיפולים הללו בשל ההידרדרות ביחסיה עם ישראל, והחולים הפלסטינים כמעט הפסיקו להגיע. חולי קורונה שאינם בכירים ברשות אינם מגיעים לישראל כלל.

הרשויות בישראל אינן מפרסמות את מספר החולים הפלסטינים המגיעים לאשפוז בישראל, אך גורם ביטחוני ישראלי מעריך כי מדי שנה צה"ל והשב"כ מאשרים ליותר מ-90 אלף פלסטינים לקבל טיפול רפואי בתוך תחומי הקו הירוק. לדברי אותו גורם, מספר האישורים לא ירד השנה כלל, והירידה החדה במספר החולים הפלסטינים המטופלים בארץ, נובעת אך ורק ממדיניות הרשות.

גורם ביטחוני ישראלי מעריך כי מדי שנה צה"ל והשב"כ מאשרים ליותר מ-90 אלף פלסטינים לקבל טיפול בארץ. לדבריו, מספר האישורים לא ירד השנה כלל, והירידה החדה במספר המטופלים נובעת רק ממדיניות הרשות

בתקשורת ובציבוריות הפלסטינית נמתחה ביקורת חריפה על הטיפול בעריקאת, בטענה שהוא מופלה לטובה לעומת חולי קורונה אחרים וחולים רבים נוספים, והרשות נאלצה להוציא הודעה מגומגמת, לפיה "עריקאת לא מטופל בקורונה, אלא בסיבוכים מסוכנים בריאה". חולים פלסטינים יכולים להגיע לטיפול רפואי בבתי חולים בישראל בכפוף לאישור ביטחוני של השב"כ. זאת, בתנאי שהם – או הרשות הפלסטינית – יישאו במלוא העלות היקרה של הטיפול.

סיקור אשפוזו של סאיב עריקאת בהדסה, אוקטובר 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
סיקור אשפוזו של סאיב עריקאת בהדסה, אוקטובר 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

יעקוב איברהים מאבו גוש הוא מייסד עמותת סלאמיתקום ("רפואה שלמה"), עמותה ישראלית המסייעת לפלסטינים המאושפזים בארץ. "זה לא שהמדינה עושה להם טובה כמו שמציגים את זה בתקשורת", אומר איברהים, "מדובר בעסק כלכלי מצוין לבתי החולים בישראל, שמקבלים 2,900 שקל על יום אשפוז".

לדבריו, "מדובר בחולים קשים מאוד, רובם חולי סרטן וגם חולים במחלות נדירות וקשות, שדורשות אשפוז ארוך. האשפוזים מתארכים גם בגלל שאי אפשר לשלוח אותם הביתה כשהם מרגישים יותר טוב, ולהגיד להם 'אם המצב יחמיר תחזרו'. הם צריכים להישאר כאן עד גמר הטיפול, וגם אין את קופת חולים שעוקבת ומוודאת שלא משאירים אותם סתם כדי לדפוק מחיר כמו שנעשה עם חולים ישראלים. אז הם נשארים חודשים. והסכום לא כולל C.T ו-MRI ובדיקות חיוניות אחרות, שעליהן משלמים בנפרד, והרבה פעמים זה מגיע למיליון שקל.

"הרוב הגדול של הפלסטינים לא יכולים לממן את ההוצאה הזאת. גם כשהרשות מממנת, הם צריכים לשלם השתתפות עצמית של 5%. זה נשמע אולי מעט, אבל זה מגיע בקלות לעשרות אלפי שקלים, שכר של כמה חודשים של עובד בשטחים".

"הרוב הגדול של הפלסטינים לא יכולים לממן את ההוצאה הזאת. גם כשהרשות מממנת, הם צריכים לשלם השתתפות עצמית של 5%. זה נשמע אולי מעט, אבל זה מגיע בקלות לעשרות אלפי שקלים, שכר של כמה חודשים בשטחים"

"אז אם יש מימון בסיסי של הרשות, אנחנו מגייסים להם את כל השאר, מתרומות. אין קרנות שתומכות בנו, ואסור לנו לקבל תרומות מחו"ל, אז אנחנו מגייסים את הכסף ברשתות החברתיות בישראל. אם הרשות לא מממנת, אלה סכומים שאנו כמעט אף פעם לא יכולים לגייס. מאז שהתחילו כל הסיפורים עם טראמפ, ותכנית המאה, והפסקת התיאום הביטחוני כביכול, הם כמעט הפסיקו לאשר מימון".

