ישראלים רבים התרגלו להתפעל מהמפלגה הרפובליקאית האמריקאית, מתוך הכרת תודה כלפי מה שנתפס כנדיבותו ותמיכתו של הנשיא טראמפ. חייבים לצאת מזה.

הדמוקרטים יהיו בשלטון לפחות ארבע שנים, ועשרות שנים של תוצאות בחירות מצביעות על כך שהם נהנים מהרוב הטבעי באמריקה. שחרור הכספים השבוע על ידי מינהל השירותים הכלליים לטובת מעבר לממשל חדש של ג'ו ביידן צריך להבהיר זאת.

ישראלים רבים התרגלו להתפעל מהמפלגה הרפובליקאית האמריקאית, מתוך הכרת תודה כלפי מה שנתפס כנדיבותו ותמיכתו של הנשיא טראמפ. חייבים לצאת מזה

גם אם הרפובליקאים ימשכו לאחוז בסנאט החזק (הכל תלוי בסיבוב שני על שני המושבים של ג'ורג'יה ב-5 בינואר), מדיניות החוץ באמריקה מכוונת על ידי הבית הלבן.

דונלד טראמפ אכן השתמש בכוח זה כדי להעניק לישראל כמה מתנות מוערכות. במיוחד הכרה בירושלים (המערבית) כבירתה (לאף מדינה אחרת לא אומרים מהי בירתה) ובסיפוח הגולן (שנלקח מדיקטטורה כושלת של מדינה בקריסה). מגיע לו גם קרדיט על שדחף להסכמי שלום עם נסיכויות המפרץ ומדינות ערב אחרות.

עם זאת, הוא גרם נזק נורא לישראל בכך שהוא אפשר לה להתפרע בגדה המערבית והתערב כל הזמן בפוליטיקה הפנימית שלה לטובת ממשלת ימין מושחתת והרסנית של בנימין נתניהו. ובעיקר, טראמפ הוא חבר של טראמפ בלבד: המוטיבציה שלו הייתה כמעט בוודאות לרצות את הבייס האוונגליסטי שלו התומך בימין הישראלי כחלק מתרחישים מטורפים של קץ הימים שאינם מיטיבים עם היהודים.

ברור כי החברה הישראלית הייתה בין המעטות על פני כדור הארץ – והיחידה בעולם המפותח – שהעדיפה את טראמפ על פני ביידן. הכרת תודה היא בדרך כלל סנטימנט חיובי, אך העסקה הפאוסטיאנית הזו לא תיזכר כרגע המוצלח ביותר בהסטוריה הציונית.

ראוי לזכור שכאשר עלה ג'ורג 'וו. בוש לשלטון לפני 20 שנה הישראלים חששו שהרפובליקאים נמצאים בכיסם של הערבים בגלל הנפט, וקיבלו את הנשיא הנכנס בחשדנות. רק ה-11 בספטמבר טרף קלפים אלה.

החברה הישראלית היתה בין המעטות – והיחידה בעולם המפותח – שהעדיפה את טראמפ על ביידן. הכרת תודה היא לרוב סנטימנט חיובי, אך העסקה הפאוסטיאנית הזו לא תיזכר כרגע המוצלח בהסטוריה הציונית

די משעשע לחזות בטראמפ מסרב להודות בהפסדו, כמו פעוט שלא נפרד מהצעצוע. אך הנזק למוניטין הבינלאומי ולחברה האמריקאית הנגרם בשל מאמציו לבטל את תוצאות בחירות 2020, מאמצים שמנהיגי הרפובליקאים של היום שותפים להם עד כאב, אינם מצחיקים כלל.

בשלב זה אנשים סבירים היו אמורים להיפרד מכל הציפיות לפיהן אדם לא ראוי זה עשוי לכבד נורמות, לנהוג בהגינות או בתבונה, לחוש בושה על שקרים או לשים את ארצו בראש סדר העדיפויות. יתרה מזאת: הוא כל כך מאותגר לוגית שהוא בהחלט עשוי היה לשכנע את עצמו שאינו יכול להפסיד בלי הונאה, ולכן הוא ניצח.

לא כך ההנהגה הרפובליקאית. מיטש מקונל, לינדזי גרהאם, טד קרוז ושאר הסנאטורים שתומכים בו יודעים את האמת, כמו גם שרים בכירים כמו מייק פומפאו. הם יודעים שתמיד יש אי סדרים, אך לעתים רחוקות אלה אחראים לתוצאה, ושלטעון שהבחירות נגנבו זה דבר שמערער את היציבות עד כדי בגידה.

