JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מיכל קוטלר-וונש אינה עונה: הח"כית החדשה "נטשה" את יעלון עוד לפני שנכנסה לרשימתו | זמן ישראל
מיכל קוטלר-וונש (צילום: Avishai Finkelstein)
Avishai Finkelstein
מיכל קוטלר-וונש אינה עונה

הח"כית החדשה "נטשה" את יעלון עוד לפני שנכנסה לרשימתו

בין שלל העריקים הפוליטיים ומפרי ההבטחות לבוחר, הסיפור של מיכל קוטלר-וונש עבר מתחת לרדאר ● הח"כית הטרייה - שנכנסה לכנסת מטעם סיעת תל"ם ודילגה מיד לסיעת כחול-לבן בקואליציה - מודה כי כבר לפני הבחירות לא הזדהתה עם מדיניותו של יעלון ● אבל הוא ואנשי תל"ם התעלמו מסימני האזהרה, והעניקו לה מקום אטרקטיבי ברשימה ● קוטלר-וונש בתגובה: "אני מחויבת לאזרחי ישראל"

ההחלטה של בני גנץ וגבי אשכנזי להפר את הבטחתם המרכזית לאורך שלוש מערכות בחירות, ולהצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו, סימנה שפל חדש בנורמות הפוליטיות. העובדה שהמפלגה שהובילו מיתגה את עצמה כסמל האתיקה והמינהל התקין, רק העמיקה את השבר ואת אבדן האמון. הציפיות מנבחרי הציבור, שממילא היו נמוכות להחריד, התרסקו ואבדו כמעט לחלוטין.

על הרקע הזה, עריקתן באמצע יוני של תהילה פרידמן מיש עתיד ומיכל קוטלר-וונש מתל"ם אל שורות כחול-לבן, עברה כמעט ללא מחאה. השתיים, שנכנסו לכנסת מתוקף החוק הנורווגי, בחרו לזנוח את מפלגות האם שלהן ולהצטרף לקואליציית נתניהו-גנץ. בכך המשיכו מגמה שהתעצמה השנה בקרב נבחרי ציבור, של מחויבות אפסית למנהיגים ששיבצו אותם ברשימות ולאזרחים שבחרו בהם.

ראשון היה גדי יברקן, שזמן קצר לאחר שפיזר האשמות חמורות נגד הנאשם נתניהו, דילג אל הליכוד מרשימת כחול-לבן, בה ייצג את תל"ם, בתמורה לשריון במקום גבוה יותר – 20 בליכוד לעומת 33 בכחול-לבן.

אחריו באו יועז הנדל, צבי האוזר, אורלי לוי-אבקסיס ופנינה תמנו-שטה, שנכנסו לכנסת בקולות אזרחים מתנגדי נתניהו, ומיד לאחר הבחירות עזבו את המפלגות או הרשימות שמטעמן התמודדו, כדי להצטרף לקואליציה בראשותו.

לכל אחד מהמקרים יש את הניואנסים הייחודיים לו, וכך גם במקרה של קוטלר-וונש. לידי זמן ישראל הגיעה התכתבות שלה עם בכיר במפלגתו של יעלון, בה היא מודה שכבר באמצע חודש ינואר, במועד שיבוצה ברשימת כחול-לבן מטעם תל"ם, היא לא הזדהתה עם גישתו החד-משמעית של יעלון נגד נתניהו. למרות זאת, קוטלר-וונש לא סירבה להשתבץ ברשימת כחול-לבן כנציגת תל"ם.

צבי האוזר, יועז הנדל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
צבי האוזר, יועז הנדל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

בבחירות אפריל וספטמבר 2019 מוקמה קוטלר-וונש במקום ה-46 הלא ריאלי ברשימת כחול-לבן. לאחר בחירות ספטמבר, בהן לא נכנסה לכנסת, היא הפסיקה את פעילותה הפוליטית והקשר בינה לבין בכירי תל"ם נותק למשך כמה חודשים.

"זה טבעי שמי שלא נבחר הופך לפחות פעיל לאחר בחירות", מסביר בכיר בתל"ם מדוע ההתרחקות הזאת לא התפרשה כעזיבת המפלגה.

בשבועיים הראשונים של ינואר השנה, לקראת יום סגירת הרשימות ב-15 בחודש, ניסו בכירי תל"ם ליצור קשר עמה, אך ללא הצלחה. באותו שלב היא הייתה אמורה לאייש שוב את המקום ה-46 ברשימה, אך לנוכח חוסר הזמינות שלה, שלא אפשר למלא את טופסי המועמדות, הוצבה במקומה המתמטיקאית ד"ר רינה גפני.