מאז שהרשות הפסיקה לממן את הטיפולים, מספרים בסלאמיתכום, חלה צניחה במספר המטופלים הפלסטינים בארץ. "אנחנו אוספים אותם מהמחסום לבית החולים", מספרת מנהלת העמותה, רימה אבו-קטיש, "ועד לפני שנה בערך היינו מביאים כל יום מיניבוס עם 15 או 20 אנשים מכל מחסום בגדה וברצועה – 20 מקלנדיה, 15 מבית לחם, 20 מארז, וביחד לעתים קרובות כמה מאות.

"כיום, המון בקשות למימון מסורבות, ומגיע חולה אחד ביום, בערך; אלה שיכולים להרשות לעצמם את הטיפול על חשבונם, ואלה שכבר התחילו טיפולים ומגיעים לטיפולים חוזרים, ולפעמים מאשרים להם מימון חלקי. יש חולה עם סרטן עור שמגיעה בכל שישי לאשפוז יום בהדסה, ומשלמת בכל פעם 1,300 שקל מכיסה.

"הפסקת המימון היא פוליטית לגמרי, זה לא עניין כלכלי, זה התחיל הרבה לפני המשבר הכלכלי של הקורונה", מוסיפה אבו-קטיש, "מאז הקורונה דווקא יש עלייה קטנה במספר האישורים, אבל ממש מזערית.

"הפסקת המימון היא פוליטית לגמרי, זה לא עניין כלכלי, זה התחיל הרבה לפני המשבר הכלכלי של הקורונה", מוסיפה אבו-קטיש, "מאז הקורונה דווקא יש עלייה קטנה במספר האישורים, אבל ממש מזערית"

"אני בקשר יומיומי עם משרד הבריאות הפלסטיני, ומדברת עם הרופאים הבכירים שאחראים על האישור. ואני מתחננת, 'תנו לו לצאת לטיפול בישראל, הוא חולה מאוד, הוא עלול למות'. לפעמים הם אומרים לי, 'נבדוק, נראה', ונעלמים לי, ולפעמים אומרים לי בפרצוף, 'את יודעת שאנחנו לא מאשרים להם טיפולים בישראל וזהו', וכשאני ממשיכה להתחנן הם עונים לי במלים שאני לא אצטט כאן".

אילוסטרציה, עידן הקורונה בעזה, אוקטובר 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flas90)
אילוסטרציה, עידן הקורונה בעזה, אוקטובר 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flas90)

מה קורה עם החולים שלא יכולים להגיע?

אבו-קטיש: "יש מעטים שאנחנו מצליחים לגייס להם כסף. יש כאלה שיש להם מספיק כסף כדי להגיע לטיפולים בירדן, בטורקיה, אפילו בהודו. זה פחות טוב, אבל פחות יקר מאשר בישראל. ויש כאלה שנשארים ברשות, תקועים, והמצב שלהם מידרדר. ולא מדובר בחולי קורונה, אף אחד לא יסיע חולה קורונה מהגדה כדי לטפל בו בישראל, אלא בחולים במחלות הרבה יותר קשות.

"אני כבר חודש במו"מ עם הרשות על ילדה בת 5 עם מחלת עור קשה ונדירה, שזקוקה להשתלת מח עצם, והרופאים בגדה אמרו להוריה, 'אין לך סיכוי כאן'. בינתיים לא הצלחתי להביא אותה לארץ. מצבה מידרדר, היא מכוסה מוגלה ולא מתפקדת והוריה חוששים לחייה. ויש גם הרבה שלא מטופלים ומתים. הרבה".

המצב היה קשה גם כשהם אושפזו בישראל

חייהם של החולים הפלסטינים בישראל היו קשים גם בזמן שרובם יכלו להגיע. "המצבים שהחולים האלה נמצאים בהם מחרידים, בלתי אפשריים ממש", אומר איברהים. "הם נמצאים כאן לבד ולא יודעים את השפה. למלווים שלהם בדרך כלל אסור לצאת מבית החולים מנימוקים ביטחוניים. לחולים מעזה מותר להביא רק מלווה אחד מעל גיל 55. מאז הקורונה אין מלווים בכלל, חוץ מהורה אחד לילד".