אנו שומעים השוואות לקרב בוש-גור משנת 2000, אבל שם היתה דרמה אמיתית שהוכרעה על כמה מאות קולות במדינה אחת. לשם השוואה רלווטית יותר, נצחונו של ביידן על טראמפ גדול יותר בהפרש הקולות (מעל 6 מיליון), אחוזי ההצבעה (מעל 3%) ומניין אלקטורים (306) מאשר של ג'ורג 'וו. בוש על ג'ון קרי. בוודאי היו אי סדרים ב-2004, אך האם מישהו יכול לדמיין את קרי נוהג ככזה תינוק?

צוות טראמפ טוען כי ה"שוד" קשור למספר הגבוה של הצבעות בדואר שנגרמו על ידי המגיפה. ה"ראיה" העיקרית היא שהצבעות הדואר נטו חזק מאוד לג'ו ביידן וכי טראמפ הוביל בליל הבחירות בהמון מדינות שבסוף הפסיד. למעשה אין שום תעלומה: טראמפ עודד תומכים להצביע בקלפיות בעוד הדמוקרטים התייחסו לקוביד ברצינות רבה יותר. מדינות רבות סופרות את הצבעות הדואר אחרי השאר ולכן ההובלה התהפכה.

משעשע לחזות בטראמפ מסרב להודות בהפסדו, כפעוט שלא נפרד מהצעצוע. אך הנזק לחברה האמריקאית ממאמציו לבטל את תוצאות הבחירות, שמנהיגי הרפובליקאים של היום שותפים להם, אינם מצחיקים כלל

מנהיגי הרפובליקאים רואים איך בתי משפט דוחים בסיטונות את ערעורי טראמפ, ודאי מבחינים בדלות הראיות ויכולים לחשב את מיעוט הסיכויים שהפוטש המביך של טראמפ יצלח.

אם מנהיגי הרפובליקאים היו כנים עם הציבור הם היו עומדים יחד ומכריזים שאין שום עדות להונאה נרחבת והבחירות לא נגנבו. הייתה לכך השפעה משמעותית – אם לא על טראמפ, בוודאי על דעת הקהל הימנית.

בכסילותם, מנהיגי הרפובליקאים מעניקים רוח גבית ואף כנפיים לנרטיב הבחירות הגנובות. סקרים מראים שבין 70% ל-90% ממצביעי טראמפ מאמינים כעת בשקרים ויתייחסו לביידן כלא לגיטימי.

בינתיים הם יושבים בלא מעש, תוך כדי שטראמפ מסרב להיפגש עם ביידן או להורות לצוותו להתחיל את המעבר המסודר הנדרש על פי החוק והדרוש שבעתיים בגין המגפה. השבוע סוף סוף מינהלת השירותים הכלליים דחתה את עמדת טראמפ ושחררה את הכספים הדרושים לביידן, בלי שום אינדיקציה לכך שפקידי מפתח של טראמפ ישתפו פעולה.

ייקח זמן עד שהעולם יסמוך שוב על אמריקה להנהיג. למעט כמה יוצאים מן הכלל (במזרח התיכון בעיקר), טראמפ משאיר אחריו אדמה חרוכה. ההנהגה הרפובליקאית משדרת רפובליקת בננות, והמפלגה בכל זאת עשויה לחזור לשלטון ב-2024, אפילו בהנהגת טראמפ.

מצב עגום זה צריך לגרום לנו להיות צנועים יותר בבואנו לשפוט לחומרה חברות אחרות אשר לאורך ההיסטוריה נפלו טרף לאוטוריטריסטים פופוליסטיים שזרעו פלגנות וגם ניזונו ממנה, כפי שטראמפ עשה.

ייקח זמן עד שהעולם יסמוך שוב על אמריקה להנהיג. למעט כמה יוצאים מן הכלל (במזרח התיכון בעיקר), טראמפ משאיר אחריו אדמה חרוכה. ההנהגה הרפובליקאית משדרת רפובליקת בננות

הודות לשני הצדדים, אך בעיקר לימין, השנאה הפוליטית באמריקה נמצאת בנקודה בה רוב הרפובליקאים וחלק ניכר מהדמוקרטים רואים את הצד השני כבלתי מוסרי (לפי סקר פיו). קיטוב רעיל שכזה הוא מתכון לאסון, ונרטיב הבחירות הגנובה עשוי להיות הקש המכריע. ראיתי את זה ככתב זר, מאפריקה ועד העולם הקומוניסטי לשעבר, מהמזרח התיכון ועד מרכז אסיה. זה גורם למלחמות אזרחים.