לגפני לא הייתה כל כוונה להשתלב בכנסת. במערכות הבחירות של 2019 היא הוצבה במקום ה-56 בכחול-לבן (החל מהמקום ה-36 תל"ם קיבלה ייצוג אחד בכל עשירייה), וקידומה למקום ה-46 לא שינה מהותית את מעמדה. אלא שביום סגירת הרשימות התברר סופית שיברקן, ששובץ מטעם תל"ם במקום ה-33 בכחול-לבן, עובר לליכוד.

ההתפתחות הזאת הקפיצה את גפני עשרה מקומות נוספים במעלה הרשימה לשעות ספורות, אך אז הגיע אות חיים מקוטלר-וונש. בהתייעצות של בכירי המפלגה עם יעלון הוחלט לאפשר לה לאייש את המקום ה-36, ממנו נכנסה בסופו של דבר לכנסת. במקביל, הוחזרה גפני למקום ה-46.

חצי שנה מאוחר יותר, בהתכתבות עם אחד מבכירי תל"ם על עזיבתה לכחול לבן, כתב לה הבכיר: "אני מרגיש נבגד ולא אסלח לך על כך". קוטלר-וונש השיבה שזוהי זכותו, והוסיפה:

"כידוע לך, תמכתי ודחפתי כל העת בהכרח לאחדות, ומעולם ולא לרגע קיבלתי את 'רק לא ביבי' כמוטו. למעשה, אחרי בחירות 2 עזבתי בגלל עובדה זו".

קוטלר-וונש כתבה לאחד מבכירי תל"ם: "כידוע לך, תמכתי ודחפתי כל העת בהכרח לאחדות, ומעולם ולא לרגע קיבלתי את 'רק לא ביבי' כמוטו. אחרי בחירות 2 עזבתי בגלל עובדה זו"

הדברים לא יכולים להיות ברורים יותר. קוטלר-וונש מודה מפורשות שעזבה את תל"ם בגלל אי הסכמה עם דרכו של היו"ר. מהמקום ה-46 לא היה מדובר בהקרבה גדולה, אך ברגע שהתפנה המקום ה-36 התבטלה ההחלטה לעזוב, שלמרבה הנוחות לא הוצהרה בשום שלב באופן פומבי. אנשי תל"ם, בתמימותם הרשלנית, הניחו שאבדן הקשר עמה נבע מעיסוקיה ולא מעמדה עקרונית.

משה יעלון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
משה יעלון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"בוגי שם את השנאה לנתניהו לפני האזרחים"

בשיחה עם זמן ישראל כינתה קוטלר-וונש את הטענות נגדה "פייק ניוז", אך לא הכחישה שכתבה את הדברים: "הפייק ניוז הוא בנושא של מה ידעו ומה לא ידעו. שוחחתי עם בוגי לאורך כל הדרך. כשהוא החליט להצטרף לכחול-לבן תמכתי בכך גם מתוך ממלכתיות, גם מתוך מחויבות לאחדות וגם מתוך לקיחת אחריות. אלה מטרות המפלגה שאליה אני הצטרפתי, שקראה לחיבורים עם מפלגות אחרות".

קוטלר-וונש (49) מציינת שסייעה לכתוב את מצע תל"ם, על בסיס התמחותה בתחומים שונים, כמו משפט בינלאומי, מאבק באנטישמיות ומאבק בטרור. תחומי פעילות נוספים שלה הם חיבור בין דתיים וחילוניים – היא הייתה חברת ועד מנהל בעמותת "צו פיוס" – והשבת האזרחים הישראלים וגופות החיילים מרצועת עזה. בכנסת היא משמשת כיו"ר הוועדה למאבק בנגע הסמים והאלכוהול.

"הפייק ניוז הוא בנושא של מה ידעו ומה לא ידעו. שוחחתי עם בוגי לאורך כל הדרך. כשהוא החליט להצטרף לכחול-לבן תמכתי בכך גם מתוך ממלכתיות, וגם מתוך לקיחת אחריות"

"כשהקמפיין הפך להיות שלילי, ובעיניי שגוי, אמרתי את זה בקול רם", היא אומרת. "זה אפילו לא פייק, זה פשוט לא חדשות. מי שהכיר את ההתנהלות שלי בתל"ם ידע שאני אמרתי את הדברים בארבע עיניים, בהרבה עיניים. זה לא ניוז.

"תל"ם היא תנועה לאומית ממלכתית, ובעיניי המילה ממלכתית מחייבת, והרגשתי ואני מרגישה שאנחנו צריכים למצוא את הדרך לחבר בין חלקי העם, להוביל תהליך פיוס מהותי, אמיתי – אחרי הרבה שנים שקורה הפוך – ואני בוחרת תמיד בעד, לא נגד. כשהיו לי הערות על הבחירות של הקמפיין הערתי אותן".