"תחשוב מה עובר על חולה שנמצא לבד או כמעט לבד במקום שהוא לא מכיר, לא יודע את השפה, אין מי שיקנה לו דברים ושיעזור לו בדברים הכי בסיסיים. הטיפול שהם מקבלים מקצועי ומסור, אבל הם מרגישים את העוינות, ונמצאים בבדידות גדולה, שגדלה עכשיו עוד יותר, עם חובת הבידוד שמוטלת על מאושפזים חדשים.

"יש המון מצבים שבהם הם תקועים כי אין מי שיעזור להם בגלל כל המגבלות הביטחוניות", מוסיף איברהים, "כל מיני דברים בירוקרטיים שחולה ישראלי גם מסתבך איתם, אבל יכול להתמודד. יש משפחות שכמעט כולם מנועי כניסה לארץ, ואם יש ילד שצריך ליווי, צריך למצוא איזו דודה רחוקה שמותר לה ללוות אותו.

"לא מזמן התקשרה אליי עובדת סוציאלית מתל השומר, שמטפלת בילדה חולת סרטן, שטופלה במזרח ירושלים, ואמרה שכדי לקלוט אותה צריך להעביר את הניירת שלה לכאן, ואמה לא יכולה לנסוע למזרח ירושלים מ'סיבות ביטחוניות'".

פעילות של עמותת סלימאתכום עם ילדים פלסטינים בבית חולים בישראל (צילום: יעקוב איברהים)
פעילות של עמותת סלימאתכום עם ילדים פלסטינים בבית חולים בישראל (צילום: יעקוב איברהים)

איברהים מוסיף כי, "אנחנו משתדלים להיות המשפחה והחברים שלהם בארץ. אנחנו מתרגמים להם, אם בצוות לא יודעים ערבית. משתדלים בעיקר לעזור לילדים, מביאים להם צעצועים, עושים להם ימי הולדת. לא מזמן היה ילד חולה סרטן שהתגלה בבדיקות כחיובי לקורונה. בנוסף לבידוד, הוא היה צריך להחליף את כל הבגדים שלו. אז מצאתי את עצמי הולך לקניון וקונה לו בגדים.

"לפעמים יש היענות יפה של הצוותים ליוזמות שלנו. בשנה שעברה היו כמה ילדים מהגדה שאושפזו בהדסה חצי שנה, והם כל הזמן דיברו על החלום שלהם לראות פעם אחת בחיים את הים. אז בסוף הצלחנו לארגן להם את כל האישורים הרפואיים והביטחוניים ואוטובוס, והם נסעו עם הצוותים שלהם לים.

"הסירוב של הרשות לממן את הטיפול מרגיז מאוד, והנימוק שלהם – שהם מחרימים את ישראל – היה מצחיק אם זה לא היה כל כך עצוב. אם הם מחרימים, איך זה שכשמדובר בסאיב עריקאת פתאום הוא מגיע? חשוב לציין שממילא, מדובר באנשים שקיבלו אישור מיוחד מהשב"כ להיכנס לארץ, אחרת הם לא היו כאן, אז זה בכלל מוזר להגיד שהם לא נכנסים לכאן בגלל איזשהו 'נתק' או 'חרם'.

"הסירוב של הרשות לממן את הטיפול מרגיז מאוד, והנימוק שלהם – שהם מחרימים את ישראל – היה מצחיק אם זה לא היה כל כך עצוב. אם הם מחרימים, איך זה שכשמדובר בסאיב עריקאת פתאום הוא מגיע?"

"אנחנו גם שומעים הרבה פעמים מחולים שאומרים, שנתנו להם להיכנס רק אחרי שמסרו מידע ביטחוני, וכאלה שאומרים 'רצו לעשות ממני משת"פ כדי שאוכל לבוא לישראל, ולא הסכמתי, אז לא באתי'. אפשר היה לעשות את זה בלי שיתוף פעולה של הרשות? זה הכול משחק פוליטי מכוער על הגב של החולים".

ילדים פלסטינים בבית חולים בישראל (צילום: יעקוב איברהים)
ילדים פלסטינים בבית חולים בישראל (צילום: יעקוב איברהים)

עד כה לא התקבלה תגובת הרשות הפלסטינית לדברים. עד כה גם לא נמסרה תגובה מהשב"כ, לטענה שהועלתה כלפיו בכתבה על אישור כניסה תמורת מידע.

עוד 1,424 מילים
סגירה