מנהיגי הרפובליקאים משחקים באש. למה הם עושים את זה?

למרבה הצער, עבור אנשים רבים המפלגה הרפובליקאית הפכה לשם נרדף לרמאות. הם זכו ברוב קולות רק פעם אחת מאז 1988, וכדי לשמר כח כלשהו הם מסתמכים על שרטוטי מחוזות מגמתיים ברגע שזוכים איכשהו לרוב במדינה כלשהי, בדיכוי השתתפות בקרב מיעוטים בכל מיני מזימות שפלות, ובשלל טריקים ושטיקים כמאמר בנימין נתניהו. הכל חוקי וגם מסריח עד השמיים.

יש להניח שהם מאפשרים את נזקי טראמפ בגלל חישובים ערמומיים.

ראשית, נראה כי הבייס של טראמפ כולל את רוב מצביעי הימין. פירוש הדבר שאם ירצה (והוא ירצה) הוא עשוי להמשיך להתסיס חמומי מח ולהמליך מלכים – וגם עשוי לזכות בפריימריז לנשיאות ל-2024. לכן מסוכן לעצבנו.

שנית, הנרטיב הכוזב עשוי לסייע להוציא לקלפיות את שמרני, דתיי וגזעני ג'ורג'יה – ובזאת לשמר את השליטה בסנאט. אם ההנהגה תנטוש את טראמפ, הבסיס שלו עשוי לנטוש אותם. אוי לאותה קטסטרופה!

הפחד מטראמפיזם הוא סביר מספיק, אבל הציניות הזו עשוי לנקום בציניקן: זה עשוי לדרבן את כל האחרים להצביע לדמוקרטים.

למרות שאמריקה היא מעצמה בירידה, היא עדיין מדינה חשובה ביותר, במיוחד לישראל. עם כל הכבוד (ויש כבוד) לעושרה ולעוצמתה המרשימה של ישראל, היא עדיין זקוקה לארצות הברית. ביידן לא יתמוך בכל מהלך של נתניהו אבל הוא חבר, רק בלי החלק הקרקסי.

אם ההנהגה תנטוש את טראמפ, הבייס שלו עשוי לנטוש אותם. אוי לאותה קטסטרופה! הפחד מטראמפיזם הוא סביר, אבל הציניות עשוי לנקום בציניקן: זה עשוי לדרבן את האחרים להצביע לדמוקרטים

כל ישראלי צריך לחגוג את סיומו של פרק אפל בתולדות אמריקה, ולקוות שהרפובליקאים יספגו מהלומה בג'ורג'יה. אולי כך יפסיקו לחבל במדינתם השסועה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

ביקורו החשאי של ראש הממשלה נתניהו בסעודיה נועד להדק את הברית בין ישראל למדינות המפרץ אל מול הסכנה האיראנית ולתאם מהלכים לקראת הממשל החדש בארה"ב. תהליך הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה מתקדם באיטיות ולא צפוייה פריצת דרך בקרוב נוכח עמדותיו של מלך סעודיה בנושא הפלסטיני.

ביקורו החשאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסעודיה ופגישתו המשולשת עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן ועם שר החוץ האמריקני מייק פומפיאו בעיר ניום שבממלכה, ממשיכים להעסיק את אמצעי התקשורת בעולם הערבי.

ביקורו החשאי של רה"מ נתניהו בסעודיה ופגישתו המשולשת עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן ועם שר החוץ האמריקני מייק פומפיאו בעיר ניום שבממלכה, ממשיכים להעסיק את אמצעי התקשורת בעולם הערבי

העולם הערבי לא קונה את ההכחשה הרפה של שר החוץ הסעודי פייצל בן פרחאן באמצעות ציוץ בטוויטר לדבר הפגישה. שרים בישראל אישרו את קיום הפגישה והצנזורה הצבאית לא מנעה את פירסומה, כפי שהיה במקרים קודמים, וזה נותן לידיעה על עריכת המפגש המשולש אמינות גבוהה. זאת למרות שראש הממשלה נתניהו הסתייג קלות מהפרטים שפורסמו, מבלי לאשר או להכחיש את דבר התרחשותה.

מדובר בפגישה חשובה ביותר, סעודיה הינה מנהיגת העולם הסוני ומנהיגת המפרץ והעולם הערבי והאסלאמי עוקב בדריכות אחר מהלכיה, במיוחד כעת, לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות בארה"ב.