לדברי קוטלר-וונש, לא היא עזבה את תל"ם כי אם יעלון עזב את כחול-לבן. להשקפתה, יעלון הוא זה שמעל באמון הציבור, בגלל נכונותו להקים ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת, בניגוד להתחייבויות שנתן מראש, בעוד היא נותרה נאמנה לדרכה של תל"ם נגד שיתוף פעולה כזה. "קיימתי איתו מספר שיחות שבהן הבעתי את צערי על כך שהוא עוזב את כחול-לבן", היא אומרת.

טענה נוספת שמעלה קוטלר-וונש נוגעת לכך שכאשר נכנסה לכנסת בחודש יוני, תל"ם היתה מפלגה שכבר התפצלה, בעקבות פרישת הנדל והאוזר ממנה, ולכן תקנון תל"ם, המחייב את נבחרי המפלגה לציית להחלטות היו"ר בעניינים קואליציוניים, אינו חל עליה. "את כל הפעילות שלי בכנסת אני עושה מתוך המקום שהתחייבתי אליו בתל"ם", היא מוסיפה.

ב-15 בינואר, יום סגירת הרשימות, ידעת כבר שיעלון לא יישב עם נתניהו ויהי מה. הוא היה מאוד ברור בעניין הזה. בתור מי שכן חשבה שצריך לשתף איתו פעולה, לא היה יותר נכון לסרב להצעה להשתלב בכחול-לבן מטעם תל"ם?

קוטלר-וונש משיבה בהרמת קול: "אני ידעתי שתנועה לאומית ממלכתית מחויבת לאזרחי ישראל. לא נגד ביבי, לזה אני הצטרפתי, וזה לא יפתיע אף אחד – לא בתל"ם ולא את בוגי אם תשאל אותו – מה מיכל קוטלר-וונש אמרה לכל אורך הדרך. אני מחויבת לאזרחי ישראל. סליחה! ועם כל הכבוד לזה שבוגי שם את השנאה שלו לנתניהו מעל לאחריות שלו כלפיהם, בזה לא הסכמתי איתו".

יו"ר המפלגה שלך לשעבר מפרש אחרת מה זה אחריות כלפי מדינת ישראל, או מהי הממלכתיות של תל"ם. בפוליטיקה זה מה שמכריע. אם היתה לך פרשנות אחרת היית צריכה להתמודד תחת יו"ר אחר.

"ראש המפלגה שלי הביא אותי לכחול-לבן. ואני נותרתי בכחול-לבן, כפי שאמרתי ואמשיך לומר. ולצערי שאר תל"ם לא נותרה בכחול-לבן, זה הכל".

בני גנץ עם מפגינים מתעשיית התרבות המוחים מחוץ לביתו בראש העין, ב-9 באוגוסט 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
בני גנץ (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

חשבון הנפש של תל"ם

בתל"ם לא מכחישים שהיו מודעים לעמדותיה של קוטלר-וונש, אך אומרים כי לא העלו בדעתם תרחיש של פיצול כחול-לבן, ולכן ייחסו להבדלי הדעות משקל נמוך. זהו הסבר מובן אך קלוש. ראשית, משום שמפלגה רצינית לא משבצת בדקה התשעים מועמדת שהיו סימנים מטרימים לאי-הסכמתה עם היו"ר. שנית, משום שבמבחן התוצאה, תל"ם איבדה בשנה האחרונה ארבעה מהנציגים שהכניסה לכנסת. לצד הביקורת על הנוטשים, אנשי תל"ם צריכים לבוא בתלונות גם אל עצמם.

אמה של קוטלר-וונש, אריאלה, הייתה מזכירת מפלגת הליכוד. בעלה של האם, פרופ' ארווין קוטלר, היה בעבר שר המשפטים של קנדה, והמשפחה התגוררה שם. קוטלר-וונש נשואה לרואה החשבון ואיש העסקים רפי וונש, המועסק בתפקיד בכיר בקבוצת עזריאלי, אם לארבעה, חיה ברעננה, ומנהלת אורח חיים דתי.

אמה של קוטלר-וונש, אריאלה, הייתה מזכירת מפלגת הליכוד. בעלה של האם, פרופ' ארווין קוטלר, היה בעבר שר המשפטים של קנדה. קוטלר-וונש נשואה לבכיר בקבוצת עזריאלי

בהמשך לשיחה עם זמן ישראל ביקשה ח"כ קוטלר-וונש לפרסם תגובה רשמית: "מהרגע שהחלטתי להישאר בכחול-לבן ולממש את העמדות בהן אני מאמינה ושבזכותן נכנסתי לפוליטיקה והצטרפתי לתל"ם, כאשר זו היתה מפלגה עם אג'נדה ומחויבות אמיתית לממלכתיות, אני סופגת הכפשות ושקרים. זו אינה דרכי. אני שלמה עם כל החלטותיי שאותן חלקתי לאורך כל הדרך עם יו"ר תל"ם, ושלצערי קיבל החלטה לעזוב את כחול-לבן. מחויבותי לאחדות, ממלכתיות ואחריות כלפי כלל אזרחי מדינת ישראל, תמיד ובעת הזו בפרט, הן שמנחות אותי.