כדאי להסתכל על הפגישה הזו בהיבט האזורי, תוך שימת דגש על הקונטקסט של האיום האיראני, יותר מאשר על חשיבותה בנושא הנורמליזציה עם ישראל.

לסעודיה יש אינטרסים ביטחוניים משותפים עם ישראל בכל הקשור לסכנה האיראנית. רק השבוע קיבלו הסעודים המחשה נוספת לסכנה המאיימת על ארצם מצדה של איראן.

המורדים החות'ים בתימן, שהינם שלוחה שיעית של איראן, שיגרו טיל בליסטי מסוג "קודס 2" לעבר מתקן נפט חשוב סעודי של חברת "אראמקו" בעיר ג'דה ושיתקו אותו.

הסעודים כבר חוו מתקפה רחבה יותר על מתקני הנפט של חברת "אראמקו" ב-14 בספטמבר 2019 באזור אלבקיק שגרמה להם נזק רב ושפגעה בכלכלת סעודיה.

מאחורי המתקפה עמדה איראן והיא בוצעה באמצעות מל"טים וטילים מדוייקים, השימוש הפעם בטיל הבליסטי מסוג "קודס 2" מדאיג מאוד את הסעודים ואת ישראל, מדובר בפיתוח של טיל מדוייק מתוצרת קוריאה או איראן שיש לו טווח של עד 1400 ק"מ והמורדים החות'ים בתימן כבר התרברבו בעבר כי הוא יכול לפגוע בעיר אילת.

לסעודיה יש אינטרסים ביטחוניים משותפים עם ישראל בכל הקשור לסכנה האיראנית. רק השבוע קיבלו הסעודים המחשה נוספת לסכנה המאיימת על ארצם מצדה של איראן

לכן, מדינות המפרץ ובראשן סעודיה נמצאות בסירה אחת עם ישראל בכל הקשור לסכנה מצדה של איראן שיש לה שאיפות התפשטות בכל המזרח התיכון ושאיפה להשיג נשק גרעיני מהר ככל האפשר במקביל לפרוייקט ייצור טילים בליסטיים ארוכי טווח שיכולים גם לשאת ראשי נפץ גרעיניים.

לממשל טראמפ היה תפקיד חשוב מאוד בבלימת השאיפות המסוכנות של איראן. הנסיגה של ארה"ב מהסכם הגרעין והסנקציות הכבדות שהטיל עליה ממשל טראמפ היו מהלכים חשובים מאוד, אך נראה שהדבר עומד להשתנות מהותית נוכח בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא הבא של ארה"ב.

ביקורו של שר החוץ האמריקני מייק פומפיאו באזור, ולפני כן ביקורו אליוט אברהמס של השליח המיוחד לנושא איראן, נועדו להדק את הברית בין ארה"ב למדינות המפרץ ובראשן סעודיה וישראל מפני הסכנה האיראנית לפני שהנשיא טראמפ יעזוב את הבית הלבן בעוד כחודשיים.

על פי גורמים אמריקנים, ביקורו של מייק פומפיאו באזור נועד לייצר מציאות חדשה, שאותה נראה בשבועות הקרובים, כדי שיקשה על הנשיא הבא ג'ו ביידן לחזור להסכם הגרעין עם איראן ולהסיר מעליה את  הסנקציות. אחד הצעדים המתוכננים הוא הטלת סנקציות נוספות על איראן על ידי ממשל טראמפ בקרוב.

לכן, הפגישה המשולשת בין נתניהו, מוחמד בן סלמאן ופומפיאו היא חשובה ביותר לתיאום המהלכים האלה, ממשל טראמפ איננו רוצה להפתיע את בנות בריתו והוא מתאם עמן את המהלכים הגלויים והחשאיים בנושא האיראני.

בהיעדר הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, הרי שיש עמדה מאוחדת לשתי המדינות בנושא הסכנה האיראנית. זהו נושא חשוב מאוד עבור שתי המדינות שכן האיום האיראני הינו איום קיומי על שתיהן.

המכנה המשותף של ישראל וסעודיה הוא הסכנה האיראנית והחשש מהממשל החדש של ג'ו ביידן בכל הקשור למדיניותו הפייסנית כלפי איראן.