"בתקופה בה כנראה יש מי שמחפש להוציא דיבתי, אני פועלת כיו"ר הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול לטובת כלל החברה הישראלית ללא הבדלי דת גזע או מין, מקדמת הצעות חוק שיטיבו את מצב ישראל ונלחמת על מעמדה בזירה הבינ"ל, בהעמקת הקשר עם אחיותינו ואחינו בתפוצות, ובהובלת שיח עם חברות ענק כמו טוויטר ופייסבוק כנגד הפצת מסרים אנטישמיים. אמשיך לפעול בכל כוחי ומרצי לטובת כלל אזרחי ישראל והעם היהודי גם בשנה החדשה".

מלשכתו של יעלון נמסר בתגובה: "תל"ם נשארה נאמנה לדרכה ולמנהיגותו של משה (בוגי) יעלון. האופורטוניסטים שעזבו והפרו הבטחתם לבוחרים תוך נטישת הערכים הבסיסיים המשותפים שלנו, מתגלים בימים אלה כנושאי האפיריון של נאשם והם לא יותר מאפיזודה פוליטית חולפת, בלי דרך ובלי ערכים. תל"ם הוכיחה דבקות בערכים ונאמנות לבוחרים וכך יהיה גם בעתיד".

שיחת ווטסאפ של מיכל קוטלר-וונש עם בכיר בתל"ם (צילום: צילום מסך)
שיחת ווטסאפ של מיכל קוטלר-וונש עם בכיר בתל"ם (צילום: צילום מסך)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
כל אחד ואחת שתומך בנתניהו הוא אישית אדם מושחת, מנוול, שבסבירות גבוהה קיבל כספי שוחד כדי לאפשר לראש המאפיה להישאר בשלטון . שום קשקושים וסיפורי מעשיות לא יחפו על חלאתם של תומכי שלטון המאפ... המשך קריאה

כל אחד ואחת שתומך בנתניהו הוא אישית אדם מושחת, מנוול, שבסבירות גבוהה קיבל כספי שוחד כדי לאפשר לראש המאפיה להישאר בשלטון . שום קשקושים וסיפורי מעשיות לא יחפו על חלאתם של תומכי שלטון המאפיה של ביבי . לכי לעזאזל .

עוד 1,364 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 27 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

החרדים איימו לתמוך בוועדת חקירה ממלכתית לטבח - הליכוד הצביע בעד חוק המעונות

מועצת אוקטובר: טרגדיה של עם הפכה לספין מגעיל ● צה״ל מאשר: ראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד עודה חוסל ● הכנסת תצביע ביום שני הקרוב על פיזורה לקראת בחירות בספטמבר או אוקטובר ● לפיד: כל הדיבורים על 'פשרות עם החרדים הם טעות פוליטית ושגיאה מוסרית יאיר גולן: החרדים יהיו בחוץ, זו התחייבות ● לבקשתו של ראש הממשלה בוטל יום עדותו במשפטו

לכל העדכונים עוד 19 עדכונים

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

להקים את הסנהדרין

ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.

אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 632 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים

לכשכש בכלב - הפסיכולוגיה של החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון

החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון בצל הבחירות הקרבות ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה: כשהצורך הביטחוני פוגש את כשל המהמר, רציונליות מוגבלת ומנהיג הזקוק לשינוי סדר היום. 

*  *  *

הסרט "לכשכש בכלב" משנת 1997 מתאר נשיא אמריקאי המסובך בפלילים, ש"ממציא" מלחמה במדינת אויב. במקום לעסוק בפרשיות הפליליות של הנשיא, הציבור בסרט עוסק באיום החיצוני, בצורך להכריע את האויב ובחיזוק האחדות הפנימית. המלחמה אינה העיקר בסרט. העיקר הוא מאמץ "הנדסת תודעה" של הציבור.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 861 מילים

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים

תגובות אחרונות

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד העיר את הרוב הדומם

מעקב זמן ישראל המחאה הציבורית בעקבות תחקיר זמן ישראל נושאת פירות: ראש עיריית רחובות מתחיל לסגת מההחלטה להציב בית כנסת בתוך בית ספר יסודי בעיר ● במקביל, הציבור החילוני התייצב בהמוניו לצד גלידריה שנפתחה בשבת וספגה התנכלויות מצד העירייה ● שוב הוכח כי לציבור יש יכולת להיאבק בהדתה ובפגיעה באיכות החיים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 810 מילים ו-2 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.