המפרציות ובראשן סעודיה נמצאות בסירה אחת עם ישראל בנוגע לסכנה מצד איראן, ושאיפותיה להתפשט במזה"ת ולהשיג נשק גרעיני במהרה, במקבילייצור טילים בליסטיים ארוכי טווח שיכולים לשאת ראשי נפץ גרעיניים

סעודיה וישראל סבורות שמדיניות ג'ו ביידן היא נאיבית בכל הקשור לאיראן שתנצל אותה כדי להאדיר את כוחה. השעטה של איראן לעבר נשק גרעיני תאיץ את מרוץ החימוש במזרח התיכון ומדינות סוניות נוספות ירצו להתחמש בנשק גרעיני.

הנורמליזציה עם ישראל

עצם קיום הפגישה בין ראש הממשלה ליורש העצר מוחמד בן סלמאן בסעודיה והפרסום הנרחב בעקבותיה בכל רחבי המזרח התיכון מכין את דעת הקהל בעולם הערבי לקראת נורמליזציה מלאה בעתיד בין ישראל לסעודיה.

על פי גורמים מדיניים בירושלים, הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לבין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן השבוע איננה הפגישה הראשונה ביניהם. הם כבר נפגשו בעבר. עצם הפגישה בסעודיה עצמה הינה שחיקה נוספת של מעמד יוזמת השלום הערבית, שהיא בעצם יוזמה סעודית שהפכה ליוזמה ערבית אחרי ועידת ביירות במרץ 2002.

הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה היא דבר מוגמר אחרי שנים רבות של תיאום חשאי ביניהן, מה שנותר הוא רק שאלת עיתוי ההכרזה על הסכם הנורמליזציה בין שתי המדינות, התהליך הזה עדיין לא הבשיל די הצורך.

המלך סלמאן עדיין מחזיק בעמדה המסורתית של תמיכה ביוזמת השלום הערבית, ובכך שנורמליזציה מלאה בין ארצו לבין ישראל יכולה להתקיים רק אחרי שתקום מדינה פלסטינית עצמאית ולאחר שימצא פתרון לבעיית הפליטים. הוא חושש למעמדה של סעודיה כמנהיגת העולם הסוני וכשומרת על המקומות הקדושים לאסלאם במכה ומדינה. החשש שלו הוא מהתגובות של העמים המוסלמים, פן יחרימו למשל את העליה לרגל השנתית למכה (חג') או את עליית הרגל הקטנה (עומרה).

עצם קיום הפגישה בין ראש הממשלה ליורש העצר מוחמד בן סלמאן בסעודיה והפרסום הנרחב בעקבותיה בכל רחבי המזרח התיכון מכין את דעת הקהל בעולם הערבי לקראת נורמליזציה מלאה בעתיד בין ישראל לסעודיה

מדינות מוסלמיות אחרות, כמו פקיסטן או טורקיה, נושפות בעורפה של סעודיה כדי לגזול ממנה את תפקיד מנהיגת העולם הסוני. לכן המלך סלמאן נוהג בזהירות רבה בנושא הנורמלזיציה.

לעומתו, בנו יורש העצר מגלה פתיחות רבה כלפי רעיון הנורמליזציה עם ישראל. הוא מוכן להשתחרר מכבלי יוזמת השלום הערבית והוא זה שהאיץ באיחוד האמירויות, בחריין וסודאן לחתום על הסכמי הנורמליזציה עם ישראל. זאת כדי לשנות את האווירה במזרח התיכון ולהכשיר אותה לקראת הצטרפותה של סעודיה לתהליך הזה בעתיד. הוא גם זה שפתח את המרחב האווירי הסעודי לטיסות ישראליות, וניסה לקדם מאחורי הקלעים מול הרש"פ וירדן את תוכנית "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ, כולל מציאת פיתרון למחלוקת בנושא מעמדה של ירושלים.

חשוב מאוד להרגיל את דעת הקהל הערבית והמוסלמית לתהליך הנורמליזציה, ולנתץ את המחסום הפסיכולוגי ואת חומת הדעות הקדומות שמערכת ההסתה הערבית בנתה במשך עשרות שנים נגד ישראל.

הרש"פ עצמה עשתה בלי משים צעד בכיוון הזה, כשחידשה לפני כמה ימים את הקשרים האזרחיים והביטחוניים עם ישראל.

ראש הממשלה נתניהו יבקר בקרוב בבחריין. משלחת ישראלית ביקרה בתחילת השבוע בסודאן, וצריך להרגיל את מדינות ערב ואת הרש"פ כי מדובר בתהליך טבעי לטובת השגת שלום כולל במזה"ת.

ביקור נתניהו בסעודיה היה צעד חשוב בכיוון הזה אך הדרך לנורמליזציה עם סעודיה עדיין ארוכה. לפחות כל עוד המלך סלמאן עדיין בשלטון.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)